על פני מאה מטרים פרוסים להם 3 מיליון שקלים. הם עולים לאט לאט את המעלה ובדרך משאירים כמה עשרות אלפים מהם על הסלעים. סך הכל די אופייני לכל מועדון טיולי ג׳יפים תחת המותג רוביקון. הצטרפתי לטיול קצר של “מועדון הטרלול” בהרי ירושלים כדי להבין אם החיוך והסיפוק באמת שווים את זה.
את אנטון אני מכיר כבר זמן רב, עוד מהתקופה שעבדנו יחד ושפכנו לא מעט ליטרים של בירה בפאב מקומי בריביירה הבריטית. לימים הוא הצליח לגזור קופון על בונוסים בזמן קורונה ולהתאהב בעולם הרכב. אני הכי רחוק שהגעתי זה להאמר צבאי ללא מזגן שמאכיל אותך אבק בכל נסיעה. לא בוכה על חלב שנשפך, כי כשאנטון דופק את הביצה, של הג׳יפ כמובן, הוא משלם מכספו ואני לעומתו זורק את שלי בסדנא הצבאית. אל תבינו אותי לא נכון, אני לא חייל במשרה מלאה, אבל המילואים בשנה האחרונה באמת משהו מיוחד. מפנקים בצבא. כך גם הפעם הוא זרק לי תאריך עם טיול משובח במדבר יהודה. מי אני שאסרב להרפתקה. יומיים בשטח בשבילים נידחים, בירה בשר ולינת שטח – זה בדיוק אני.
קבלו את כתבות אאוטפאנל – OUTPANEL המעולות פעם בשבוע לאימייל:
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מאשר משלוח פרסום ועדכונים
רוביקון (Rubicon) הוא דגם של מותג Jeep
תחילת דרכו במלחמת העולם השניה בייצור רכבים לצבא האמריקאי ומשם צמח בצורה מטורפת לכל המדינות במגוון אפשרויות. גם בצבא שלנו יש לא מעט תחת המותג Jeep. הגרסה האהובה עלי היא החתול – אותו Jeep צבאי רק ללא דלתות ומונע על סולר. חבורת “הטרלול” החלה את דרכה עם מותגים שונים ולאט לאט עם השנים, כל חבר צבע את מוסכו ברכב מהמותג. זה לא חלק מתנאי קבלה לחבורה, אבל למה להיות שונה.
החום קובע
מציאות ישראלית מבלבלת את התוכניות ושבוע הטיול עובר תהפוכות. סוף שבוע שרבי עם חום של 30 מעלות כבר בשעות המוקדמות של הבוקר, מנתב את התוכניות לאזור פחות מוכה עומס חום. הרי יהודה מערבית לירושלים עדיין משמרים אחוזי לחות נמוכים ובריזה נעימה עקב גובה מצטבר. לפחות זה מה שחשבנו.
יום חמישי אחר הצהריים, נפגשים חברי הנבחרת לבדיקות אחרונות של הכלים לפני הכניסה לשטח. כל psi בצמיגים מקבל משמעות, כל הנהגים עם קומפרסורים מדוגמים על בסיס הג׳יפ מורידים ומחזירים לחצים. החכמים התחילו כבר בשעות הבוקר עם טבילה במעיין מקומי ובאו מוכנים לאיסוף המצטרפים. כמו בכל להקת זאבים גם פה יש מוביל צוות. הוא יזם את המסלול החלופי ברגע האחרון, מוודא שכל הרכבים מוכנים ליציאה ומוביל את כולם בניווט בשטח.
מעלה איתן המניף
יש להבין נקודה מסויימת. חבורה שקונה רכבים בחצי מיליון שקלים, לא מעוניינת לנסוע בדרכי כורכר ולראות נופים של חצבים פורחים. הם לגמרי בעניין של לטפס על כל בולדר אפשרי. כמה שיותר מאתגר, יותר משופע , יותר צפוף ומסכן את הכלי בהשארת חלקים ממנו בשטח, ככה יותר טוב. את הנסיעה עד למעלה הראשון עשינו די במהירות, למה לשרוף זמן יקר על משהו שאפשר לעשות גם עם ג’יפ משפחתי. עם ההגעה לאתגר הראשון, פלג, מוביל השיירה דואג לקפץ מעל כל הסלעים עם הג׳יפ המוביל כאילו מדובר בנסיעה בנתיבי איילון בשלוש לפנות בוקר. מהר מאוד המאותגרים מחפשים את הזוויות הנכונות לתקוף כל בולדר ושיירה של שלושה מיליון שקלים פרוסה על פני מאה מטר של נסיעה בקצב צב אבל נוהמת כמו לביאה. פלג יורד כבר רגלית למרעה רכבים ומכוון אחד אחד כירורגית לקודקוד המעלה.
כך בלי להרגיש איך הזמן טס מעוף אקסטרים, ושרפנו שעתיים כדי לעלות 200 מטר. הנוף למעלה מטמטם את החושים, רואים הכל לכל הכיוונים. עם ראות טובה אפשר לראות גם את הים, אבל בגלל החום מסתפקים גם עם מנזר דיר ראפאת ברכס המקביל.
מעלה עינוך
מנוחה קצה והדהירה ליעד הבא ממש מהירה. שבילי ג׳יפים לא מאתגרים נבלעים כמו גרעיניים. אין מנוס, חייבים להספיק עוד אתגר לפני שהחושך עוד רגע תופס את המרחב. אל תחילת המעלה אנחנו מגיעים בזמן אבל הקושי שלו מכניס אותנו ישר לחושך. פלג שוב מדגים יכולות של יעלה מקפצת וישר יורד לבדוק אם אין פצועים בשטח. החושך מאתגר גם את הטובים וחריקות ברזל מדי פעם חורצות את הנהימות הרגילות של המכונה.
את האתגר לא כולם השלימו ולקראת המקטע הכי קשוח, סביב אמצע המעלה, פנו לשביל עוקף. צפיפות הסלעים עם נהיגת לילה זה כבר לקשוחים באמת. המטורללים באים לשטח לא רק בשביל הצורך לטפס, זו חבורה שרוצה לא מעט מפגשים והנאה מהמסע כולל חלקים קולינריים. יש תורנים לכל טיול והם דואגים לתזונה לפי ארוחות. שיירה אחרונה על גיבנת הרכס נאה למקום מוסתר לחניון לילה. כל הכלים מסתדרים בתצורת כוכב וחכות עם פאנל לדים נפרשות במרכז.
שחיתות ללא מעצורים
מחנה הלילה נפרש במהירות ואיתו כל אחד מדגים את השיפצורים בחלקו האחורי והעליון של הג׳יפ. כל אחד עם האוהל המתקפל שלו, המקרר שיודע לתת קרח או סתם מקלחת במגוון זרמים וטמפרטורות. מופע שלם של טכנולוגיית קמפינג ארוז על כלי עם 4 גלגלים.
אאוטפאנל בווצאפ – לחצו פה:
אין פלא שגם פה פלג שובר את כולם עם דיוק מירבי בפעולה: גזיה לקפה וגזיה לסיר, מקרר שמקבל מים ותוך מספר דקות מוציא קוביות קרח כאשר הכל נשלט בכלל באפליקציה של הנייד. אין סוף לדיגומים.
אחרי תצוגת האביזרים, עוברים לחלק הקולינרי. בשרים שנעשו על פני כמה שעות בתנור טרם הטיול, נשלפים לחימום אחרון. דייב מלך החריפות, פותח את הערכה הידועה ושולף משם צנצנות קטנות. מבחן הסקוביל מתחיל עכשיו. מספיקה טיפה קטנה מהחומר והגוף שורף כמו פתח מנוע של מעבורת חלל בהמראה. גם יומיים אחר כך. גוש אחרי גוש, נפרשים על קרש החיתוך עד שהבטן צועקת די. גם מכמות הבשר וגם מקרולינה מרוכזת.
כוסית אחרונה מהוויסקי המעושן בשיטה ייחודית עם קוביית קרח מהגאדג’ט של פלג, ומובטחת שינה עמוקה עד שהשרב הישראלי עם 30 מעלות בשבע בבוקר מעיר אותך רטוב לגמרי. מי שטעם מקרולינה, עוד יתלבט אם הרטיבות באה מהחום או מעודף פלפלים.
צריך לסכם
טיולי ג׳יפים זו חוויה מדהימה ולא חייבים להשקיע כדי לקנות אחד חמוד בחצי מיליון, תתחילו לחפש חברים שיש להם ולהצטרף למסעות. לא הכל נגמר בנהיגה וגם במושב שליד הנהג החוויה עוברת במלוא העוצמה. הטבע שמסביב, האקשן בטיפוס וגם החוויה עם כל החבורה, כל זה מעצים את הדבר הזה למשהו עילאי ומיוחד.
מסיים לכתוב שורות אחרונות על החוויה וכבר הרוח הדרומית מהרצועה נושפת לי בעורף בשיא העוצמה. ג׳יפ מפונפן בטיול של נופים ואוכל טוב מחליף את עורו חזרה להאמר הידוע עם לבוש של ינשוף לילי ללא אורות. קריאה לסבב שלישי השנה ואני לא רואה את הסוף. נפגש בסבב הבא של היותי אזרח.
מאת: יוג’ין לויט
תגובות: באינסטגרם של אאוטפאנל
