בחופשת הסקי האחרונה שלי בקלאב מד ארקס פנורמה היתה לי הזדמנות לנסות שני סוגי סקי ושני סוגי נעליים: אחד לגולשים ברמה בינונית והשני לגולשים ברמה גבוהה. אנסה להעביר לכם פה את תקציר החוויה, שכן היתה לה השפעה אדירה על איכות הגלישה שלי ועל ההנאה מהחופשה.
רקע: יש נסיון, אבל חלוד
הגעתי לסקי הזה אחרי כחמש שנים שלא עשיתי בהם סקי כמעט. למרות שיש לי לא מעט נסיון בסקי וכושר מצוין מעיסוק אינטנסיבי באופניים וריצה, רציתי לקחת את זה באיזי. אם במצב הרגיל אני משתלב טוב בקבוצה המהירה יותר ברמה 3- הדרגה הבינונית האחרונה לפני רמת ה Expert של 4 הכוללת הרבה אוף פיסט, הרי שאחרי הפסקה של שנים העדפתי להתחיל רגוע יותר. רציתי את היום הראשון קל, כדי לראות אם אני זוכר עדיין את הדבר הזה- סקי.
קבלו את הכתבות בווצאפ:
רקע בציוד הסקי: אוהב קשיח וקצר!
כשאני בכושר סקי אני אוהב גלישה חזקה. הגובה שלי 175 ס”מ ואני שוקל 67 ק”ג. אני אוהב להרגיש את המהירות, הקארבינג, את הבערה ברגליים ואת המאמץ. אני רוצה את התכווצויות השרירים והתחושה של להביא את הגוף לקצה. הסקי הפרטי שלי כבר עתיק, בן כ10 שנים אבל הוא מספק את זה: Rossignol Z9 מ 2007: כשיצא היה סופר מודרני, עם שטח פנים מעט גדול כדי לאפשר גלישה בתנאים מגוונים אבל בהטיה ברורה למסלולים. לקחתי אותו באורך של 162 ס”מ, ויש לו חיתוך של 126/74/105 – המספק רדיוס של 13 מ’. כלומר פער די משמעותי לתקופה ההיא בין המותניים לקצוות, קשיחות גבוהה להחזיק את המהירויות, אחיזה טובה. אבל- כבד רצח. אחד הדברים ששמחתי לראות שהשתפרו בשנים האחרונות הוא שימור התכונות הדינמיות, אולי אפילו שיפור שלהן, תוך הורדת משקל משמעותית.
חוויה ראשונה: נפח הנעליים
לא לקחתי את הנעליים הפרטיות שלי הפעם. הידיעה שאנחנו נכנסים למועדון סקי חדש לגמרי, שממש נפתח עבורינו, הרגיע אותי- הנעליים שם לא יהיו טחונות…
התגלה משהו מאוד עקרוני בנסיון שלי שם עם שני זוגות נעליים- משהו שאיש הנעליים של הסקי תאר כמהותי לישראלים ורוסים- כן, בסקי רום חיברו אותנו יחד למבנה כף רגל משותף, ושונה מהצרפתי והאמריקאי, כך לפחות לפי המבחן הלא מדעי, אך עתיר הנסיון של מתאם הנעליים בקלאב.
נעלי סקי כידוע צריכות להתאים בדיוק בדיוק לרגל- הן בשוק והן בכף הרגל. הן צריכות למנוע תנועה בתוך הנעל כדי שכל הפעלה כזו של הרגל תתורגם מיידית להפעלת הסקי ולשליטה טובה יותר בו. זה קריטי במיוחד בכיוון ההפוך- אם השלג יגרום לתזוזה לא רצונית של הסקי ולא תשלטו בו.
נעל מתאימה תעשה הבדל משמעותי בגלישה, ורצוי שכל תנועה של כף הרגל והקרסול יתורגמו בצורה הטובה ביותר למגלשיים. כלל האצבע- כשעומדים זקוף מרגישים את קצה הנעל באצבעות וכשנשענים קדימה- כף הרגל נעה אחורה כמה מילימטרים ולא מרגישים את הלחץ מלפנים. נעל ברירת המחדל שניתנה לי היתה גרועה עבורי (לא צילמתי- אני חושב שזו היתה נעל פשוטה יחסית של רוסיניול)- הרגל שלי היתה חופשית שם למרות שהאורך היה נכון והרכיסה- סגורה עד הסוף…
לקראת היום השני והמעבר לקבוצה השנייה, ביקשתי החלפה. בתוך כך התפתחה שיחה, והסתבר שלפי הנסיון של הבחור שמתאים נעליים- למבנה הרגל של ישראלים, בד”כ, מתאימות יותר הנעליים של Atomic מתוך המותגים שהקלאב מחזיק. קיבלתי את הHAWX PRIME 100 והיא אכן סיפקה נפחיות קטנה בהרבה מה שאפשר להחזיק את הרגל כמו שצריך בתוך הנעל. המספר שבסוף הדגם מעיד על “קשיחות” הנעל, או בעצם על קשיחות הפלסטיק שלה – ובכך, רמת הלחץ המופעלת על ידי הגולש וההשפעה על הנעל. איזור ה-100 זה האיזור הקלאסי לנעל להשכרה, כשגולשי סלאלום שמתחרים על מהירות צריכים קשיחות קיצונית, וגולשי פריסטייל צריכים משהו “רך” יותר.
סקי רמה 2: Rossignol Pursuit 400
בהתאם לרמת הקבוצה שאיתה רציתי להתחיל – רמה 2 וקצת, קיבלתי את הסקי התואם- שיכול להתאים לגולשים שכבר עושים סקי, מגיעים לאדומים פה ושם אבל עוד לא לוחצים ממש אל הקצה. במידות 126-74-110, רוסיניול מתארים אותו כסקי למסלולים, למשחקים וקארבינג ומבחינת רמה הם מציירים אותו באמצע הסקלה. המטרה שלו היא להקל עליכם ביצירת הסיבוב ולאפשר לכם לצמוח עם הטכניקה לאותו מקום של רמות גבוהות, אבל במהירויות נמוכות יותר.
הסקי הזה הרגיש לי גמיש למדי וזה התאים למהירויות נמוכות ומאמץ נמוך. ברגע שהתחלתי להגביר, רמת השליטה ירדה, במיוחד בשינוי ממהירות גבוה לאיטית או עצירה. הגמישות והתגובתיות שלו שהן יתרון במהירות נמוכה מתחילות להיות לרועץ במהירות הגבוהה ובמקום לתפוס את השלג להכתיב את התנועה יש תנודות יתר ומעט מדי התנגדות- אתה מרגיש שהכל זה ליד מה שאתה רוצה, לא בדיוק. עבורי זו היתה גם האינדיקציה שאני מביא את הסקי הזה לקצה, כלומר היום הראשון והחזרה לכשרות הסתיימו. אפשר להתחיל ללחוץ יותר.
סקי רמה 3: Rossignol Pursuit 600
ביקשתי מהחברה בחדר הסקי של הקלאב מד את הרמה הגבוהה יותר, שתתאים לקבוצה 3. המידות שלו היו 122-68-104 ולרדיוס של 12 מ’. ההבדל ברמת הגלישה הזו הוא בילוי רב יותר במסלולים אדומים, פה ושם במעברי אוף פיסט קצרים מאוד, ובעיקר: במהירויות גבוהות הרבה יותר ועם הרבה פחות הפסקות.
את ה600 מתארת רוסיניול כמכונת קארבינג למסלולים המסודרים לגולשים מתקדמים. ברמה הטכנית יש פה לא רק קרבון מסביב לליבת העץ אלא גם אלומיניום- שמרושת עם הקרבון ומקנה יציבות.
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
על השלג זה היה עולם אחר. הרגשתי שקיבלתי את כל התכונות שאני אוהב בסקי הפרטי שלי הישן והטוב בן העשר שנים. המידות של הסקי שלי מאוד דומות לאלה של ההשכרה בקלאב מד. רק שהם בהחלט הרגישו כמו גרסה מתקדמת ומודרנית יותר: חווית ההיגוי והשליטה הרגישה מאוד דומה, אבל הרבה יותר קלה על הרגליים ופחות מכבידה. גם טווח השימושיות נמתח: יותר מגיב וסלחני מהסקי שלי גם במהירויות הנמוכות, אבל לא פחות חד ומדויק במהירויות הגבוהות- כלומר הפיצ’ השיווקי של סקי שמגיב לשלג וללחצי הגולש בצורה מדויקת יותר במהירויות שונות באמת מתבטא במוצר.
מסקנות
למי שאוהב לחוש את הציוד וכיצד הוא משפיע על החוויה שלו, מרמה בינונית ומעלה- מאוד מומלץ לשנות! נכון, זה בטח לא יגרום ליותר פופולריות שלנו בקרב נותני השירות, אבל אני ממליץ לגוון, להכיר חוויות שונות, רדיוסים וטכנולוגיות שונות של מותגי סקי. זה ישפר אתכם כגולשים ויגרום לכם להיות מודעים יותר לסגנון שלכם, להשפעת הציוד עליו, וזה מכניס מימד נוסף לחופשת הסקי. כמו כן, חשוב להיות כנים עם עצמכם ועם אנשי ההשכרה. אל תתפשרו, ואל תגזימו ביכולתכם. אל תפחדו לנסות אך אם משהו מרגיש טוב – תישארו איתו לחופשה. זה כמובן הכי כיף והכי מועיל אם בזכות ההתנסות הזו אתם לומדים על עצמכם ועל ההעדפות שלכם משהו שישפר לכם את הבחירה בחופשה הבאה.
מאת: גיא חלמיש