כדי להכין אוכל חם או שתיה חמה, נדרש מקור חום. יש מטיילים שלא יוצאים בלי פק״ל קפה לשבילים. גז הוא ברירת המחדל לחימום בשטח, בגלל מחירו הנמוך ובעיקר זמינותו במקומות רבים בעולם. יחד עם זאת, כשאתם יוצאים לטרק – לא תוכלו להטיס את מיכל הגז איתכם בגלל חוקי התעופה. כאן מתחיל האתגר שלכם – האם תצליחו למצוא מיכל גז מתאים לגזייה שלכם ביעד הנחיתה?
למצוא מיכל גז
מיכלי גז קטנים הם עדיין האמצעי הנפוץ ביותר לחמם אוכל או שתיה בשטח. גזיות הן פריט שכיח וקל להשגה, זמן החימום מהיר מאד יחסית ולמרות שהתעסקות עם גז תמיד מעלה שאלות בטיחות, השימוש בגזייה נחשב בטוח מאד וקל לתפעול. זה נראה מאד פשוט. מיכל גז לגזייה ניתן להשגה בהמון מקומות, כולל תחנות דלק ״על הדרך״. הסיכוי שתתקעו בלי גז לקפה האהוב שלכם או לארוחת הערב החמה בטרק המקומי שלכם הוא די קטן.
טיפ קטן: אם בא לכם להוריד משקל בתחום הבישול יש לא מעט אפשרויות – אפשר להתחיל ברכישת מיכל גז של 110 גר׳ (ממש קטן), אבל אותו קצת יותר קשה להשיג והוא נמכר במעט מאד מקומות בארץ ובכלל. ראש גזיה קטן גם יחסוך לכם לא מעט גרמים. ה-Soto שבתמונה הוא ראש קל במיוחד (לא הכי קל) ואמין מאד.
קבלו את הכתבות של אאוטפאנל למייל אחת לשבוע:
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מאשר משלוח פרסום ועדכונים
אבל בואו נחזור לעיקר. כשאתם טסים לטרק בחו״ל לא תוכלו לקחת איתכם מיכל גז. לא בתיק שעולה למטוס וגם לא בבטן המטוס. מטעמי בטיחות – גז הוא מחוץ לתחום במטוס. מה שנותר לעשות הוא להצטייד בארץ היעד, רגע לפני שאתם נכנסים להרים או לשבילים או למקומות כפריים שרוב הסיכויים שלא תמצאו בהם מיכלי גז. זה לא תמיד אפשרי, או לא תמיד מצליח. לפעמים הטרק שלכם מתוכנן בלוח זמנים קפדני ולמצוא את מיכל הגז המתאים זה מאמץ לא קטן. לפעמים, אין אפילו את מיכל הגז שאתם צריכים. אולי זה יהיה מיכל נקירה במקום הברגה, או אולי הברגה אחרת (יש כמה סוגים). כבר יצא לי, יותר מפעם אחת – ללכת אל הלא נודע מבחינת השגת מיכל גז. המידע על חנויות שמוכרות מיכלים בכל מקום בעולם – לא קיים בנדיבות.
מה עושים בשביל השקט הנפשי? בחרתי להציג שני פתרונות אלטרנטיביים. שניהם יעבדו, אפשר לקחת אותם למטוס בקלות והם יבטיחו שלא תצטרכו להתאמץ כדי להכין לעצמכם כוס תה, או איזו דייסה טעימה בבוקר.
Esbit – שחקן חדש בא לשכונה
טל למפרט הוא יבואן ציוד טקטי למטרות שונות. חלקן מוצרי מטיילים. לאחרונה החל לייבא את מוצרי Esbit.
Esbit היא חברה גרמנית המתמחה בייצור מוצרי חוץ וקמפינג, עם דגש על ציוד קל משקל ופרקטי לשימוש בשטח. החברה נוסדה בשנת 1936 ומציעה מגוון רחב של מוצרים, כולל כירות קומפקטיות, תרמוסים, בקבוקי שתייה, כלי בישול ומוצרים נוספים מותאמים לפעילויות שטח ולתנאים קשים. המוצרים של Esbit מאופיינים באיכות גבוהה, עמידות לאורך זמן ועיצוב מוקפד, והם פופולריים בקרב מטיילים, מטפסי הרים ואנשי שטח בכל העולם.
קבלו את הכתבות ברגע שהן יוצאות:
לחצו פה לקבוצה השקטה שלנו בווצאפ
Esbit מוכרת בעיקר בזכות קוביות הדלק היבש שלה, ששימשו תחילה לחיילים. רגע, מה? בדיוק בשביל זה התכנסנו כאן. הפתרון של החברה לחימום הוא קוביות לבנות, המזכירות מעט את קוביות ההדלקה של המנגל, המוכרות לנו היטב. להבדיל, מדובר על מוצר סופר איכותי, נטול ריח המבטיח תפוקת חום חזקה ואחידה. טבליות הדלק המוצק בטוחות לאחסון ונשיאה והן גם מותרות להטסה ללא כל בעיה. בנוסף לכך, אין להן תאריך פקיעת תוקף ואפשר לאחסן אותן לזמן ארוך. איך זה עובד? ניתן לרכוש מ-Esbit מספר סוגי כירות או ערכות בישול לשימוש עם הטבליות. הכירות קטנות במיוחד וקלות משקל (180 גרם).
הטבליות מגיעות במס׳ אריזות וגדלים. לכל טבליה משקל וזמן בעירה מוגדר היטב. אנחנו מדברים על תוצרת גרמנית, אז הזמן הזה גם מדויק. אני מצאתי את הכירה הקטנה נוחה מאד לסיר הטיטניום הקטן שלי (750 מ״ל). בכירה הקטנה ניתן לאחסן חפיסת 6 טבליות 14 גרם עם זמן בעירה של 12 דקות לטבליה.
לקחתי את האסביט לבדיקת שטח, במדבר. הטבליות נשלפות כמו טבליה של תרופות, רק גדולה יותר כמובן. הקושי העיקרי, כמו תמיד בשטח, הוא הרוח. רוח משפיעה על כל אמצעי חימום והיא בעיקר מפזרת את האש. הכירה הגדולה יותר של אסביט, הפוקט פלוס, מגיעה עם מגן רוח מובנה. אני בניתי מגן אבנים מסיבי. ההדלקה לא פשוטה ברוח. האש על הגפרור לא שורדת זמן רב והטבליה אינה נדלקת במהירות. ההדלקה דורשת סבלנות לא קטנה ואולי שימוש במצית גדול. מצית רגיל לא יעשה את העבודה היטב היות ונדרש להחזיק את האש זמן לא קצר. עם טיפה מאמץ ומחסה מוצלח מהרוח – יש לנו הדלקה!
בשטח אני משתמש באש לחמם מים בלבד. זה מתאים לארוחת ערב מיובשת, אליה מוסיפים מים רותחים ובבוקר תה. בניסוי זה חיממתי 300 מ״ל שהתאימו לארוחה מיובשת אחת ושתי כוסות תה בבוקר. זמן הבעירה של טבליה אכן היה 12 דק׳ אולם יש לציין כי בגלל תנאי השטח, המים לא הגיעו לרתיחה. בנוסף, חשוב לזכור כי לקראת סיום הבעירה, עוצמת האש יורדת בצורה די משמעותית.
יש לציין כי בניסוי מבוקר יותר – במרפסת ביתי, הרוח היתה חלשה משמעותית ואותה כמות מים הורתחה בכ-9 דקות בעירה של הטבליה. נראה כי הדקות הנוספות הולכות לאיבוד, כי אין כבר טעם לכבות את הטבליה במצב זה לשימוש חוזר.
כוהל – דלק פשוט להטסה
שימוש בכוהל (אלכוהול) הוא פתרון יפה ונוח יחסית לבעיית הגז. בניגוד לאסביט, פה מדובר על פתרון נוזלי. במקרה זה הכירה בה משתמשים בכוהל מכונה באופן מפתיע…כוהליה. מדובר על מוצר פשוט מאד, אליו ניתן לשפוך כוהל מבקבוקון. ההדלקה פשוטה גם היא, אפילו ברוח. הכוהל הינו חומר דליק מאד ובמגע עם אש יבער מיד.
את הכוהל עצמו ניתן להשיג בטמבוריות (חומר רעיל ולכן יש להיזהר במגע עם אוכל) או אצל שינניות (משמש לחיטוי). להפתעתי מצאתי באלי אקספרס כוהליה הנכנסת במדויק אל הכירה של אסביט וניתן גם לשאת אותה כך, במקום מארז הטבליות.
את הכוהל שופכים לתוך הכוהליה שהיא כלי קיבול נטול תיחכום. החור העגול של רשת הבעירה משמש למיקוד האש. האש נדלקת מיידית ובניסוי המבוקר שערכתי במרפסת ביתי זמן הרתיחה ל-300 מ״ל של מים היה גם הוא 8-9 דקות, בדומה לאסביט. לאחר הרתיחה סגירת הכירה תכבה את האש ובמידה ונותר כוהל, ניתן להחזיר אותו לבקבוקון.
יש לציין שהאש היחסית מפוזרת של הכוהליה מפחמת את הסיר בצורה משמעותית, מה שקצת מעצבן בהתעסקות עם הסיר לאחר הבישול. אתם צפויים להתכסות בפיח שחור בצורה משמעותית הרבה יותר מהאסביט (מפחם רק קצת) או הגז, שכמעט אינו מפחם כלל – להבה מאד ממוקדת. נדרש ניקיון יסודי, מה שבדרך כלל מנסים להימנע ממנו בשטח – כדי לחסוך מים ובכלל כדי לצמצם את המטלות בסוף יום הליכה ארוך.
מסקנות והמלצות
גז הוא עדין הפתרון הנוח ביותר לבישול וחימום בזמן טרק בשטח. הוא גם שיטה כלכלית מאד. זמן ההרתחה של מים קצר משמעותית מפתרונות אחרים וכשאתם רעבים, יש לזמן משמעות רבה.
יחד עם זאת יש אפשרויות לגיבוי במידה ויש לכם חשש שלא תצליחו למצוא מיכל גז. המוצר של Esbit שבסופו של דבר אינו מאד יקר (99 ש״ח לכירה וסט טבליות או חפיסת טבליות במחיר כ-6 ש״ח לטבליה) מציע פתרון נקי, בטיחותי ומגניב מאד לחימום בשטח. תצטרכו להגיע למיומנות הדלקה טובה וקצת סבלנות עד הרתחת המים.
כוהל הוא פתרון נוסף, טוב פחות, הדורש התעסקות עם בקבוקונים וחומר רעיל בדרך כלל. גם הפיח הנוצר על הסיר מרתיע אותי במידה רבה. כוהליה היא מוצר זול מאד, אבל בסופו של דבר אני אעדיף להימנע מהסתמכות על כוהל כחומר בעירה. כשיש לי אי וודאות שאצליח למצוא מיכל גז לפני תחילת הטרק אשתדל להצטייד באמצעי גיבוי כלשהו. כמובן שיש לקחת בחשבון את המשקל – כמות גדולה של טבליות הופכת גם היא למעמסה אם מדובר בטרק ארוך. כוהל עצמו הוא דלק יחסית זול ובמידה ואין צורך בגיבוי נוכל לשפוך את הכוהל המיותר, מה שלא נעשה כנראה עם טבליות אסביט.
מאת: אריה פישלר