״הדור הולך ופוחת״ אמר לי חבר. “החבר׳ה לא יודעים לנווט, הם בלי אוריינטציה לכיוונים, ולא מבינים שטח וטבע מהו”. האם יש דרך לחזור לידיעת ואהבת הטבע? מה אנחנו יכולים ללמוד מהשטח שניתן ליישום ביומיום?
בתקופת הילדות, זכורים לי היטב הטיולים אליהם יצאנו כמשפחה. לעיתים יצאנו שבוע אחרי שבוע, למסלולים שונים ברחבי הארץ. זכור לי למשל טיול לילה לנחל חווארים, עם מאהל ענקי בסופו ותה דלוח בלילה קר עם הליכה רגלית אל עין עקב למחרת. אני מרגיש שהחינוך לאהבת הטבע תרם רבות להסתכלות שלי על העולם, לפיתוח ראיה מרחבית ובניית תחושת ההתמצאות במרחב.
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
לטענתי, כיום הילדים שגדלים אל תוך עולם הטלפונים הניידים ומסכי המחשב, הולכים ומתנתקים מהטבע. כך למעשה הם לא לומדים מיומנויות בסיס, שעתידות לסייע להם לא רק בתחום הטיולים, אלא בתחומים רבים במהלך חייהם.
טבע – מגיל צעיר
התמצאות במרחב (ולא הוירטואלי)
להתמצאות במרחב חשיבות מכרעת בחיי היומיום של כולנו. כמה מאיתנו יודעים לנווט לכל מקום ללא waze? כמה מאיתנו יוכלו לטייל בשטח עם מפה ומצפן, ללא שימוש בטלפון הנייד? זכורים לרעה סיפורים מהשנים האחרונות, בהם חיילים שהסתמכו על אפליקציות ניווט הגיעו לשטח עוין ביהודה ושומרון, וניצלו בנס מאירוע בטחוני.
לדעתי, הבסיס להתמצאות במרחב מתפתח בשלבים מוקדמים מאוד של הילדוּת. אני למשל זוכר שבכיתה א׳, הייתה לנו אלומת שיבולי חיטה שהייתה ממוקמת בצד הצפוני של הכיתה. כך תמיד ידעתי שזהו כיוון הצפון.
כיווני השמיים מסייעים לנו בהבנת המרחב והם הבסיס לניווט והתמצאות. כשהבן שלנו נולד, שמנו לו על הקיר הצפוני ציורים של כוכבים – הקסיופיאה, העגלה הגדולה וכוכב הצפון באמצע. זאת דרך לדעת איפה נמצא הצפון כבר מגיל צעיר.
וככה ביומיום, אני מקפיד לשאול אותו לכיווני השמיים: היכן השמש זורחת? ״שם״ הוא עונה לי. באיזה כיוון? ״מזרח״ הוא משיב לי, ואני מבסוט, ויודע שלעולם לא יסתפק בכיווני ימין ושמאל. אז רק כדי ליישר קו-השמש זורחת בכיוון מזרח, בצהריים ממוקמת בדרום, ושוקעת בכיוון מערב. אחד מקרובי המשפחה שלי שחי בחו״ל ,והוא כבר מזמן לא ילד, מנווט לפי השמש בערים שהוא לא מכיר.
להכיר את הכיוונים והמפה
הטבע כבית ספר – לצאת מהמסך (וכמה שיותר)
״אני עובד קשה כל השבוע, כדי שבסוף השבוע אוכל להנות״ אמר לי אותו קרוב משפחה שמנווט בעיר לפי השמש. מאז שאמר לי את המשפט הזה אנחנו מקפידים ליישם את זה. כך שבשבתות וחופשים אנחנו נוסעים לטייל. לפעמים הנסיעות ארוכות והמסלול הרגלי קצר ולפעמים להיפך. אני מרגיש ש״לגדול בטבע״ זאת איננה קלישאה ויש חשיבות להוציא את הילדים החוצה מקירות הבתים אל הטבע. הטבע הוא בית ספר מעולה להבנת תהליכים כמו למשל הבנת עונות השנה, ללא הסברים מדעיים מפורטים, אלא פשוט להבין שהעולם הוא דינאמי. להבין שעכשיו חם לנו כי קיץ, וצריך להזהר בשמש ולהקפיד על שתיה, ויותר מאוחר יגיע הסתיו והפריחות שלו, עם מזג אוויר הפכפך.
ככה הילדים לומדים להתנהל ולצאת מהבועה של עצמם. ככה הילד שלכם לא יחזור מיובש אחרי ששיחק כדורגל כל היום בקיץ, מכיוון שהוא יזכור את מה שהסברתם לו באחד מטיולי הקיץ, ויישם את זה גם ביומיום שלו.
בנוסף, היציאה לטבע גם מגבירה את יצר הסקרנות, ומפעילה את כל החושים. מתי לאחרונה התרחצתם לא במקלחת הביתית? מתי טבלתם במעיין קר, והרגשתם את המים כפי שהם? מתי הרחתם פרח, טיילתם ברוח וחוויתם את הטבע באמת?
בעיניי היציאה לטבע עוזרת לכולנו, לא רק לילדים לשבור שגרה, לצאת מהגבולות ומאזורי הנוחות של עצמנו ולחשוב יצירתית.
שני דורות של כתום בטבע
איך עושים את זה?
זה ממש פשוט לשלב את הטבע בחיים שלנו. זה יכול להיות ממש חלק מהשגרה, לצאת לראות זריחה, לצפות בכוכבים בשעות הערב המוקדמות, או לחילופין לצאת לניווט בפארק/טבע הקרוב לביתכם. הגברת המודעוּת לטבע ולסובב צריכה להיות חלק אינטגרלי מהשגרה, והיא לא מצריכה הכנות רציניות לפני.
כמובן שמלבד הפעילות היומיומית, אשפר לצאת לטייל בסופי השבוע. מסלולי הטיול בארץ מגוונים ולחלקם ניתן לצאת בצורה פשוטה ונוחה, למשל טיול בשמורות טבע, גנים לאומיים או יערות קק״ל. נכון שלא כולנו עברנו קורס מדריכי טיולים ומי מאיתנו שמרגיש שהוא צריך סיוע מוזמן להצטרף לקבוצות טיולים מאורגנות הכוללות הדרכה מקצועית. כשאתם יוצאים לטבע, כדאי להצטייד בעזרים שיסייעו לילדים, למשל משקפת, מגדירים, ומפה מודפסת.
כתב וצילם: רֹתם אלינסון
