כל מטייל חולף על פני אוצר שלם של צמחים אכילים. ארצנו מלאה בלא מעט כאלו ושווה להכיר מה יש לטבע שסביבנו להציע. החלטנו להנגיש לכם את נושא הליקוט בסדרת כתבות מתוך הספר ״ליקוט זה בטבע שלי״ של ברק שגיא – הפעם על התאנה.
בסדרת כתבות על ליקוט, נפרסם כל פעם פרק רלוונטי לעונה מתוך הספר של ברק שגיא – ליקוט זה בטבע שלי. כעת לשבועיים בלבד מפרסום הכתבה: ניתן לרכוש את הספר עם הנחה של 25 ש”ח בהכנסת שם האתר כקוד הקופון: OUTPANEL
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
משחקים בגן עדן – הרפתקת תאנים
תאנים זאת תשוקה. אחת שתהיה מוכן לצלוח ואדיות רק בשבילה, שכפות ידיה-עליה מחוספסות במידה שהגוף שלך כבר מצטמרר מהידיעה, שהנה עוד רגע, אתה תחבוק גזע מפותל, ותאנים שמנמנות יציצו אליך בביישנות מתוך העלווה. אתה ספק נוגע או מלטף אחת סגולה, והיא מוצקה ורכה ומושלמת, ובפנים הצבע האדום-אדום הזה שהוא רק שלה. למרות שאתה והיא כבר שנים בריקוד הזה, אתה מסתכל עליה בהתפעלות כי היא כל כך… ועכשיו סוף-סוף, היא בפה שלך, העיניים שלך נעצמות וכל כולך מרוכז פנימה כדי לקלוט את המתיקות הנפלאה.
למי שאוהב לטייל במעיינות או בנחלים בדרך כלל כבר יש עץ תאנה אחד או שניים מיוחדים שהוא יגיע אליהם בעונה לקטוף. אין כמו תאנים מתוקות ובשלות, ואם יש גם פטל בסביבה – מה טוב. להגיע עם התקווה וההתרגשות שהן כבר בשלות, לטפס על העץ (שהוא אחד מהעצים המזמינים ביותר לטיפוס), לחפש בין העלים את הפירות המתחבאים, לעמוד על קצות האצבעות כדי להגיע לרחוקים, אפילו ההתבוננות הקפדנית בפרי החצוי לבדוק שאין תולעים – כל זה חלק מהעניין. אם היה יום טוב והשלל רב, זאת תהיה חגיגה לחזור למטבח, להכין מטעמים ולמלא צנצנות למזווה.
באחד הטיולים המשפחתיים איפשהו באמצע אוגוסט, נסענו לפינת חמד על גדות הירדן לשכשך מעט במים הקרירים, ועל הדרך פגשנו עץ תאנה שלא הכרנו, ענק ומפנק במיוחד. כמה תאנים אפשר כבר לאכול? זה תלוי את מי שואלים, כמובן. אם אלו תאני בר – קשה מאד להפסיק, אלא אם יש סיבה ממש טובה.
תאנה | תִין | تين
Ficus carica | משפחה: תותיים
תיאור כללי, מתי ואיפה מלקטים
עץ נשיר ומוכר. נפוץ מהגולן ועד השפלה, בעיקר ליד מעיינות ומקורות מים. כמו כן נשתלו עצים רבים בגינות ציבוריות ביישובים שונים. נלקט פגות בעיקר בין יולי לספטמבר. בעת הליקוט מומלץ ללבוש בגדים ארוכים כיוון שהשערות על העלים, המוהל החלבי שהתאנה מפרישה, ואפילו הפרי – אם הוא לא לגמרי בשל – עשויים לגרום לתגובה אלרגית. במקרה של גירוי כזה יש לשטוף מיד את המקום.
עץ תאנה בבוסתן נטוש. צילום: ענת קולומבוס
הכנת ליקר תאנים ביתי
על גן העדן ורום – אם מצאתם עץ נדיב, זכרו שליקר תאנים על בסיס רום הוא ללא ספק סוג של גן עדן בכוסית.
מרכיבים:
קילו תאנים, חתוכות לרבעים | 750 גרם סוכר חום
אופן ההכנה:
בצנצנת מעוקרת נניח שכבות של סוכר ותאנים, נניח מעל הפתח בד גזה או דומה ונסגור עם גומייה. נשמור בתחתית ארון לפרק זמן של כשלושה שבועות. נערבב מידי יומיים כי הסוכר יורד לתחתית. התערובת מפרישה נוזלים עד שלבסוף נוצר מעין סירופ עם חתיכות תאנים. יש מי שמסנן בשלב הזה ומשתמש רק בנוזל. הוא כנראה לא יודע עד כמה מדהים טעמן של תאנים ספוגות רום, על גלידה, למשל. אני ממליץ למזוג את הסירופ לשני בקבוקים ולהוסיף את האלכוהול האהוב עליכם לתערובת ביחס של שני חלקים אלכוהול (רום!) על חלק אחד סירופ תאנים, לפקוק ולהניח בתחתית ארון או אפילו במקרר לעוד שלושה-ארבעה חודשים.
צילום: נילי אמיר שגיא
מתכון דיבס (דבש) תאנים
מכיוון שאני אוכל רק תאנים שקטפתי, ויש כל כך הרבה דברים נפלאים שאפשר להכין מהן, יצא לי רק פעם אחת בקיץ אחד שופע במיוחד להכין דיבס (דבש). מצד שני מדובר בהכנה ממש פשוטה, והתוצאה כל כך טעימה, שכדאי בהחלט לשקול קטיף רציני או אפילו רכישה להכנת המתכון.
ציוד: סיר, ציפית בד, צנצנת מעוקרת.
מרכיבים: 4 קילו תאנים בהירות בשלות, שטופות וחצויות.
אופן ההכנה:
בסיר גדול שמים את התאנים ומכסים במים. מבשלים במשך שעתיים. מסננים את התכולה בציפית בד, סוחטים בסיבוב וממשיכים לבשל רק את הנוזלים למשך שעתיים נוספות או עד ש-90 אחוזים מהמים מתאדים, ומתקבל סירופ כהה ונוזלי. כעת מוזגים לצנצנת מעוקרת ובוכים שקטפנו כל כך מעט תאנים. אפשר להשתמש בסירופ כתחליף לדבש, לרטבים ובכל תבשיל.
צילום: ענת קולומבוס
ריבת תאנים ביתית
מרכיבים:
חצי קילו תאנים בשלות חתוכות לרבעים | 250 גרם סוכר חום | רבע כוס מים | מיץ סחוט מחצי לימון | גרידת קליפת לימון מאותו חצי | 5 תרמילי הל סגורים | מקל קינמון
אופן ההכנה:
ללוש את התאנים עם הסוכר ולהניח לחצי שעה, לבשל את כל המרכיבים על אש קטנה כ-40 דקות עד שהתערובת מסמיכה ולהוריד מהאש. הטעם מאד “תאני״, מתובל ובאופן מפתיע, רק מתקתק. בתאבון!
צילום: ברק שגיא
תאנים מיובשות בשיטה מסורתית
בעת העתיקה ייבוש פירות היה תהליך חיוני לשימור הפרי לתקופות ארוכות. בתהליך הייבוש המים בפירות מתאדים, והסוכר הופך למרוכז מאד, מה שיוצר סביבה לא נוחה להתפתחות של חיידקים ופטריות. להבדיל מהשיטות התעשייתיות העושות שימוש בחימום בתנור ובגופרית, בדרך המסורתית מתקבלת תוצאה שאינה רק טעימה מאד, אלא אף בריאה הרבה יותר.
ציוד:
יש צורך במגש גדול או במשטח, ברשת צפופה שעליה נניח את התאנים וברשת נגד חרקים (כמו של
חלון).
אופן ההכנה:
לצורך ייבוש נעדיף לקטוף את התאנים הגדלות בחודשי הקיץ (יולי-אוקטובר) שהן יותר מתוקות. נשטח אותן בצפיפות, בשכבה אחת על גבי רשת שנניח על מגש או על משטח, ומעל נשים את הרשת נגד החרקים. נשאיר את הפירות לייבוש במקום חשוף לשמש ולרוח, שהיא הכרחית לתהליך אפילו יותר מהשמש. בלילות רצוי להכניס הביתה למניעת חשיפה לטל וללחות. לרוב הפירות יהיו יבשים ומוכנים למאכל או לאחסון כעבור שבוע או עשרה ימים, בהתאם למזג האוויר ולגודל הפרי. ניתן לחתוך את הפירות לחצאים כדי לקצר את זמן הייבוש ל-3-4 ימים. לאחר הייבוש אפשר לדחוס את התאנים לתוך צנצנת לגוש אחד ולשמור במקרר. אפשר להוסיף פרחי שומר לתיבול.
צילום: ברק שגיא
מאת: ברק שגיא
ברק הוא מורה ליקוט מוסמך, הקים ומנהל את “בר ליקוט”, מנחה סדנאות ליקוט ובישול מטעמים מצמחי בר, “משוגע” על פטריות, מנהל קהילת “ליקוט זה בטבע שלי”, ארומותרפיסט ומספר סיפורים.
