צעירים אחרי צבא מייצרים מסורת טיול אלטרנטיבית עם שביל ישראל

מגפת הקורונה הצליחה לערער מסורת ארוכת שנים בקרב צעירים אחרי צבא, הטיול הגדול בחו”ל. הם אולי כבר לא טסים בהמוניהם לגלות עולם אבל מגלים עולמות חדשים ממש כאן, בשביל ישראל. מחשבים מסלול מחדש. 

הטיול הגדול אחרי הצבא כבר הפך למסורת, לחלק ממסלול חיינו כישראלים. אחרי הלימודים התיכוניים, מתגייסים לצה”ל, עובדים בין חצי שנה לשנה לאחר השחרור (ואם תרצו, בעבודה מועדפת) ואז טסים לטיול הגדול, רגע לפני שמתחילים את החיים הבוגרים. 

טרק האנפורנה, נפאל. צילום: מור אלן

טרם ימי הקורונה, היו שניים או שלושה יעדים עיקריים ששימשו מוקד משיכה לצעירים ישראלים: דרום ומרכז אמריקה, המזרח הרחוק ואוסטרליה – ניו-זילנד. עם פרוץ המגפה בישראל וגם בעולם נסגרו שערי שמיים, האפשרויות הצטמצמו ומה נשאר מהטיול הגדול? 

טרק פויווה, צ’ילה. צילום: מור אלן

לקורונה יש תוכניות משלה

עם כל ההגבלות, הבדיקות, הבידודים, המדינות האדומות והסגרים בשנתיים האחרונות, הטיול הגדול שינה את פניו. מי שבער בו הצורך לטייל למרות הקשיים נותר עם ברירה ישראלית, לטיול שאורך מספר חודשים, שביל ישראל. 

אלון שפיר, שכרגע מטייל על השביל, מעיד כי בתכנון המקורי הוא רצה לטייל בניו זילנד, אבל בגלל הגבלות הקורונה התוכנית לא יצאה לפועל. שני לינדנבאום, מתכננת להתחיל לטייל בשביל ישראל במרץ, ובמקור בכלל רצתה לטייל בדרום אמריקה אבל החליטה לא לטוס בזמן הקורונה. שני מסבירה: “לא הייתי מהחרדתיים בנוגע לקורונה, אבל בכל זאת לא רציתי להיתקע במדינה רחוקה לבד והיו הרבה שזה באמת קרה להם”. שני מרים פרידמן שעושה את דרכה דרומה על השביל, מספרת שפגשה כאלה שהתכוונו לטייל בחו”ל אך הרגישו לא בטוחים וגם מטיילים שיעד הטיסה שלהם הפך אדום והם נאלצו לעשות “אחורה פנה”.

מפל בויאטנם. צילום: מור אלן

החששות לטייל בחו”ל

בתחילת המגפה ישראלים רבים נשארו במדינות שהיו תחת סגרים, שדות תעופה נסגרו ולא היו טיסות חזרה ארצה. המטיילים לא יכלו לצאת לרחוב, לפנות לשגרירות לעזרה והיו כאלה שאף העידו כי בתי מלון לא קיבלו אותם כיוון שנסגרו. ממשלת ישראל הייתה צריכה להחזיר אותם במטוסי חילוץ. אי הוודאות לגבי הנגיף ברחבי העולם יוצרת גם היום, כמעט שנתיים אחרי פרוץ הקורונה, תחושה של היעדר יציבות וביטחון בקרב ישראלים. בטיול ארוך, כמו הטיול שאחרי הצבא, קיומה של יציבות מסוימת הוא הכרחי. מרדכי, סוכן נסיעות מסאו פאולו, ברזיל, מעיד כי באוגוסט חל היפוך מגמה וישראלים החלו לטוס ליבשת. “כל חודש מגיעים יותר ויותר ישראלים ויותר מדינות נפתחות. עכשיו הם מגיעים רק לחצי שנה לכל היותר, לא שנה”. הוא מספר כי לא מעט מהצעירים שמגיעים עכשיו מישראל למעשה חוזרים להשלים את הטיול שנקטע להם באמצע בגלל הקורונה. 

ריו דה ז׳ינרו, ברזיל. צילום: מור אלן

כנראה שלא לעולם חוסן: נכון לכתיבת שורות אלה, ישראל החלה לנקוט בצעדים להידוק ההגבלות וייתכן כי העלייה שמרדכי מסאו פאולו צופה תואט. העלייה בתחלואה לצד הווריאנט החדש מזכירים שוב למטייל הישראלי כי אלו זמנים שונים – ומי שרוצה לטייל ברחבי העולם יאלץ לקחת סיכון.

שביל ישראל- עלייה בכמות המטיילים 

מלאכי שביל סיפרו שמאז תחילת הקורונה הם היו עדים לעליה בכמות המטיילים הישראליים שבחרו ללכת את שביל ישראל. אך יחד עם העלייה הניכרת של המטיילים בשביל, החלום לטייל בחו”ל לא נגוז. שני מרים פרידמן, שכרגע מטיילת על שביל ישראל מתכננת בנוסף גם טיול אחרי צבא בארה”ב אבל במסגרת שליחות. שני לינדנבאום כבר מתכננת את הטיול אחרי שביל ישראל, שיהיה ארוך ויכלול את התכנונים המקוריים שלה בדרום אמריקה. לעומת זאת, אלון שפיר יעשה טיול בחו”ל בהמשך, אך לא יודע אם הוא יהיה טיול בסדר גודל של חודשיים-שלושה. 

שביל ישראל. צילום: שיר אמלי עזר

מדובר בתופעה חדשה ומובנת של ישראלים שדוחים ואפילו מבטלים את הטיול הגדול ובמקום זה בוחרים לטייל בישראל. שני מרים רואה בכך הזדמנות פז: “אנחנו חיים בארץ הזאת, אנחנו נוסעים ומטיילים בחו”ל ואת הארץ שלנו אנחנו לא מכירים בצורה טובה, זאת הזדמנות מדהימה להכיר את הארץ”. 

אופי הטיול הגדול השתנה ללא היכר בשנה וחצי האחרונות. ועדיין, על אף שמדובר בתופעה נרחבת, עליה יעידו מטיילים ו’מלאכי שביל ישראל’, נותר רק לתהות כמה זמן השינוי הזה יחזיק מעמד וכיצד יראה הטיול הגדול ביום שאחרי? 

שביל ישראל. צילום: מור אלן

מאת: מור אלן
צילום: מור אלן ושיר אמלי עזר

על הכותבת: מור אלן, מטרקת בדילוגים ב-12 שנה האחרונים. כשמגיעה לפס, אוהבת לפתוח בקבוק של קוקה קולה ולהנות מהנוף. טיילה ביותר מ-35 מדינות והיום גרה במושב עם שני כלבים טרוריסטים. שחתה עם כרישים, פינגווינים, כלבי ים, צבי ים ודולפינים ועוד חולמת לשחות עם כריש לוויתן ולהיתקל בדוב.