איש הקניונינג של outpanel ובכלל הצליח לברוח ממדינת הסגרים והגבלות התנועה אל מקומות זורמים, טבעיים שקטים ויפים יותר לחיות בהם לאחרונה ומדווח:
מאת: ירון רוזינר
יוון
הימים ימי סוף הקיץ. בארץ אין ממש איפה לעשות קניונינג וטיול לנחל ג’ילבון או הנקיק השחור מזכיר יותר חוויה מפוקפקת של ביקור בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב כולל המתנות אין סופיות בתור, המון זיעה, לכלוך וכמובן רעש וצרחות. תוסיפו לזה את העובדה שהעדר הזרימות (איפה המים למען השם?) הפכו את הנחלים האלו למוקד הדבקה של עכברת ותבינו שרק גיחה לחו”ל נשארה האופציה הסבירה למי שרוצה להנות מהספורט הנפלא הזה.
לרצות חו”ל זה קל אבל הקורונה המשתוללת בישראל והופכת אותנו למדינה מצורעת בעיני שאר האומות. יש תחושה של סגר קרב ובא אך מצד שני הפיד בפייסבוק מוצף בחברים מכל רחבי העולם שנוסעים, מטילים ועושים קניונינג כאילו אפשר איך שהוא להתמודד עם המגפה הזו גם בלי סגר סופני. אז מה עושים? נוסעים למדינה היחידה כמעט שמוכנה לקבל אותנו – יוון.
נכון שיוון איננה “מכה” של קניונינג כמו צרפת, איטליה או שוויץ אבל אומרים שהרעב הוא הטוב שבטבחים וכך גם יוון הופכת לפתע ליעד נוצץ ונחשק.
איך וכמה?
את הטיסה הזמנו ישירות לסלוניקי עם אחת החברות הזולות. כרטיס עלה 60 יורו הלוך חזור ובדקנו מה הן ההנחיות העדכניות לגבי טיסה בעידן הקורונה. לא ממש קל. הרשת מלאה מידע מוטעה וחלקי. אז הנה המידע המלא:
- חייבים למלא טופס PLF כדי לקבל מקום במכסת הכניסה ליוון. טופס יחיד נדרש למשפחה עם פרוט בני המשפחה. אם אין מקום והמכסה התמלאה תקבלו בשלב זה הודעה. המלצה – מלאו את הטופס לפני שאתם קונים כרטיס טיסה
- בטופס נדרשת הכתובת בה תשהו ב24 שעות אחרי ההגעה. זה ממש לא חייב להיות בעיר בה נחתתם
- 24 שעות לפני הטיסה (לנו תכלס זה קרה רק 8 שעות לפני) יגיע מייל עם ברקוד לכניסה ליוון (QC CODE). בלי הברקוד לא יתנו לכם לעלות לטיסה ובודקים אותו בCHECK IN
- יש לבצע בדיקת קורונה 72 שעות לפני מועד ההגעה ולקבל טופס אישור באנגלית. שימו לב שהשם שלכם רשום נכון באנגלית במערכת של קופת החולים ולא דאגו לתקן את זה מראש. למרבית האנשים השם לא מוזן נכון! את הטופס הזה בודקים בארץ בשלב הCHECK IN ובלעדיו לא תטוסו. היוונים לא בודקים אותו בכלל 🙂
- ביטוח בריאות – אין בעיה לעשות דרך כרטיסי האשראי או פספורט קארד. פשוט יקר… הביטוח כולל כיסוי לקורונה
- 24 שעות לפני הטיסה יש למלא עבור כל נוסע טופס יציאה מהארץ באתר של משרד הבריאות. זה טופס כסת”ח בסגנון “מדדתי וילד אין חום” שזה גירסת 2020 ל”אינני הנהג” של ווייז. בחזור יש טופס זהה עבור נוסע חוזר
- יש דיוטי ואפשר להשאיר בארץ ולאסוף כשחוזרים
- בטיסה יושבים עם מסכות, או לפחות הצוות מבקש והישראלים מתחכמים
- בהגעה הכל כרגיל. דרכונים ואחריהם באופן די רנדומלי עוצרים אנשים, מסתכלים בטופס עם קוד הQR ושולחים את ראש המשפחה לבדיקה. בדיקה הרבה יותר נעימה מזו בארץ (לא דוחפים לך מטוש למח אלא רק לגרון).
זהו… אפשר לצאת מהשדה וברוכים הבאים לעולם המתורבת. עולם שבו אין מיליון הגבלות לא ברורות אלא מספר סופי וסביר של דרישות הגיוניות לשמירת בריאות הציבור ושכולם מכבדים בקלות.
הפגיעה בתיירות גרמה לכך שמחירי המלונות והרכבים נחתכו. לקחנו בזול רכב גדול ויצאנו לדרכנו לכוון העיירה וולוס (עיר המחוז של פיליון) שם בחרנו להעביר את 24 השעות הראשונות בהם אתה נדרש להיות בבידוד ולהמתין אם חלילה תהיה תשובה חיובית לבדיקה. יצאנו שליליים. איזה כיף! אפשר להתחיל לטייל, ולחפש אתרי קניונינג.
קניונינג ביוון
אזורי הקניונינג ביוון הם בעיקר בחלק הצפוני של המדינה. יש קניונים מדהימים באזור צומרקה/זגוריה וכן באזור מרכז/מזרח המדינה – אולימפוס, פיליון, לאמיה וכן הלאה. 
הקניונים באזור האולימפוס פתוחים ורחבים יחסית ומפורסמים במים בצבע הטורקיז שלהם. הזרימה נעימה כל השנה, המים נעימים יחסית ולא קפואים והשמש חודרת לקניון ומחממת. הנחלים המפורסמים ביותר הם ENIPEAS, AGIAS CORI, ARAPLAKOS וכמובן ORLIAS. אנחנו בחרנו הפעם לעשות את שני האהובים עלינו שהם ORLIAS וARAPLAKOS.
בכל אחד מהטיולים שלנו פגשנו בנחלים עוד קניונרים וכמובן עוד תיירים שרחצו להם בבריכות אליהם גלשנו/קפצנו וזיכו אותנו בתמונות מחמיאות ומדליקות.
החלטנו לעלות לכוון פיליון ולבקר חברים טובים שמפעילים את מרכז הקניונינג MOUNTAINS ESCAPE על ההר. המראה בעיירות עצוב ומדכא. התיירות ביוון נפגעה בכלל והאזור של פיליון נפגע במיוחד עקב תלותו בתיירות הישראלית שהפכה אותו בשנים האחרונות ליעד פופולארי ונחשק. בעיירות החוף מרבית העסקים כבר סגורים והתחושה בהר היא של ריקנות. העיירה היחידה שמראה סימני חיים היא TSAGARADA שגם בשיגרה מהווה את העיירה המרכזית והתוססת (עד כמה שניתן) על ההר.
הקניונים על ההר מגלים דווקא חוויה שונה. הגשם הרב שירד מילא אותם מים והזרימה מעולה ונעימה גם עכשיו בסוף הקיץ. מיעוט המטיילים החזיר חיי טבע ומטייל שלא מחפש “בטן גב” אלא את הטבע זו הזדמנות נפלאה להנות.
בחרנו בשני מסלולים. הראשון נקרא קניון הקנטאורים שהוא מסלול קלאסי למתחילים. אנחנו הוספנו לו מקטע תחתון שיותר ממכפיל את משך ואורך הטיול ומוסיף קפיצות גבוהות, מהנות ומאתגרות.
בתור קניון שני לאזור בחרנו לבלט מחדש קניון “שנשכח” מהלב בשם דמוחארי. כן כן, זה אותו קניון שנשפך לחוף דמוחארי המפורסם שם צולם הסרט “מאמא מיה”. הקניון זורם רק בתקופת החורף / הפשרת שלגים אך הנחנו שאחרי הגשמים הרבים נמצא לא מעט בריכות שנותרו. 
ההגעה לקניון מתחילה בכניסה לא ברורה ליער שלפתע עולה על שביל אבנים מדהים שפשוט ננטש לפני שנים. השביל מסודר אך מוסתר כמעט כולו תחת מעטה העלים. בסופו של השביל, הפתעה: מערה עמוקה שחסומה חלקית על ידי סורג. המערה עצמה אמורה להיות עמוקה ומאתגרת אך לאיש אין מידע עליה. אני מניח שחברים יחקרו אותה בקרוב.
בנקודה זו השביל נגמר ועדיין צריך לרדת עוד כמה עשרות מטרים עד הקניון. קצת החלקות, קצת “דאון קליימב” וקצת אומץ לב הביאו אותנו לקניון עצמו. הקניון יפה ובריכות אכן מצאנו, אך רוחשות צפרדעים ויתושים. הרצון להמנע מלהכנס למים אילץ אותנו לבלט בחוכמה את המפלים וכמובן לבצע מספר מעקפים וטרוורסות מרשימות ומפחידות.
אחרי שעה וחצי מגיעים לנקודה בנחל בה גילינו עוד הפתעה אותה גם המקומיים לא הכירו: מערה עם עקבות ישנים מאוד של שרידי אדם. לא ממש ברור לי איך הגיעו לשם אך לטענת החברים המקומיים מקומות כאלו שימשו יוונים להתחבא מפני התורכים בראשית המאה הקודמת.
בנקודה זו הנחל הופך לנקיק יפה וצר. אין ספק שפה גם יהיה מאוד אתגרי לעבור את הקניון זורם. המשכנו לבלט מפלים תוך התחשבות בזרימת המים העתידית ובבטיחות הגולשים עד שהגענו למפל הלפני אחרון וגילינו שלא הבאנו מספיק בולטים…. לשמחתנו עץ צעיר סיפק עגינה סבירה וממנה גלשנו עד למפל האחרון אותו ירדנו בעזרת בולט ישן ועזוב הישר לזרועותיה של משפחה ישראלית שבאה לבחון את הקניון מלמטה.
תרצו לדעת מתי תעלה כתבת קניונינג נוספת? הירשמו לניוזלטר שלנו: הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
