ירון רוזינר מ-outpanel הצליח לברוח ממדינת הסגרים והגבלות התנועה אל מקומות זורמים, טבעיים שקטים ויפים יותר לחיות בהם, ומדווח על חווית קניונינג מאתגרת:
מאת: ירון רוזינר
ישראלים רבים שמגיעים ליוון מצטרפים ליום קניונינג או אל השיבוש המשעשע “סנפלינג מפלים” (אותו הטמיעו כמה מוכרי אטרקציות שאינם מבינים כלום בתחום אבל מבינים יופי בשווק להמונים). שלושת אתרי התיירות המרכזיים בהם נהנים אנשים מקניונינג הם פיליון במרכז/מזרח היבשת, זגוריה/צומרקה במערב ואזור האולימפוס שבצפון המדינה קרוב יותר לסאלוניקי.
בכל האתרים האלו נמצא קניונים “ידידותיים” וקלים שנותנים למטייל המזדמן חווית גלישה וחווית מים איכותית. הקניונים יחסית פתוחים ורחבים, המים זורמים בעוצמה נעימה ולא מסוכנת והטיול עצמו יהיה קצר יחסית ומהנה.
מהצד השני נמצא “קניונרים” בעלי נסיון שמחפשים אתרים קצת פחות מטיולים ומסלולים יותר מאתגרים. המסלולים הקלאסים ביוון יתנו להם פחות מענה אך באזור העיר לאמיה, אזור הר OTHRIS וכמובן באי סאמוטרקי שבצפון המדינה הם ימצאו זן אחר לגמרי של קניונים.
אאוטפאנל בטלגרם- הצטרפו לערוץ פה
קניונינג בהר קשוח
אם הר פיליון הוא מתויר ונעים הרי שאוטריס הוא ההפך המוחלט. זהו הר קשוח של עובדי אדמה שבראשו המון שלג במהלך תקופה ארוכה בשנה. בפיליון מגדלים תפוחים אדומים יפים ושמנמנים ובאוטריס מגדלים אורגנו ותה הרים. בפיליון הנחלים קפואים וקרים אך יחסית רחבים וקצרים ובאוטריס הנחלים צרים, חשוכים, ארוכים וסתם קרים. אנחנו בחרנו לעשות קניון שנקרא NAVROMATIS והוא בפרוש לא הקניון האתגרי והצר ביותר בהר.
מה זה צר אתם שואלים?
צר ככה שאם אתה מרים ידיים לצדדים אתה נוגע בשני קירות הקניון. בקניון כזה צר, זרימה עדינה וקלה בקטע שרוחבו 2 מטר יכולה להפוך למסוכנת וקטלנית בחלק צר עם מפל. כדי להוסיף כיף לחגיגה נזכיר שביומיים לפני ביקורנו בקניון פגעה ביוון סופת “הוריקן ים תיכוני” נדירה שהורידה כמויות גשם מטורפות בכל האזור.
נקודת המוצא שלנו היתה העיירה וולוס (VOLOS) שהיא הבסיס שלנו תמיד ביוון. וולוס היא העיר השישית בגודלה ביוון ועיר הנמל השלישית אחרי אתונה וסאלוניקי. בעיר חיים כ-200,000 תושבים ויש בה אוניברסיטה גדולה וידועה. וולוס ממוקמת בצורה נפלאה כשעה נסיעה מהקניונים והחופים היפים של פיליון, שעה וקצת מהאולימפוס, שעה ללאמיה וכן הלאה. בקיצור המיקום האידאלי לטיולי כוכב של חובבי טבע. בזכות האוניברסיטה הגדולה, רחובותיה של העיר שוקקים ומלאי חברה צעירים כל הלילה. בתי הקפה והטברנות בעיר מלאי אדם, המסעדות על החוף שמחות וכמובן שאפשר למצוא בה כל מה שנדרש למטייל כולל אפילו חנות ציוד מקצועית.
קניונינג במרחק של שעה מדירת הAIRBNB
(בפרוש הדרך המומלצת והנכונה למצוא מקום לינה בעיר) הביאה אותנו לנקודה בה הכביש חותך את הנחל בתחתית ההר והנחל מתרחב (בתמונה). בדקנו את הזרימה, לי זה נראה כמו זרזוף קל אבל לפי הפרצוף של חברי שהכירו את הקניון הבנתי שאני לא ממש מבין מה צפוי לנו. מכיוון שכולנו מנוסים הוחלט שהזרם סביר ולהמשיך. בהר אוטריס נוסעים בשטח והרבה. רכב אחד נשאר למטה ורכב שני התחיל לעלות להר למעלה. עולים ועולים בכביש עפר ומסביב יער ורכבי ציידים. פה ושם רואים פרה או כלב צייד שאיבד את הלהקה. ממשיכים עד הכניסה לנחל.
נכנסים, עולים על ציוד ומפה מתחילים לרוץ. קניונינג אמיתי זה לא מה שאנשים בארץ מכירים מטיולי הסנפלינג שלהם. לא עוצרים, לא נחים, לא עושים קפה אלא כל הזמן זזים.
הראשון בונה עמדה בראש מפל, מישהו גולש ומיד רץ לבנות עמדה במפל הבא שנמצא ממש אחריו. טיול שכזה לא כולל 3 או 6 גלישות אלא קרוב יותר ל15 עד 20 גלישות והדרך היחידה לא לחטוף היפותרמיה או להיות מותש זה פשוט לעשות אותו מהר!
גולשים, שוחים, קופצים, הולכים, גולשים וכן הלאה. בנקודה מסוימת הנחל לפתע מתרחב מעט וזו נקודת המנוחה. חטיף אנרגיה, 5 דקות לשבת וקדימה ממשיכים.
אחרי 3 שעות סיימנו את הקניון ועכשיו נותרה לנו הליכה של חצי שעה במעלה ההר בדרך לא ברורה חזרה לרכב שבו השארנו פאי ועוד מעדנים מקומיים וכמובן מים. הקפצה לרכב השני ומפה כמובן לטברנה. אחרי הכל, אנחנו ביוון.
רוצים עוד מהטוב הזה? הרשמו לניוזלטר:
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מאשר משלוח פרסום ועדכונים
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
