קחו נשימה עמוקה (מהאף, לא מהכיס, כי על מה שיש בכיס תצטרכו לשמור לקראת הבאות): אנחנו יוצאים ליום באילת של ריח מדבר וצליל גלים, של דממה נוגעת ושל התנסות בצלילה עם מיכלי חמצן לצד דולפינים.
חוות הגמלים באילת – טיול קצר על גמלים
חוות הגמלים באילת היא יעד ותיק ומומלץ לבוקר או אחר הצהריים עם המשפחה. במקום מספר פעילויות, חלקן מתקיימות במתחם החווה שבנחל שלמה (כחמש דקות מנמל אילת), וחלקן יוצאות מהחווה אל המדבר שמסביב.
הצטרפו וקבלו כתבות, תובנות והשראה – פעם בשבוע, בלי להציף:
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מאשר משלוח פרסום ועדכונים
גילוי נאות: החווה היא ידידת הפאנלים – כי בבייקפאנל מקדמים את הדרכות והשכרת האופניים החשמליים שלהם. אנחנו גאים לעבוד איתם: טל, הבעלים, מבלה את השנה וחצי האחרונות במילואים אינטנסיביים, ועקב תרומתו – שמצילה חיים וגוררת איתה אובדן הכנסות למען המולדת – אנחנו אומרים באחריות: מגיע לחווה הזו שיבואו אליה.
יוצאים לדרך מהחווה. משמאל – מתחם פארק החבלים המגניב!
האטרקציות העיקריות בחווה (ויש עוד, מומלץ גם לארגונים וימי חברה):
- טיול גמלים – מייד נפרט.
- פארק חבלים – מסלול אתגרי כייפי בו עוברים עם רתמות בטיחות בגבהים, אומגות, חבלים, וילדים מאושרים.
- איזי ריידרים – לחובבי האדרנלין הממונע.
- אופני הרים חשמליים – להזמנת אופניים לחצו פה. והנה כתבה על החוויה שלנו באופניים עם רוכבי אילת והחווה.
המסלול המדברי מתחיל במתחם החווה, עם "תדריך" מהבדואי שמוביל אותנו ביחד עם מדריכה מקומית שמספקת הסברים רגועים על איך לרכוב בלי לעשות פדיחות. חשוב לציין: מדובר בנקבות גמל (נאקות, למי שמתקן אנשים במסיבות), רגועות ושקטות.
הגמלים קשורים זה לזה, מה שיוצר אפקט של שיירת גמלים. הם מובלים לרמפה שעולים אליה במדרגות, וממנה מטפסים אל הדבשת ואל הישיבה למעלה על הגמל. כלומר, אין את הקטע של הורדתו לרצפה כדי לטפס עליו – זה מונגש וקל. יחד עם זאת, הירידה מתבצעת בשיטה המסורתית, וזה חלק מהקטע והכיף. הילדה קצת חששה מהירידה מהגמל, אבל גילתה שזה הרבה פחות אקסטרימי ממה שחשבה.ֿ
לחצו פה לקבל את הכתבות בווצאפ
לקבוצת הווצאפ השקטה
הישיבה על הגמל אינה טבעית בהתחלה, אבל קולטים את הקצב והרוגע ואז הלחץ מנפילה יורד ונעלם. ידית העץ לידכם משמשת לאחיזה, ומקיפים אותה גם ברגל לעיגון נוסף. הגמלים אינם עושים תנועות חדות והכול רגוע.
ברגע שהגמל יוצא לדרך – משהו בכם משתנה. זו לא נסיעה – זו האטה שיטתית של קצב החיים. אולי זו התנודה העדינה של תנועת הגמל, אולי זו העובדה שהכנסתם את הטלפון לכיס מהפחד שיפול שני מטרים לקרקע, או שזה השקט של המדבר. ההליכה היא בקצב איטי של החיה הכי רגועה בעולם – יוצרת אפקט כמעט טיפולי. מדובר ברכיבה שהיא חצי מדיטציה, חצי מסע בזמן.
הטיול עצמו אינו ארוך: הולכים כשעה (חצי הלוך, חצי חזור), שניים־שלושה קילומטרים בתוך נחל שלמה. המלווים המפעילים הולכים ברגל לצדנו ומספרים לנו שלמעשה גם במדבר שיירות הגמלים שימשו לנשיאת מטען, ובני האדם בכלל הלכו לצדם. יש מרוצי גמלים, אבל הרעיון המקורי של שיירות גמלים ששימושו לסחר בינ"ל חוצה מדבריות הוא איטי ובהליכה. הסברים מעניינים נוספים קיבלנו על החיה המדהימה הזו בדרך, וזה העשיר את החוויה ונתן לה עוד שכבה לימודית מצוינת. לא אספר לכם הכול פה – תנו לעצמכם לגלות את זה בחוות הגמלים כחלק מהחוויה במסגרת האטרקציה של הגמלים, כשחזרנו לחווה, קיבלנו "אירוח בדואי" קצר שכלל פיתה שהוכנה במקום על הסאג' – קערת ברזל הפוכה ששמים על האש ליצירת הפיתות, תה מתוק מתוק וקצת גבינות וירקות. אם אתם רוצים בירה, יש במתחם הקיוסק של המקום, שיש בו מתחם זולה משודרג.
המלצה חזקה: חוות הגמלים באילת!
טיול הגמלים הוא קצר, לא אקסטרימי (בשביל זה יש את הממונעים שם בחווה ואת פארק החבלים), אבל מאוד מהנה ולא יקר – תקבלו עודף מ־200 שקלים לאדם. מקבלים הצצה אל השקט המדברי של חציית מדבריות סבלנית, בנענוע מרגיע והכרת החיה המרתקת הזו. זה מתאים לכל גיל – כולל "גיל ההתבגרות" (השלב שבו הכול "פדיחה"). המדריכים סבלניים והנוף מדברי מקסים של נחל שלמה, לא נמאס גם אחרי עשרה סטוריז. אחד הדברים הטובים ביותר באטרקציה הזו, הוא שגם המחיר של חוות הגמלים הוגן ונגיש לכולם – וזה כבר נהיה משהו שקשה למצוא בימים אלה.
תה בדואי מתוק מהאש
צלילה בריף הדולפינים באילת
ריף הדולפינים באילת הוא פנינה תיירותית, חוף מצוין עם שפע של צל והפתעה בדמות טווסים מרהיבים שמסתובבים להם במתחם. החוויה של הצלילה המודרכת עם בלונים היא חוויה מעולה, החושפת קהל חדש לעולם הצלילה. והדולפינים – אין מה לומר, חיה מדהימה, וזה מקסים שאפשר לראות אותם ככה, כל כך מקרוב. אבל נודה ונאמר: החוויה הזו דורשת תקציבים אחרים לגמרי מזו של חוות הגמלים, ולפעמים גורמת לאורחים לחשוב על עצמם כארנק מהלך.
איך זה עובד?
משלמים דמי כניסה לחוף – כמו כל חוף מוסדר – ואתם יכולים ליהנות מהחוף ולראות את הדולפינים מבחוץ, בלי קשר לצלילה עם הדולפינים (בהנחה שהם הגיעו – החווה מוסרת שהם חופשיים ויכולים להחליט בעצמם, כך שלא ניתן להתחייב. אצלנו הם בהחלט הגיעו והיו קרובים מאוד לצוללים ולקהל!)
עבור הצלילה – צריך להזמין מקום מראש ביומן דרך האתר. מגיעים, חותמים על הצהרת בריאות וסיכון, ומחכים למחזור כניסה למים, שלהבנתי יוצא אחת לשעה. במועד המחזור שלכם תפגשו בכינוס את המדריך האישי של כל אחד. הצלילה היא בזוגות של אורח ומדריך. אם מגיעים עם ילדים – כל אחד עם מדריך נפרד, כלומר החוויה היא אישית ולא קבוצתית.
מקבלים תדריך שמסביר לכם על הצלילה, הציוד, השוואת לחצים עם האף (שימו לב שחייבים להיות מסוגלים לשחרר לחצים – ויש ילדים ובוגרים שזה לא בא להם טבעי), והסימונים לתקשורת מתחת למים. לובשים את חליפות הצלילה, אוספים את המיכלים, ואז – צוללים. הצלילה היא לעומק של שניים־שלושה מטרים בלבד, עם מדריך אישי צמוד. הצלילה עצמה קצרה – כ־25 דקות, אבל הרגשנו שהיא מספיקה ומדויקת. החוויה כולה נמשכת כשעה וחצי, כולל הלבשה, הדרכה, חיבור לציוד ושהות בריף עצמו.
הצלילה עצמה הייתה חוויה בהחלט. מעולם לא צללנו צלילת מיכלים (אני התנסיתי בצלילה חופשית באילת – גם זה מומלץ!), וזה היה מעניין ומסקרן. הדולפינים התקרבו מאוד לשמחתנו, והם ענקיים! אסור לגעת בהם (רק למדריכים שהם מכירים מותר), אבל זה באמת יפה ומגניב. קצת מוזר ומשעשע כמה מהר התרגלנו לנוכחותם. אה – הנה דולפין… יופי, וממשיכים לצלול…
אז יש הרבה יתרונות לביקור הזה: המקום מאוד מיומן ומתורגל, ולצוללים המתנסים בפעם הראשונה בצלילה – זו הצצה לחוויה רגשית, חינוכית ומשמעותית באמת. החוף מוצל היטב, הכול מתוחזק מצוין. בחוף גם אפשר לאכול צהריים, המלצר היה מקסים בצורה חריגה והצ'יפס פריך וטעים. באמת מקום סופר־מיומן ומקצועי בכל היבט.
זה מקום מוצלח, אבל…
יש מעט ביקורת: הרגשנו על פס נע. מפעל חוויות מיומן שמטרתו לייצר מקסימום תשלומים במינימום חיכוך. זה חוזרני על העובדים ברמה כזו, שהם נשמעים כמו ילדים שמדקלמים טקסט שלמדו בע"פ לטקס סיום בכיתה ה'. נכון שהם עושים את זה עשרות פעמים ביום, אבל… ככה זה גם מרגיש. אין כמעט חניה במתחם, ואם לא תגיעו מאוד מוקדם לחוף – תחנו בכחול־לבן של אילת בחוץ, במרחק הליכה (מילא, לא דרמה). המקום לא זול: 370 ש"ח לצלילה המודרכת לאדם, כלומר משפחה תשלם סכום רציני. גם את זה אנחנו מבינים – מדובר בהדרכה אישית של כ־45 דקות של צוללן לאדם, שחיקת ציוד וכו'. גם אם זה לא זול, זה עדיין תמחור סביר והגיוני.
לרגע התעצבנתי שלא נותנים להכניס את הגופרו הפרטית לצילום כדי להביא זיכרונות מהצלילה. צריך לרכוש בעוד 149 ש"ח את השירות שיצלם המדריך, וסרט ערוך של המקום יופק עבורכם. תמונות סטילס? אין, והעריכה היא בפורמט שלהם… אבל אודה שאחרי הצלילה הבנתי את היתרונות של זה: לזכותם נאמר שהסרט היה מוכן בטיל (כלי עריכה אוטומטי? או שהמדריכה עורכת את זה במהירות?).
גם ברור שאורח לא מיומן בצלילה, גם אם הוא בעל כישורים מעל לממוצע, לנהל את זה וגם את הגופרו שלו בצלילה ראשונה עם התרגשות של דולפינים – זה מתכון לצרות. גם לקבל סרט ערוך ולחסוך את ההתעסקות עם החומרים ושעות עריכה… וואלה, שווה את ה־149 ש"ח:
האטרקציה שעבדה פחות
בדרך חזרה מאילת עצרנו בתמנע. הילדה צריכה לראות את המקום היפה הזה לפחות פעם אחת, לא? פה אומר שאני אוהב את תמנע וזה עבור מטיילים מבוגרים ללא ספק אחד המקומות המרשימים והיפים שיש. כרוכב אופניים אני מעריך מאוד את עבודת בניית סינגל המכרות המרשימה שבוצעה שם, ומעריך הרבה פחות את בזבוזי הכספים שזרקו שם 7 מליון ש"ח על סלילת שביל אופניים שמעטים ישתמשו בו. עבור מטיילי טרקים גם כתבנו כתבה על סובב מאתגר שהמשפחה הזו עשתה במשך שלושה ימים באזור.
התחלנו בסרט במרכז המבקרים ואז עשינו את דילוגי הרכב המומלצים במפה הנוחה של המקום – אל הפטריה, הקשת, חצי פטריה, עמודי שלמה כמובן וסיום באגם. לא עניין אותה במיוחד. אחרי האטרקציות הקודמות, זה פשוט לא עשה את זה: "סלעים, נופים, יופי… הבנתי אחרי רבע שעה"… כנראה שצריך משהו יותר מפעיל וחוויתי עבורה. אני דווקא נהנתי.
לסיכום: שני עולמות, שתי חיות – יום אחד (ותמנע)
שתי האטרקציות: הדולפינים והגמלים האלו מייצגות שני צדדים של אילת – המדבר והים, השקט וההתרגשות. בבוקר אתם יכולים לרכוב על גמלים במדבר, לשתוק, לנשום עמוק וליהנות מהשמש. בצהריים, אפשר לרדת לעומק של שני מטרים, ולפגוש עיניים של דולפין. הילדה בת ה־13 שסיפרה על היום הזה סיכמה את זה הכי טוב: "אבא, היה לי ממש כיף!". אז אם אתם מחפשים חוויות של נגיעה מסוימת בטבע, בצורה מיומנת ומעניינת – קפצו לשני המקומות האלה, ואת מה שתקבלו שם תזכרו הרבה אחרי שתחזרו הביתה.
מאת: גיא חלמיש
לחצו פה לקבל את הכתבות בטלגרם:
לערוץ הטלגרם!
