החיים מלאים הקרבות אך למשוואה יש שני צדדים: כשמפסידים משהו אחד מרווים משהו אחר. התקופה האחרונה העמידה אותי בתקופת חלת עם סוף לא ידוע אבל מצד שני הכריחה אותי למצוא את השביל המתפתל לחיי משפחה יותר נכונים ומלאים בסינרגיה חיובית. בד”כ סופ”ש אצלי זה קודש לאופניים אבל בכל זאת, הפעם יצאתי עם שתי הגדולות שלי לקמפינג מבודד ראשון על חשבון רכיבה.

כתב וצילם: יוג’ין לויט (בד”כ ב BIKEPANEL)

תקופה ארוכה הבטחתי לעצמי שזה מה שבא לי להכניס כחלק מהחינוך. זה תמיד עדיף מעוד כמה שעות על יוטיוב בצפיה של עוד ילדה מפונפנת שפותחת את שלל המתנות שההורים שלה קונים לה. הניצוץ היה במסגרת העבודה: כשנסעתי לצלם את פסטיבל הכדורים הפורחים בפארק אשכול. היינו שם כמעט באותו הקונספט של לינה באוהל והשקמה מוקדמת למטרה מסוימת, רק ששם זה היה קצת יותר ממוסחר – מקום מסודר עם שלל פינוקים וכמובן עוד מאות אוהלים מסביב. פה הגיע גם המימד – חאלס לשבת בבית וצריך לצאת קצת לנשום.

את התאריך הנ”ל דחיתי לא מעט ואז בהבנה שאם אין נעיצה זה לא יקרה, נעצתי בנקודה כואבת של חמישי לשישי: אין מה לעשות, הלכה הרכיבה של יום שישי (טקס שקשה לי לוותר עליו!). בחירת היעד נעשתה על בסיס הכרה אישית של נקודה אליה הגעתי בעבר – פה רכיבות האופניים עוזרות ללקט את כל היעדים הנחשקים בראש.

הדרישות מהקמפינג הראשון של המשפחה

מבחינתי שמתי דגש על מספר מאפיינים כדי שקמפינג ראשון יצא חלק:

  • לא רחוק מדי מהבית
  • מקום נוח עם צל בשעות אור
  • מזג אוויר נסבל
  • כמה שפחות תנועת מטיילים
  • ללא מזיקים – זבובים ויתושים
  • להשאיר לי את השבת לרכיבה
  • ולהספיק לבית ספר של הבנות בשישי

אני ותיק שטח עוד מימי טירונות חורף בנחל עדשה, אבל הילדות שלי? כל נמלה היסטריה. הר איתן הרבתי נבחר כיעד. לא ממש בשיא הגובה של ההר כי זו כיפה ערומה מכל, אלה כמאתיים מטר צפונית בתוך חורשת עצי אורן עם משטח ישר ונקי לפריסת הציוד. התפירה הייתה לצאת בשעות אחר הצהוריים ולהספיק לתת מעין אחד או שניים באיזור ההר, ולהר יש מה להציע.

אל תפסידו כתבות נוספות כאלה, הצטרפו אלינו פה:

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים

עין סטף ועין ביכור

שתי בריכות מוסדרות עם שביל הגעה יפה שעובר בפרדסי חופש תחת עצי תאנה וליד ערוגות יפיפיות של שלל הירק והירקות. אבל כמו בישראל, כל מקום פופולרי, יהיה פופולרי גם להמון ישראלי טיפוסי. כבר בדרך למעיינות צלילי הסאב נתנו ציוצים מפנקים של חסיד ברסלב רוקד, כאילו סיים את כל ספר בראשית בנשימה אחת. הבריכות עצמן גם לא בתפארתן וצבע ירוק עם מפלס יחסית נמוך די מוציא את החשק להיכנס. אבל הטיול בין טרסות מוצללות תחת אור אחר הצהוריים המלטף מביא איתו את האור הקסום שאני אוהב על מנת להוציא את הפורטרטים של בנותיי.

לקראת השעה שש התחלנו את החיפוש של הנקודה בה נישן כל עוד השקיעה לא ירדה סופית. הייתי די סגור מה שאני מחפש ולכן בדקירת הנקודה טפחתי לעצמי על השכם על כך שגם עם קרבתי ל40 לא שכחתי את הספוט הנהדר הזה. אם רגע נטפס לפסגת ההר לפני ההקמה ניתן לראות פנורמה מדהימה עם נחל שורק שחובק את ההר ממזרח ומדרום ומנזר יוחנן במדבר שיושב תחת אבן ספיר. הפרשי גובה לא קטנים והעוצמה של ההר בתוספת של ירוק ממלא חן גם בחודשי הקיץ. חילוק משימות לבנות המורעלות של אסיפת גזעים קטנים למדורה ועזרה בהקמת האוהלים ואנחנו מסודרים לערב חלומי.

מה באמת צריך להכין לכזה אירוע?

הלכתי על הפשוט:

  • שני אוהלים, אחד שלי מבייקפאקינג ועוד אחד של שניים סטייל 200 שח תחנות דלק – לא צריך מעבר לזה.
  • ציוד שינה – לבנות שמתי שמיכה עבה כבסיס ושמיכת פליז אישית לכל אחת, אני כמו פלנגה בשקש
  • מחצלת כבסיס רביצה מרכזי
  • הרבה מים – לשתיה, בישול וכיבוי גחלים בסוף הערב
  • ארוחת ערב – הלכתי יחסית סולידי עם שני סטייקים לי ולבנות עם נקניקיות להשלמה וירקות להחלקה
  • בירה לאבא אחרת הוא לא מתפקד
  • ערכת תה וקפה לבוקר
  • א בוקר – יוגורטים לפי בחירה של הבנות יום קודם ועוגה קטנה
  • כלי עזר – לדרמן, מצתים, נייר טואלט, קרש חיתוך וסכין בשר.
  • ציוד תיעוד – מצלמת קנון ואייפון

איך היה?

היה מעולה, סוג של אושר לא מוסבר. השלווה והניתוק פשוט מנקים את הראש. הבנות ממושמעות עקב חוויה ראשונית והכל נעשה מחוסר ידע. אבל גם פה ניתן ללמוד להמשך על אף היותי בדואי ותיק. 

  • לנסות לקחת פחות ציוד, ציוד של הבנות הכולל בובות ספרים ושלל הצעצועים
  • בשבילי: להפסיק לקרוא את קבוצת הפייס – זכרונות מלבנון ולישון כאילו אני במארב חודר ומוציא את הראש על כל רחש של נמלה שעוברת ליד.
  • לצלם גם נוף למרות שרוב הנוף היפה לא עובר בעדשה ואת הילדים שלך אתה תמיד תרצה.

היעד הושג, כולם נהנו ורוצים עוד. אפילו קמנו ב 5:30 ואף ראינו את הזריחה מעל הרי ירושלים עם רכבת עננים מחליפה צבעים שנעה במהירות הרוחות.

אז רבותי, צאו לטבע, צאו עם הילדים, אלו רגעים בלתי נשכחים וממלאים את החיבור אצלכם ואצל הילדים. רק אנא מכם, שמרו על ניקיון וכללי זהירות עם מדורות כי אין לנו הרבה מהטוב הזה.

לחצו פה: אל ערוץ הטלגרם של מגזין האאוטדור הטוב בישראל!