התרמיל הראשון שלי: פאנליסטים משתפים

ויכוחים בקבוצת ווצאפ מולידים מחשבות, שאלות בנושא מסוים מולידות כתבות. כך זה קרה גם אצלינו כאשר פאנליסט אחד שאל את החברה שכל החיים רק נוברים בציוד טיולים – ״מה התיק המומלץ לרכישה, כי שלי פשוט שבק חיים אחרי שני עשורים?״ ללא הרבה מחשבה, עלו כמה גיבורים בשיתוף חוויתם והעלו זכרונות איפה זה התחיל – התרמיל הראשון שלי.

התרמיל הראשון שלי – Gregory Whitney 95L

מאת: שחר אלוש

היו תרמילים לפניו, אבל אני עדיין חושב שהוא הראשון שלי, כי הוא היה הראשון המשמעותי. לקראת סוף השירות הצבאי כבר התחלתי להתעניין ביעד שאליו אטוס. לקראת השחרור הייתי בהרצאות כל סופ”ש שכן יצאתי הביתה מעזה, והתלבטתי רבות לאן לטוס. כשהחלטתי שאתחיל מנפאל, עקב שחרור באביב והעונה המתאימה ליעד, התחלתי לחפש ציוד משומש. כמו כל מטייל מתחיל עם ציוד זול, גדול וכבד הנחתי שאצטרך תיק ענק. באתר יד שניה של ציוד קפץ לי התיק הזה, שהיה במצב מצויין. קבעתי עם המוכר בתחנת הרכבת באשקלון (אני מעמק חפר), ונסעתי עם החוגר בחופשה לאסוף אותו. ההתרגשות הייתה גדולה בהחלט. היו לי 3 חודשים עד הטיול, ובעיקר השתדלתי לחסוך בעלויות באמצעות רכישות של ציוד משומש. התיק התמלא לאט לאט ונשאר בו המון המון מקום. תיק ריק שקל 4 ק”ג, שזה פי 8 מהתיק שאיתו אני משתמש ב-8 שנים האחרונות (ZPACKS ARC BLAST 52L).

התיק הזה טייל איתי בכ-70 מדינות במשך כמעט 4 שנים. צעדתי איתו אלפי קילומטרים והוא החזיק מעמד בכל אתגר שהצבתי מולו. אגב, הוא בשימוש עד היום, כי כשאני יוצא עם הבן שלי (בן 5) לטיול של יומיים אז אני סוחב את רוב הציוד של שנינו. הוא כמובן סוחב תיק משלו (Osprey Jet 12) עם אוכל, משקפת ואיזה צעצוע.

התרמיל הראשון שלי – Lowe Alpine 60L

מאת: ינון אלרואי

לפני 30 שנה התארגנו קבוצה קטנה לטיול בחו”ל. עבורי זו הייתה חוויה ראשונה של הייקינג ולכן החלטתי להשקיע בציוד טוב. נכנסתי לחנות וקניתי תרמיל 60 ליטר של Lowe Alpine, שק”ש, נעלי הליכה ואוהל, כל מוצר הכי טוב והכי יקר. יצאנו לטיול של כמה ימים בצרפת בהרי הפירנאים, כולל לינה בשטח. אחד הימים היה מאוד גשום ובלילה ישנו באוהל בהרים ואז הבנתי כמה חשוב ציוד מעולה. האוהל שמר מכניסת גשם והשק”ש שמר מהקור. התרמיל היה מאוד נוח מה שהקל על מעבר ההרים.

עברו שנים מעטות, נשאתי אישה ונולדו לנו ארבעה ילדים מה שגרם לכל הציוד טיולים המיוחד שלי, לשכב בארון למשך כמה שנים. אמנם יצאנו לטיולים עם הילדים אבל לא נדרש הציוד המיוחד לטיולים רגליים ארוכים. הילדים גדלו ויכולתי לחזור לשגרת טיולים, פתחתי את הציוד כדי לאוורר אותו ומצאתי נעליים מתפוררות אבל שאר הציוד היה שלם כמו ביום הקניה שלו.

מאז לא נפרדו דרכינו ובכל טיול ארוך אני נהנה לסחוב אותו על גבי. לאחרונה יצאתי לטיול בן חמישה ימים במסלול סובב רמון. במהלך הדרך הרגשתי שהרוכסן לא נסגר היטב והתחלתי לחשוש מה יקרה אם פתאום הכל יפתח וחפצים יפלו, התחלתי להרהר אם זו לא סוף דרכו של התרמיל. מה שהכריע הוא סיפורים של מטיילים על איכות שונה של תרמילים חדשים הן במשקל והן בנוחות בגב. זהו, החלטתי לרכוש תרמיל חדש.

התרמיל הראשון שלי – Lowe Alpine Cerro Torre 60+20L

מאת: רתם אלינסון

איפשהו בראשית שנות האלפיים המשפחה שלי טסה לטיול שורשים בחו״ל, ואילו אני, תלמיד בסוף כיתה ח׳ ״אולצתי״ להישאר בבית במהלך החופש הגדול. קרה מקרה, ושנה לפני הטיסה, נפתחה במודיעין חנות ציוד טיולים חדשה בשם ״תופעת טבע״, ואילו אני, תלמיד חטיבת ביניים משועמם, התחלתי לעבוד שם בחופשת הקיץ – עסקה מוצלחת לכולם. תוך כדי העבודה בחנות הייתי כבר חניך בחוגי הסיירות של החברה להגנת הטבע, והתחלנו לצאת לטיולי ״ציוד על הגב״, פשוטו כמשמעו – כל הציוד על הגב.

בהתחלה לקחתי בהשאלה כל מני תרמילים ששברו לי את הגב, ואז לקראת סוף הקיץ, קיבלתי במתנה מהחנות את התרמיל הראשון שלי – Lowe Alpine Cerro Torre 60+20, פסגת הטכנולוגיה של אותם ימים. תרמיל עמיד ביותר, עם מערכת גב מתכווננת מסוג APS, מבד קורדורה 1000 שגם סכין לדרמן התקשה לקרוע. התרמיל הזה שירת אותי נאמנה למשך כל התיכון והצבא, והנה מצורפת תמונה שלי עם התרמיל בהר הגבוה בסיני.

התרמיל הראשון שלי – Karrimor Jaguar 80L

מאת: שי יגל

במשך שנים מערכת היחסים הארוכה ביותר שהייתה לי, הייתה עם אותו תיק קרימור כחול שקניתי ביוני 95, רגע לפני שיצאנו כמה חברים לטיול חסר אחריות לחלוטין במרחבי סיני בחופש הגדול שבין כיתה י לכיתה י״א. אומנם הוא היה שלי רק מיוני של אותה השנה אבל מערכת היחסים שלנו מתחילה עוד כמעט שנתיים קודם. הפגישה הראשונה שלנו הייתה לגמרי במקרה, יום אחד סטנדרטי לחלוטין עלית עם חבר על קו 24 ישר מבית הספר לדיזנגוף סנטר, המטרה – פוסטר בד של לד זפלין. בזמן שהוא סקר את כל חנות תומר על שלל קשקושי הרוק שבה אני עליתי אל חנות המטייל האגדית, ואז ראית אותו בפעם הראשונה בחלון הראווה. כחול עם נגיעות של שחור, עשוי כולו מבד קורדורה חזק שכנראה מגן טוב יותר מנגמ״ש צה״לי, כמי שעד לאותו רגע היה הבעלים הגאה של תיק סטיב שחור הרגשתי שעולמי משתנה ברגע אחד ומה שהיה הוא לא מה שיהיה. מאז אותה פגישה העברתי אין ספור משמרות גלידריית בלו מון אי שם ברחוב יהודה מכבי ממש מול עירוני ד׳, מגיש גלידה וחושב עליו, על חגורת המותניים הקשוחה אבל אפקטיבית, על הריצ׳רצים הקשוחים, ועל אריג הקורדורה הכחול.

איחוד המרגש ביני לבין הקרימור הכחול היה תחילתה של מערכת יחסים מורכבת שנמשכה כמעט 20 שנה. איפה לא היינו יחד, בגרניט של סיני התחלנו את דרכנו, הכרנו יחד את משעולי הנגב, הפעלנו להר קניה ונרטבנו לגמרי בניו זילנד. אחרי שלוש וחצי שנות מנוחה שלו וסבל שלי חזרנו ישר להימלאיה הנפאלית, ואחרי לזו הסינית, ומשם לזו ההודית. קיללתי את משקלו בעלויות הלא נגמרות של הרי האנדים וברכתי את כוחו אחרי עוד שיח שנתפס בו בהרים המיוערים של אתיופיה. לא היו לו פיצ׳רים מגניבים ואפילו אז מערכת הגב שלו לא הייתה מן המשכוללות, הוא לא היה קל להפך הוא היה כבד, אבל פשוט הוא היה יפה וחזק. בניינו מי צריך יותר מזה? אבל השנים חלפו ואני נחלשתי ונהיה לי כבד. היו לי דרישות, הפכתי למפונק ובכלל מי צריך 80 ליטר? הפרידה לא הייתה קלה ולא הייתה קצרה לאט לאט נכנסו תיקים חדשים לחיי, קלים, יפים, ומלאי שכלולים, הוא נשאר בפינה מחכה. שמרתי אותו, הייתי בטוח שעוד אשתמש בו, אבל מישהי בעלת לב קר חשבה אחרת ויום אחד במעבר דירה אחת הוא כבר לא עבר. אולי טוב שכך, בהחלט הגיע הזמן להתקדם. 

התרמיל הראשון שלי – LowePro AW20

מאת: יוג׳ין לויט

התרמיל הראשון שלי בעצם היה לא שלי, הוא היה בצבע חאקי ושקל 40 ק״ג שזה כמעט שני שליש מהמשקל שלי באותה תקופה. בילינו לא מעט איי שם בשיחים הדחוסים בעלים שעוטפים את השיח ויוצרים סוג של בית לכמה ימים. התרמיל היה של חברת קרימור ומערכת הגב שלו הייתה הרבה יותר טובה לי מאשר אחיו לצוות מחברת לאו אלפיין.

אבל בוא רגע נקפוץ למציאות קצת יותר סימפטית. אני לא איש של טרקים אבל אוהב לטייל לא מעט. אצלי יש צורך ייחודי בתיק שישרת את הצרכים שלי עד הסוף. לא מדובר פה בתיק מסע אלה בתיק לציוד צילום שעל הגבול בין תיק טיולים נוח אבל עדיין מכיל את התאים המרופדים שנדרשים למצלמה לא קטנה בשליפה נוחה. 

הלכתי לאותה משפחת Lowe מקליפורניה וחברת בת שיצאה גם תחת המותג והייתה מוכוונת לציוד צילום – Lowepro. תיק זה בנפח של 20L עם תא לשלוקר הקרוב לגב, תא צדדי מרופד למצלמה ועדשה ספייר ועוד קצת מקום לציוד נגיש בתא המרכזי. אפשר לנתק את התא הפנימי של המצלמה ולקבל תיק רגיל עם כל המקום כיחידה. הגודל שיחק פה לטובתי בלבד, כי את התיק הייתי צריך לקחת לכל מקום בפעילות שבה עסקתי והיה לי גם את הרצון לתעד. כמובן שזה לא תיק מסע לכמה ימים ובמקרה שלי, טיולים עד יום שלם מילאו את תכולתו היטב. אם זה רכיבת אופניים חוצת מדבר, מסע טיפוס להר סוויניצה (בתמונה) או סתם גלישות סקי באלפים, התיק סיפק את הסחורה. גם מבחינת נוחות נשיאה, נוחות שימוש וכמובן עמידות לאורך שנים של החברה – לא אכזבו באף מוצר.

התרמיל הראשון שלי Osprey Renn 65

מאת: ענבר חסידים

תכלס את התרמיל הראשון שלי הזמנתי מעלי אקספרס לאיזה טיול של הצופים שהייתי צריכה אותו, אבל זה לא נחשב באמת. כי תרמיל ראשון זה קצת כמו אהבה ראשונה, אם את לא מחוברת אליו זה לא נחשב. את התרמיל שאני באמת מחשיבה, קניתי רק לפני שלוש שנים. הגעתי לחנות בלי שום מושג בתרמילים ומה אני רוצה מהם חוץ מדבר אחד – שיהיה לי נוח. בדיוק עמדתי לצאת לשביל ישראל, והייתי צריכה תיק שישמש אותי נאמנה לאורך המסע. התיק הנבחר? Osprey Renn 65 – תיק החלומות, עם מערכת גב רשת שנצמדת לגב ומאפשרת חלוקת עומס טובה ויכולת קסומה להכיל כמעט כל מה שהכנסתי אליו. קניתי אותו במענק שחרור שלי והתרגשתי מאוד. כמובן שבמחסום בקר הראשון שעברתי בצפון (מהסוג הצפוף עם גדר תיל בצדדים), הוא נקרע בצד בחתך קטן שכאב מאוד. זה כבר לימד אותי להיות בתשומת לב. מאז אנחנו יחד.

דבר מערכת

כמובן שאין קונצנזוס ולא חברה עדיפה, כל אחד התחיל את דרכו עם אהבה משלו. כל חברה מחזיקה בליין שלם עם יעודים שונים ונפחים שונים. ספרו לנו אתם, מה התרמיל הראשון שלכם.