אם קמתי בבוקר יום ראשון יותר עייף מערב יום חמישי, סימן שסוף השבוע היה עמוס בחוויות. קמפינג משפחות בדרום ים המלח וטיול הליכה שמתאים לילדים בבוקר שלמחרת, כבר מזמן הפך אצלי למתכון מנצח להעביר את סוף השבוע בניתוק הילדים מהמסכים. מישור עמיעז ונחל פרצים מספקים יופי של תפירה.
יום שיש בצהריים והרכב כבר מלא עד אפס מקום בציוד ללילה מלא כוכבים במישור עמיעז. נסיעה לא פשוטה עם פקקי כביש 6 דרומה, מקבלת תפנית בעלילה עם ירידה במחלף קרית גת לכביש המקביל לגדר המערכת דרך יישובי חבל לכיש. נוף גבעות ירוקות ושלווה משקרת, מביאה אותנו חזרה לכביש 6 במחלף לקיה. אומנת חתכנו את הפקק אבל המירוץ לקראת רדת החשכה עדיין בשיאו. עדיף להקים את מחנה האוהלים עם קצת אור. שקיעה מרהיבה מכסה את הרי אדום של ירדן והמדבר שלנו נצבע באדום פסטלי.
הלילה שייך לכוכבים
עם הפניה ימינה לכביש 90 אחרי הירידות מערד, היופי של המדבר מתחיל להכות בעוצמה. מצד ימין המצוקים הננסיים והמחורצים של המדבר ומצד שמאל בריכות האידוי של ים המלח המלאות בפטריות מלח יפיפיות. אנחנו בחרנו בחניון לילה של מישור עמיעז. בתקווה שנקודה בעומק השטח עם נסיעה לא קצרה בכביש עפר תנקה לנו את המחנה מאדם, אך לא כך הדבר. אמנם לא עמוס אבל גם לא בדד.
אוהלים קמים כמו פטריות ולפי סדר מהונדס כבר בתודעה, המדורה נדלקת ישר אחרי. אם לא נאכיל פיות של ילדים, לא נשב בשקט כל הלילה. בעצם גם אחרי ארוחה מפנקת, הדור הצעיר מרעיש באותה תדירות. מזל שהטבע מספק את אחד המופעים היותר יפים בימינו – שמיים נקיים מכל ענן עם כוכבים זוהרים. זה הזמן ללמד את כיווני השמיים וזיהוי מזלות. יש לא מעט אפליקציות המספקות את החוויה רק צריך לזכור שבאזור זה אין קליטה ואם זה לא אופליין, זה לא יקרה.
הגיע הזמן להפעיל את הרגליים
בבוקר זה כבר נוהל, יש טיול רגלי. באזור זה אפשר בכיף לגוון ולבנות מסלול הליכה המתאים לכל רמה ולכל גיל. אני במחסנית שמרתי שתי אפשרויות. אחת קלה של 6.5 ק״מ מעגלי בנחל פרצים והשניה יותר מאתגרת עם 10 ק״מ מעגלי בנחל עזגד ואשלים. מכיוון שמנעד הגילאים בקבוצה שלנו התחיל מגיל 4, המסלול היותר קל נבחר ללא שום ויכוח, אבל במפה תמצאו גם את המסלול הארוך.
תעודת זהות
- אורך: 6.5 ק״מ
- גובה מצטבר: 60 מטר
- סוג: מעגלי
- עונה: לא בקיץ
- רמה: קל
- חניון לילה: ווייז
- קובץ ניווט
- מפה:
נחל פרצים
בקמפינג הזמן מוכתב על בסיס השמש. כאשר היא שוקעת, יש כבר רצון לישון ובשעה 20:00 הילדים כבר לבד פונים לכיוון האוהל. גם בבוקר האפקט זהה, ועם זריחה בשעה שש, הילדים קמים לבד ודואגים להעיר את המבוגרים העייפים שישבו עד מאוחד ליד המדורה. לא מובן איך ביום יום צריך לגרד אותם מהמיטות. אחרי ארוחת בוקר זריזה וקיפול המאהל, יש נסיעה של קילומטר וחצי לחניון רכבים בתחילת המסלול.
נחל פרצים חורץ את מישור עמיעז. כל האזור נראה כמו מתחם שטוח הנמצא בין הר סדום במזרח למצוקי ההעתקים במערב. לפני המון שנים היה כאן ים תטיס הקדמון והחומר ממנו עשויה הקרקע אינו אדמה רגילה, אלא חוואר, שהוא אבקה לבנה דחוסה מחומר גירי רך שנוצר משקיעה של יצורי ים לאורך מיליוני שנים על הקרקעית.
במרחק של 50 מטר מתחילת המסלול, אנחנו צוללים לתוך הקניון היפה ונמצאים כבר עמוק ביופי הנמצא מתחת לפני המישור. הקניון לא גבוהה אך עדיין מרשים. ציורי פסים בקירות הקניון מעטרים את המסלול מכל הכיוונים. פסים אלו בנויים משכבות שונות המדמות לעיתים גם את תנועת המים שכביכול יצרה את הצורות האלו בחוור.
בתוך המסלול יש אטרקציות שכבר סגורות לקהל המבקרים. מערת הקמח הידועה, היא אחת מהן. המערה סגורה לכניסה עקב חשש כבד לקריסה. זה לא לוקח הרבה מאמץ שכנוע לא להסתקרן ומספיק להעביר אצבע על אחד הקירות כדי לראות כמה כל העסק פה הוא רגעי ומתפרק.
הניווט די פשוט, הולכים צפונה בין קירות הקניון כאשר זרימת הערוצים מתנקזת איתכם בכיוון ההליכה. יש סימון שביל ישראל ורק אחרי 2.4 ק״מ הליכה, צריך לחפש את הפניה ימינה עם סימון שבילים ירוק על מנת לצאת מהערוץ למעלה למישור. אחרת תמשיכו לעוד קילומטרים רבים עד ליציאה הבאה עם תוספת קנס בזמן ובקושי לגמוע את המרחק. ההליכה בתוך הנחל מאוד נוחה ואף מוצלת ברובה, אך עדיין מומלץ להתחיל מוקדם כי את המקטע חזרה עושים על המישור החשוף לשמש המדברית וזה חם.
יש עלייה תלולה ומפנקת חזרה לפני המישור, היא לא ארוכה אבל עם שיפוע מכל הלב. הנוף על שפת הקניון יפה ומדגיש היטב את הצורה המחורצת של הנחל באמצע המישור. מפה הדרך מצד אחד די מנהלתית ומי שלא חושק בה, תמיד יכול לחזור אחורה על בסיס אותו השביל בתוך הנחל. אישית, זה משנה אווירה. הקרקע הבהירה עד כדי לבן בתוספת פריחת פרחים בשפכי ערוצים, עושה את התוספת כמשהו קסום ומדיטטיבי. ארבע קילומטרים בקווים ישרים המקיפים את אגן נחל פרצים, מביאים אותנו חזרה לרכבים.
צריך לחזור למציאות
שבת, זמן צהריים והתכנון חזרה צפונה עובר בערד. לרעבים מאוד, מוזה תמיד פתוחה. אנחנו הסתפקנו בעצירת גלידה בלבד והמשך דהירה למרכז. אפילו הספקנו לפנק בבישול ביתי זריז ולא לחרוג מזמנים לכיוון הערב. זה לא הקמפינג המשפחתי הראשון וגם לא האחרון. אנחנו מתורגלים והילדים גם. סוג של אירוע שכולם בכיף גדול רק מחכים שזה יקרה עד הפעם הבאה. מי שעדיין לא אימץ את המתכון של קמפינג לילה בטבע עם המשפחה וטיול נחמד בבוקר שלמחרת. הגיע הזמן לאמץ. זה מאחד את המשפחה, מוציא מהמסכים את הילדים ומלמד על נפלאות הטבע.
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
