מסתבר שאפשר לעשות סוף שבוע בחיפה ולהרגיש תיירים לגמרי ולהנות. יש הפתעות במקומות קרובים ובלתי צפויים והן תמיד יהיו קשורות לפתיחות שלכם לאנשים סביבכם. וגם קצת למקום.
יצאנו מאזור השרון אחרי יום העבודה בחמישי בערב, עצרנו דרך פסטה באזור בנימינה, והמשכנו לחיפה. דרך פרויד המפורסמת לקחה אותנו אל מרכז הכרמל ואל שדרות הנשיא – הכביש שמוביל לכיוון המפרץ ממש על שפת המצוק של ההר. את העובדה שיש פה נוף מטורף גיליתי רק כשעלינו לחדר שלנו במלון, בקומה 8 האטרקטיבית: נוף מדהים של כל אזור המפרץ, מורדות הכרמל, הנמלים והקריות נפרס מהפנט לפנינו.
בחיפה ביקרתי כמובן כמה פעמים, אבל לא שהיתי בה זמן כתייר פנים מעולם. כשהגיע הצעה מרשת מלונות נארה לסקר (גילוי נאות), הלכנו על זה. לנארה יש שלושה יעדים: מלון נוף בחיפה, כפר הנופש דריה בכנרת, ומתחם גלאמפינג בכנרת. המחירים ממש טובים בעונה שביקרתי – כנסו לאתר של המלון.
הפתעה מדהימה בחלון
אחרי שנרגענו קצת מההתלהבות מהנוף, והתצפיות אל כל מה שיש מתחתינו ומולנו, הצלחנו להסיט רגע את תשומת הלב לחדר המלון עצמו. בתוך מלון נוף נהנינו מסביבה מעוצבת היטב, עדכנית וחדשה. ניכר שהמלון עבר טיפול עיצובי ושיפוצי אוהב: זה מלון מזמין וכייפי.
החדר מאוד יפה, מרווח, הריהוט חדש, נקי ויפה. חוץ מעוגה בצורת לב שחיכתה לנו, גולת הכותרת בחדר היא הספסל הבנוי על שפת החלון הענק וכל הנוף של המפרץ פרוש מתחתיך. גם ארוחות המלון מצוינות ועשירות מאוד, והצוות אדיב – ובדקנו הן את ארוחת הבוקר והן את ארוחת הערב, שבה האסאדו התפרק לי מהעצם כמו פינוק אוהב.
חדר מעוצב ונעים במלון נוף עם תצפית מטורפת!
מפגשים מעניינים
ישבתי לי על קפה בלובי ותהיתי, תהיתי מי הם כל האנשים והקבוצות האלה שמגיעות לפה? ולמה לחיפה? וכך למדתי שמלונות בישראל הם יעדים לכל מני התארגנויות של אנשים למטרות מגוונות של מפגשים. מסתבר שסופי השבוע פה מלאים למדי והתפוסה לא רעה! חיפה יחסית שרדה את הסיטואציה הביטחונית בצפון ולא נפגעה ממנה כמעט – והמלון עובד. המיקום שלו על טיילת לואי, ברחוב מרכזי עם בתי קפה ומסעדות מצוין. הנוף, החניה התת קרקעית שמקבלים גישה אליה, והעובדה שהוא מחודש בפנים מייצרת סיבה טובה לבחור אותו לאירועים או כבסיס יציאה לתיירות פנים בחיפה.
לחצו פה לקבל את הכתבות בוואטסאפ:
אז חקרתי את אחת הנשים מקבוצה שראיתי – האם הן ממקום עבודה כלשהו? מסתבר שלא, ומדובר בקהילה ייחודית של תמיכה הדדית, שנפגשה פה למפגש שנתי סביב עולם התוכן שלה. שיחה מעניינת על הנושאים שלהם התפתחה ולמדתי לא מעט. הנשים עזבו אבל במקביל הגיעו משפחות גדולות, למה שמתברר כשיטה בישראל: שבת חתן במלונות. שוב שיחות מעלית נחמדות מגלות שצד אחד מהצפון וצד שני מהדרום, והם חילקו את המיקומים- חתונה באזור אחד ושבת חתן במקום אחר. ולצד הקבוצות הגדולות והמשפחות יש זוגות במלון, יש אמא ובן, משפחות קטנות, זוג פנסיונרים.. ישראלים מגוונים שבאו לסופ״ש בחיפה.
איפה אפשר לטייל בחיפה? הנה כמה מקומות שאפשר לשקול:
1. שוק תלפיות – המקום הכי קול בחיפה
אל השוק הגענו כיעד הראשון בחיפה ומשם אפשר היה רק לרדת ברמה במקומות האחרים. אמנם מדובר במתחם קטנטן יחסית; שניים שלושה רחובות. אבל יש בו יחסית הרבה אפשרויות קולינריות על מרחק הליכה קטנטן. ובין המקומות שנפתחו יש גם שוק אמיתי, כולל ״עגבניות בעשר שקל״. אגב המחירים היו מעולים כשהיינו, בטח בהשוואה לסופר שלכם. אם היינו מקומיים היינו מעמיסים!
ישבנו במסעדה בהשראה וייטנאמית עם צוות על טהרת הנשים. אחת מאיתנו שגרה בוייטנאם כמה שנים לא התאפקה לספר שהמרק שפה עולה כמה עשרות שקלים, עולה שם סביב 7 שקלים. למרות הפער – המחירים היו ראויים והשירות מצוין.
אחרי זה עלינו לגג של המבנה לגלות שם משתלה משולבת במתחם צ׳יל אאוט עם בר משקאות ודי ג׳יי. ממש מגניב, אנשים יפים, גוד וייבס – אבל לא נשארנו כי כל מקומות הישיבה המעטים היו תפוסים ורוב השטח מיועד לריקודים או עמידה. בכל זאת מומלץ.
יש מה לגלות במתחם השוק הקטנטן הזה: הרבה ציורי גראפיטי, חלקם מצוינים, בירות ממבשלה מקומית, קובה, מסעדה תאילנדית מוכרת בחיפה, כנאפה ועוד. כאשר המשכנו ברחוב היוצא קצת מהבלגן של מרכז השוק, הגענו לאחד מבתי הקפה הכי מגניבים שראינו – קפה דש, מגניב גם בקנה מידה תל אביבי. העיר כמובן תלולה מאוד: עליות וירידות, מדרגות. אחלה כושר אם אתם בעניין.
2. טיילת לואי – להליכה פנסיונרית רגועה
טיילת לואי נמצאת ממש צמוד למלון נוף – ויש בה גם קפה אחד שהוא אחד הנדירים הפתוחים בשבת ולכן ראוי ליידע עליו. קפה בשבת נהייה ממש מצריך מסובך לאיתור בישראל 2026, אבל בחיפה טוענים חברי המקומיים דווקא יש כמה מקומות שעובדים בשבת, ונחים בראשון.
הטיילת קצרה בהרבה מכמות האזכורים שיש עליה בכתבות על ״מה לעשות בחיפה״. יחד עם זאת יש להודות שהיא בלוקיישן מוצלח במיוחד: אל מול כל הנוף המדהים של מפרץ חיפה, וזה לא נכתב בציניות – באמת קשה להתרגל למראה מההר הזה צפונה. היא גם יפה, מטופחת ונעימה להליכה רגועה. התוואי מישורי ובהתאם ההלכים שראינו – גיל הזהב החיפאי מוצא פה מקום של שקט ותנועה בריאה. בצדה האחד נמצא השער לקצה העליון של גן הבאהיים – עוד נדבר עליו.
3. המושבה הגרמנית – דייט אירופאי או לילות ביירות?
בכל כתבה על חיפה מזכירים את המושבה הגרמנית בתור יעד חובה. ובכן, לא נשארנו אדישים להמלצה, ושמנו פעמינו אל המקום. אנחנו יכולים לאשר שאכן יש שם מבנים בסגנון הטמפלרי המוכר משכונות דומות יפהפיות בישראל. אלה באמת מבנים מרשימים כאשר הם עוברים שימור, ויש להם אופי מקסים, ומקור עתיק מסוף המאה ה 19 ותחילת המאה ה 20.
הגענו לשם בערב והרחוב הראשי מלא המסעדות מוביל באורות ישירות אל קו מקדש הבהאיים, וזה אכן מראה מרהיב. הוייב של המקום הרגיש הרבה יותר "לילות בירות" מאשר "דייט אירופאי" – מהרושם הלא מקומי שלנו, נדמה היה שהיהודים בחיפה מבלים בתלפיות, והערבים במושבה הגרמנית. מקומיים – אתם מוזמנים להגיב לחיוב או שלילה בעמוד הפייסבוק שלנו, או האינסטגרם.
אבל היה כיף: האנשים מחייכים, המסעדות מלאות ושמחות, והמרצדסים וה-BMW בחניות (ועל המדרכה…) משדרים שביעות רצון כלכלית, או חובות ושופוני בליסינג – קשה לי לדעת באמת.
עצרו רגע פה: הצטרפו לניוזלטר ונעדכן אתכם פעם בשבוע על כתבות חדשות:
4. טבע אמיתי שמתחיל ישר מהעיר – נחל שיח
נחל שיח הוא ואדי היורד ישירות מרחוב מנומנם בכרמל המרכזי לכיוון בית הקברות של חיפה המצוי צמוד לכביש 4, למטה, ליד הים בחוף הדרומי. מדובר בטבע אמיתי שמתחיל ישר מהמדרכה, ובינות לבתים, וזה מגניב! השביל תלול יחסית ומצריך נעלי הליכה טובות. הדרך הקלה יותר לעשות את זה היא לשים רכב אחד למטה ולרדת את הואדי שאם לא כן – תצטרכו לטפס טיפוס לא פשוט בדרך חזרה. בנוסף יש בחיפה גם תחבורה ציבורית בשבת!
לא לשכוח לסגור את שער הברזל כדי שלא יכנסו חזירים (עוד משהו שנתקלים בו בחיפה, כך שמענו, לא ראינו בעיניים). בדרך חיכה לנו ספסל נעים, לשבת בצל, ולשמוע את הציפורים מצייצות. שמים בוייז "רחוב לוטוס, חיפה" ומוצאים את השער די בתחילת הרחוב, ליד פח המחזור הכתום.
5. בת גלים – "למה לא קניתי פה בניין מזמן"
המשכנו לבת גלים בבוקר שבת. כגולש רוח בעברי יש לי פינה חמה לחוף של בת גלים – כמעט המקום היחיד בארץ המאפשר לגלוש ברוח מערבית חזקה (שכן קו החוף הוא כמעט היחיד בישראל שכיוונו ממזרח למערב בגלל המפרץ).
יחסית לכך שהיעד עמוס, הצלחנו למצוא חניה כשרכב יצא ממשטח הכורכר בתחילת האזור, ויצאנו ברגל. על תחילת הרחוב קפה בסגנון מרכז שדרה, ואחריו מגיעים אל הים – לא לפני שנתקלים במה שהיה "הקזינו של בת גלים" – פרונקל מכוער ראוי להריסה או לשיפוץ מוחלט לטובת הציבור (אבל אנחנו במקום שבו משאירים שלדים כאלה לעד). לאורך כל הטיילת בקושי יש חוף שאפשר להנות ממנו בצורה פורמלית מוסדרת וגם זה פספוס עירוני וישראלי מתסכל. בניגוד להבטחה למציאת מקומות ראויים לשבת לאכול פה גם בשבת, זה לא היה כזה אזור מזמין – אז עשינו סיבוב והמשכנו הלאה.
6. ואדי ניסנס ושוק הפשפשים?
גם ואדי ניסנס מקבל קידום במקומות השונים, ותמיד עם איזכור ל"חג של החגים". ואני חושב שאני חייב לחזור לשם במועד הזה כדי לקבל לחוש שיש סיבה אמיתית להגיע. אל שוק הפשפשים ירדנו משוק תלפיות בהליכה. למי שמצפה משהו מהחוויה של שוק הפשפשים ביפו, נצטרך להרגיע ולאכזב – זה לא מתקרב לרמת החיות והעניין והגיוון שיש בשוק הפשפשים התל-אביב-יפואי. ראינו ערימות סחורה טיפוסית לשווקי פשפשים ובעיקר עצב של עוני. חבר מקומי אומר שיש מאפיה-בית קפה מאד פופולרי עם פארק יפה ומבני אבן עתיקים ממש ליד השוק (גם כן פתוח בשבת).
7. גן הבאהיים, כמובן…
הגן המדהים והיפה, והמקדש המרשים הם אייקון חיפאי ובאמת פנינה ויזואלית ותרבותית ייחודית. אי אפשר להפריז בתרומת המתחם הענק הזה לייפי מורדות הכרמל. הוא נראה עשיר, ירוק, מושקע. ניכר שיש תקציבי עתק לדת הזו, שהרימה תשעה עשר גנים על תרסות על כל המדרון. המקדש עצמו הוא הקבר של מבשר הדת הבהאית. אני ממליץ לכם לקרוא את המידע המעניין באתר שלהם – על הדת, מבשר הדת, ומיהם הבאהיים ולמה הם פה בחיפה.
גם פה נכונה לנו אכזבה מסוימת היות וראינו על השלט שניתן להגיע בשעות נרחבות למדי, אבל כשבאנו בהתאם להנחיה בשלט הסתבר שמדובר בכניסה מוגבלת מאוד לשתי מרפסות בלבד. לא היתה כניסה לגנים עצמם לשיטוט חופשי בכל המתחם. שוב אחזיר אתכם לאתר האינטרנט בטרם תגיעו – כדי שתוכלו להנות מהמקום, נסו לברר מתי ואיך נכנסים עם אירוח והדרכה של המקום אל כל המתחם.
8. אל פארק הכרמל עם הרכבל החדש
יש שיאמרו שחיפה היא בירת התחבורה הציבורית בישראל. לא מבחינת התדירות, שם אנחנו כמדינה כושלים כישלון חריף, אלא במגוון. כאן כלי התחבורה הציבורית רבים כמו שווארמיות ברחוב יפו: תחבורה ציבורית בשבת, נתיבי נסיעה ייעודיים המרשתים את העיר, פאניקולר (רכבל על מסילה) ורכבלים, רק תשים לי בסוף טחינה. האפשרות החדשה שנוספה לא מזמן היא הרכבלית, רכבל ככלי תחבורה עירוני, במחיר סמלי של נסיעה עירונית (8 שקלים בלבד נכון לכתיבת שורות אלה), עם חוויה של חו"ל כמו שלא חוויתם עדיין – בתוואי אורבני. ניתן פשוט ליהנות מהנסיעה, הנוף שנשקף מכל עבר והטמפרטורה הנעימה גם בקיץ. זה יקח 19 דקות לכיוון, ומתאים לשילוב ביחד עם טיול בפארק הכרמל אליו ניתן להגיע בהליכה מהתחנה.
המלצנו בעבר על טיול טבילה משולב רכבל, אך ניתן ומומלץ גם לדגום מסלולים על פסגת הר הכרמל עצמו.
השלט לתל אביב?
חיפה היא מקום עם המון פוטנציאל, ולי כמבקר מבחוץ הרגישה בעיקר כמו פוטנציאל לא ממומש. העיר יושבת על נוף מדהים, מפרצי וייחודי בכל קנה מידה, בטח בישראל. יש לה הר מדהים וירוק שגולש אליה בצורה דרמטית – והמראה הנשקף מהמלון בלילה וביום מרהיב. מלון נוף בו התארחנו, של רשת מלונות נארה היה פשוט מעולה – החדרים המעוצבים, האוכל היה טעים, והמיקום מושלם וקרוב להכל.
אבל דומה שיש בחיפה אזורים נרחבים הראויים לרענון משמעותי, התחדשות עירונית משמעותית, שלא לאמר שחזור מלא עמוק ודרמטי שדורש תקציבי עתק. מהמקומות השונים שדגמנו – אני ממליץ לכם לשים דגש וזמן על שלושה יעדים מהשבעה: שוק תלפיות ליותר מארוחה אחת, נחל שיח – לטיול חצי יום עד למטה, ולגנים הבאהיים תוך איתור הזמן והמקום לסיור מודרך מלא ושלם בכל המתחם. תהנו!
כתב וצילם: גיא חלמיש
אל תפספסו אף כתבה!הצטרפו לקב' ווצאפ שקטה
