נפאל היא שונה. אם אתם מכירים טרקים ממקומות קרובים יותר אלינו, אירופה למשל, נפאל מתנהלת קצת אחרת. ריכזתי פה את כל מה שחשוב לדעת לפני היציאה לנפאל. בלי קשר לטרקים ספציפיים.
בתור מישהו שמגדיר את עצמו טרקר מנוסה למדי, ההגעה לטרק בנפאל היתה חוויה קצת מפתיעה ובהחלט שונה מטרקים עצמאיים רבים שיצא לי לעשות. בדיוק בגלל זה מצאתי לנכון לכתוב את המדריך הנוכחי, כדי לעשות קצת סדר ולהשלים מידע ששונה מהותית ממקומות בהם פשוט שמים תיק על הגב ויוצאים לדרך. אז בואו נלך על זה.
מתי מטיילים בנפאל
רגע לפני שאנחנו מתחילים נזכיר כי בנפאל שתי עונות עיקריות המתאימות לטיול – הסתיו והאביב. בעונות אלה מזג האוויר יחסית יציב. זה משתנה בשנים האחרונות עקב שינויי האקלים: בתקופה שהייתי אירעו למשל שתי סערות משמעותיות בהפרש שבועיים, דבר שנתפש חריג מאד לתקופה זאת של תחילת נובמבר.
הסתיו פופולרי ועמוס במיוחד בנפאל. האוויר צלול ובהיר וצבעי השלכת מפארים את האזורים הנמוכים בהם הצמחיה קיימת בשפע. בתקופות אלה אירופה עדין קרה מאד, מושלגת לעתים ואינה מתאימה לטיול בגובה, מה שלגמרי מתאפשר דווקא בנפאל. אחלה אופציה לטרקים משמעותיים בעונות מעבר. הטיסה טיפה ארוכה והלוגיסטיקה די משמעותית, אולם אם יש לכם שבועיים בסך הכל (ברוטו) בהחלט שווה את מאמץ הטיסה הארוכה קצת יותר.
שלכת סתיו בנפאל
במדינת הכאוס יש לא מעט סדר
באפריל 2023 שינה משרד התיירות הנפאלי את חוקי הטיילות ובעצם הפעיל חובת ליווי על ידי מדריך באזורים שונים בנפאל, לא כולם. לתקנות כאלה משמעויות רבות – הסיבות ינועו בדרך כלל מתוספת תעסוקה לגורמים מקומיים ועד הגברת בטיחות והקטנת מספר התאונות בשבילים. בנפאל מתייחסים ברצינות למעמד המדריך, ויש לציין כי מדובר בתהליך הכשרה מסודר ורשיון רשמי המאפשר לאדם להיות מדריך. באופן כללי אזכיר שנתקלתי במדריכים רבים וכמעט תמיד נראה כי מדובר באנשי מקצוע רציניים.
למרות שיש עדויות על אכיפה רופפת של התקנות, זאת כבר החלטה שלכם איך ברצונכם לנהוג. נתקלתי לא פעם במטיילים, אשר משתמשים בקומבינות כדי לארגן ניירת ואישורים ללא ליווי מדריך. כדאי לזכור שמדובר במהלכים לא חוקיים, במידה וקורה משהו או אפילו במידה ותתקלו בגורם אוכף – ההשלכות יכולות להיות לא נעימות. ככלל אני תמיד אמליץ לכם, כאורחים במדינה, לנהוג לפי הכללים.
אל תפסידו כתבות מעולות:
הצטרפו לניוזלטר ונעדכן אתכם פעם בשבוע על כתבות חדשות:
מאשר תנאי השימוש ומדיניות הפרטיות משלוח פרסום ועדכונים
מדריך – טוב או רע?
היתרונות וחסרונות של מדריך תלויים באופי שלכם כמטיילים. יתכן ואם אתם עצמאיים ואוהבים לפלס דרך בעצמכם התלות הזאת קצת מעיקה, אולם בבחירה נכונה של המדריך יתכן ובכל זאת תוכלו להפוך זאת לחוויה. למשל – אני ביקשתי ספציפית לקבל מדריך שעדיין לא עשה את הטרק שיצאתי אליו. החוויה הייתה חדשה עבור שנינו ושום דבר לא הלך לגמרי באוטומט.
מצד שני, שימוש במדריך פותח לכם את הדרך גם אם אתם לא מנוסים מאד או אולי יש לכם חששות. טרקים בנפאל מכילים אלמנטים ייחודיים שפחות נתקלים בהם במקומות הפופולריים בטרקים באירופה, שהם ברירת המחדל הקרובה לרובנו. ההתמודדות עם גובה שבטיפול לא נכון יכול להתגלגל למחלת גבהים מסוכנת או הליכה בשלג שפחות מוכרת לנו, שוכני המדבר. כל אלה מעלים את רמת הסיכון ולכן מדריך יוכל לתת יותר הכוונה וביטחון.
לטוב ולרע חווית המדריך הופכת את הטרק לסטרילית במידה רבה – הוא יפתור בקלות את כל בעיות הלוגיסטיקה, ישתמש ביכולת שלו ליצור קשרים במהירות בשפה הנפאלית, ידאג להזמין מראש מקומות לינה (נפאל הופכת עמוסה יותר ויותר ובמקומות רבים הזמנת מקום מראש הופכת הכרחית). המדריך הוא המלצר שלכם – יקח את הזמנות האוכל בבקתות, יגיש לכם את האוכל ובאופן כללי ימסך לכם כל קושי או בעיה של התנהלות כך שכל מה שנשאר לכם זה ללכת.
איך סוגרים טרק
קטמנדו מוצפת בהמון סוכנויות טרקים. אם תחפשו, תמצאו כאלה שמומלצות דרך קבע על ידי ישראלים, חלקן אף ממוקדות בישראלים ונושאות שם סוכנות ישראלי ממש. במידה והמליצו לכם על מדריך ספציפי – תוכלו לעבוד מולו ישירות והוא יסגור לכם את חבילת הטרק, בין אם הוא עצמאי או שהוא בעצמו עובד דרך סוכנות.
אני למשל, אוהב פחות ללכת אחרי העדר, וגם מעדיף סוכנויות קטנות, אשר בעיני הן בעלות פוטנציאל ליחס אישי יותר. כדאי לזכור שגם סוכנות נהדרת לא תהפוך לכם את החוויה לטובה אם המדריך אינו מתאים לכם – לכן יש יתרון להגעה ישירות למדריך מתאים. שימו לב שלא כל המלצה על מדריך תתאים בדיוק למה שאתם מחפשים. לכל אחד יש רצונות וצרכים אחרים.
באופן אישי קיבלתי המלצה על סוכנות קטנה בשם The Great Adventure המנוהלת ומופעלת על ידי אדם אחד, פשוט – Mani Barakoti עושה את המקסימום כדי שתהיה חוויה מצוינת. איש אמין, ידידותי ושקוף לחלוטין ואני בהחלט ממליץ עליו בחום רב. ספציפית מאני הצמיד לי את המדריך Pasang Lama Tamang, בחירה מושלמת בשבילי.
פאסאנג, בחור צעיר בן 36 (ביחס אלי, כן?), עם אופי אף צעיר יותר שיש שיאמרו שמתאים לסטטוס המנטאלי שהתברכתי בו. פאסאנג תקשורתי, חרוץ ומלא דאגה או שירותיות למצבי. הוא לא בוחל בשום משימה או אתגר. הוא התגלה כאיש סושיאל, מצלם אותי בשטף, עורך סרטונים תוך כדי הליכה ומפזר ברשתות החברתיות. מבשל במטבחים המקומיים בבקתות, דואג לחסוך לי כסף כשאפשר ובאמת הפך לחבר אמיתי. פגשתי כאמור מדריכים רבים בדרך – מעטים התגלו כידידותיים, תקשורתיים ופשוט כיפיים כמו פאסאנג. היות והייתי מטייל יחיד, חיפשתי חבר לדרך ולא סתם אחד שרק אלך אחריו. למרות שמעל 20 שנה מפרידות בינינו זה הפך חסר משמעות לחלוטין.
פאסאנג מ-The Great Adventure – מדריך שהוא חבר
נחזור רגע לבניית הטרק – כשאתם עובדים מול סוכנות או מדריך תוכלו לרכוש שלל שירותים בתצורות שונות. תקבלו מחיר אחד הכולל הכל. זה די פשוט ונוח להתנהל ככה.
ניירת – כל הפרמיטים הנדרשים מבחינת חוקיות הטרק. לכל שמורה יש מחיר משלה וצורך באישורים מתאימים. מבחינתי, המדריך החזיק בכל הניירת ואין לי מושג אפילו מה היא כללה בפועל.
לוגיסטיקה – כדי להגיע לתחילת הטרק ולחזור מסופו תידרשו לנוע בצורות שונות. זאת יכולה להיות טיסת פנים, רכבי הסעות, ג'יפ ואפילו טוקטוק. כמובן שאם תהיו קבוצה מספיק גדולה תוכלו לדאוג לרכבים ייעודיים עבורכם מה שמאפשר שליטה טובה על לוחות הזמנים ובעיקר נוחות יחסית. עדין, צפו לנסיעות איטיות, מרובות פיתולים ומהירות של כ-20 קמ"ש ב"כבישים". בשטח, בדרכי 4*4, הקצב כמובן איטי יותר. בקבוצה קטנה, תאלצו לנסוע כמוני בתחבורה שיתופית, מחכים שרכב יתמלא, יש אילוצים. בנקודה כזאת המדריך זורח, מוצא את הנהגים, מרים טלפונים, לוחץ במקום שצריך ומנסה להזיז הכל קדימה כמה שרק אפשר.
לינה – בהמשך אתאר את הלינה בטרקים בנפאל. כתלות בפופולריות של הטרק כך גם מבחר האפשרויות ולפעמים גם איכותן. אם תירצו לסגור את כל הלינות בחבילת הטרק הקפידו על ציון הרמה אליה תשאפו. לא תמיד יש מבחר אולם בסופו של דבר מכאן תיגזר העלות.
אוכל – חבילת טרק יכולה לכלול את כל הארוחות. בפועל זה פשוט כולל שלוש ארוחות במקומות הלינה (Tea houses) או בדרך (ארוחת צהריים בזמן ההליכה, בבתי תה שבדרך). אם תיקחו ארוחות, זה בדרך כלל לא יכלול שתיה נוספת כמו גם שירותים נלווים בגסטהאוסים, כמו – מקלחת חמה, אינטרנט או בקבוק מים חמים ללילה. לעומת זאת – זה יכלול קינוח, שלא תמיד יש בגסטהאוס, אולם הצוות מביא איתו (מבחר פירות העונה, כיף גדול בזמן הטרק). אם כבר דיברנו על תוספות שאינן כלולות – בטרקים מסויימים (EBC) יש שמועות על תוספת עבור סדין חימום חשמלי בלילה. בהחלט אופציה מפנקת ששווה כל רופי.
ככל שתיקחו יותר מרכיבים תצטרכו פחות להתעסק עם כסף בזמן הטרק. בהחלט מאד נוח. גם כאן, המדריך יסגור הכל. שימו לב שהאוכל אמנם זול למדי, אולם ככל שעולים בגובה כך גם עולה המחיר ויכול בהחלט להכפיל את עצמו.
דאל באט טיפוסי – בשרי במקרה הנוכחי
איזה ציוד צריך לנפאל
הטאמל בקטמנדו הוא מרכז תיירותי שוקק חיים וחנויות. חלק לא קטן מהחנויות עוסק בציוד טרקים. הציוד נושא עליו שמות מותגים אולם המחירים מעידים שבהחלט לא מדובר בציוד מקורי. אם אתם חובבי טרקים ותמשיכו בפעילות הזאת לאורך זמן וטרקים נוספים, אמליץ מאד להתמקד בציוד איכותי שימשיך איתכם לאורך זמן. אם חסר לכם ציוד, שווה בטאמל להתמקד בביגוד ופריטים בסיסיים. ציוד ייעודי הוא כזה שבדקתם כבר והוא נוח לכם, כך שאינכם מתנסים בו לראשונה בטרק בנפאל – זה נכון לנעלים, תיק לטרק, גרביים (פריט מאד משמעותי) ושק שינה או קווילט. אם ממש תרצו תוכלו למצוא חנויות עם מותגים ״אמיתיים״. יהיה לכם בהחלט מבחר גדול ממה שיש בארץ אולם במקרה הזה אל תצפו למחירים נמוכים.
זה פריט קריטי. הגסטהאוסים בנפאל הם בניה פשוטה ולא איכותית, בידוד לא קיים. כשהשמש יורדת הטמפרטורות צונחות דרמטית, אין כמובן חימום בחדרים ולמעשה זה כמעט כמו לישון בחוץ. השמיכות שמספקים לכם, לא שיא הטכנולוגיה וקשה גם להאמין שמכבסים אותן. אי לכך השק"ש (או קווילט) בליווי שכבות בגדים, הם המנגנון הטוב ביותר לשינה חמה ונעימה. מציע להתמקד בשק שינה איכותי עם טמפרטורת נוחות של לפחות 0 מעלות, בטח לא שק שינה קיצי.
חדר אוכל בבקתה – המקום היחיד עם החימום. מעבירים זמן בסערה
איך סוחבים את כל הציוד?
כמו שאני תמיד מדגיש, הציוד לא צריך להיות כבד. יחד עם זאת, סטנדרט מקובל בנפאל הוא תוספת של פורטר, "נושא כלים". במידה ותוסיפו שירות שכזה, תקבלו תיק מותאם (מכונה דאפל) בנפח 65-75 ליטר שיאפשר לכם להעמיס ציוד בשפע. כל פורטר נושא עד שני דאפלים (שני אנשים) ומאפשר לכם לטייל במשך היום עם ציוד הכרחי מינימלי.
היות ואני באופן אישי דוגל בעצמאות מקסימלית, לא סוחבים לי תיקים ולמעשה הגעתי עם תיק 38 ליטר שמשקלו היה 6-7 קילו (לפני מים) והכיל את כל הנדרש לי ל-3 שבועות שהיה בנפאל. זה בהחלט אפשרי.
נעלים
בתור מינימליסט אני משתמש בזוג יחיד של נעלי ריצת שטח לא גבוהות, חזקות מאד ובעלות אחיזת שטח מצוינת. נעלים מאווררות וקלות. מבחינתי אין צורך בהגנת מים, הנעלים מתייבשות מהר, נוחות ונותנות מענה גם לשטח הקשוח ביותר.
יש לציין כי בנפאל יש סבירות גבוהה כי תצטרכו ללכת בשלג, בכמות משתנה. בסיטואציה כזאת ניתן להשתמש בגרביים אטומות למים (הקישור לכתבה באאוטפאנל על גרבי Bridgedale). בטמפרטורות נוחות, אין בעיה ברטיבות בנעלים אולם ההרגשה בהחלט פחות נוחה בימים קרים וגשומים לאורך כל שעות היום.
יש לציין כי גם כאלה המשתמשים בנעלים מאסיביות יותר, לא נשארו יבשים בימים סוערים. נעלי ריצת השטח לעומת זאת מתייבשות מהר מאד ובבוקר, עם גרבים יבשים, מרגישות נעימות גם אם נשארה בהן לחות. בערב, בזמן שהנעלים מתייבשות, השתמשתי בסנדלים קלים, אולם בהחלט הרגשתי לעתים בחיסרון של עוד זוג נעלים קלות לערב, בטמפרטורות הקרות. שימו לב: מיקרו ספייקס (קרמפונים לייט) הם פריט הכרחי להחזיק בתיק וקריטי למקרים של הליכה בשלג קשה, אשר יכולים להיות די שכיחים בנפאל. מיקרו ספייקס מתלבשים כל כל נעל הליכה סטנדרטית ועוזרים מאוד בהליכה בשלג קשה יותר, אשר בלעדיהם פשוט תחליקו יותר ותאבדו אחיזה.
ספייקים להליכה בשלג – פריט הכרחי
מעיל גשם – פריט קריטי
רצוי בשילוב מכנסי גשם. כשיש משקעים, לא תמיד מספיק קר והם ירדו בצורת גשם. בגשם לא עוצרים את ההליכה, אלא אם מדובר בסערה ולכן חשוב מאד לשמור על חום הגוף בהליכה. מעיל גשם עושה בדיוק את זה ויקטין חשש להיפותרמיה. מעיל גשם, בניגוד למעיל פוך, הוא אמצעי טוב לשכבה נוספת גם כשלא יורד גשם. האיטום שלו כולא את חום הגוף בצורה טובה ומעלה טמפרטורה בהליכה גם אם התוצאה היא הזעה.
בנפאל עברתי כמה אירועים חורפיים שהיו מלווים במשקעים רבים ללא רוח. זהו מצב מעולה לשימוש במטריית טרקים, כן כן, יש דבר כזה. מטריית טרקים אידיאלית לתנאים עם מיעוט רוח, מחוברת לתיק ללא צורך להחזיק אותה ביד והיא קלה וחזקה מאד. מאפשרת הליכה נוחה יותר בגשם לאלה שפחות מרגישים בנוח במגע ישיר של הגשם המטפטף על המעיל (גילוי נאות: כחלק מהציוד הקל והאיכותי של Gossamer Gear האמריקאית אותו אני מייבא, ניתן למצוא גם מטריית טרקים)
ביגוד בשכבות
בנפאל, בעונות התיירות, נעים לרוב, כאשר השמש מאירה וזורחת. קרוב לשקיעה ואחריה ובשעות הבוקר, לפני שהשמש מופיעה מעל ההרים הגבוהים – קר מאוד. הדרך להתמודד עם השתנות הטמפרטורה היא לא באמצעות ביגוד מאסיבי אלא ריבוי שכבות. נכון שכשיש פורטר אפשר להעמיס עליו בגדים. יחד עם זאת אין זה הכרחי – שילוב של שכבת בסיס על הגוף, חולצת טיול דקה, שכבה עבה כמו פליס או בד אלפא מודרני ומעיל גשם (לא לשכוח כובע חם וכפפות כמובן) – יהיו בהחלט מספיקים לזמן ההליכה, המייצר חום בתנועה, גם כשמאוד קר . מעיל פוך קליל כתוספת לשעות הערב הסטטיות יכול להשלים את שלל השכבות.
בחדרים אין חימום ותחושה היא שאתם ישנים כמעט בחוץ. שימוש בשכבות ביגוד גם בזמן השינה בלילה הוא אמצעי מצוין לכוון את החום הרצוי גם בשק"ש או הקווילט, בזמן שינה. אם אתם רגישים לקור, גם בקבוק מים חמים יכול לעזור לכם בלילה.
חדר טיפוסי בנפאל – אפס בידוד, מזרן מפוקפק ומצעים שלא ממש מחליפים
ללכת לישון בהרים
מרכזי המחיה בנפאל הם כאמור בקתות המכונות Tea houses. אלה מלונות קטנים המספקים את כל מה שנדרש לתקופת המנוחה בה אינכם הולכים. אל תתבלבלו, בתי התה, הגסטהאוסים, לא דומים בכלום לבקתות הרים אירופאיות. מדובר בתנאי מחיה בסיסיים בסטנדרטים נפאליים. מזרן מפוקפק, מצעים שלא מחליפים, שמיכה שנראית עבה אבל לא ממש תחמם אתכם ותנאי היגיינה שאתם פחות רגילים אליהם.
לפעמים יש שירותים בחדר, לפעמים לא. קחו בחשבון במקרה של הליכה לשירותים בלילה – כדורי גובה עליהם נדבר בהמשך, משתנים מאד וגורמים לצורך בהשכמות. בקבוק צמוד יכול לחסוך את הטרחה, מניסיון. בנוסף, השפעת הגובה על השינה היא משמעותית ויתכן שבגבהים חדשים תתקשו מאד להירדם.
בגסטהאוסים, מעבר לחדרי השינה, יש את החללים המשותפים – חדר האוכל ה-Dining וצמוד אליו, המטבח, ה-Kitchen. חימום יש רק בחדר האוכל באמצעות קמין מתודלק בעצים ורק בשעות הערב (ככל שעולים בגובה, העצים מוחלפים בגללים של יאק שנותנים לאוויר בבתי התה בערב ניחוח מיוחד). זאת הנקודה האטרקטיבית ביותר והיא גם משמעותית למקרה שתצטרכו לייבש נעלים, גרביים או כל פריט לבוש אחר שנרטב לכם במהלך ההליכה.
הצטרפו לווצאפ שלנו וקבלו עדכון על כתבות חדשות:
אוכל בנפאל
המדריך שלכם יקח מכם את ההזמנה לארוחות והשעות בהן תרצו לאכול. כשהאוכל מוכן הוא גם יגיש לכם אותו. האוכל בגסטהאוסים די קבוע, לפעמים יש תפריט, לפעמים אין ולפעמים מדובר סתם בדף עליו משרבטים את האפשרויות השונות – הן די חוזרות על עצמן: העוגן הוא מאכלים נפאליים בסיסיים – דאל באט, מנת הדגל הנפאלית המורכבת מאורז, חלבון בצורת מרק עדשים (הרוטב), ירק מבושל וכשלא מדובר בגובה רב, תתכן גם תוספת בשרית. באופן כללי אומר שבמקומות הנידחים יותר. בגובה, מומלץ להימנע מבשר, גם אם זמין בתפריט, בגלל אפשרויות האחסון והקירור וחשש מהרעלת מזון.
דאל באט הוא מנה משתלמת ביותר שכן היות ומדובר במנה הכי בסיסית במטבח הנפאלי היא מגיעה תמיד עם אפשרות "אכול כפי יכולתך" ותמיד יציעו לכם תוספת מכל אחד המרכיבים. מרתק לראות איך הנפאלים אוכלים דאל באט בידים בלבד. אחת הסיסמאות הנפאליות המשמעותיות מופיעה גם על חולצות שתוכלו לרכוש בקטמנדו: Dal Bhat power, 24 hour. הם מאוד אוהבים את המאכל הזה.
מנות נפאליות זמינות אחרות הן צ'ומין – אטריות מוקפצות עם ירקות ואורז מטוגן – פרייד רייס. ביצה כתוספת חלבון אפשרית כמעט תמיד. מומו, כיסונים מאודים ממולאים בירקות (בשר, כשלא מדובר בגובה) היא מנה טיפוסית גם כן, אולם דורשת קצת יותר מאמץ בהכנה ולא תמיד זמינה. מעבר למנות המקומיות תופתעו לעתים למצוא גם מנות מערביות – ספגטי ברטבים שונים והשוס הגדול – פיצה. יש עוד אפשרויות שונות ומפתיעות ותוכלו לגוון במידה סבירה לפי ההיצע ויצירתיות הצוות במקום. משקאות חמים מסוגים שונים כולל מרקים וארוחות בוקר על בסיס חביתה, דייסת שיבולת שועל או לחמים מקומיים עם ממרחים (צ'אפאטי או לחם טיבטי – מצויינים). בירה ועוד משקאות אלכוהוליים זמינים בשפע.
מקלחת היא נקודה מורכבת, זמינה לעיתים בתוספת תשלום בצורת דלי מים רותחים אותו תוכלו לערבב לנוחיותכם לטמפרטורה הרצויה (יהיה לכם דלי אחד מלא מים לשימושכם) או מקלחת מחוממת על בסיס גז שהיא פינוק ממש.
שלג בהחלט יכול להגיע בצורה מפתיעה ולא צפויה
מים
באופן כללי בהרים בנפאל שפע של מים. באיזורים היותר נמוכים מים זורמים בכמויות, הכל מעושר השלגים המפשיר ומתנקז אל הנהרות שבעמקים. יש אינסוף נביעות וזרמים צדדיים מהם אפשר למלא מים מעולים. יחד עם זאת מומלץ להצטייד בפילטר מים להגברת הבטיחות (פחות כדאי טבליות כלור או טיפות יוד המוסיפות טעם לוואי למים). המים אינם מטופלים ואין שום הבטחה למים נקיים לשתיה. כמו תמיד השיקול אם לפלטר או לא הוא שלכם ואף פעם לא יזיק להשתמש בפילטר. אני יכול לציין כי פילטרתי פעמים בודדות בנפאל, בעיקר במקומות הגבוהים בהם אין מים זורמים ומים לשתיה יוצרו בהמסת שלג.
כביסה וייבוש
ניתן בקלות לכבס ביד בגדים. המים כאמור זמינים בשפע בגבהים בהם אין רק שלג וכמעט בכל גסטהאוס תמצאו פינת מים זורמים עם סבון. הבעיה תהיה ייבוש הבגדים. תליה בחוץ לא יעילה במיוחד היות וקר מאד. בנוסף, יתכן והבגדים יקפאו לכם על החבל בגלל שאריות המים עליהם. תצטרכו לשאת אותם מחוץ לתיק במשך היום. זה אפקטיבי מאד בשמש.
איך מסתדרים עם גליל נייר טואלט אחד במשך שבועיים
משפט ידוע אומר – בנפאל היה נפאלי. זה כמובן לא מחייב אבל יכול לפשט כמה פעולות שכיחות…שירותים היא אחת מהן. במבט ראשון שירותים נפאליים הם פשוט מה שנהוג לכנות "בול פגיעה", שירותי כריעה ללא אסלה. לרוב הם מאד נקיים, אין בהם גם ריח רע בדרך כלל כמו שהייתם בטח מצפים.
בכל תא יהיה מיכל גדול של מים נקיים וכלי קטן למילוי מים באמצעותו שוטפים את סביבתכם ו"מורידים את המים". בשירותים נפאליים לא משתמשים בנייר טואלט, משתמשים ביד שמאל. כן, הבנתם נכון. מדובר במעין "בידה" פרימיטיבי אך מאד יעיל. מפה זאת כבר החלטה שלכם אם להצטרף ל"משחק" או לא. אל חשש, במבחר בתי תה ניתן בהחלט לרכוש נייר טואלט ולא צריך להצטייד מראש במשאית של גלילים.
קצות הרים נצבעים בשקיעה
להתמודד עם הגובה
בנפאל ההרים הגבוהים בעולם. זה מה שמושך את רוב המטיילים. היכולת לטפס גבוה, ללא צורך בציוד מיוחד ומיומנויות טיפוס טכניות. טרק רגיל שלוקח אתכם לגבהים של 5000 מ' ואף למעלה מזה, די בקלות. הקלות הזאת מסוכנת. מה שאיננו חושבים עליו אפילו בטרקים אירופאיים הנעים בגבהים מקסימליים של כ-3000 מ' דורש זהירות רבה בנפאל.
מחלת גבהים היא תרחיש לא נעים ואפילו מסוכן. הדרך להתמודד עם הסכנה היא לבצע איקלום לגובה. איקלום אמיתי מתרחש לאחר תקופה של שבועות, אולם בטרק, כמינימום, נרצה לבלות כמה לילות בגבהים מסוימים על מנת לתת לגוף להתרגל. בנוסף, יש להימנע מעליות מהירות מדי בגובה. הכוונה היא לגבהים בהם ישנים בהם ולאו דווקא לכמה טיפסנו במהלך יום בודד. ככלל אצבע לא כדאי לעלות בגבהי השינה ביותר מ-500-600 מ' ליום.
אסטרטגיית איקלום לדוגמה תהיה שהיה של שני לילות בגובה של 3400 מ' ולאחר מכן 3 לילות בנקודה הבאה, בגובה סביב 4000 מ. מומלץ למצוא בנקודות האקלום אופציות לטיולים יומיים או פעילויות אחרות שאינן סתם רביצה במקום.
כדורי גובה
לפני נסיעה לנפאל כדאי לעבור באחת ממרפאות המטיילים על מנת לקבל חיסונים חסרים וגם להצטייד בכדורי גובה. כדורי הגובה הם עוד אמצעי לצמצם את השלכות מחלת הגבהים (בצקת במוח ועוד). ההמלצה הרגילה היא להתחיל לקחת אותם גם ללא הופעת תסמינים, באזור גובה 3000 מ' – יש להתייעץ עם מומחים/רופא. מדובר בחצי כדור בבוקר וחצי בערב. לכדורים כמה תופעות לוואי ידועות כגון תחושות נמלול באצבעות וגם הגברה משמעותית של מתן שתן. יש המעדיפים לא לקחת כדורים ללא סיבה ולכן ישתמשו בכדורי גובה רק למקרה של תסמינים ממש של מחלת גבהים. במידה ותתקלו בכאלה יש לקחת כבר כדור שלם ולהתחיל לרדת בגובה בצורה מיידית.
שימו לב שקל מאד לפספס את נושא האיקלום ולכן במיוחד כדאי להיזהר. אתם יכולים להרגיש מצוין, לומר לעצמכם "הכל בסדר, אין שום בעיה" ולהמשיך לטפס בצורה רציפה. התסמינים יכולים ליפול עליכם בבת אחת ומדובר בתחושות מאד לא נעימות ובהחלט אף סכנת חיים. תופעות רגילות של גובה יכולות להתבטא בקושי להירדם בלילה, חוסר תאבון ואולי גם הרגשת דיכאון. עיקבו אחר עצמכם ושימו לב לכל דבר חריג.
מזג אוויר בלתי צפוי
מבחינה היסטורית, בעונות התיירות מזג האוויר היה תמיד די יציב. למרות זאת, מזג אוויר כמו מזג אוויר הוא כמובן לא צפוי. בשנים האחרונות, בעקבות שינויי אקלים, יש יותר ויותר אירועי מזג אוויר עם השפעות של עונת המונסונים, גם בעונות היציבות יותר. דוגמה טריה נכון לכתיבת שורות אלה – סתיו 2025 סיפק לקראת סוף אוקטובר שתי סערות שהביאו שלג רב לאיזורים ההרריים. לפי המקומיים אלה אירועים מאד מפתיעים בשכיחות ובתקופה שלהם. שלג הוא משהו שלרובנו, הישראלים, אין מספיק ניסיון בהליכה בו.
ככלל, יש לנו נטיה להירתע ממזג אוויר חריג. בסיטואציות האלה, זה בדיוק הזמן להקשיב למדריך. ללכת בגשם זה לרוב לא סיפור גדול, אך שלג הוא נושא מורכב ומסוכן. הסכנה הגדולה בשלג היא התמצאות. השלג נערם על השבילים ומעלים אותם. ללכת בשלג זה מאמץ גדול מאד, במיוחד כשהשביל לא ברור. אם גם מדובר ביום סגרירי ואולי גשם/שלג שיורד ממש עליכם, השילוב של קור, ערפל ושלג שמכסה את השבילים יכול להיות קטלני ממש בהתמצאות וקרו אסונות לא מעטים בגלל תנאים דומים.
עקב אסונות עבר, הרשויות בנפאל רגישות מאד למקרה של סערות שלג ובדרך כלל יעבירו הוראות בין בתי התה שיש להישאר במקום ולא להתקדם בטרק המתוכנן. זה יכול להיות מעצבן בהחלט – פשוט לחכות בבקתות עד שהסערה עוברת, אולם מדובר בעניין בטיחותי. אם יש איתכם מדריך, הוא בהחלט ייעץ מה הכי כדאי לעשות על מנת לשמור על בטיחות מקסימלית.
מקדש הקופים בקטמנדו – חוויה מיוחדת
להעביר זמן בקטמנדו
סביר להניח שלפני ובמיוחד אחרי הטרק תמצאו את עצמכם בקטמנדו צריכים להעביר איזה יום או יותר. דווקא לאחר הטרק, אחרי ימים של שהות בהרים ובטבע יש תמיד קסם בעיני לחוות קצת את ההמולה העירונית. להרגיש קצב אחר. לאחר התלבטות קצרה והצעות לצאת לסביבה הכפרית של קטמנדו, החלטתי דווקא להעביר את הזמן עד הטיסה בעיר עצמה. הדרך בה בחרתי, כמו תמיד, היא שיטוט רגלי. קטמנדו עיר ידידותית מאד אולם כמובן שונה מכל עיר מערבית שיצא לכם לחוות. ביליתי שעות בשיטוט והתבוננות ויש המון מה לראות בעיר.
ראשית, התנועה הסואנת, אינסוף תנועה של כלי רכב ובמיוחד אופנועים. מדרכות זה לא הצד החזק של העיר ואתה מוצא את עצמך בעצם באמצע התנועה, מתחמק ללא הפסק מכלי רכב. חציית כביש בקטמנדו יכולה להיות מאתגרת ומפחידה למדי ודורשת עצבי ברזל. כמו שנהוג לומר שאפשר להתבונן ללא הפסק במים זורמים ואש בוערת, כך התנועה בקטמנדו. מעבר לכך יש יופי עצום במסחר הדחוס של העיר, משהו מפעם, אינספור חנויות זהות מקטגוריות שונות, צבעים, ריחות וכמובן טעמים. אוכל רחוב זול, זמין וגם טעים מאוד שאפשר לקחת בכל פינה, לפעמים בכוכים קטנים וצפופים בהם תמצאו בעיקר מקומיים.
שווה להרחיק ולצאת מחוץ לטאמל, מרכז התיירות, אל פינות קצת יותר נידחות בעיר. לקחת איזה סמוסה עם קארי חריף, פאקורה בצל ועוד כל מני נפלאות שמסתובבות בסירים מזדמנים ושמנוניים. כמובן שיש סיכוי טוב אחרי הטרק, שמאסתם כבר בדאל באט או כל צירוף של אורז/אטריות. תוכלו למצוא מבחר מסעדות עם אוכל מערבי מצוין – החל מפיצה דרך המבורגר ושלל אפשרויות נוספות, שאינן זולות כמו אוכל רחוב אותנטי, אבל הן בהחלט שוות לכל כיס בהשוואה לרמת המחיר אליה אנחנו רגילים.
אם תרצו להתמקד באתרים ספציפיים – קטמנדו מציעה ב-3 קצוות שונים של העיר חוויות מעניינות הנוגעות בדת ההינדו, הפופולרית במדינה – הכיכר המרכזית (Durbar Square), מקדש הקופים הצופה על העיר ומביא חווית קופים עמוסה ונדירה וכמובן טקס שריפת הגופות שאינו חוויה פשוטה אבל מלמד המון על הדת המיוחדת הזאת ואורח החיים הנלווה אליה. עיר מיוחדת מאד עם התרחשויות מסקרנות בכל פינה. נמסטה!
