אנחנו בפרו, ביום השמיני לטיול. יציאה מוקדמת מהלודג’ המפואר, בנסיעה לאורך גדת קניון קולקה לכיוון דרך התצפיות של ציפורי הענק- הקונדורים. הכל תלוי בתרמיקות ובמצב הרוח שלהן. האם יעלו מתחתית הקניון ויספקו את תמונת הניצחון הנדרשת? לא, לא היה צריך לחכות הרבה זמן… מדריכי הטיול יודעים מה הם עושים.
סיפורו של טיול עומק מאורגן בליבה של פרו. אמזונס, אינקה, טרסות, הרי געש, למות, אלפקות, כובעים צבעוניים, שווקים ססגוניים, תירס, אבוקדו, מאצ’ו פיצ’ו …וקצת, ממש קצת ריצות.
אין זמן לקרוא? לא נורא- הכניסו אימייל ותקראו בהמשך:
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מאשר משלוח פרסום ועדכונים
טיול מאורגן? באמת?
דרום אמריקה היתה תמיד יעד קסום ורחוק בעיני. את טיול “אחרי הצבא” הקדשתי למזרח ובעיקר להימלאיה ומאז, דרום אמריקה היתה חלום לא ממומש. השנה “החלטנו”, זוגתי ואנוכי, לממש זאת. הפעם, בגלל אילוצי זמן ומורכבות לוגיסטית של טיול מסוג זה, בחרנו ללכת על טיול מאורגן על יתרונותיו וחסרונותיו. ההתלבטות הייתה רק בבחירת סגנון הטיול. טיול המקיף כמה שיותר מדינות ואתרים מפורסמים (“לסמן וי”) או התמקדות בטיול עומק המכסה מדינה אחת על היבטיה השונים.
הפור נפל על טיול עומק בפרו. תוכנית הטיול מפורטת מאוד, 18 ימים אינטנסיביים. מהאוקיינוס השקט לג’ונגלים בגבול בוליביה, לקניונים עמוקים וערים עתיקות ומשם לשרשרת הרי האנדים. הרבה נסיעות ארוכות וטיסות פנים. הלו”ז צפוף וכולל סיורים קצרים באתרים ארכיאולוגים, שווקים, ג’ונגלים, מוזיאונים.
מפת אתרי הטיול
הליכות קצרות ושילוב הריצה
אני מחפש בתוכנית מרחקי הליכה וטיפוסים של גובה מצטבר אך זה לא הקונספט. אין כאן טרקים, ההליכות קצרות, באתרים עצמם, אם קיים קושי פיזי הוא נובע אך ורק מהגובה הגיאוגרפי בו נמצאים האתרים. כמי שמתקשה לוותר על ריצה לתקופה כה ארוכה חשבתי לעשות זאת באופן עצמאי. אפשר לנצל שעת בוקר מוקדמת ולצאת לריצת זריחה קצרה, אפשר לשלב ריצה במסלול ההליכה של הקבוצה ולחכות להם בסוף המסלול, אפשר לוותר על מנוחה או סיור קניות באחר צהריים חופשי כדי לצבור עוד כמה קילומטרים וגובה מצטבר. הגישה, להיות גמיש וספונטני ולנסות ליהנות מכל העולמות.
כותב הכתבה, עם ידידה.
התמודדות עם גובה נוסח פרו
הגובה כן קובע! שהייה בגובה בו האוויר דליל אינה פשוטה למי שאינו מורגל בכך, לא כל שכן ביצוע פעילות גופנית מאומצת. הגישה המערבית הקונבנציונלית כוללת מספר שיטות להתמודדות עם גובה, מכדורים ועד טכניקות אימון ושינה בתנאים המדמים גובה (Hypoxic chamber), פירוט על כך אפשר למצוא בכתבה זו. שרית, המדריכה שלנו, דוגלת בשיטות פרואניות עתיקות יותר המבוססות על חכמת אנשי האינקה, מי אנחנו שנערער על כך. ראשית, יש להתאקלם בהדרגתיות, זה קשור לתכנון המסלול וסדר הביקור באתרים.
הימנעות מפעילות גופנית מאומצת, הימנעות ממקלחות חמות מידי ואוכל כבד לפני השינה הם גם חלק מתוכנית ההסתגלות. לעיסת עלי קוקה בליווי התבשמות במים קדושים הפותחים את הנשימה במהלך הנסיעות הארוכות, היו חלק מהשגרה היומית.
ההתמודדות עם הגובה ושאר מרעין בישין שמזמן טיול כזה כללה גם טקס שאמני מפואר שגולת הכותרת שלו היתה העלאת קורבן של עובר למה מיובש. חלק מחברי הקבוצה הטיל ספק ביעילות השיטות. אני? אני זרמתי.
השמאן ואנחנו – אם לא עוזר בטח לא יזיק
לימה – בירת פרו
אחרי שעות רבות של טיסה, אנו נוחתים בשעת אחר צהריים מאוחרת בלימה בירת פרו השוכנת על חופו של האוקיינוס השקט. העיר הוקמה בשנת 1535 בתקופת הקולוניאליות הספרדית. כיום לימה היא העיר הגדולה בפרו וכשליש מאוכלוסיית המדינה מתגורר בה. לאחר התארגנות קצרה אנו מבקרים במספר אתרים מרכזיים כמו בנייני הממשל והקתדרלה הנמצאים בכיכר המרכזית, הטיילת היפה לאורך חוף הים הכוללת גם גן זיכרון קטן לזכרו של יצחק רבין. בערב, לאחר סיור קצר בתערוכת פרחים מרשימה, אנו מקנחים, כיאה לטיול מאורגן VIP, במסעדת Panchita המתמחה באוכל פרואני מודרני.
פוארטו מלדונדו: 183 מטר
לפוארטו מלדונדו אנו מגיעים בטיסת פנים. העיירה נמצאת ביער גשם טרופי ותחומה בג’ונגל האמזונס. אחרי שייט קצר על נהר מדרה דה האוס מקדם את פנינו לודג’ אקולוגי מטופח הנמצא בלב היער.
לחצו לווצאפ השקט שלנו:
אנו מסיירים בשבילי הג’ונגל הסבוך בליווי מדריכים מקצועיים המסבירים על מרקם החיים ושיווי המשקל העדין בין החי, הצומח והדומם. אנו שטים בלילה על הנהר כדי לאתר קיימנים (סוג של תנין) המשחרים לטרף. אנו מתנודדים על גשרים תלויים ומקבלים זווית ראיה מעניינת של הג’ונגל שמתחתינו.
ארקיפה: 2335 מטר
ארקיפה (Arequipa) המכונה גם “העיר הלבנה” בגלל המבנים הרבים העשויים מסלע געשי לבן הנחצב בסביבתה, היא היעד הבא שלנו. העיר שוכנת למרגלות הר הגעש אל מיסטי והיא השנייה בגודלה בפרו. סיור בעיר בין כיכרות, מבנים קולוניאליים ומנזרים מדגיש היטב את היסטוריית הספרדים במקום, אך ביקור במוזיאון המומיות הכולל את “חואניטה”- המומיה / ילדה שנמצאה בפסגת הר געש שם הוקרבה על ידי כהני הדת כדי לרצות את האלים הותיר רושם חזק ומזעזע יותר.
מנזר סנטה קטלינה – מסע בזמן
ביציאה מהעיר אנו עוברים דרך מחצבת אבן ממנה נחצבות קוביות אבן לבנות מדוייקות המשמשות לבנייה, ייחודיות המחצבה היא בעובדה ששיטות העבודה והכלים לא השתנו, מאז שהמחצבה הוקמה.
העיר הלבנה – זו הסיבה לשם
קניון קולקה: 3635 מטר
הדרך לקניון קולקה ארוכה ומתפתלת, טרסות, למות ואלפקות ראשונות נראות בצידי הדרך: אנחנו אכן בפרו בהרי האנדים. אחרי טיפוס ארוך לקו פרשת המים של שרשרת הרי געש. אנו חוצים את מעבר ההרים בגובה 4900 מטר אך מטעמי הסתגלות לגובה, לא עוצרים שם לתצפית. “נעשה זאת בדרך חזרה..” מבטיחה שרית.
מחלונות האוטובוס ניתן להבחין בקווי המתאר של הקניון שעומקו מגיע ל 4160 מטר ונחשב לאחד העמוקים בעולם, אם לא העמוק שבהם. עצירה קצרה בצ’יבאי, הכפר המרכזי בעמק קולקה ומשם עוד נסיעה ללודג’ מפואר היושב על שפת הנהר. גולת הכותרת בלודג’ זה היא, ללא ספק, המעיינות החמים המעטרים את שפת הנהר.
מעיינות חמים בנהר קולקה
למחרת בבוקר אנו יוצאים לדרך התצפיות Cruz Del Condor. חניה במגרש עמוס אך מסודר ומשם הליכה בטיילת ארוכה על שפת המצוק ובה מספר נקודות תצפית מרשימות לקניון ובעיקר לקונדורים הדואים מעלה ומספקים תמונות מרשימות. הדרך חזרה רוויה מלכודות תיירים אך ממשיכה לספק תמונות יפות.
בשארית היום מטפסים,חלקנו, ל UYO UYO , שרידים של כפר עתיק ששימש כבירת מחוז עמק הקולקה בתקופת הפרה אינקה. המבנים והטרסות השתמרו בצורה יוצאת דופן ומעידים שוב ושוב על הטכניקות הארכיטקטוניות והחקלאיות ששימשו עם קדום זה. אנחנו הסתפקנו במסלול קצר אך בהחלט ניתן להאריך אותו ולהשתלב במסלולים רבים אחרים הנמצאים בסביבה, למשל מסלול זה .
UYO UYO
אגם טיטיקקה: 3812 מטר
נסיעה ארוכה מעמק קולקה לכיוון היעד המרכזי הבא, אגם טיטיקקה. בדרך אנו מבקרים בסיווסטאני, אתר קבורה שנבנה במאה ה 11 על ידי שבט הקוייה ומאופיין במבני קבר ענקיים המשקיפים על האגם שמתחתם. דיוק הבנייה של הקברים כל כך מרשים שנסיונות השחזור של חלק מהמבנים נראה חיוור לעומתם.
סיווסטאני – מבנה קבורה
אגם טיטיקקה, הגדול בדרום אמריקה נמצא בשטחן של פרו ובוליביה והוא הנקודה הגבוהה ביותר בה אנו מבקרים. אנו מתאכסנים במלון מודרני על שפת האגם בקצה העיר פונו. היום שלמחרת הוא יום של השכמה מאוחרת וזו הזדמנות פז לצאת לריצת זריחה.
המשך היום כלל שייט באגם וביקור באיים הצפים יוצאי הדופן של בני האורוס. איים אלה הם איים מלאכותיים שנבנו מקני הטוטורה הגדלים בשפע באגם, גם המבנים והסירות בנויים מקנים אלה. בכל אי כזה מתגוררות משפחות בודדות החיות כקומונה ומתפרנסות מדיג ומלאכות יד הנמכרות בעיקר לתיירים.
אי צף – אחד מכמה
אנו ממשיכים להפליג על האגם נהנים מאמבטיית שמש על הסיפון העליון עד לאי טקילה, 35 קילומטר מערבית לפונו. האי מאוכלס בקהילה קטנה בת כשלוש מאות משפחות המשמרים את אורח חייהם מימים ימימה. עוסקים בדיג, חקלאות, אריגה וסריגה וכמובן באירוח תיירים עם פולקלור וריקודים.
קוסקו והסביבה: 3399 מטר
קל להתאהב בקוסקו, בירת אימפריית האינקה העתיקה היושבת בעמק רחב אך בתיה הקיצוניים מטפסים בהדרגה במורדות ויוצרים פסיפס מרשים, בעיקר בלילה. העיר נעימה, נקייה ומסבירת פנים. סמטאות ציוריות, בתי קפה ומסעדות לצד מוזיאונים, כיכרות וכנסיות.
בהר שמעל לעיר נמצא אתר עתיקות סקסאיוומאן הבנוי מאבנים ענקיות המסותתות בגאונות ארכיטקטונית. אם רוצים להתאמץ אפשר להגיע אליו ברגל דרך הרחובות התלולים.
סקסאיוומאן – קשה לתחוב פתקים
שיטוט בסמטאות התלולות, ביקור בבתי קפה ציוריים ולגימת בירה במסעדות גג המשקיפות על הכיכר המרכזית משלימים לגמרי את החוויה התיירותית מעיר זו.
סמטאות קוסקו
העמק הקדוש: 3000 מטר
מקוסקו אנו ממשיכים צפונה עמוק לתוך העמק הקדוש המכונה גם עמק אורובמבה. העמק מכיל מספר יישובים ואתרים ארכיאולוגים רבים, המפורסם שבהם מאצ’ו פיצ’ו.
צוברים אנרגיה בדרך לעמק הקדוש
מעל העיירה PISAC, בגובה של 3200 מטר נמצא האתר הארכיאולוגי של PISAC העתיקה. האתר נשאר שלם באופן יוצא דופן, בין השאר בזכות יכולת התכנון והבנייה של בני האינקה. באתר מבנים רבים, מקדש שמש וטרסות חקלאיות למכביר.
פיסאק
ממשיכים לטייל בעמק ומבקרים באתר ניסויים חקלאיים בכפר מוראי, משם ממשיכים לכפר מאראס המפורסם במלח איכותי המיוצר שם. הייצור מבוסס על טרסות מלח המתמלאות בהדרגה במימי מעיינות מלוחים. זמן, שמש והרבה עבודה קשה מספקים את הסחורה.
מלח מאראס
מאצ’ו פיצ’ו, פרו: 2430 מטר
אמרת דרום אמריקה, אמרת פרו. אמרת פרו, אמרת מאצ’ו פיצ’ו… כך, לפחות, חשו 12 חברי הקבוצה לטיול העומק.
והיום הגדול אכן הגיע, אנו עולים על רכבת מיוחדת שלוקחת אותנו לעיירה אגואס קליינטס ומשם שאטלים למאצ’ו פיצ’ו היא העיר האבודה של האינקה. הגשם הקל שליווה אותנו במהלך הסיור לא גרע מהחוויה, מה גם שבנקודת התצפית החשובה הגשם פסק והתמונה המפורסמת צולמה בין קרעי העננים. כמובן שריצה באתר צפוף זה אינה מעשית אך ה INCA TRAIL הנמשך 4 ימים ומוביל אותך לאתר מלמעלה היה יכול להיות סיום הרבה יותר הולם.
מאצ’ו פיצ’ו – גולת הכותרת?
פרו בטיול מאורגן – סיכום
במשך 18 יום נפתח לנו חלון, חלון במרחב וחלון בזמן. הגענו לגבהים אחרים, לנופים אחרים, לתרבות אחרת ולתקופת זמן אחרת. הלכנו, נשמנו, הרחנו, טעמנו עולמות אחרים. Saint Augustine שהיה תיאולוג ופילוסוף וחי במאה הרביעית לספירה טבע את המשפט: “העולם הוא ספר ואלה שאינם מטיילים בו קוראים רק עמוד אחד”
אנחנו דפדפנו בספר וחזרנו לעמוד שלנו ב 14 באוקטובר 2023 בשיאה של מלחמת חרבות ברזל. לעמוד זה נחזור תמיד.
מאת: דב טיבי
אם אהבת את התוכן שלנו, שתף אותו לקבוצות הווטסאפ והפייסבוק שלך – הנה פה במלבנים האלה:
