הסרט "לנשום עמוק" מספר את סיפורם של הצוללת החופשית אליסיה זקיני וצולל הבטיחות סטיבן קינן, סיפור שמסתיים במוות טרגי. בעיני, הסרט מדגיש זוית מאוד חלקית וקיצונית של עולם הצלילה החופשית. נישה מאוד תחרותית והישגית, שמותחת את הגבולות האנושיים עד לקצה גבול היכולת ומעבר.
כדי לא להפסיד כתבות אאוטדור מעולות- הצטרפו לקב' השקטה של אאוטפאנל:
מדוע אבטחת הצוללים נעשית עם צולל חופשי
הרבה אנשים שואלים אותי בעקבות הצפיה בסרט, מדוע אבטחת הצולל מתבצעת על ידי צולל חופשי, שגם הוא צולל בעצירת נשימה, ולא מתבצעת על ידי צולל מיכלים. בעבר בתחרויות, באמת היו דואגים לצולל מיכלים שישהה במעמקים, כדי לאבטח את הצוללים החופשיים, אבל מסתבר שאין בכך תועלת. צולל מיכלים לא יכול לבצע עליה מהירה אל פני המים. אם הוא יעלה מהר הוא יסבול מדקומפרסיה, בועות חנקן שישתחררו בגופו, מצב שיכול להוביל אף למוות. הוא גם עלול לסבול מקרע בריאה, בגלל האוויר הדחוס שהוא נושם מהמיכל, אוויר שילך ויתרחב בריאותיו במהלך העלייה. ולכן צוללי מיכלים חייבים לעלות אל פני הים בקצב איטי מאוד, וגם לבצע חניית בטיחות. צולל חופשי משוחרר ממגבלות אלו, ויכול לצלול ולעלות אל פני הים במהירות, מבלי להסתכן בדקומפרסיה או בפגיעה בריאות.
כך נראית הצלה מצולמת בצלילה חופשית:
בצלילות רדודות בעצירת נשימה, אנחנו נעזרים ב"סייפטי פאסיבי", צולל בטיחות שנמצא על פני המים, משגיח מלמעלה על הצולל, ומוודא שהוא יורד ועולה ללא פגע. בצלילות עמוקות יותר אנחנו נעזרים ב"סייפטי אקטיבי", צולל בטיחות שמחכה על פני המים, ובזמן שהצולל החופשי מתחיל לעלות, צולל הבטיחות יורד לקראתו. צולל הבטיחות פוגש את הצולל החופשי בחלק האחרון והקשה של הצלילה, שם הוא מעניק לו ליווי צמוד.
החלק האחרון בצלילה חופשית הוא המסוכן יותר
דווקא כשהצולל מתקרב אל פני המים. בשלב זה הוא כבר עייף לאחר עצירת נשימה ממושכת, ולאחר המאמץ של הצלילה ושל העלייה, בחלק זה קיים החשש מעילפון מים רדודים. זה נגרם עקב השילוב של החמצן הנמוך, לאחר עצירת הנשימה, ביחד עם נפילה חדה של לחץ החמצן בעשרה מטרים הקרובים אל פני הים. במצב זה המח עלול לחוש נפילה חדה בלחץ החמצן החלקי שגורם לאיבוד הכרה. זו הסיבה שרוב העלפונות מתרחשים קרוב לפני המים, ולפעמים גם על פני המים לאחר סיום הצלילה, ולכן שם אנחנו רוצים את צולל הבטיחות לידנו.
צלילה חופשית עם הלניארד- חבל למשיכת הצלה
אביזר בטיחות נוסף, שבו משתמשים בצלילות עמוקות יותר, הוא הלניארד – חבל ליש קצר, המחבר את הצולל בעזרת קרבינה לחבל אנכי שלאורכו מתבצעת הצלילה. החבל האנך מחובר למצוף צלילה חופשית, לסירה או לרפסודה – פלטפורמת צלילה חופשית. במקרה של עילפון מים עמוקים, כאשר צולל הבטיחות לא יכול להרים להרים את הצולל, ניתן למשוך את החבל האנכי, וביחד איתו להעלות את הצולל במהירות אל פני המים.
בצלילות שגרתיות החבל מחובר למערכת הרמה ידנית, בעזרתה צולל הבטיחות מרים את הצולל. בתחרויות בהן הצלילות עמוקות יותר ישנה מערכת הרמה הפועלת בעזרת משקל נגדי או באופן ממונע, ומרימה את הצולל מהר יותר.
צלילת בטיחות והצלה הן מיומנויות אותן מתרגל כל צולל חופשי, והן נלמדות בקורס צלילה חופשית בסיסי. צלילה והצלה באמצעות לניארד נלמדת ומתורגלת בקורסים המתקדמים יותר.
בטיחות צלילה חופשית תחרותית
צולל בטיחות, חבל ולניארד, הם אמצעי הבטיחות הבסיסיים בהם משתמשים בצלילות לא תחרותיות. בצלילות עמוקות יותר, ובתחרויות מוסיפים אמצעי בטיחות נוספים, בגלל העומק הרב והסיכון הגדול יותר. במקום צולל בטיחות אחד, ישנו צוות של צוללי בטיחות, הפוגשים את הצולל החופשי בעומקים שונים, ומאבטחים אותו וגם אחד את השני. צולל הבטיחות הראשון יפגוש אותו בעומק 40 מטרים, והשאר בהמשך העליה. בנוסף, צולל הבטיחות הראשון נעזר בסקוטר, זהו אופנוע תת מיימי ממונע, אשר מוריד ומעלה את הצולל ללא מאמץ.
בנוסף, ישנה עמדת סונאר על פני המים, בה ניתן לראות את ההתקדמות של הצולל, ולדעת אם הצלילה מתנהלת כשורה, או שישנו עיכוב המעיד על בעיה.
בשנים האחרונות נוסף לחיינו אביזר נוסף, ה- Dive Eye, זו מצלמה המלווה את הצולל במהלך הצלילה, ומשדרת וידאו של הצלילה בשידור חי, המצלמה משמשת את צוות הבטיחות, וגם מעבירה את הצלילה בשידור חי לרחבי העולם. המצלמה מאפשרות לראות את כל הצלילה, ואת הטכניקה בה משתמש הצולל, והסרטונים מעוררים עניין רב בקרב קהילת הצוללים החופשיים. צפו בשיא עולם עם Dive Eye:
לאחר הסבר זה אפשר להבין כמה בעייתית היתה הצלילה בה נהרג סטיבן בסרט לנשום עמוק. בצלילה זו ירדה אליסיה זקיני במשיכת חבל לעומק 50 מטרים, משם היא צללה ללא חבל וללא סנפירים מתחת לקשת בחור הכחול, ותכננה לעלות באמצעות חבל מהצד השני של הקשת. היא הייתה מאוד קשה ומאתגרת, והיה מאוד מפתיע לראות שהיא הסתפקה בצוללי בטיחות בלבד.
למיטב הבנתי, צולל חופשי לא יכול לרדת לעומק כזה בלי להיות מחובר לחבל, במיוחד בצלילה ללא סנפירים, כאשר הצולל יכול למצוא את עצמו בעומק ללא חבל וללא שום יכולת לעלות אל פני הים בכוחות עצמו. היה חסר לי שם סקוטר וצוות צוללי בטיחות, וגם סימון ברור של החבל מהצד השני, כדי שלא תפספס אותו כפי שקרה בסוף.
הצלילה הזו נראתה לי חסרת אחריות ומסוכנת, וקשה היה לי שלא לשאול למה היא בכלל עושה את זה? אני מאוד מעריך את אליסיה כצוללת וכספורטאית, וחבל היה לי לראות כיצד דמותה בסרט מוצגת כהשיגית וקנאית. היא הוצגה כמי שמוכנה לסכן את עצמה ואת הסובבים אותה בעבור הישג נוסף.
אצלי, ואצל רוב הצוללים החופשיים, הצלילה החופשית נתפסת כספורט רגוע ובריא, כאשר העיקר הוא הבטיחות, הרגיעה, החוויה, ולא המספרים והשיאים, אם כי תמיד מרגש לשבור שיא אישי חדש. גם בקרב הצוללים התחרותיים ישנם הרבה צוללים בעלי גישה יותר רגועה ובריאה, המציגים פילוסופיית צלילה מרתקת, ומעוררת השראה, ואני מקווה שבעתיד גם גישות אלו יבואו לידי ביטוי בסרטים וגם במים.
מאת: אסף בנדל
לקורס צלילה חופשית עם אסף מלאו פרטים והוא יחזור אליכם:
הגעתם עד לפה? אתם מוסמכים להצטרף לניוזלטר שלנו:
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מאשר משלוח פרסום ועדכונים
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו: