היינו שם. התנסינו בחוויה של יורודיסני הוא דיסנילנד פריז. לטעמי המקום לא שווה את הכסף ולא את הזמן שלכם. זו לא רק דעתי: אפילו בתי בת ה 11 שחלמה להגיע לשם הסכימה שזה קצת מאכזב. נסביר מדוע:
דיסני הצליחה לייצר הבטחה כוזבת ל״חוויה גדולה לילדים״ אבל זה לא מספק את הכיף המצופה בגלל בעיות מבניות קשות במקום. נוסיף אפילו משהו שקשה להאמין לו: במידה מסוימת נהנינו יותר בלונה פארק תל אביב מאשר בדיסנילנד פריז!
נתחיל במחיר: כ 1300 ש״ח לאדם
נאמר מראש- הגענו פה לתסריט הקצה הכי יקר שאפשר: כרטיסים מוגזמים באוגוסט, קניה מראש של קיצור כל התורים (אפשר גם נקודית אחד אחד) ונסיעה באובר ליעד מפתח המלון. בעונות אחרות, לא בזמן חופשי בית ספר ועם מוכנות לקצת פחות נוחות ויור המתנות בתורים אפשר לרדת מהסכומים האלה משמעותית. אבל באמצע החופש הגדול בשיא העונה – זה מה שיצא:
קנינו כרטיסים באתר האינטרנט של דיסנילנד מראש. כן לנסיעה באוגוסט כשזה הכי יקר שיש. עלות הכרטיסים היא כ 300 דולר לאדם לפארק אחד (ידוע שיש תאריכים וזמנים אחרים שזה יורד בהרבה, והמחירים הנמוכים יותר הם אינם עם עדיפות בתורים). אחרי כן הוספנו 25 יורו לכרטיס עבור הפארק השני כי התגלה בשטח שצריך אותו. בחסות הקמפיין של הממשלה להשמדת הערך של מדינת ישראל והשקל, קיבלנו התייקרות משמעותית בהמרת מטבע החוץ. המחיר הזה הוא עם כניסות VIP לקיצור תורים (Premier Access), לאדם בלי נסיעות, מזון וקניות בפארק.
אחרי שבוחרים את החבילה ותכולתה: כניסה ליום או יותר, כניסה לפארק אחד או שניים, מוסיפים את ה Premier Access באתר. זה מקנה תור מקוצר ל 16 מתקנים – בתאוריה. במציאות גילינו שבשניים מהמתקנים שהיו מסומנים כתומכים באפליקציה, לא נתנו לנו להיכנס לתור מקוצר!
באימייל מדיסנילנד עם הכרטיסים דורשים להדפיס אותם ומזהירים שלא מקבלים את האימייל או סריקה מהטלפון אבל במציאות כן ראינו שרבים משתמשים בברקוד מהטלפון (תדפיסו בכל מקרה ליתר בטחון).
דיסנילנד פריז – עלות הכרטיסים היא רק ההתחלה
אתם תוציאו עוד הרבה: קודם כל על הנסיעה לשם: החל מסכומים נמוכים באמת למי שיקח רכבת שזו כנראה דרך מומלצת שלא ניסיתי אותה, דרך אובר אם אתם עם כמה אנשים וזה כבר נוח יותר מפתח המלון ומתחלק סביר על כל אחד: 260 ש”ח לכיוון, ויגיע עד לכ 400 ש”ח למונית לכל כיוון. עם הנסיעות עלינו ל 1500 ש”ח לאדם.
בכניסה לפארק, די מהר הגיעה הקניה הראשונה שרבים קנו ביום שלנו: שכמיות נגד גשם. שכמיית ניילון חצי חד פעמית שכנראה תזרקו לפח אחרי הביקור. עשויה מחומר שקוף קצת כבד, לא משהו שתנצלו גם בטרק שלכם. זה עלה 120 ש״ח נוספים.
הקבוצה השקטה שלנו בווטסאפ, ללא הדרה מגדרית בכל שעה, כנסו:
לאחר מכן אוכל עולה גם הוא כמובן, לנו עלה סביב 300 ש״ח נוספים לאדם לכל היום (שתיה פה ושם, קרפ, כריכים, קפה, ארוחת צהריים… מגיעים לזה די מהר במחירי דיסנילנד).
שורה תחתונה: עם הכרטיסים, קיצור תורים, נסיעות, אוכל ובלי השכמיה: 1750 ש”ח לאדם. כ 3500 ש”ח לשנינו. למשפחות גדולות יותר אלה סכומים אדירים. אבל כאמור, אני אבא שמוכן וגם יכול לשלם. אז אני לא שופט רק לפי המחיר, תמיד נכנסת התמורה- החוויה עצמה, היא שחשובה לי.
המרצ’נדייז חשוב מהמתקנים ביורודיסני
התכנון של המקום נותן תחושה שזה הדבר החשוב באמת לתאגיד דיסני – לא החוויה, לא המתקנים, לא ההתמצאות הפשוטה איך לנצל את היום בצורה מיטבית, אלא הקניות. לכן המון אורחים קונים גם מרצ׳נדייז של גיבורי דיסני למיניהם. אולי זה מיועד לפצות על כך שגיבורים מחופשים שהיא דווקא נורא קיוותה לראות מסתובבים ועושים תמונות עם ילדים לא היו שם כמעט. ראינו רק אחד עם תור ענק לתמונה.
יש איזור ענק ייעודי רק לחנויות שכמובן חייבים לעבור דרכו בדרך למתקנים. ואז גם במתקנים עצמם ליד כל מתקן, יש חנות גדולה עם התימה של דיסני שסביבה נבנה המתקן: נסיכות, מלחמת הכוכבים, מיקי מאוס, רטטוי, גיבורי מארוול, צעצוע של סיפור, לחפש את נמו ועוד ועוד. זה כמובן יכול להגיע למאות שקלים נוספים. 
תכנון גיאוגרפי גרוע
ההתמצאות אינה נוחה. נדרשת התנסות קצרה כדי להבין איך להגיע למתקנים ולהבין בכלל מה מתאים לכם. ננסה לעזור לכם כך שתבינו מהר יותר ובקלות: ראשית התנועה העיקרית של הקהל מהכיכר שמובילה למקום היא לפארק העיקרי שנמצא ממול. אבל יש עוד אחד משמאלו (“האולפנים”). כדי להגיע לפארק האולפנים, צריך לצאת מפארק דיסני. הם ממש נפרדים לגמרי.
הכלי העיקרי להתמצאות הוא האפליקציה של דיסנילנד שבו המפה. אבל המפה מאוד מטעה- רואים בה המון דברים ולא יודעים מה רלבנטי עבורכם. זה כלי טוב להתמצאות גיאוגרפית, אבל לא לסינון והבנה לאיזה למתקן ללכת. כדי לדעת טוב יותר מה מתאים לכם- השתמשו בתצוגת רשימה במפה. אותה אפשר לסנן לפי כמה תימות מרכזיות שכן מסייעות להבין על לוותר ולאן ללכת.
אופציות הסינון הן למשל לפי לפי הסגנון, גובה מותר לכניסה, רמת האקסטרים במתקנים, וכו׳. והדבר הכי חשוב כנראה: האם יש במתקן Premier Access או לא משתי סיבות:
- מתקנים שיש בהם קיצור תורים הם השווים יותר.
- ההמתנה קשה וארוכה מאוד בלי ה VIP… עמדנו כשעה פעמיים.
האם זה ענק כמו שמוכרים לכם?
מבחינת שטח, זה אכן ענק. אבל זה לא אומר שזה טוב- ההפך. זה גרוע. זאת משום שהמרחק בין המתקנים בזבזני ומעייף. הוא שורף המון זמן מתוך היום שלכם רק על הליכה. זמן רב נוסף ישרף על תורים. הגודל הוא חסרון ולא יתרון! בלונה פארק תל אביב, בו השטח קטן בקנה מידה משמעותי, הצליחו לדחוס מספר גדול של מתקנים למטר לעומת בדיסני. הבזבזנות הזו משמעותה יחס גרוע יותר בין מנהלות לכיף. היחס בין הנטו של הכיף על המתקן לזמן המבוזבז מסביב על תורים והליכות הוא גרוע ממש. אנחנו מעדיפים 3 פעמים רכבת הרים קצרה עם תור של 10 דקות, מפעם אחת רכבת ארוכה עם תור סיוטי וטראומטי של שעה.
זאת ועוד: אין איפה לשבת. כמעט ואין ספסלים או מקומות לנוח בהם ולאור ההליכות הארוכות והזמן הרב שעומדים בתורים זו כבר כמעט התעללות במבקרים. אולי המטרה להכריח אותנו להגיע למזנונים בתשלום. 
הסינון מקטין
כאשר מסננים את המתקנים לפי התאמה לרצועות גיל מסוימות וגובה, מגלים שמספרם לא גדול. הרי מה שחשוב הוא שיהיו הרבה מתקנים טובים שמתאימים לקבוצת הגיל שאתם צריכים. עבור קטנטנים כנראה זה יספיק לגמרי. לגילאי 12-13 זה יהיה בינוני ולגדולים חלש. זה אתר ענק, עם מעט מתקנים רלבנטיים והספק בילוי מאכזב ביותר.
אפילו בתי בת ה-11 החיובית תמיד מסכימה לגבי האבחנות מעלה. זה לא עצב של מבוגרים מה שאני מבטא פה… הפער בין ההבטחה למציאות היה ניכר גם עבורה, למרות שהיא ילדה בגיל התמימות והשמחה. היא היתה מלאת התלהבות מהביקור אבל מנסיונה, היתה לה חוויה עדיפה ממש בישראל. פארק יעיל, מתקתק שבו כל המתקנים קרובים זה לזה בהרבה.
הגעתם עד לפה? אתם מוסמכים להצטרף לניוזלטר שלנו:
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מאשר משלוח פרסום ועדכונים
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
דיסנילנד פריז – מה אהבנו בכל זאת?
״המתקנים עצמם שעלינו עליהם היו כייפיים״ אומרת בתי. נציין את:
- רכבת ההרים ב Frontierland – אזור בסגנון המערב הפרוע. רכבת ארוכה, כייפית, שמגיעה ל״הר״ באמצע אי מוקף מים. לא מוגזמת לבני 12-13 מבחינת האקסטרים שלה, אבל לגמרי משחררת אדרנלין גם למבוגרים.
- אהבנו מאוד את הסרט בתלת מימד של מלחמת הכוכבים- שהוא בעצם קרון שזז יחד עם הסרט להעצמת תחושת החללית, ומייצר חווית טיסה מגניבה עם משקפי התלת מימד.
- רכבת ההרים באקווריום שבפארק walt disney studio park – היא היתה אקסטרימית יותר מזו של רכבת המערב הפרוע. הבעיה העיקרית היתה התור המטורף שלוקח שעה, כי אין שם Premier Access. לאחר התור הזה, כשאני חושב על דיסני פריז אני חושב על ההמתנה הזו ללא מקום ישיבה. כמובן שהמתקן נגמר תוך חמש דקות…
- המצנחים שעולים ויורדים באותו פארק גם הם היו כיף ועשו לנו פרפרים בבטן. גם בהם לא כיבדו את הפרמייר אקסס שלנו וחיכינו כ 45 דקות!
- המכוניות (״אוטופיה״) היו חמודות לילדה בת 11 שרצתה לנהוג ונהנתה מאוד. לא בקטע של אקסטרים אלא בקטע של לחוש נהיגה במסלול. עשינו את זה פעמיים כי התור היה קצר עם הפרמייר אקסס.
יש מתקנים נוספים מעולים שלא הגענו אליהם כי הם לבוגרים יותר וקצת אקסטרימיים מדי בשביל הקטנה. שוב- אין המון כאלה. בשורה התחתונה, ותרו, עזבו, תתעלו על זה גם אם העטיפה נראית נוצצת לילדים מבחוץ. שכנעו אותם לבחור אטרקציות אחרות. אנחנו די בטוחים שגם באירופה ואפילו בצרפת, חובבי הז’אנר של הפארקים ידעו לסמן את היעדים המתוכננים בצורה טובה בהרבה, המכבדת יותר את הזמן והכסף שלכם לטובת מיקסום הנאה.
אבל היי, מזל ש”תמיד תהיה לנו פריז”
טוב שיש את פריז. על דיסנילנד מומלץ לוותר. היתה חופשה נהדרת בעיר היפהפיה הזו, עוצרת נשימה ממש. טובה יותר מכל פארק שעשועים עם תמונות של דיסני בצדדים. בכתבה הבאה: דוגמה למה כן עדיף לעשות בפריז. היתה חוויה מתקנת. 
מאת: גיא חלמיש
הגעתם עד לפה? אתם מוסמכים להצטרף לניוזלטר שלנו:
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מאשר משלוח פרסום ועדכונים
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
