מערכת היחסים עם הטבע בראי ההתבגרות

אי שם בתיכון גמעתי מרחקים ולמדתי להכיר את הארץ ״דרך הרגליים״, אך במרוצת השנים, התמסדתי, הגיעו הילדים וחוויית הטיול בטבע השתנתה והתעצבה כתלות במציאות החיים. אז איך הפכתי מחניך פרוע בחוגי הסיירות לאבא שלמד לחבב טיולי יום?

ימי התיכון העליזים והטיולים בחוגי הסיירות

לפעמים אני נזכר בערגה בשנות הנעורים העליזות, בטיולים של חוגי הסיירות של החברה להגנת הטבע. הטיולים האלו מהווים את הזכרון החזק ביותר שלי מאותה התקופה, וכוללים בתוכם ניווטי לילה, טבילה במעיינות קפואים, ושחיה בגבים המעופשים של הדרג’ה אי שם בראשית שנות ה-2000. אני מאמין שהחינוך “דרך הרגליים”, או דרך השטח היה חלק מהותי בעיצוב מי ומה שאני כיום. הליכות ארוכות בלב המדבר, עם תרמיל כבד לימדו אותי שתמיד אפשר לתת עוד קצת. ארוחות של טחינה, ירקות ולחם יבש לימדו אותי להסתפק במועט, וההרים לימדו אותי שתמיד תהיה עוד פסגה להעפיל לראשה. 

היינו חבורה מגובשת, של נערים ונערות, מכל הארץ, כחניכים, ולאחר מכן כמדריכים. גם היה לנו הרבה מודלים לחיקוי, של מדריכים ומדריכות, מהם למדנו הרבה על עולם השטח, הטבע וכיצד להיות אנשים קצת יותר טובים.  

כותב שורות אלו באחד מהטיולים של חוגי הסיירות

המשך לשנת שירות 

בסיום התיכון, התלבטתי רבות לאן אמשיך בדרכי – האם להתגייס, או לצאת קודם לכן לשנת שירות. בסוף החלטתי לצאת לשנת שירות בבית ספר שדה גליל של החברה להגנת הטבע. במסגרת שנת השירות, ראשית עברנו קורס הדרכה ארוך של מספר חודשים שכלל לימוד מעמיק של כל הגליל והכרמל. החל מהגלבוע ועד גבול לבנון. היינו צוות הדרכה של 17 בנים ובנות, שהיה מורכב מחבר’ה בשנת שירות, מורות חיילות, ובני ובנות שירות לאומי. 

כך נוצרה לה חבורה מגובשת שהחברות נרקמה בשבילי הגליל, לכן קראנו לעצמנו “ילדי הגליל”. במהלך השבוע הדרכנו טיולים שנתיים מכל הארץ ובשבתות, במקום לצאת הביתה, נשארנו בבית ספר שדה. סופי השבוע בבית ספר שדה כללו בין השאר הכנת פיצות בטאבון, יציאה בשבת בבוקר לטיולים בגליל, טבילה במעיינות (שאת חלקם שיפצנו). “מעיין הבית” שלנו היה עין חיזר, שנמצא בין כביש 65 לכפר כמא. היינו פוקדים אותו לפחות אחת לשבוע, מתרחצים בו בכל עונות השנה ושותים תה נענע מתוק אחרי הטבילה. כיום המעיין שינה את צורתו ואופיו, ושופץ והונגש לציבור הרחב. 

טבילה מייצגת בעין חיזר

המשך השגרה בטבע

במרוצת השנים היציאה לטבע המשיכה, אם כי בתצורה מעט שונה – פחות טיולים ארוכים כמו בחוגי הסיירות, ויותר “טעימות” בדמות טיולי יום, קפיצה למעיין, תצפית מאיזה הר, או סתם לקחת את הגיטרה ולנגן בטבע.

זכור לי היטב טיול לירדן במסגרתו לקחנו את הרכב שלי (שנקרא אז “רוחיק” מתוך אחד משיריו של מאיר אריאל) ופשוט חצינו את ירדן מצפון לדרום. עצרנו לטבילות בנחלי ירדן, העברנו לילה בוואדי זרקא מעיין, והתרחצנו במעיינות החמים (מאוד!) שם. לבסוף סיימנו בלילה בעקבה במלון בדואי וארוחה מפנקת בעיר. ה-רכב תפס מקום יותר משמעותי בטיולים, ואיפשר לנו להגיע מהר יותר לאן שרצינו. כמובן שהמשכנו להשתמש בתחבורה ציבורית, אבל נעזרנו לא מעט ברכב.

ניגוני שחרית במסע המופלא לירדן

עם הילדים הגיע השינוי הגדול

בחלוף השנים, החיים השתנו, ואני השתנתי איתם. במהלך הלימודים האקדמיים חזרתי להדריך במסגרת חוגי הסיירות. יצאתי לטיולים, השתלמויות וסיורים עירוניים, מה שנתן לי הרבה אנרגיה לשבת בספסל הלימודים וללמוד למבחנים. לאחר מכן החיים עברו שינוי, זוגיות וילדים שהצטרפו לחבורה, דבר שחייב שינוי באופי היציאה לטבע. הטיולים הארוכים התחלפו בטיולים קצרים יותר, בגיחות קצרות למעיינות, ומסלולים קצרים, דבר שאפשר לשמר את היציאות לטבע, ולתת לילדים ולנו גם מהטוב שאנחנו חווינו בצעירותנו. כך אנו משתדלים לצאת פעם בשבוע לטיול קצר, או טבילה במעיין, קרוב או רחוק. למדנו להנות מהנסיעות ולשלב קולינריה בדמות סמבוסק ומתוקים. מדי פעם אנחנו יוצאים ללילה בשטח ולאחריו טיול יום, דבר שמאפשר לנו ולילדים להנות מהחוויה.

אני מאמין שהיציאות לשטח צריכות להיות מותאמות גם למטיילים עצמם, לעונות השנה ולסיטואציה העכשווית – כשמתחשק לנו לנסוע רחוק, אנחנו יכולים לנסוע גם שעה וחצי בכדי להגיע למסלול או מעיין, אך לפעמים אנחנו נוסעים קרוב ולומדים ליהנות גם מהאתרים/מסלולים הסמוכים. אני חושב שהיציאה לטבע הכרחית ביותר ועושה טוב לכולנו. קצת אוויר לנשימה ולנשמה, בתוך המסלול המטורף של שגרת היומיום. 

שלג בשביל הפסגה בהר מירון – חוויה נהדרת לבן ולאב (שצילם בהתרגשות)

שורה תחתונה

הטבע כאן בחוץ, מחכה לכולנו. אני בטוח שיש עוד רבים כמוני שהיו רגילים לטיולים ארוכים ועכשיו חייהם השתנו בגלל העבודה והילדים. אני ממליץ לא לוותר על היציאות לטבע ולדעת לשלב אותן בחיים שלנו – התוצאות לא יאחרו להגיע. ככותב באאוטפאנל, אני משתדל לכתוב על מסלולים, המלצות וחוויות שלי ושלנו מהביקורים בטבע. מוזמנים להכנס לדף הכותב שלי ולקחת משם השראה לטיולים משולבי ילדים בארץ. 

כתב וצילם: רֹתם אלינסון