ברוכים הבאים למדריך השלם לגזיות. גזיה היא פריט שניתן למצוא בתיקו של כל מטייל ישראלי ממוצע, ולרוב עונה לכינוי פק״ל קפה (כן, גם אם מכינים בו תה). במדריך זה אסקור את הסוגים הרבים של גזיות, אנפץ קצת מיתוסים ואעזור לכם לבחור את הערכה המתאימה בשבילכם.
גזיה היא ערכת הבישול הפופולרית ביותר, לא רק בישראל, גם בעולם. נכון להיום בשוק, אלו הערכות הכי ורסטיליות, נוחות לתפעול ובטוחות. לרוב, גזיות בנויות מ2 אביזרים- המיכל המכיל את הגז והראש- הכירה.
גזיה – סוגים שונים
מיכל ניקוב – אלו הגזיות שניתן למצוא כמעט בכל תחנת דלק בארץ, אלו שמקבלים במתנה ביום כיף בעבודה או במילואים. מיכלי ניקוב הם הכי זולים ובדרך כלל מגיעים עם ראש ברזל כבד וזול גם הוא, וברגע שנוקבו, לא ניתן להפריד בין הראש למיכל. שמעתי המון סיפורי זוועה על ניסיונות כושלים לנקב את הבלון, שחלקם הטוב הסתיים בריח של גז וחטיפי אנרגיה לארוחת ערב, וחלקם הרע הסתיים בפיצוץ הבלון ואף פציעה של המעורבים. אלו שכן הצליחו לנקב בהצלחה את הבלון, יזכו לביצועים בינוניים מינוס בגלל היעדר קירות איכותיות מתאימות. למרות המחיר המפתה, אני לא ממליץ כלל להשתמש בגזיה זו, עקב הסיכון הכרוך בהן וחוסר היעילות שלהן.
הסוג השני הוא ״הבקבוק״. בלוני גז אלו צרים, זולים מאוד, ובדרך כלל מגיעים יחד עם ״כירת קמפינג״ או ״גזיית מזוודה״. בקבוקים אלו מכילים 220 גרם גז, ובצירוף לגזיות מזוודה מחזיקות כשעה בלבד. לכן אם אתם משתמשים באחת, אני ממליץ להביא עוד כמה בקבוקים ספייר. אם אתם לא מתכננים לסחוב ערכת בישול בתיק, למשל כאשר יש לכם רכב צמוד, כירת מזוודה היא דרך נוחה לבשל בשטח.
טיפ בונוס– ניתן לרכוש מתאם בין הבקבוק לראש מקצועי יותר. המתאם קטן ביותר ולא מזיק לקחת אותו איתכם בטרק בחו”ל, כגיבוי אם במקרה לא תמצאו מיכל הברגה. ישנה גם דרך למלא מחדש מיכל מתברג קטן באמצעות הבקבוק, אך זכרו שמדובר קטן בגז דליק וזהו מעשה מסוכן ביותר ולכן לא מומלץ כלל!
מיכל הברגה – כמו שאומרים, את הטוב ביותר שומרים לסוף. למרות תקנות מחמירות של מכבי אש למכירת מיכלים אלו, מיכלי הברגה הם המיכלים הנפוצים ביותר בישראל ובעולם. מיכלים אלו הם גם היקרים ביותר, אך אין ספק ששווים זאת. מיכלים אלו מתאימים לכמעט כל הראשים הנמצאים בשוק. המיכלים המתברגים בטוחים יותר ממיכלי הניקוב. אבל לא מומלץ למלא בהם גז מחדש . את הבלונים המתברגים תוכלו למצוא ב-3 נפחים: 100 גרם, שנדיר מאוד למצוא בארץ, 230 גרם הוא הנפוץ ביותר, איתו אני מעדיף לטייל, ו-450 גרם, שלדעתי הוא גדול מדי כדי להיכנס לפק”ל קפה סטנדרטי או כבד מדי כדי לסחוב בטרק.
הצטרפו לערוץ אאוטפאנל בווטסאפ- קבוצה שקטה לקבלת הכתבות המעולות שלנו:
החסרונות
החיסרון הבולט של מיכלי הגז הוא מגבלת האקלים. למרות שיחסית לפתרונות אחרים, כירות גז יכולות לעבוד היטב נגד רוחות, מיכלי גז לרוב יתקשו לפעול מתחת לטמפרטורות קיצוניות של -6 מעלות צלזיוס או פחות. מיתוס מס׳ 1- “כירות גז לא פועלות מעל לגובה מסוים” – זהו רק מיתוס, הסיבה לכך תהיה הקור, לא הגובה. אך אל דאגה! כאן בOUTPANEL לא נשאיר אתכם עם בעיה ללא פתרון. אם אתם מתכננים לבשל בגבהים קיצוניים, שיקלו לרכוש מיכלי גז ייעודים עם תערובת איכותית יותר של בוטאן, איזובוטאן ופרופיין.
בנוסף, לכירות אלפיניות יש צינור נחושת שעובר קרוב לאש, כך הגז מתחמם עוד טרם יצא מהגזייה, דבר העוזר לחיסכון בגז והתמודדות עם תנאי קור. אלמנט נוסף שניתן למצוא במספר כירות, הוא חתיכת מתכת שלוהטת בזמן הבעירה, כך שאם הרוח כיבתה את האש, המתכת המולבנת תדליק אותה מיד חזרה.
הצטרפו אלינו בטלגרם – לחצו פה ותראו את הערוץ של OUTPANEL
חיסרון נוסף הוא בעיית הזמינות. כאמור, בארץ בעקבות תקנות מכבי אש, לא תמצאו בלוני גז מתברגים בכל חנות. למרות זאת, יש סיכוי טוב שתמצאו אותם בחנויות לחומרי בניין, בתחנות דלק מסוימות ובחנויות טיולים נבחרות. את מיכלי הנקב והבקבוק ניתן למצוא לעתים קרובות יותר.
בארץ יש סיכוי טוב מאוד שתמצאו בלון, אבל הבעיה האמיתית היא איפה ניתן למצוא אותם בחו”ל. כמובן, שאסור לרכוש מיכל להעלותו למטוס מכיוון שהשינויים בלחץ האוויר במטוס עלולים לגרום לפיצוץ. לכן חייבים לוודא טרם הנסיעה את הזמינות של מיכלי גז בארץ בה אתם חפצים לטייל.
לבלוני גז מתברגים יש חסרון נוסף- הם לא ניתנים למילוי מחדש או למחזור. המיכלים הם חד פעמים, אך מכיוון שמדובר בגז דליק, לא כולם מרגישים בנוח להשליכם כפי שהם לפח, הרי יש פליטות של גז דליק, לחצים שיכולים לגרום לאש או פיצוץ. לשם כך, יש מכשיר שכל ייעודו הוא לנקב את הבלון כדי לרוקן את שאריות הגז מהמיכל, ובכך להפוך את הגזיה לבטוחה יותר להשלכה.
ראש גזיה או כירה
מיכלי הברגה הם רק הדלק, וחשוב מאוד למצוא את הראש המתאים בשבילכם. תחילה אחלק את הראשים ל2 קטגוריות- עם רגליים ואלו שמתברגים על המיכל.
ראשים ללא רגליים מתברגים על המיכל, מה שמעניק להם יתרון בהיותם קומפקטים מאוד. החסרון שלהם הוא שהם גבוהים יחסית, ולכן חשופים יותר לרוחות. חסרון נוסף הוא שהמיכל לא יציב על קרקע בשיפוע או עם אבנים. ניתן לפתור זאת על ידי רכישה של רגליים מייצבות לבלון. את בעית החשיפה לרוחות ניתן לפתור באמצעות רכישה של מגן רוח.
הקטגוריה השניה הינה כיריים עם רגליים. מיתוס מס׳ 2- יש תופעה תמוה בארץ לשווק כירות אלו כ׳כירות אלפיניות׳, למרות שממש לא כולם יתאימו לגבהים של האלפים. לכן מומלץ להתייחס אליהן כשם בלבד.
מיתוס מס’ 3 – בהרבה כירות, עוד ניתן למצוא מצת אלקטרוני מובנה. כעיקרון זהו אלמנט חשוב ונוח, הרי לא צריך לסחוב איתנו מצית לכל מקום, אך בפועל זהו הדבר הראשון שמתקלקל, מה גם שלסופרי הגרמים שבינינו, פיצ’ר זה מוסיף למשקל והגודל של הכירה.
להתמקד או להתפזר?
דבר נוסף שכדאי לבדוק בראש גזיה הוא עוצמת הלהבה ומיקודה. ישנן כירות עם להבה ממוקדת המיועדת יותר להרתחת מים במהירות רבה, ואף כדי להתמודד עם רוח. כירות אחרות, מפזרות את הלהבה בצורה שווה יותר, כך שניתן לבשל על האש ולזכות בחום שמפוזר בצורה טובה יותר מתחת לסיר. לכן, כאשר בוחרים כירה, כדאי לדעת האם היא נועדה להרתחת מים לרוב, או להכנת פנקייקים מפנקים בבוקר לפני יום הליכה. כמובן שעם ההבנה שלנו לגבי השימוש העיקרי של הגזיה, נוכל גם להבין איזה מערכת נרצה לרכוש. או במילים אחרות, האם נשתמש בסיר גדול שהמעמד של הכירה יתקשה לייצב? או שמא כל מטרתנו היא הרתחת מים ונשקול להשקיע במערכת All-In-One כמו זו של ג’טבויל.
אישית, השימוש העיקרי שלי היא הכנת קפה, לכן רכשתי ראש עם להבה ממוקדת ביותר שמרתיחה מים במהירות מסחררת.
הבנתי מה אני מחפש. עכשיו איפה קונים?
פירטתי כבר היכן ניתן למצוא את הסוגים השונים של בלוני גז, אבל איפה קונים כירה? באמזון/איביי או בחנות הטיולים האהובה עלינו? גם כאן התשובה תלויה בקונטקסט של הרכישה. כלומר, אם אתם תשתמשו בראש גזיה רק מדי פעם אולי תרצו לחפש כירה זולה ברשת. כמובן שאלו לא הכירות הכי איכותיות ועמידות, אבל אני סבור שאת הישראלי הממוצע הן יכולות לשרת נאמנה. אני מצאתי כירות קצת יותר איכותיות, אך עדיין בזול, בחנויות נוחות בתחנות דלק ובחנויות חומרי בניין. אלו ראשים סטנדרטים לחלוטין, מחירם לא יעלה מעל 100 שקלים. יחד עם זאת, כירות זולות אלו לא יודעות לעמוד בתנאי רוח וקור, ויעניקו לכם ביצועים בסיסיים.
אם תרצו גזיות טובות יותר, תמצאו שמחירם יכול להגיע אפילו ל500 שקלים. בתמורה תקבלו ביצועים מרשימים נגד רוח וקור וגם עמידות. הכירה האחרונה שלי ליוותה אותי למשך 10 שנים, מתוכם היא שרדה את הסדיר והמילואים, את שביל ישראל, טרקים בחול ופקלי קפה כמספר הקוראים של אאוטפאנל (עשרות אלפים XD)
שבירת מיתוס בונוס!
איך אפשר לדבר על גזיה מבלי להתייחס אפילו במעט לפקלי קפה. אז זהו, שהמילה “פינג’אן” מקורה בערבית ומתייחסת בכלל לכוסות הקפה, לא לסיר. הסיר נקרא בבכלל ג’זווה. מסופר כי מקור הטעות עוד מלפני קום מדינת ישראל, כשהיו זקני היישוב הערבי מזמינים את שכניהם היהודים לשתות קפה, והיו אומרים להם “תעאל תשרב פינג’אן קהווה”, כלומר: בוא תשתה כוס קפה. היהודים חשבו בטעות שפינג’אן הוא שם הכלי בו מבשלים את הקפה ואימצו את המילה.
מאת אופיר סבר
אופיר זכה בתואר “שביליסט” ב2015 כשהשלים את שביל ישראל מדרום לצפון, מטייל מנוסה ומצלם טבע כבר 11 שנים. מדבר בהתלהבות מוגזמת על ציוד צילום וטיולים ופדנט כשזה מגיע לפק”ל קפה. סטודנט לתקשורת במכללת ספיר וכשהוא לא מצליח להתרכז במרצה הוא חושב על הטיול הבא שלו.
אנחנו משקיעים המון בכתבות עבורכם- הרשמו לניוזלטר השבועי ותהנו מהם!
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
