מי אוהב לשחות בקור אימים? אף אחד כנראה, אבל הכניסה של ענף השחייה במים הפתוחים למרכז תשומת הלב של כל השחיינים, הפריחה באירועים, קבוצות ושמחה בתחום הזה, מובילה לא מעט שחייני בריכה לשקול את האופציה, ואיתה: את השחיה גם בחורף, עם חליפה. דוגית מציעה לכאלה שעוד לא טעמו משחיית ים בחורף את חליפות ה-Sailfish שלה להתנסות. קיבלתי ממנה את דגם הקצה g-range כדי לטעום מהחוויה, וקבעתי עם טל סנונית האגדי שחייה משותפת בבית ינאי.
שחיה בכלל ושחיה בים זה לא דבר חדש עבורי, אבל זה לא היה פשוט המבחן הזה: הכניסה לבריכה בחורף ולים עוד יותר, כרוכה אצלי בהתגברות על שנאה לקור.
זיכרון ילדות: בגיל 7, קטן ורזה, ילד קפוא בחורף בריצה מהמלתחות הרחוקות אל בריכת השחייה הלא מקורה של הפועל רמות השבים-בית ברל. אצל רוח’קה, ילד צפלוח וקטן רועד במים ליד הקיר, כשגשם של פברואר מנקד את הבריכה בנקודות סביבנו… באימון של המאמנת הילה. מחמיר לב. אבל כנראה שאהבתי את זה כי המשכתי לכדור מים אצל מושה בעלה בהפועל פ”ת בתיכון. שחיה אני אוהב, אבל קור? שונא!
לא סובל קור, אבל ממש לא סובל קור! אחוזי השומן המעטים שלי לא עוזרים לי להתגבר על הטראומה גם היום, כמה עשורים מאוחר יותר. יש אימונים שבהם אני ממשיך לקפוא מקור גם אחרי חצי שעת אימון ולא מתחמם! אבל היי, אני עדין שוחה פעם-פעמיים בשבוע, עדיין רזה, ועדיין אוהב את השחייה, אז כנראה שבכל זאת הונחו שם יסודות חיוביים. על כן לקחתי את חליפת השחייה הזו להתנסות בשחית חורף ברגשות מעורבים.
גיאחה: לא סובל קור!
טל סנונית “אותי מעניינת המהירות!”
טל סנונית, אחד הכוכבים של גבעת חיים (הקבוצה שניצחה אותנו בכל מפגש בכדור מים), אומר שהוא ניסה לא מעט חליפות, ומה שמעניין אותו זו המהירות. הוא בחר בSailfish G-Range משום שהוא מרגיש שזו חליפת השחייה המהירה ביותר שיש. איך אתה יודע שהיא מהירה יותר? שאלתי, הרי בים התנאים משתנים כל הזמן ואי אפשר להשוות זמנים? “אני מרגיש מיד” הוא אומר בפסקנות חד משמעית. ואני מאמין לו- כמו שאני מרגיש מיד הבדל של מילימטר בגובה האוכף באופניים שאני בוחן ל BIKEPANEL, או את התחושות השונות בנעלי ריצה במבחנים ל RUNPANEL. כשאתה מוטמע עמוק כל כך בספורט שלך- אלה הניואנסים שמדברים אליך והדרישות שלך עולות.
טל סנונית: מה שמעניין אותי זו המהירות!
ועולה גם החליפה הזו: היא לא זולה- 3500 ש”ח המחירון שלה, אבל בדוגית אומרים שיש הנחות לקראת הישראמן ולקבוצות, ומסייעים להפחית סיכון נתפש (לאו דווקא אמיתי) בקניה באמצעות הזמנת קבוצות ושחיינים להתנסות לפני הקניה. זו חליפת הקצה הכי טובה, הכי יקרה של סיילפיש, ומתאימה לשחיינים טובים. מתחתיה יש עוד 3 רמות. אחת שדומה לה, יותר מציפה ומתאימה לשחיינים מתחילים בזכות בועות האוויר שיש בה ומציפות עוד יותר, ועוד שתי רמות שהזולה ביותר בהן תהייה עבה מעט יותר, גמישה מעט פחות, ותעלה כ 1000 ש”ח בלבד.
Sailfish- פיצ’רים/טכנולוגיה
Sailfish מתארת את ה G-range כמוצר מוביל בדברים שחשובים לחליפת שחיה: התנגדות מינימלית למים, וחופש תנועה מקסימלי לגוף.
בחלק הקדמי של השרוולים יש מרקם ייחודי שנקרא ” Zero Resistance Panel ” – מזכיר מעט את גישת הכערוריות של כדורי גולף, תחתיות גלשנים וכו’- הטענה של סיילפיש על זה מרחיקת לכת ואומרת שכשהזרוע מתוחה לגמרי אין שום התנגדות של החומר למים.
“Stability Panel” הוא ניאופרן חזק יותר שתפור לאורך החליפה בנקודות שאינן צורכות תנועה רבה (למשל במותניים) תומכת בשרירי הליבה, ומייצבות את מבנה הגוף במים להפחתת הגלגול מצד לצד ושיפור השחיה. ה- “Avevia Super Dry” הוא החומר הפנימי הנעים והרך שנמצא במגע עם הגוף, הוא נותן לחליפה את הגמישות ואינו סופג מים כמעט- מה שאמור לסייע בהחלפות בטריאתלון ואיירונמן.
“Nano Space Cell 2” הוא הציפוי החיצוני העדין שמפחית את החיכוך במים. זה חומר דוחה מים ומשפר מהירות. V-Power Panel הוא חיתוך גזרה בזרועות ובכתפיים שאמור לסייע לכניסת היד והכתף למים- הגבלה בתנועה באזורים האלה היא אחת המגבלות המשמעותיות ביותר של חליפות לעומת השחייה בלעדיהן.
הדוק ועדין
החליפות האלה “נפתחות” או “נשברות” אחרי כחמישה ק”מ של שחייה, ואז הן מתאימות לקונה ומקבלות את צורת הגוף שלו.
התחושה בלבישה היא שזה הדוק ברמה קיצונית- הרבה יותר מחליפת הגלישה שלי. מדובר בבד גמיש יותר, שצריך להידבק לעור כעור שני. המידה שהתאימה לי בול היא אקסטרה סמול, ומתחילים בלבישתה מלמטה למעלה, כשהרוכסן מאחור. את שרוולי הרגליים מושכים כמה שיותר אל המפשעה, כדי להשאיר לטורזו, ובעיקר לכתפיים – את מרחב התנועה הדרוש להן בשחייה.
טל סנונית במנח טורפדו עם הסיילפיש
מרקם חלק ועדין להתנגדות מינימלית למים
ההדיקות מקשה על לבישת החליפה, וזה תהליך שלוקח זמן, ודורש עדינות: משיכה הדרגתית של כפלים כלפי מעלה עד למיקום המושלם. את הסגירה של הרוכסן לא עושים לבד, אלא עם חבר בחוף, תוך שמקרבים את השכמות אחורה זו לזו.
טיפ מטל סנונית: שימו לב לחופש בכתפיים- עוד ס”מ של משיכה למעלה והצבה נכונה בכתפיים עושה את כל ההבדל, גם אם מבחוץ זה נראה בסדר. שווה לבדוק אם אפשר לייצר חופש נוסף לכתף באמצעות כניסה ומשיכה טובים יותר.
הנה אחלה טיפ ללבישה קלה יותר עם שקית וגישה נכונה לעניין- אחיזה כמעט אך ורק מבפנים:
החליפות האלה אינן כמו חליפות הצלילה והגלישה גם בהקשר לעמידות- הן אמורות להיות עדינות בהרבה לשפשופים וחתכים, גמישות בהרבה ובמיוחד: מהירות. לשם כך יש להן בצדן החיצוני ציפוי חלק ועדין במיוחד. כל צביטה של החומר הזה יכולה להשאיר בו שריטה ולהצריך תיקון.
יש לשים לב לחליפה הזו של Sailfish: אסור להשאיר בשמש (הציפוי ידבק ויקרע בקלות), יש לשטוף את החליפה היטב במים מתוקים לאחר השחייה שכן המלח חזק מהזמן בהשמדת כל ציוד שיקרא בדרכו.
טיפ מטל סנונית: מסדר ההכנה לשחייה חייב להתחיל בגזירה מוחלטת של הצפורניים (פרנצ’ בצפורניים? למרות יתרון מסוים שזה נותן בגריפה, כנראה כדאי לוותר פה…). אסור להחזיק את החליפה רגיל, אלא צריך להקפיד על מגע עם כריות האצבעות בלבד. נגיעה קלה בציפוי המהירות החיצוני- והוא נקרע ומצריך תיקון. התיקון אגב, מתבצע עם דבק מיוחד ורצוי לעשותו מהר מיד אחרי השחייה כדי שהפצע לא יתרחב. זה חלק מהחיים בחליפות השחייה האלה, וצריך להחזיק דבק בבית.
טיפ מדוגית: את האחסון של החליפות יש לעשות בתליה, ולא בקיפול. הקפלים שוברים אותן ולא בריאים להן. גם התלייה עדיף שתעשה תוך קיפול עגול ועדין והנחת שרוולי הרגליים על מתלה, כך שלא יהיה משקל גדול על אזור הכתפיים מבפנים- וזה יקבל את צורת הקולב.
אפילו לי היה נעים ב 19 מעלות עם הסיילפיש
זהירות שפשופים
ההבדל בין הנאה מושלמת וכניסה ל Zone – אותו מצב צבירה פסיכולוגי ופיזי מושלם בספורט (לכתבה בבייקפאנל בנושא), הוא בדברים הקטנים. במניעת כל הטרדה שיכולה להציק ולהסיט את מיקוד המחשבה מהחופש אל כלאה. נקודות שיכולות לשפשף עם החליפה הן בעיקר בצוואר (עקב הזזת הראש לנשימה ומבט מנווט), ובבית השחי עם תנועת החתירה. יש ג’לים מיוחדים לעניין, גם של Sailfish, ומומלץ להשתמש בהם ולא בווזלין פשוט שאינו בריא לחליפה.
עוד טיפ קטן שלימד אותי טל סנונית: לשחייה בים, עם המלח, מגיעים מגולחים- כל מגע עם נקודה שאינה חלקה תגדיל את הסיכוי לשפשוף. בשחייה הראשונה שחיתי עם הג’ל ולא היה שמץ של שפשוף, ואילו בשחייה השנייה שחיתי ללא שום חומר סיכה, לשם ההתנסות והכתבה, ו… כן – אני עדיין מרגיש את זה.
ג’ל נגד שפשופים עושה את השחייה נעימה יותר
נכנסים למים
יש משהו בשחייה במים הפתוחים שמנתק אותך מהדיוק. משחרר מהדיוק יגידו חובבי הז’אנר: בעוד שבבריכה אתה מודע כל מאית שניה למיקומך המדויק במסלול, ברמת מילימטרים, למרחק מהקיר, למרחק הכולל, לעומק מתחתיך, לזמן ולהצטברותו לכל 100 מטר… (טוב, חוץ מהמפגעים השוחים האלה שלא מודעים למיקומם, באמצע המסלול…). שחייה בבריכה היא חוויה המעודדת את חדות ודיוק הביצוע ולכן גם הסגנון מקבל חידוד מאוד משמעותי. שינית ניואנס ומיד תפגוש את ההשלכה של זה.
הים הוא הפוך מכך – הוא שובר את הדיוק, מעקם את הקו, מקשקש את הדיוק, מאבד את הכיוון… יש בכך חוויה משחררת לאחדים וקשה לאחרים. עבורי האפשרות להיכנס לZone קלה בהרבה בבריכה מאשר בים. המסילה התלת ממדית שמכניסה אותנו אליה הבריכה משחררת מהצורך לעסוק בנהיגה, ומפנה את המוח למקומות משוחררים. אבל השחיה בים היא טיול בכיף, בחופש, באוויר ובשמחה, והבריכה? זה… אימון. נדמה לי שהמהירים במים הפתוחים הם אלה שמצליחים בכל זאת לשמר את הדיוק של השחייה גם בים: בניווט ובסגנון, מפוקסים למרות האתגר.
19 מעלות ונעים לי!
ההתחממות הגלובלית יצרה דצמבר-ינואר ללא קור אמיתי, עמוק. שחיתי כמה פעמים, ב 20 מעלות בתחילה ולאחר מכן ב 19 מעלות אחרי מערכת גשם. היה תענוג ולא היה לי קר בכלל. ותאמינו לי, אם לי לא היה קר, לאף אחד לא יהיה קר. בכניסה למים יש איזה פחות מחצי דקה של קרירות אבל זה ממש לא סיפור (ואם תשמרו את הפיפי לרגע הזה ותשחררו כאילו אין מחר בחליפה זה בכלל לא יורגש…).
בדוגית מוסרים שהחליפות מתאימות עד טמפרטורה של 13 מעלות- שזה הרבה יותר קר ממה שמגיע אליו הים התיכון אצלנו גם אחרי הרבה גשם וסערות. שחיתי ונהנתי מאוד ב 19 מעלות, שזה באמת טמפרטורת פינוק יחסית, אבל כזו שלא הייתי שוקל בכלל שחייה בה בלי חליפה. וכשיצאתי יצא איתי מהמים שאול, בן 67 מגבעת חיים, בלי חליפה, ספידו קטן וסנפירים, עשה מקלחת קפואה במקלחות של החוף (אני מתקלח רק בחמים שבמלתחה בבית ינאי…), התלבש, עלה על האופניים שלו ונסע… הצעירים של היום זה לא מה שהיה פעם. מפונקים.
נהייה מהיר עם ה Sailfish
תחושת המהירות של החליפה מדהימה. אחרי התנסות ראשונה בחליפה אין לי שום יכולת לאמר כמו טל שהחליפה הספציפית הזו מהירה ביחס לאחרות, אבל שחיה עם חליפה באשר היא ידועה כמהירה: מרגישים את כח ההצפה של החליפה הזו מיד. היא מציבה את השחיין בתנוחה חלומית ומאוזנת, וגבוהה גבוהה על המים. זה מאפשר שחיה מהירה בהרבה, ולכן בכל תחרות עם אופציה לשימוש בחליפה (בד”כ פונקציה של ירידת הטמפרטורה מתחת סף מסוים, ושל קטגורית גיל) יעדיפו המשתתפים לשחות עם חליפה מאשר בלעדיה. זה כיף לא נורמלי. התחושה של פחות מאמץ-למהירות ממכרת, עד שמחשבות על כך שאולי, זה אפילו יותר כיף עם חליפה מאשר בלעדיה!
היבט נוסף של ההצפה הזו שהוא תענוג, הוא שגם בעצירה, במנוחה, אתה צף גבוה, ואין שום מאמץ של שימור הראש מעל המים. כן, יש קצת מועקה על הכתפיים, אבל היא נסבלת, ויכול להיות שחליפה שהייתה שלי, ונפתחת ומקבלת את מידתי בדיוק, כמו גם עוד יותר משיכה ושחרור לכתפיים, היו משפרים.
