רכיבת לילה היא גם חוויה נהדרת וגם שיטה טובה להתחמק מהחום המעיק של הקיץ, ובמשך השנים הפכה נפוצה למדי. לא נדיר לראות ביערות פנסים מקפצים בין העצים ורוכבים שותים בירה של אחרי בפאתי היער. הדיונים הארוכים לגבי סוג הפנסים ואיכותים, סיני במאה שקל או מפלצת תאורה עם אורך חיים של יומים וחצי, יכולים למלא עמודי פייסבוק שלמים.
מאת: שי יגל צילום: יוג’ין לויט ושי יגל
לא משנה עם איזה פנס את רוכבים זמן הרכיבה אתם ללא ממש רואים משהו מחוץ לאלומת האור שלו – רכיבת פנסים היא הרכיבה לגמרי מנותקת מכל מה שקורה מחוץ לשביל. יש משהו כמעט מדיטטיבי בניתוק הזה: כל תשומת הלב שלך וכל החושים ממוקדים ברצועת אור באורך כמה עשרות מטרים במקרה הטוב, ומטרים בודדים אם ממש חסכתם על הפנס.
מי שבכל זאת רוצה להתחבר לסביבה הלילית מחכה ללילות ירח מלא, אז אפשר לצאת לשטח ולרכב אל תוך הלילה גם בלי להשתעבד לאלומת הפנס ולחיי הסוללה. ברכיבת ירח מלא החושים מחודדים, לא רק העינים, גם אוזנים פתוחות לקלוט את רעשי הלילה. ירח מלא זה נהדר אבל האפשרויות לא רבות, וכוללות בעיקר דאבלים ובמיוחד כאלו לבנים במיוחד. היער חשוך, המדבר רצוף שמורות טבע שהרכיבה בהן אסורה, ובכלל מי רוצה לרכב על דאבלים?
דרך הסוכר בלילה- הייתם רוכבים פה בלי פנס?
דאבלים או אלומה מהפנטת?
במשך זמן רב הייתה זו בחירתה של סופי שבין הדבאלים המדכדכים לאלומת הפנס המהפנטת, שבילי היערות אומנם ברורים ונוחים אך היער החשוך הופך אותם לכמעט בלתי נראים גם כאשר מדובר בירח מלא, המדבר לעומת זו זוהר לאור המלא של הירח, אך שביליו צרים ופתלתלים, ושמורת הטבע בו מרובות וסגורות.
אחרי שנים של פשרות, אחרי שעות של חיפושים, נמצא הפתרון שבין הפנס לדאבל, המרחב שמחבר סינגלים עם ירח מלא, רק אתם השביל והלילה, ללא מתווכים. למרחב הזה קוראים שביל ישראל באופניים בין שדה בוקר למצפה רמון. השביל שיש בו הכל, סינגל ברור ובנוי לתפארת יחד עם מרחבי המדבר שרק מדגישים את אור הירח המלא, ולקינוח מזג אויר אידאלי לרכיבה, רוח קרירה ויבשה, הכי רחוק שאפשר מאמבטית בן שמן שגם באמצע הלילה היא גוש של לחות בלתי נגמרת, ואפילו עצירה קטנה לקפה ומאפה.
המלצה
אחרי פיוטים על ליל ירח מלא בשבילי המדבר הגיע הזמן לקצת פרקטיקה למי שהשביל הזה אינו ברירת המחדל שלו. אז למעשה יש לכם פה כמה אפשרויות טובות, באורכים שונים. האפשרות הקצרה, הנוחה והמסומנת ביותר היא בין מדרשת בן גוריון לתחנת הדלק של עבדת. את הפנסים שמאירים את העיר הנבטית בעבדת תראו כבר כשתצאו לדרך, אבל הדרך לשם עוד ארוכה. מקטע של כ15 ק״מ שרובו הגדול סינגלים זורמים ובנויים המתאימים גם לרוכבים פחות מנוסים. החלק השני של המסלול בין עבדת לנחל צין אינו מסומן עדין ובכל מקרה מורכב יותר לניווט, בטח בלילה. אך לא מדובר במשימה בלתי אפשרית- פותחים טרייליז והבעיה נפתרה. גם תוואי השטח פה קשה יותר וכולל כמה עליות מעט מאתגרות, אך גם פה כמו במקטע הראשון תזכו לרכב בכמה משבילי המדבר היפים ביותר בארץ, שצבעם הלבן בולט לאורו של הירח. את הדרך בין נחל צין למצפה רמון תאלצו לעשות על דאבלים, ולא לזמן רב, שביל ישראל באופניים בחלק הזה יבנה בקרוב.
רגע לפני היציאה. הפנסים- נשארים בתיק!
דגשים לרכיבת לילה:
תמיד קחו פנס לגיבוי, גם בירח מלא וגם על שביל ברור.
להאט, להאט, להאט, קחו את הזמן, תתרכזו בשביל והמנעו מתאונות מיותרות, תנו בראש בהזדמנות אחרת.
עדכנו מישהו על המסלול המתוכנן ועל זמן ההגעה הצפוי לסיומו. ברוב המקטע המדובר יש קליטה סלולרית אבל בכל זאת עדיף שיהיה לכם חמ”ל.
תוודאו שאתם מורידים את מסלול הניווט, ושיש לכם סוללות גיבוי לאמצעי הניווט שלכם, קל ללכת לאיבוד בחושך, וקשה למצוא את הדרך חזרה.
