אחרי שנים של חלומות בהקיץ יותם רויכמן הגשים חלום וטס לשישה שבועות גלישה במרכז אמריקה. אחרי שלושים ימי גלישה בארבע מדינות ובשני אוקיינוסים שונים הוא מסכם את החוויה ומעביר את המידע למי שגם חולם, ורוצה להשתכנע שזה הכי פשוט שיש.
מאת: יותם רויכמן
מעולם לא גלשתי גלישת גלים בחו”ל
האמת היא שחלמתי על טיול גלישה במרכז אמריקה כבר יותר משנה וחצי, אבל זה לא התאפשר בגלל החיים. זו הרגישה הזדמנות טובה להתחיל- קראתי על חופים, הסתכלתי על מפות, השוותי מחנות גלישה והקשבתי לפודקאסטים. למרות כל ההכנות שלי המציאות תפסה אותי לא מוכן: זה לא שממש נתפסתי עם בגד הים למטה, וכנראה שגם אם לא הייתי מתכונן בכלל הייתי מסתדר, אבל למי שאוהב לתכנן, או שיש לו פחות זמן לטעויות ריכזתי פה כמה נקודות שיכולות לעזור.
יותם רויכמן על מסע גלישת גלים במרכז אמריקה
הכנות בארץ
בתכל’ס זה די פשוט: לא צריך ויזה לשום מקום. אז כל מה שנשאר לכם זה לעשות חיסונים (לא כזה מורכב). כדאי לשים לב שחלק מהחיסונים דורשים חיסון המשך אחרי ארבעה שבועות אז צריך להתחיל עם זה בזמן.
גלישת גלים במרכז אמריקה ועונות שנה
במרכז אמריקה עונות הגלישה מתחלקות לשתיים, יבשה ורטובה. העונה היבשה היא בזמן החורף בארץ, והיתרון בה הוא שלא יורד גשם, אבל הגלים קצת יותר קטנים. בקיץ הישראלי (העונה הרטובה במרכז אמריקה) יורד גשם בכמויות, הגלים יותר גבוהים ולפעמים גבוהים מדי לחלק מהחופים באופן שלא מאפשר לגלוש עליהם. לסיכום, מי שיכול וגמיש בזמנים לטוס במרץ-אפריל יהיה פצצה, אני טסתי בתקופת סוף דצמבר-ינואר עקב אילוצי החיים.
הזמנת מקומות לינה
תשתדלו לא לתכנן תוכניות ולא לפתח ציפיות. אני לא אומר את זה כי אני כולי “שנטי” ו-“צ’יל”, אלא כי ניסיתי לתכנן וחטפתי מזה בפנים. שבועיים לפני הטיסה הזמנתי מקומות לינה לשבוע הראשון. זו נשמעה כמו הדרך הבוגרת להתכונן לטיול, אבל במקרה הזה זה לא התאים. הבעיה היתה שלא יכולתי לדעת מה מזג האוויר יהיה, ומזג האויר הוא המשפיע הישיר על מצב הגלים בים ובדיעבד החוף שהגעתי אליו לא קיבל גלים חצי מהזמן שהייתי שם. מה שאני ממליץ זה להזמין מראש לילה אחד, ולהאריך לפי התחזית. בסוף כל הטיול הזה תלוי במזג אויר, והוא לא בא לאשר את התכניות שלו אצלנו. אז נכון שהיו לי נסיבות מקלות כי הטיול שלי היה בתחילת ינואר שזו התקופה הכי עמוסה בתיירים והכל היה מפוצץ, אבל במבט לאחור לא נראה לי שהייתי נתקע בלי מקום לישון.
ללמוד ספרדית
קשה לי להסביר כמה מעט ספרדית אני יודע וכמה הרבה זה עזר לי להסתדר. אפילו ברחוב בערים תיירותיות לחלוטין אנשים לא ידעו מילה באנגלית, ורק ספרדית בשילוב של נפנופי ידיים אפשרו לי לעשות כביסה או למצוא את הדרך למאפיה. ושוב, אני לא יודע ספרדית בכלל, אפילו לא ברמה שהייתי מגדיר כילד עילג. התחלתי ללמוד לדבר רק שבועיים לפי הטיסה עם שיעורים מוקלטים ומה שלמדתי בעשרה שיעורים עזר לי יותר מכל דבר אחר שיכולתי ללמוד. למדתי עם שיעורים של Pimsleur, יש להם שיעורים של חצי שעה מאנגלית לספרדית וזה העביר את הזמן בנסיעות.
Backup plan
נכון שזה טיול גלישת גלים, אבל בתיאוריה אף אחד לא יכול לגלוש 8 שעות ביום, כל יום. פחדתי שאני לא אוכל לגלוש כל כך הרבה ימים ברצף. תכנית הגיבוי שלי היתה לצאת לטיולי הליכה כפעילות התאוששות. נשמע מעולה בתיאוריה, אבל בתכל’ס? בכל יום שיכולתי העדפתי לגלוש על כל אלטרנטיבה אחרת, ובימים שהייתי עייף מדי פעילות פיזית אחרת לא ממש באה בחשבון. הגעתי לכל מקום עם ציוד טיולים: נעליים גבוהות, מכנסיים ארוכים, פליז, מעיל וכובע חם, אבל בפועל השתמשתי רק בבגד ים אחד ושלוש חולצות (ונקרא לזה “התפנקתי”, אפשר להסתדר גם עם פחות).
אז מה כן עושים בזמן הזה? קודם כל ישנים, וכשמתעוררים אוכלים. חוץ מזה, כדאי להביא משהו שיכול לשעשע אתכם. בשבילי קינדל (ספר אלקטרוני) היה אופציה מצוינת, זה קל, אפשר לקנות ספרים תוך כדי הטיול, ואני לא צריך להסתמך על אנשים אחרים בשביל להעביר את הזמן. אופציות אחרות יכולות להיות סדרות בטלפון, קלפים, מדיטציה או בישול. מה שזה לא יהיה מומלץ להשקיע קצת מחשבה על הזמנים המתים שבין גלישה לגלישה.
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מאשר משלוח פרסום ועדכונים
מי שבכל זאת החליט לצאת לטייל בטבע, לא חסרות אופציות. כמובן שבכל מקום זה קצת שונה אבל זו כנראה תהיה וריאציה של שמורות טבע, אתרי צלילה או הרי געש. אם זה יעניין אתכם אפשר לבקש המלצות בדלפק הקבלה במלון ואז לחפש מידע נוסף באינטרנט, או להזמין דרכם.
גאות ושפל
שמעתי על גאות ושפל, אבל לא הפנמתי את זה עד שלא ראיתי איך הגל המדהים של הבוקר הופך לסוג של דרדלה עוד לפני הצהריים. בישראל גובה פני הים כמעט ולא משתנה בין גאות לשפל, אך לא כך הדבר ברוב החופים בעולם. ההבדלים הגדולים גורמים לכך שאופן השבירה של הגל יכול להשתנות לחלוטין במהלך המחזור של הגאות והשפל, ויכול להיות שרק בשעה מסוימת החוף יעבוד: יש חופים שצריך את שיא הגאות, ויש חופים שאתה רוצה לגלוש קצת אחרי השפל. חשוב גם לשים לב שהמחזורים משתנים בכשעה מיום ליום. למזלי מחזורי הגאות פועלים כך שבמשך היום נחווה כל גובה פעם אחת לפחות, אז תמיד אפשר לגלוש.
אתר שימושי לתחזית גלישת גלים הוא magicseaweed.com, שנתן תחזית די טובה בכל מקום שהייתי בו.
בינינו, אחת הסיבות לגלוש בחו”ל זה לחזור עם תמונות שוות. כמובן שגם בעידן ה-GoPro והרחפנים הדרך לתמונות הכי טובות היא שמישהו יצלם אותן. בכל מקום שיש בו ריכוז מינימלי של גולשים ניתן למצוא צלם בתעריף שעתי. זו לא תהיה ההוצאה הכי זולה בטיול (בערך 25 דולר לשעת גלישת גלים), אבל ביחס לעלות הכוללת זה כנראה שווה את זה. במיוחד שאת המחיר אפשר לחלק בין כמה אנשים, וזה לא כזה נורא כי כנראה שכולכם לא תתפסו גלים בדיוק באותו זמן.
תמונות גם יתנו לכם הזדמנות לראות איך אתם גולשים, וכך לדעת על מה אתם צריכים לעבוד.
Locals know best
טיפים זה נחמד, אבל בסוף אתם מגיעים למקום חדש, וכנראה לא תהיו שם מספיק זמן כדי באמת להבין איך הוא עובד. הדרך שלי להתמודד עם זה היתה למצוא מקומי שגולש ולהתייעץ איתו על מקומות שעות המלצות להמשך, וכל דבר אחר שרציתי לדעת. גיליתי שגולשים די אפטיים במים, אבל על החוף הם דווקא עשויים להיות פטפטנים.
התניידות
בתור מטייל בודד אוטובוסים הם בערך האופציה היחידה שהיתה מספיק זולה עבורי כדי שזה יהיה ריאלי לעבור ממקום למקום במשך שישה שבועות. חוויית הנסיעה משתנה ממדינה למדינה באופן די צפוי, אבל בכולן כל ניסיון לתזמן הוא בדיחה עצובה. כמו מרפי וחוקיו, כל מה שיכול להשתבש משתבש: שאטל שהזמנתי שכח להגיע ביום האיסוף, עמדתי בפקק שעתיים וחצי בגלל תאונה ואיחרתי אוטובוס המשך, וכמובן איך אפשר בלי פנצ’ר בדרך לשדה תעופה.
כדי לעבור את זה בצורה נעימה יותר כמה דברים אני ממליץ על הכללים הבאים: אם באוטובוס יש מקומות ממוספרים, כדאי לקנות כרטיס מראש. כדאי לשריין מקום ישיבה כדי לא להיתקע בעמידה במשך 8 שעות נסיעה. רק אם הנסיעה ארוכה (יותר מחמש שעות) תהיה עצירת שירותים, אז לא מומלץ לשתות יותר מדי וכן מומלץ לעבור בשירותים לפני היציאה. כדאי לטפח ספק סביר בכל מה שאומרים לכם המקומיים בקשר לאוטובוסים, כי אם הם לא עובדים בקופת המודיעין של טרמינל האוטובוס המקומי, הם פשוט לא יודעים. נניח רק ביום האחרון שלי גיליתי שבקוסטה ריקה אפשר לקנות כרטיסי אוטובוס באינטרנט, למרות ששאלתי על זה כמה וכמה פעמים אנשים שונים וכולם ענו לי שלא.
*כמובן שאפשר גם לטוס, לשכור רכב או לקחת מונית, אבל האופציות האלה לא היו כלכליות מבחינתי.
יעדי מסיבות
כל מקום שמנסה לשווק את עצמו כמקום שיש בו גם מסיבות וגם חופי גלישה הוא יעד מסיבות עם חופים סבירים מקסימום. בתור מישהו שלא התעניין בכלל במסיבות כל מקום כזה הרגיש כאילו הוא משתמש בגלישה כמילת קסם שתמשוך תיירים, ולצערי זה עבד והגעתי. כל מקור מידע שמצאתי על סאן חואן דל סור בניקראגואה, הסביר לי שזה אחלה יעד גלישת גלים עם מלא מלונות זולים וחבר’ה צעירים. גם דיברו על “Sunday Funday” , שיש כל שבוע ופה הייתי צריך לחשוד. מסתבר שכדי להגיע מהעיירה לחוף צריך לקחת שאטל שעולה 5 דולר ועובר רק שש פעמים ביום. החוף היה נחמד אבל אי אפשר היה להגיע מוקדם או לחזור מאוחר. בקיצור ממש לא fun day.
אוכל
מצטער להיות זה שאומר את זה, אבל באמת שאין יותר מדי למה לצפות. זה לא שיש לי משהו רע להגיד, אבל גם בשום מקום לא טעמתי מעדנים יוצאים מהכלל. אם אתה רוצים לאכול בזול אז התפריט מורכב בעיקר משעועית (פריחולס) בצורות שונות יחד עם אורז וביצה בבוקר, ועוף בצהריים או בערב. בקר הוא לא חלק בתפריט המקומי ולכן לא מוגש בכל מקום. אפשר לומר שלמרות הקרבה למטבח המקסיקני מצפון ולבשרים הידועים של דרום אמריקה, מרכז אמריקה פיתחה מטבח בסיסי שמתבסס על מנות לא מורכבות.
ציוד: להביא או לשכור?
אני החלטתי לשכור גלשן, כאשר זו הבחירה היקרה יותר. בחרתי לעשות את זה כי רציתי שהטיול יהיה הזדמנות להתנסות בגלשנים שונים, והשכרה נתנה לי את החופש הזה. ההשכרה גם הקלה משמעותית על הנסיעות: אין צורך לשמור תמיד על הגלשן מחשש לגניבה במשך הטיול או מפגיעה במהלך הנסיעות, ואין צורך לשלם על כבודה נוספת. מי שרוצה לחסוך כנראה יבחר לקנות גלשן משומש, במחיר של כ-150 דולר. תוך שבועיים זה מכסה את המחיר הפוטנציאלי של ההשכרות, שעולות כ-10 דולר ליום.
גלישת גלים בחו”ל – התקציב שלי
הטיסה עלתה לי כ-1300 דולר, אבל זה היה בתקופה מאוד מתויירת וניתן לחסוך אם בוחרים שבוע אחר. לינה במעונות עולה בין 30 ל-50 שקל לילה, תלוי במדינה וכמה תיירותי המקום שנמצאים בו. ארוחה תעלה בין 10 ל-20 ש”ח אם אוכלים אוכל מקומי ויותר מ-50 אם בוחרים אוכל יותר מערבי. בירה תעלה פחות מעשרה שקלים וקוקטייל בערך 30. בקבוקי מים (אסור לשתות מהברז) יעלו 10 שקלים לבקבוק ליטר וחצי, אבל בהרבה הוסטלים אפשר למלא מים מסוננים אם יש לכם בקבוק. סך הכל הטיול עלה לי קצת פחות מ-12 אלף ש”ח, הכל כולל הכל (מסעדות, קניות בסופר, אוטובוסים, לינה, שמורות הטבע שנכנסתי אליה וכו’…).
