תכירו את טל אהרון, בחור צעיר בן 23 שאת הטיול אחרי צבא הוא בחר לעשות בפיג’י ולשלב אותו בהתנדבות עם אחת החיות הכי “מפחידות”. בטיול שלו הוא צולל איתה וחוקר אותה מקרוב- מהכי קרוב שאפשר.
מאת: כרמל בן אור
צילום: טל אהרון
נכנסים לסירה במעלה הנהר
“הסירה אפורה מלאה במיכלי אוויר. כשאנחנו מתחילים לנוע לעבר היציאה לים אנחנו מקבלים תדרוך מעמיק על תוכנית הצלילה. בחברה שבה התנדבתי, התבקשנו לספור ולזהות את הכרישים כחלק מפרויקט שנתי של הממשל. זה נעשה לשם הערכת מספר הכרישים מידי שנה בפיג’י ופיתוח תוכנית שימור.
לאורך הנהר אפשר לראות סירות, מזחים, ווילות פרטיות. עצי מנגרוב, שהשורשים שלהם מבצבצים מהמים. לעצים אלו חשיבות רבה, הם גדלים על קו החוף וגדות הנהר באזורים בוציים וטרופיים. השורשים שלהם נמצאים בתוך המים ומבצבצים מעל פני המים. השורשים מסננים מהמים חלקיקים קטנים שניקראים סדימנטים. ובכך מקלים את חיי שוניות האלמוגים במים.
תפקיד שני- השורשים שבתוך המים משמשים בית גידול ומכסה למינים רבים של דגים ובניהם הכרישים. ישנם סוגי כרישים שמבלים ביערות המנגרוב עד שבע שנים ראשונות לחייהם. העלים מספקים מזון לדגים קטנים במים שאותם הכרישים אוכלים. חלק חשוב בהתנדבות הייתה שתילת עצי מנגרוב.”
אל תפסידו כתבות טיולים ואאוטדור מעולות – הכניסו מייל ונעדכן אתכם!
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
למה פיג’י?
“פיג’י ידועה כמקום השלישי הכי טוב בעולם לצלילה. בנוסף לכך היא גם ידועה כאחד המקומות היחידים בעולם שאפשר לצלול בהם עם טייגר שארק ובול שארק ללא כלוב. כרישים אלו ידועים בעולם ככרישים מסוכנים לבני אדם. צלילת כרישים היא אטרקציה מאוד מפורסמת בפיג’י.”
האם כרישים מסוכנים לבני אדם?
“באופן כללי כן כרישים מסוכנים לבני אדם. האם הם טורפים בני אדם? לא. הם יכולים לתקוף בני אדם, בעיקר גולשים. כרישים שאוכלים כלבי ים חושבים שהגולשים הם כלבי ים וברגע שהם מגלים שזה לא הטרף שלהם הם יעזבו. ישנן גם תקיפות ממצוקת רעב לעיתים נדירות גם מסקרנות. יותר אנשים בשנה מתים מאגוז קוקוס שנופל להם על הראש מאשר תקיפות כריש”.
על תקיפות הכריש – “כל המקרים הללו לא קורים בצלילות תיירות. הכל מבוקר, הם מואכלים והכרישים כבר מודעים לכך שבני אדם הם לא דג וזה לא המזון שלהם.
בצלילת תיירות בפיג’י תפגשו כריש שחור סנפיר ולבן סנפיר שמגיעים עד 2 מטרים, כריש לימוני של 3 וחצי מטרים, טוני נרס 4מטר, כריש שורי 4 מטר וכריש טיגריסי מגיע עד כ6 מטר.”
מה הצדדים החיוביים והשליליים לחיי הכרישים בפעילות זאת?
“יש לפעילות הזאת צדדים חיוביים, למשל העלאת המודעות לכרישים, מחקר מעמיק על אוכלוסיית כרישים מקומית, שימור האוכלוסייה המקומית ובכך שמירה על האיזון הטבעי של המערכת האקולוגית. עוד דרך שבה צלילת תיירות חיובית היא, שרוב מועדוני הצלילה שעושים צלילת כרישים, משלמים לכפר המקומי שהשונית שייכת לו, כדי שלא ידוגו באזור הזה. בכך מונעים את הרס השונית ומחזקים את הדגה והאוכלוסייה המקומית של הדגים. על כל תייר שצולל הם משלמים מס של 25 דולר פיג’יאני.
מחירי צלילת כרישים בפיג’י נעים בין 400-600 שקלים. מדובר בצלילה שיוצאת מסירה, שני צלילות מיכלים, עומק 30 מטר צלילה ראשונה ושניה 15 מטר. האכלת כרישים ומפגש קרוב עם החיה.”
הצדדים השליליים של הפעילות הזו הם אילוף כרישים בעזרת שיטת חיזוק שלילי. התערבות בדיאטה הטבעית שלהם, חיזוק התלות שלהם בבני האדם. דבר נוסף הוא שיכול להתחיל מצב שבו הכרישים יתחילו לעשות קישור בין אוכל לבן אדם. יש לומר שזה נושא שנוי במחלוקת.”
מה תפקידם של הכרישים?
כרישים הם טורפי על. הם נמצאים בראש שרשרת המזון. הטרף של הכרישים זה לרוב פגר לביטנים ופגרים נוספים, דגים חלשים וחולים. הם יאכלו דגים שבסוף חייהם ולא את הצעירים והחזקים. דיאטה זו של הכרישים עוזרת לשמר אוכלוסיית דגים חזקה ובריאה. הם מנקים את הים ממחלות ופגרים. ובכך שומרים שהים ישאר מקום מחייה בריא ונקי ממחלות לדגי הים.
כרישים נמצאים בסכנה: “לפי הגרף, אוכלוסיית הכרישים בפיג’י ובעולם דועכת עם הזמן. מעריכים שכ90 אחוז מאוכלוסיית הכרישים היום נידוגה למאכל, מתה בעקבות זיהום, אבדן בתי גידול והרג סתמי.
הסרט מלתעות שינה את צורת החשיבה של בני אדם על כרישים, הסרט גרם להם לחשוב שכריש היא חיה אוכלת אדם, ומפלצת. בעקבות הסרט עלתה התמותה של הכרישים בעשרות אחוזים בעקבות אנשים פרטיים שצדו כרישים לשם ההרג שלהם.”
כריש לבן סנפיר (צילום: טל אהרון)
הסינים רוצים מרק מסנפיר של כריש
בעבר היו מגישים את המרק הזה לקיסר סין. האמונה מספרת שסנפיר כריש מרפא סרטן (אין שום הוכחה מדעית לכך). עם שכלול שיטות הדיג, גידול באוכלוסיית בני האדם, המרק הזה נהיה נגיש גם לציבור ולא רק לבית המלוכה. מה שדורש אספקה גדולה יותר וקצב דייג שגדול ברבה מקצב התרבות הכרישים. כיום בסין המרק הזה הוא סמל סטטוס. כשמשפחה מארחת אורחים ומביאה להם מרק מסנפיר של כריש זהו סמל למעמד גבוה בחברה.
זו אחת הסיבות לכך שסינים מגיעים לפיג’י כדי לדוג כרישים. השיטה היא לדוג את הכריש, לחתוך לו את כל הסנפירים ולזרוק את הגופה למים. מחיר סנפיר כיום נע בין 100$ – 1000$. תלוי בסוג הכריש. השטחים הימיים ושוניות האלמוגים שייכים לכפרים ולמקומיים. הסינים מגיעים לאחד הכפרים משלמים להם גרושים בכדי לקבל אישור לדוג בשונית ל3 שעות או יותר.
אכילת כרישים נפוצה גם באוסטרליה, אר”הב, ויאטנם ומדינות רבות נוספות. בפיג’י המקומיים אוכלים כרישים ומנגד מאמינים שכרישים הם חיה קדושה שתפקידה להגן על פיג’י ועל הים. אך מחוסר מודעות המקומיים אינם שומרים על הסביבה הימית. יש בפיג’י לא מעט ארגונים וחברות פרטיות שנלחמים לשימור האוכלוסיה הימית בפיג’י. זהו מקום מדהים ויפייפה שיש לו המון חשיבות אקולוגית”.
בול שארק (צילום: טל אהרון)
הצלילה
אני כבר במים עם כל הציוד, מחכים לכולם שיגיעו ליד המדריך. בזמן שחיכינו לכל הקבוצה שתשחה אלינו הצצתי למים לראות מה יש מתחת לרגליים שלי. שונית אלמוגים יפיפיה, צבעונית, בריאה, ומלאה בדגים. בעומק כבר הבחנתי בכריש הראשון. כריש לבן סנפיר. יחסית קטן, מסייר לו בשונית שמתחתיי.
אנחנו יורדים במורד השונית ומגיעים לקיר. כבר מרחוק אפשר להבחין בצלליות אפורות גדולות מתקרבות לכיוונינו. בעומק 30 מטרים, 22 כרישים חגים להם תוך כדי שהם אוכלים ראשי טונה שהצוות מספק להם. הכרישים סובבים להם במרחק 3 מטרים מאיתנו. אחרי רבע שעה נאלצנו להיפרד מהמחזה הנהדר. עלינו לאט לעומק 10 מטרים ושם הסעודה השניה התחילה. בערך 40 כרישים מסוגים שונים באים לאכול מהיד של המדריך, הוא מלטף אותם ומעיף אותם הצידה אם זה לא תורם לאכול. עלינו לסירה.
שתיית תה ועוגיות כהתרעננות קצרה לפני הצלילה השנייה. כל אחד מתבקש לומר את מספר הכרישים והסוג שהוא ראה בזמן שהביולוג הימי שמבצע את המחקר רושם את הנתונים.
מתקרב עוד יותר!
בצלילה הראשונה המרחק ביני לבין הכרישים היה 3 מטרים. מה ששונה מהפעם השניה שבה לא היה מרחק כלל. המרחק כה כרוב שאתה יכול להחליף מבטים עם כריש, זו חוויה מיוחדת ונדירה. הרגשתי חיבור עמוק בין החיה לביני בהחלפת המבטים הקרובה והקצרה שהייתה לנו מתחת למים.
הצורה שהכריש הביט בי הייתה אינטימית ומאוד סקרנית. הבנתי שהוא בוחן אותי ואת ההתנהגות שלי, זה היה מרגש מאוד להיות קרוב מספר סנטימטרים לחיה שגודלה כפול 6 ממני ומשקלה יותר מטון.
אנחנו ממשיכים לרדת לעומק 15 מטרים, למקום שאפר לשכב על הבטן ולחזות במחזה המרהיב של להקת כרישים ענקית אוכלת ראשי טונה. הקירבה והאינטימיות היו מדהימים. קיבלתי סטירה מזנב של אחד כרישים. גם קיבלתי שני שיני כריש. יצא לי לראות מחזה מרתק במצולות, בבית של החיה הנהדרת הזו.
צילום: טל אהרון
מאת: כרמל בן אור
בת 21, גדלה וחייה בישוב נטף. מטיילת בארץ, אוהבת רכיבה על סוסים ובשנה האחרונה החלה לטפס באולמות ובטבע.
לחצו על התמונה לכניסה למגזין האופניים שלנו: BIKEPANEL – המגזין של רוכבי ישראל!
