מה קורה כשהעיר השלישית בגודלה בספרד סוגרת את כל רחובותיה פעם בשנה למשך 19 יום כדי לפוצץ נפצים וזיקוקים, לעשות המון (המון!) רעש ולהקים מייצגי ענק בצורת בובות ענקיות.
כתב וצילם: בר רוזנפלד
Las Fallas הפסטיבל בספרד
זהו אחד הפסטיבלים הגדולים והחשובים בספרד, יש בו המון שמחה פשוט כי כל העיר נמצאת על הרגליים, בעיקר בגלל הפיצוצים! ביקרתי שם למשך 3 ימים יוצאי דופן והמסקנה: תשכחו מכל מה שחשבתם על בלאגן בפסטיבל.
וולנסיה אהובתי
תכירו – וולנסיה (Valencia), ספרד. אחת מהרי הנמל הגדולות באירופה. העיר שהזיזה למקום אחר את הנהר שזורם בה, בנתה את City of Arts and Sciences, בעלת עיר עתיקה יפיפייה ושוק מטורף, אפשר לאכול בה את האוכל הים תיכוני האולטימטיבי, וכמובן נמצאת על חוף הים התיכון שרואים ממנו את הזריחה. תודו שכבר בא לכם לבקר שם. עכשיו, לכל השלווה הזו תוסיפו הרבה מאוד בלאגן. פסטיבל Las Fallas מתקיים בעיר פעם בשנה בחודש מרץ למשך 19 ימים. בבוקר של ה-20 למרץ, העיר נראית כאילו לא קרה כאן שום דבר. הכל נקי, שקט וחוזרים לשגרה.
על מה המהומה?
Las Fallas בא לציין את תחילת האביב. מדובר בחגיגות לחג נוצרי שמתקיים ב-15-19 למרץ, אבל הספרדים כמו הספרדים, חוגגים אותו עוד מתחילת החודש. זה גם כנראה הזמן והמקום היחידים שבהם תראו מבוגרים וילדים משחקים בדברים מתפוצצים ביחד. ניחשתם נכון – רוב תושבי העיר בשכונות המרכזיות עוזבים את בתיהם למשך כל הפסטיבל.
האגדה מספרת על נגר שהיה תולה מנורה על מוט עץ מחוץ לביתו ועם הזמן היה מקשט ומלביש את המוט, מה שהתפתח ל-Fallas, מיצגי הענק בהם העיר מתמלאת כחלק מתרבות החג. המיצגים מורכבים מפסלי דמויות שונות, גם קטנות (Nintos) וגם ענקיות (Fallas), עשויות עץ או עיסת נייר או חומר משונה אחר, חלקן מלאות באבקת שריפה או נפצים כי למה לא בעצם…
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
כל שכונה אחראית על שני פסלים, אחד גדול ואחד קטן ותהיו בטוחים שאלו לא יחמקו מעיניכם. הפסלים (או בובות, איך שתרצו להגדיר את היצירה המופלאה הזאת), הם בדר”כ בעלי משמעות כלשהי – סאטירית, קומית, פוליטית, חברתית, רומנטית וכדומה. שווה להתעכב על אלו שמשכו את עיניכם ולקרוא עליהן. ליד רוב הפסלים מוצב הסבר.
כל מיצגי הבובות צריכים להיות מוכנים עד ה-15 למרץ כדי להתחרות בתחרות הבובות של הפסטיבל. במהלך ארבעת הימים הבאים שווה ללבוש נעליים נוחות ופשוט להתחיל לטייל בעיר (ברגל, באופניים לא תוכלו להסתובב במרכז העיר). המייצגים הכי מפורטים ומושקעים נמצאים באזור Plaza del Ayuntamiento. אל תדאגו, אוכל לא יחסר לכם. אה, עוד דבר, בלילה האחרון ב-19 למרץ, החבר’ה שורפים את הבובות. תכף נגיע לזה.
איך חוגגים?
רעש, זיקוקים, נפצים, והרבה מכל אלו. לפסטיבל יש לו”ז מדויק למופעי זיקוקים והמרכזי שבהם נקרא בספרדית (ליתר דיוק, וולנסייאנית) La Mascletà. המסקלטה הוא לא סתם מופע זיקוקים אלא בעל מאפיינים מיוחדים מאוד – הוא קורה כל יום בשעות האור, יש לו מקצב מיוחד והוא רועש עד כדי כך שאחת ממטרותיו היא ממש להרעיד את גוף הצופים.
למעוניינים, האירוע קורה כל יום בין ה-1-19 למרץ בשעה 14:00 בכיכר העירייה (Plaza del Ayuntamiento). בין ה-15-17 למרץ, יהיו גם מופעי זיקוקים לא פחות מרשימים ליד הנהר (מומלץ לשאול מיקום מדויק). בליל ה-18 למרץ יהיה מופע שפשוט אסור לכם להחמיץ! הוא נקרא La Nit del Foc ומומלץ לעמוד על גשר Pont de les Flors או Pont de I’Exposició כדי לקבל את זווית הצפיה הטובה ביותר. תבואו מוקדם, בערך שעתיים קודם למופע.
ספרדים כמו ספרדים יודעים לחגוג
וחגיגה ספרדית אומרת הרבה אוכל, הרבה שתיה, הרבה מאוד ריקודים ומסיבות לתוך הלילה ובאופן כללי הרבה שמח. אם תמצאו את עצמכם שתויים באמצע היום, אל תחשבו שזה לא לגיטימי. כולם ככה. בעיקר המקומיים. אל תפספסו את מופעי הרחוב. יש המון מופעי תופים מטורפים, שאם תהיו קהל מספיק טוב, הם יעריכו ויספקו הופעות מדהימות. לא תצליחו לפספס גם את התהלוכות החגיגיות של עשרות האנשים עם התלבושות המהודרות שאני באמת לא יודע מה הן מזכירות. הן פשוט מלאות בהרבה אלמנטים. ימי הביניים כזה… האנשים האלו לוקחים איתם פרחים שלקראת הסוף, ב-17-18 למאי, יעטפו פסל פרחים ענק של מריה הקדושה.
בונים ושורפים
בלילה האחרון של הפסטיבל, כל המייצגים והפסלים, כולם כאחד, נשרפים עד עפר, בדיוק באותו מקום שהם עמדו במהלך הימים האחרונים. פשוט ככה, נשרפים לעיני כל. הפסלים הקטנים יותר של השכונות הצדדיות ישרפו קרוב לחצות. המיצג הגדול ביותר יישרף כשעה לאחר מכן בכיכר המרכזית Plaza del Ayuntamiento. אנחנו היינו אמורים להישאר בוולנסיה עד ה-19 למאי אבל לא רצינו לפספס את השריפה הגדולה, לכן נסענו חזרה למדריד באמצע הלילה.
הסיבה למנהג המוזר הזה של לבנות משהו גדול כל כך ואז לשרוף אותו, בא לסמל את בוא האביב. לפי המנהג, אנשים היו משאירים את החפצים העודפים והלא רצויים מהחורף כדי לקבל את האביב בצורה נקיה יותר. כך, הספרדים מאמינים, הם משאירים את בעיות השנה האחרונה מאחוריהם ומתחילים דף חדש.
ומה עושים בוולנסיה שלא בפסטיבל?
קודם כל, אין כזה דבר! זה הפסטיבל שמגדיר את וולנסיה, פשוט כך. זה אירוע חובה. שנית, יש מוזיאון (מודה, לא הייתי) שמציג המון בובות שלא נשרפו ונשמרו לחלוטין במהלך השנים. המקום מציג בובות משנות ה-40 והמון סיפורים ותמונות מהפסטיבל, כך שאם תגיעו שלא בזמן הפסטיבל עדיין תוכלו לחוות אותו מעט.
וולנסיה היא עיר גדולה ומדהימה
עיר האמנויות והמדעים (City of Arts and Sciences) היא אתר חובה. זהו אחד מ-12 אוצרות ספרד והאתר החשוב ביותר בעיר. הבניינים שבו מעוצבים בצורות שונות ומיוחדות להפליא, מוקפים מים שאסור להיכנס אליהם אלא אם שכרתם איזשהו סירת פדלים מוזרה. בבניינים עצמם יש מיצגי תרבות, אמנות, אופרה, סרטים וכל מה שקשור, בעצם, באמנות ומדע. המקום מוקף בפארק עצום. בפארק הזה נמצא הפסל הענק של גוליבר שהוא בעצם פארק שעשועים לילדים! המקום נקרא Parque Gulliver והוא פתוח בחינם.
בעיר תוכלו לאכול את המאכלים המפורסמים שלה – פאייה (Paella) ופידאווה (Fideuà). שני אלו הם צלחות ענקיות של אורז עם עוף ובשר ארנב (פאייה) ואיטריות נודלס עם פירות ים (פידאווה). אני ממליץ לנסוע לכפרים ליד העיר, למשל El Palmar ולאכול שם במסעדות מקומיות. בדרך לכפר הספציפי הזה אתם תעברו ליד תצפית יפה על אגם בשם La Albufera, שכיף מאוד לשבת בה בשקיעה. התצפית צופה לכיוון מערב, בניגוד לחוף הים בוולנסיה שפונה מזרחה.
ועכשיו – רגיעה
סיימנו את הפסטיבל בשלום. הימים מעייפים מאוד כי רוצים לראות ולחוות הכל. כל דבר בעיר מושך את העין, כל סמטה עם דמויות חדשות מרתקת מחדש וכל נפץ שמתפוצץ ברחוב מרעיד לנו את הנשמה. לא בטוח שהרבה ישראלים ייהנו מהפיצוצים כאן, זה בהחלט חזק ולפעמים מפחיד. אם תחגגו עד אמצע הלילה, תדעו שרעש הנפצים ברחובות מתחיל כבר מ-8 בבוקר למשך כל היום כך שיהיה קצת קשה לישון… רוב האוכל שאכלנו במהלך ההסתובבות בעיר הוא טאפאסים למיניהם (מנות קטנות אך מגוונות במעט כסף), הרבה בירה וקפה והרבה מדוכני אוכל אקראיים. אם תהיו קרובים ל- Mascletà אל תבהלו שכל הגוף שלכם רועד אחר כך. זה עובר. במהלך המופע תשתדלו לפתוח את הפה ואם לא תעמדו בזה, אל תתביישו לסתום אוזניים. יש מצב שיצחקו עליכם אבל יש גבול…
Agua de Valencia – המים של וולנסיה
מדובר במן משקה תפוזים מעורב עם כמה סוגי משקאות אלכוהולים. הוא לא מרגיש חזק כששותים אותו, אבל מרגישים את זה טוב כשקמים מהכיסא. ולא תוכלו שלא לטעום את הצ’ורוס המפורסם של הספרדים, אם כי אני לא התלהבתי מבצק מטוגן מסוכר.
התנהלות לוגיסטית בקטנה
תשתדלו להגיע לעיר כך שתהיו בלילה האחרון של הפסטיבל, זה באמת שווה את זה. אפשר לטוס לוולנסיה ואפשר גם לטוס למדריד ומשם להמשיך ברכב (3-4 שעות) או רכבת. לגבי לינה – אנחנו שכרנו דירה למשך הימים שהיינו שם, אבל עשינו את זה הרבה מראש. המחירים בעיר עולים דרמטית בזמן הפסטיבל, לכן שווה לסגור כמה שיותר זמן מראש. אל תתייאשו אם לא תמצאו, לכו טיפה לשכונות הצדדיות ותחפשו שם. לרוב מדובר במרחק אוטובוס ממרכז העניינים וגם הרכבת מגיעה להרבה מקומות.[
והטיפ הכי חשוב שאפשר לתת – נסו להתחבר עם מקומיים. הפסטיבל הזה הוא מאוד תיירותי וחיבור עם חבר’ה מקומיים יביא אתכם למקומות הכי מגניבים בעיר ותהיו בטוחים שתחוו את העיר ובעיקר את הפסטיבל בצורה הכי אמיתית שיש.
