הטבע מעניק לנו אופציות להתרחק מהציוויליזציה למשך פרקי זמן ארוכים. אנחנו יכולים למצוא את עצמנו מתהלכים בשבילים הירוקים, מטפסים על ההרים המושלגים, או יוצאים לטיול אחר. רבות הפעמים בהן עולה השאלה מה עדיף לנו לקחת לטיול: בנזיניה או גזיה?
לשאלה זו אין תשובה חד משמעית- אין כללי אצבע בנושא האומרים מה חייב לקחת ומה יותר מתאים ממה. מה שיש זה יתרונות מול חסרונות שאותם כדאי שנדע, ולפי זה נדע להתאים את הציוד לטיול שלנו, לאופי הטיול שלנו ולשטח שבו אנחנו נטייל.
הצטרפו לערוץ אאוטפאנל בווטסאפ- קבוצה שקטה לקבלת הכתבות המעולות שלנו:
משקל גזייה לעומת משקל בנזיניה
גזיה: מבחינת משקל ללא ספק הגזיה מנצחת. לרוב משקל של בלון גז + ראש גזייה יהיה נמוך משמעותית ממשקל בנזיניה. אפשר למצוא ראשי גזיה במשקלים של פחות מ 100 גרם. בלוני גז מגיעים במשקלים סטנדרטיים של 110 / 230 / 450 גרם. לכן במשקל הכי גבוה של ראש גזייה קל משקל ובלון במשקל של 450 גרם אפשר להגיע למצב שבו לא נעבור את ה 500 גרם.
בנזיניה: משקלה גבוה מזה של הגזייה וגם פה הנושא תלוי מאוד במשקל הראש עצמו ובגודל מיכל דלק שאותו ניקח. ראשי בנזיניות לבדם שוקלים כ500 גרם (שזהו משקל של בלון גז גדול וראש גזייה קלת משקל), ואם נוסיף עוד מיכל דלק ואת הדלק עצמו – נתקרב לק”ג.
משקל ומשך תפעול: אם ניקח 100מ”ל של דלק ו 100מ”ל של גז ונעמיד אותם באותם התנאים, נראה שכמות הדלק תספיק לשימוש יותר ממושך מאשר הגז. אומנם הגזיה קלה יותר מבנזיניה אבל נצטרך לקחת כמות יותר גדולה של גז מאשר של דלק בכדי שיספיק לנו לאותו משך טיול ובסופו של דבר הבנזיניה תהיה עדיפה בחלק מהמקרים.
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
תפעול:
תפעול גזיה הוא פשוט: כל מה שעלינו לעשות זה להבריג את הראש למיכל הדלק (במידה והראש הוא הברגה), לפתוח את הברז ולהצית את הגז. התפעול פשוט מהיר וקל. בעיקר כשרובינו עושים זאת לא מעט בצבא ובטיולים היומיומיים.
בבנזיניה התפעול מציק מעט: ראשית נאלץ להתעסק עם הדלק שהוא מטבעו מלכלך יותר ומגיע עם הריח המוכר והלא נעים. לתפעל בנזיניה לוקח מעט יותר זמן מאחר ואנחנו צריכים ליצור לחץ בתוך המיכל, לפתוח מעט את הברז לחכות שהדלק שבא בצורה נוזלית, יעבור למצב צבירה של גז ולאחר מכן רק ניתן יהיה לשים את הסירים ולהתחיל לבשל. לאחר השימוש לוקח זמן עד שהבנזינה מתקררת וצריך להפריד את הבקבוק מהראש עצמו. זו עבודה יותר מלוכלכת משל הגזיה והיא נמשכת יותר זמן.
תחזוקה
בגזיה הדבר היחיד שכדאי לשמור עליו ולנקות זה את הראש במידה וגלש קפה, בכדי שהחורים לא יסתמו (הקפידו על הוראות היצרן לגבי ניקוי נכון של הגזיה).
בנזיניות יכולות להחזיק שנים על גבי שנים, אבל את רוב הבנזיניות נדרש לתחזק: לשמן את הגומיות, לנקות את הצינורות, את הראש וכדומה. זה גם אומר שבמידה ויוצאים לטיול מומלץ לקחת ערכות תחזוקה. התחזוקה והטיפול הם לא קשים וכל אחד יכול ללמוד לעשות זאת מהר. לא חסרים סרטונים ומדריכים ביוטיוב על הנושא, ומהניסיון הרב שלי עם תיקון בנזיניות – מרבית התקלות נובעות כתוצאה מחוסר תחזוקה ולא מבעיה במוצר עצמו.
גבהים וטמפרטורות קרות
הלחץ שיש בתוך בלון גז קשור לטמפרטורות וללחץ האוויר/הברומטרי. יש תרכובות גז שיעבדו מעט טוב יותר בגובה רב ובתנאי קור אבל עדיין היעילות נמוכה. באחד מהימים ישנתי במדבר בטמפרטורה של כ 4 מעלות והשארתי את הבלון בחוץ למשך הלילה. למחרת בבוקר כאשר התעוררתי ורציתי להכין כוס קפה, הדלקתי את הגזייה אך הגז לא יצא בצורה סדירה ונכבה כל הזמן. רק לאחר ששמתי את הבלון בתוך החולצה כדי שקצת יתחמם והדלקתי את הגזיה שוב – היא חזרה לעבוד בצורה סדירה.
הבנזיניה תעבוד בצורה טובה יותר בגובה רב בטמפרטורות קרות. הדלק פחות מושפע בתנאים האלו מאשר הגז. אם כי גם תלוי באיזה סוג של דלק נשתמש.
המדינה שבה אנחנו מטיילים
לפעמים יש אילוצים סביב אופי היעד אליו נגיע. ישנן מדינות עולם שלישי בהם הסיכוי למצוא בלוני גז (הברגה או נקירה) הם כמעט או לגמרי בלתי אפשריים. במדינות כאלה הדלק הוא מה שזמין ולכן האופציה היחידה שלנו היא להשתמש בבנזיניה.
כלכלה
שווה לחשוב גם על העניין הכלכלי ולבדוק מה יותר משתלם ומה עדיף לטווח הארוך. בארץ מיכל גז עולה באזור ה30 שקל כאשר מדובר על המיכלים של ה 230 גרם. לעומת זאת ליטר 1 של דלק יעלה לנו כ 6.5 שקלים. במידה ואנחנו מטיילים המון כדאי יהיה לרכוש בנזיניה בחישוב לטווח הארוך. בחוץ לארץ היחסים בין דלק לגז יכולים להיות שונים. יש בחו”ל מקומות אשר ממלאים בהם את הבלונים במחיר זול, בארץ לא עושים זאת לפי מה שידוע לי (יש אנשים שממלאים גז עצמאית).
השפעה סביבתית
השימוש בגז לא משפיע על הסביבה כמו הדלק. דלק אשר במידה ונשפך פוגע בקרקע, בשדות וביערות. יש מקומות בעולם שבהם נוהגים למחזר את בלוני הגז, אך בארץ לא ידוע לי על דבר כזה.
מיכלי דלק הם גם רב שימושיים: מיכל אחד קונים פעם אחת וממלאים דלק מחדש. המצב היחיד שבו כנראה נצטרך לרכוש מיכל זה המצב שבו לא ירשו לנו להעלות אותו לטיסה (גם כאשר הוא ריק).
ואגב – לפני שמחליטים לקחת בנזיניה לחו”ל מומלץ ביותר לנקות ולשטוף הייטב את הבלון והבנזיניה עצמה- חברות התעופה לא לוקחות סיכונים וכל ריח של דלק עשוי לגרום לחברת התעופה לזרוק את מיכל הדלק והיו מקרים שגם זרקו את הבנזיניה. בכל אופן בחו”ל ניתן לרכוש מיכלי דלק חדשים, רק כדאי לברר לפני שאתם יוצאים, בכדי שלא תגיעו לתחילת המסלול בלי דלק לאוכל וקפה.
אז מתי מומלץ לקחת גזיה ומתי בנזיניה?
צריך לדעת להתאים את המוצרים לצרכים ולתנאים שלנו. הנה כמה גישות ושיקולים:
מטייל בסופי שבוע– הנושא תלוי תוואי שטח, פינוק ומקום הטיול. אישית כשאני יוצא לטיול של 3 ימים אני בדרך כלל מבשל ארוחות על בסיס מים, ויודע שבלון גז 230 גרם מספיק לי ל 2 ארוחות חמות ביום, ולהפסקות קפה באמצע הדרך. אבל אם אני יוצא עם החברה ואני רוצה להתפנק בבישולים יש 2 אופציות: או שאקח בלון גז גדול עם כמות גדולה יותר של גז או שאקח איתי בנזיניה.
מטייל אולטרה לייט– מטיילי אולטרה לייט לא נוהגים להשתמש בבנזיניה, הם יעדיפו גזיה או אפילו אמצעים אחרים לבישול (כמו כוהליות). כשאני מטייל אולטרה לייט אני לוקח איתי ערכה קטנה ומצומצמת. מאותה הסיבה שהארוחות שאני אוכל הם על בסיס הרתחה של מים. לכן עדיף לי להשתמש בגזיה בזכות נפח ומשקל קטנים יותר (זה תלוי באורך הטיול, במיקום המסלול, במדינה שבה נטייל ועוד משתנים שעשוים להשפיע על הבחירה).
מטייל במדינה עולם שלישית במסלול רחוק מהציוויליזציה- סביר להניח שהייתי לוקח איתי בנזיניה. זמינות גז נמוכה מאוד עד לא קיימת לעומת זמינות הדלק. יתרון בכמות הבישולים גם הוא ייחשב לטובה. מיכל דלק של 230מ”ל יתן לי תפוקה טובה יותר מאשר מיכל דלק באותו הנפח. היתרון של בנזיניה במקומות כאלו היא שיש אופציה לבישול קבוצתי- לקחת בנזיניה אחת לקבוצה של 3 ואפילו 4 איש. גם נשיאת דלק נוסף תהיה כלכלית יותר וחסכונית יותר (ברוב המקרים) והמשקל הוא גם פונקציה.
מטפס הרים– אם הייתי עומד להיות זמן ארוך בתנאי קור ובלחצים שיש בגובה רב, ללא ספק הייתי בוחר בבנזיניה. הסיבה היא שדלק פחות מושפע מהקור, ומתפקד טוב יותר ויעיל יותר כאשר מדובר על טמפרטורה נמוכה (מתחת לאפס) לחץ אוויר נמוך ויותר חוסר חמצן. היעילות שניתן להפיק מבנזיניה גדולה יותר מזו של גזייה. לכך תוסיפו את העובדה שיוצאים לטפס עם עוד אדם אחד או שניים לפחות, ובקבוצה עם בציוד משותף הבנזיניה תשתלם יותר גם מבחינת המשקל.
דברים שיש להם השפעה מעבר לבחירה של גזיה או בנזיניה:
- התאמת כלי הבישול- התאימו את כלי הבישול לגזיה או לבנזיניה. חשוב לדעת ולהבין את המגבלות כי זה עשוי להשפיע על משך זמן הבישול ויעילות הבישול. אם ניקח סיר בנפח של ליטר וחצי ונשים על ראש גזיה קטן יקח הרבה יותר זמן עד שהמים יגיעו לרתיחה מאשר אם נשתמש בגזיה מסוג ספיידר (באותה כמות המים ותנאים). בנוגע לבנזיניות – ההשפעה היא קטנה יותר.
- מחבתות רחבות על ראש גזיה קטן- לא מומלץ היות והחום יהיה באמצע בלבד ולא בחלקים הרחוקים. זה יגדיל סיכון שהאוכל ישרף באמצע המחבת ובשאר החלקים יהיה או לא מוכן או פחות מוכן (בבישולים עם מחבת או בישולים ארוכים, מומלץ להשתמש בגזיית ספיידר או בנזיניה)
- בכדי לחסוך בגז או בדלק מומלץ למלא מים בהתאם לצרכים ולא להשתגע. זה חוסך גם זמן.
- גזייה מושפעת מרוח יותר מבנזיניה- מומלץ לבשל במקומות מוסתרים או לרכוש מגני רוח. לא מומלץ לקרב מגן רוח לבלון- דבר שעשוי לפגום את שסתום בלון הגז (העשוי מפלסטיק) וכאשר הגזייה דלוקה ומגן הרוח ממש קרוב הוא פולט חום בחזרה לבלון עצמו וזה מסוכן ועלול לגרום לו להישרף.
- בנזיניות נהוג לשים על משטח כלשהו ולא ישר על הקרקע, לדוגמא יריעה קטנה של אלומיניום, כדי שהדלק לא יגיע לקרקע ולא יפגע בה (זה גם עוזר להקרין חום למעלה ולזרז מעט את הבישול).
- לא לשכוח לקחת ערכת תבלינים קטנה, סקוץ’, סבון כלים, ואת הפינוקים הקטנים.
- ישנן עוד אופציות לבישולים בטיולים אך הם פחות סטנדרטיים: כהלייה, גזיות נוספות כמו REACTOR של MSR או JETBOIL, ותנור נוודים (ניתן למצוא מלא סרטונים להכנה באינטרנט).
ועכשיו כל מה שנשאר זה להרתיח מים ולחכות לקפה (:
מאת: ולאד בביקוב
צילום: אופיר סבר, גיא חלמיש
