זו השנה השנייה שיש לנו באתר-מגזין outpanel.co.il שיתוף פעולה עם פסטיבל סרטי ההרפתקה בצפון: שלושה ימים של תרבות אאוטדור ומפגשים מרתקים. השנה הפסטיבל יתקיים ב 7-9 במרץ 2019 בסינמטק ראש פינה. בין הסרטים שיוצגו בו יהיה סרטה של Krystle Wright (קריסטל רייט): In Perpetual Motion (בתנועה מתמדת). נפגשתי איתה לשיחה על הסרט, הקריירה שלה וצילום הרפתקה.
מאת: גיא חלמיש
צילום: קריסטל רייט
קריסטל במשימה
אאטפאנל: הסרט שעשית ויוצג בפסטיבל הסרטים- ספרי לנו מעט על זה
קריסטל: “הסרט נקרא In Perpetual Motion – סרט קצר שעשיתי עם קנון (ועשיתי סדרה של סרטים קצרים), ובכל סדרה כזו יש מעט מאוד Voice Over או ללא קריינות בכלל. כצלמת- אני אף פעם לא שם להסביר את העבודה שלי למי שצופה בה באודיו. עם הסרטים הלה ללא הקריינות, רציתי לעשות המשך לעבודת הצלם- העבודה שלי במקרה הזה. רציתי שהקהל יהיה מעורב ומאותגר. העובדה שאני לא שם להסביר להם איך לפרשן את מה שהם רואים, זה בדיוק כמו בתמונה: אני רוצה שהצופה יפתח דיעה עצמאית בצורה מלאה. אני חושבת שזה מצוין שלא תמיד יודעים מה היתה כוונת הצלם. זה המשך אומנותי של מה שאני עושה בצילום.
כן זה בהחלט סוג של ניסוי וגם הימור מקנון- זה יפה שהם בטחו בי בסיפור הקריאטייבי הזה. בד”כ מותגים רוצים להבין ורוצים הסבר ברור, אבל זה- קצת אחר.
צילום בלילה ופלאשים על רחפן
איך התחלת עם צילום הרפתקאות
התחלתי כצלמת עיתונות באוסטרליה בסידני לפני הרבה שנים. עבדתי כמה ימים בשבוע, ובשאר הימים צילמתי בטיפוס, אופני הרים וכו’ והרצתי על כך באירועים. עם הזמן הקשרים שלי בתחומים האלה התחזקו, ולאט לאט התחלתי להגדיל את כמות צילום ההרפתקה על חשבון העבודה הרגילה, עד שב 2011 השארתי את צילום העיתונות מאחור.
“השאלה למה חרטה היא הפחד הכי גדול שלי נשאלה על ידי ילד בן 10, וזו שאלה קשה לענות לילד בגיל כזה. כן, אני מניחה שאני רוצה לעשות קריירה שלא תשאיר שאלות ללא מענה- אני מנסה הכל. הרבה אנשים שפועלים בקריירה שלהם מפחדים מכישלון, ואני לא רוצה שזה יהיה מה שיעצור אותי או ימנע ממני לחקור דברים כצלמת או אומנית, ואכן נכשלתי הרבה פעמים. אנשים באמת נותנים יותר מדי לפחד מהכישלון לעצור אותם. אני לא רוצה להשאיר את החרטה על השולחן.”
בד”כ אתלטים מתחילים בגיל צעיר- אני מניח שגם את עסקת בזה לפני הצילום
“כן, עסקתי בכל ספורט אפשרי כשגדלתי בחוף המרכזי באוסטרליה. רציתי לרדוף אחר חלום ההשתתפות באולימפיאדה באתלטיקה בקרב רב, אבל אחרי התיכון התחלתי ללמוד צילום, וזה שאב את כל הזמן שלי וזה כל מה שעשיתי. “
איך היית מגדירה את הסטייל שלך?
“מממ… הסגנון שלי… (מתלבטת. ג.ח.). הרבה אנשים מתייגים אותי כצלמת נוף או טבע שזורקת אקשן/אקסטרים לתמונת הנוף שלה… אני מניחה שאני מחפשת צורות לספר סיפור של ספורטאי הרפתקה וכיצד הם מתחברים לסביבה שלהם. בד”כ אני לא כותבת, אלא מעדיפה לעבוד עם כותבים.”
איך את משלבת בין וידאו לסטילס?
“זה קשה! כשאני מצלמת סטילס אני צריכה לשכוח לגמרי מוידאו והפוך. לפעמים התוצאה סובלת כשאתה מנסה לעשות את שני הדברים. אני בוחרת סוג צילום אחד בלבד- זו הדרך שבה זה עובד. זה מאבק, וזה לא קל, אני חייבת להודות. בד”כ אני מפרידה בין המשימות וכשאני מצלמת סטילס אני מתמקדת בזה. אבל כשאני מצלמת וידאו, אני בד”כ חושבת גם איך לשלב סטילס- אני תמיד אהיה בעיקר צלמת סטילס בלבי, שכן זה מאוד קשה לכבות את החלק הזה במוח שלי שרוצה לתפוס גם תמונות סטילס.”
האם יש לך צילום שהוא הטריידמרק שלך?
“כאומנית אני כל הזמן מתפתחת, אז דברים משתנים. התמונה שבולטת ביותר בעבודות שלי, לפחות מבחינת כמות הפרסומים שהיא קיבלה, היא תמונת השחור לבן של קופץ בייס ג’אמפ. אבל קשה לי לאפיין את הקריירה שלי סביב צילום אחד, אני לא רוצה להישאר ולהתפס על פי אותה נקודה בזמן. כאמנית את אף פעם לא מסיימת, את תמיד בתוך תהליך נמשך, מסע שמשתנה, תמיד בצמיחה והתפתחות.”
מה העצה שלך למי שרוצה להכנס לעולם צילום ההרפתקה? איך ללמוד?
“חשוב שכל אחד יזהה לעצמו איך הוא לומד בצורה הטובה ביותר. עבורי הדרך המעשית היא תמיד היתה הטובה ביותר, אז לצאת לשטח ולמצוא מנטורים תמיד עבד עבורי הכי טוב. הייתי באוניברסיטה וקיבלתי תואר בתחום, אבל הייתי מתוסכלת בכיתה והיה קשה להתרכז. אבל זה לא אומר שזו דרך לא טובה, לאחרים זו אולי דרך טובה או שהם נהנים מלימודי התאוריה. עבורי חיפוש מנטור או לצאת לשטח ולצלם ללא הפסקה היה הדרך הטובה ביותר ללמוד.”
אז אם מדברים על מנטורים- מי השפיע עליך ואת מי את מעריכה בתחום
“לאורך הקריירה שלי, למדתי הרבה מטים קלייטון שהיה צלם ספורט בעיתון בסידני, ותחת הנחייתו הצילום שלי התפתח מאוד. היום אני אוהבת להיות מושפעת מהרבה מדיומים וסגנונות, אז ידידי דניאל ברהולאק צלם עיתונות ממקסיקו סיטי, העבודה שלו מדהימה לדעתי, התמונות שלו נשארות איתי זמן רב. זה בהחלט מרשים לראות את הקריירה והעבודה של ג’ימי צ’ין מתקדמת וצומחת ובמיוחד הסרט האחרון שלו Free Solo, מגי סטוורן מהנשיונל גאוגרפיק, העבודה שלה מאוד רגשית. יש הרבה צלמים שאני מסתכלת עליהם ומדיומים שונים ולא רק הרפתקה אלא הרבה גם בתחום ה Photojournalism כיוון ששם יש כמה ממספרי הסיפורים הטובים ביותר בתעשייה.”
הציוד בהרפתקה- זה תמיד מאבק בין משקל לאפשרויות…
“אוי אלוהים, לנסות לטייל עם ציוד צילום… זה קשה כי מצד אחד הייתי רוצה להסתובב רק עם מצלמה אחת ועדשה איתי, אבל מאחר ואני מצלמת עבור לקוחות שונים, ועבודות שונות צריכות לקבל מראה אחר, אני חייבת להשתמש בעדשות שונות. אני מסתובבת עם שני גופי מצלמה: Cannon 1DX Mark 2 וה EOS R, ובממוצע יש לי 4-5 עדשות בתיק. זה בהחלט כבד על הגב לפעמים. בעדשות סוסי העבודה העיקריים שלי הן ה 70-200, וה 24-70, אני משתמשת בהם המון. אני אוהבת את ה 35מ”מ f1.4, אבל לפעמים כשאני צריכה להוריד משקל אלך על ה 24-70 f2.8 פשוט משום שזו מצלמה חדה להדהים, וזה מאפשר לי יותר בחירה כשאני ניידת.
עריכה: כצלמת אני משתדלת להשקיע כמה שפחות על המחשב בעריכה. כמה שפחות עבודה על המחשב, זה טוב יותר. אני משתדלת לצלם עם המצלמה כמה שיותר, ובסרטים אני משתמשת בפורמט שמאפשר מקסימום חופש לעריכת הצבעים בוידאו לאחר מכן. ביצירת סרטים אני בהחלט לא עושה שום עריכה- אין לי את הזמן לזה. אני עובדת עם עורך שעושה את העבודה הזו עבורי תחת ההנחיות שלי והוא גם עושה את ה Color Grading בתהליך עד רמה מסוימת.”
האם יש לך הישג ספציפי או הישגים מובילים שאת גאה בהם?
“זה תמיד נהדר כשהעבודה שלך מוערכת בתחרויות או פרסים, אבל אני לא רוצה שזה מה שיגדיר את הקריירה שלי. יש פרויקטים שאני גאה בהם, במיוחד הסרט הזה שנכנס לפסטיבל סרטי ההרפתקה: זו עבודה אישית שאני גאה בה, וזה בהחלט פרק חדש עבורי והתפתחות באיך להיות מספרת סיפורים טוב יותר, בצד הבימוי. זה אחד האתגרים הכי גדולים שהייתי מעורבת בהם.
בסרט הזה- היינו 3 שבועות בדרכים, מטהיטי, דרום אוסטרליה וניו זינלנד, והפוסט פרודקשן לקח חודש-חודשיים נוספים. לפני זה בישלתי את הרעיון הזה במשך כמעט שנתיים. חשבתי על זה, ואז השקעתי שנה בהצגת הרעיון ללקוחות ולהשיג מימון. זה בהחלט חתיכת תהליך… במקרה הזה, יש לי קשר ארוך וטוב עם קנון, ואני עובדת איתם כבר 6 שנים. הצגתי להם Pitch Deck וניסיתי להראות להם כמה דוגמאות שימחישו את החזון הזה, אבל זה דרש גם הרבה אמון מצידם לסמוך עלי שאספק את מה שאני מדברת עליו. במקרים אחרים הייתי צריכה לצאת ולצלם ממש את הדברים כדי להמחיש למותגים את הכיוון ומה אוכל לעשות עבורם, אבל ברוב המקרים מדובר בבניית היחסים והקשר עם המותגים, והצגת ה Pitch Deck בשלב שהם כבר סומכים עלי, ואז – לספק את העבודה ברמה שהבטחתי.”
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
את מתכננת להגיע לישראל בקרוב?
“אני מקווה! הייתי בישראל די מזמן- ב 2013 הוזמנתי לפסטיבל צילום להרצות, וזה היה ממש כיף, אבל הייתי רק 3 ימים וזה ממש קצר. אז הייתי שמחה לחזור ובאמת לראות את ישראל כמו שצריך!”
את בדרך לאנטרקטיקה, לא?
“כן, אני ממש בקרוב עולה על הטיסות בדרך לשם- אני עובדת כמדריכת צילום במסע של הנשיונל גאוגרפיק על ספינה שלהם, ואלמד תיירים וצלמים איך לצלם באנטרקטיקה- זו עבודה כייפית וכיף להחזיר לקהילה, וכן- אהיה שם כשלושה שבועות ואחזור לארה”ב באמצע פברואר. אנטרקטיקה- היא חלום של הרבה צלמים, והיא אף פעם לא מאכזבת!”
מאת: גיא חלמיש
צילום: קריסטל רייט
אם כבר הגעתם לפה- המשיכו לקטגורית הסקי שלנו!
