כל מטייל חולף על פני אוצר שלם של צמחים אכילים. ארצנו מלאה בלא מעט כאלו ושווה להכיר מה יש לטבע שסביבנו להציע. החלטנו להנגיש לכם את נושא הליקוט בסדרת כתבות מתוך הספר ״ליקוט זה בטבע שלי״ של ברק שגיא – הפעם על ענבי הפרא.
בסדרת כתבות על ליקוט, נפרסם כל פעם פרק רלוונטי לעונה מתוך הספר של ברק שגיא – ליקוט זה בטבע שלי. כעת לשבועיים בלבד מפרסום הכתבה: ניתן לרכוש את הספר עם הנחה של 25 ש”ח בהכנסת שם האתר כקוד הקופון: OUTPANEL
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
זכרונות
בפעם הראשונה שאכלתי חוסרום בכלל קראו לו ג’ורה (jore) ולא באמת הבנתי מה אני אוכל. זאת לא הייתה הפעם הראשונה שזכיתי לאכול ממנעמי מטבחה של סולטנה, סבתה הפרסיה של חברתי באותם ימים, כך שלא היססתי כלל להעמיס על הצלחת את תבשיל החצילים העשיר עם מה שחשבתי במבט ראשון לזיתים קטנים ירוקים, שהטעם שלהם החמוץ-עסיסי הפתיע אותי בגדול. תכלס, לא יכולתי להפסיק לאכול.
שנים אחר כך אצל חבר ביפו פתחנו שולחן, וליד החומוס ושאר המטעמים הוא פתח צנצנת, הסיר ממנה עלים ושפך מלוא הקערה גולגולים ירוקים שנראו כמו זיתים מעט תפוחים.
“זה ג’ורה – נכון?” שאלתי בסקרנות.
“חוסרום,” הוא אמר, “ענבי בוסר מוחמצים.”
גלגלתי אחד עם הלשון בפה… קשיח משהו וטעמו מעט שומי-חרפרף, וכשנשכתי הוא “התפוצץ” במנעד טעמים חמוצים-חריפים – מטורף. אחר כך למדתי להקפיא אותם ולהוסיף אותם לתבשילים בכל מיני הזדמנויות, להכין מיץ חומץ ואפילו להשתמש כתחליף לסומאק כשזה אינו בהישג יד (עובדה שלמדתי מנדים פארס מהכפר חורפיש בגליל).
מתי מלקטים?
כמו כל צמח, זה תלוי היכן בארץ. אומרים שאפשר למצוא בערך מאמצע יוני ואני אומר – צאו עכשיו! אפשר למצוא באזור של מעיינות ונחלים. בסמוך לחורבות ובבוסתנים נטושים. פה ושם על הצמחייה משתרעות גפנים שאולי הן צמח בר או פליט תרבות, והעיקר שיהיו אשכולות עם ענבי בוסר קשים. כשתראו – תדעו.
פעם היה אפשר לקנות, וייתכן שעוד אפשר למצוא בדוכנים בשווקים הערביים או תחת גפנו בחצר של חברים.
מתכון ענבי פרא מוחמצים
קוטפים אשכולות וממיינים, מה שרך או נגוע – זורקים. מפרידים לאשכולונים קטנים. שוטפים וממלאים צנצנות מעוקרות בשכבות שביניהן פרוסות שיני שום, חתיכות פלפל שאטה יבש, או כל תיבול שרוצים. אנחנו הפעם שמנו גם עלי גפן, בעיקר בשביל היופי, אבל לכו תדעו. הכנו תמיסת מלח (כפית על כל כוס מים) ומזגנו עד הסוף, סגרנו והיידה להתכרבלות על המדף עשרה ימים – עד הטעימה הראשונה. בדרך כלל מוכן אחרי שבועיים-שלושה.
מה שתעשו – שיהיה בתאבון!
בעקבות שאלה שנשאלתי, הצנצנות שאני משתמש בהן מיועדות להתססה ואין צורך לשחרר בהן לחץ, השחרור קורה בעצמו והנוזל גולש בקטנה (סיבה טובה לשים על מגש) בצנצנות רגילות כדאי לפתוח את ההברגה לשחרור הלחץ (בלי להרים את המכסה) כל יומיים שלושה.
מאת: ברק שגיא
ברק הוא מורה ליקוט מוסמך, הקים ומנהל את “בר ליקוט”, מנחה סדנאות ליקוט ובישול מטעמים מצמחי בר, “משוגע” על פטריות, מנהל קהילת “ליקוט זה בטבע שלי”, ארומותרפיסט ומספר סיפורים.
