יצאנו לנשום קצת אוויר הרים ביום אביבי בגליל העליון והמערבי. זאת העונה בה הכל פורח, ושניה לפני שזה בורח, שווה לצאת אל השטחים הפתוחים של הגליל, ולחזור עם חוויות מקסימות. כל זאת ועוד בכתבה הבאה:

לחצו פה להצטרף לערוץ הווטסאפ של OUTPANEL!
קבוצה שקטה עם 2-3 הודעות בשבוע ותוכן מעולה:
הצטרפו לקבוצות אאוטפאנל

מזרחה אל ההרים הגבוהים..

הכל התחיל מעוד סוף שבוע, שלא בדיוק ידענו מה נעשה בו ואיך נעביר אותו. עם שני ילדים קטנים, ואחד פצפון, נוצר מצב שבימי שבת בבוקר אני לוקח את שני הגדולים לסיבוב רכוב, ומשלבים איזה מסלול הליכה קצר (בסוף זה מסתיים בבית מאפה כלשהו..). אז בשבת שעברה נסענו בצורה די ספונטנית לכנרת, והשבת החלטנו לגוון קצת, ולנסוע מזרחה, אל ההרים הגבוהים של הגליל העליון והמערבי.

כיאה לעונת האביב, לאורך כל הדרך צפינו בפריחה מטריפה בשלל צבעים – הקידה השעירה וכליל החורש לצידי הכבישים, מתובלים בענני תחילת אפריל וצינה אירופאית. לאחר מחשבה והתייעצויות, החלטנו לנסוע אל הר מתת, הממוקם בסמוך ליישוב מתת, ממש בסמוך לגבול לבנון.

לאחר שחצינו את קו רכס הרי מירון וחלפנו על פני סאסא, שמנו לב שבריכת סאסא (בריכת חורף עונתית), מלאה מים, ויותר מכך, מלאה בפריחה מרהיבה של נוריות מים. מה שעוד הוסיף למראה הפסטורלי הזה, היו ברכיות (עופות מים), ששחו להם בבריכה, והמריאו מדי פעם. סביב לבריכה החרדלים הצהיבו את שטחי הבור שבין עצי הזית, והכל היה פשוט מקסים!

גליל

“שכבות” של הטבע – בחזית, בריכת סאסא עם פריחת נוריות המים, פריחת החרדל וברקע חורש ים תיכוני

גליל

ברכיה – עוף מים שהתעופף לו מהבריכה

עלינו אל מתת, את השקט לחפש

לאחר שהתלהבנו מבריכת סאסא, המשכנו לנסוע אל עבר היעד שלנו – הר מתת. הכביש הגלילי המתפתל חולף ביעף את עמק פער – עמק קארסטי, משובץ בשטחים חקלאיים, אשר הניקוז היחידי שלו הוא מערת פער, שגם היא פינת חמד בפני עצמה.

פנינו אל מתת, ונכנסנו בשער. מתת זהו יישוב פסטורלי הררי-גלילי, עם מעט מאוד תושבים, ועצי חורש ים תיכוני טבעיים בכל פינה. חנינו את הרכב בקצה היישוב, ויצאנו מערבה, אל השביל שמוביל להר מתת. ההתחלה הייתה קסומה, והעשב הוריק בכל פינה, כולל פריחה נפלאה של מיני צמחים שונים.

האמת שמזל שברגע האחרון הכנסתי לרכב מעילים, כי היה ממש קר (מתת בגימטריה זה 840, שזה הגובה של הר מתת). 

גליל

העשב המוריק בתחילת השוטטות

המשכנו לצעוד מערבה, והרוח קצת הצליפה בפנינו, אבל האחו הפורח של הר מתת היה פשוט מקסים וטשטש את הקור המקפיא. מהר מתת יש נוף מקסים כמעט לכל כיווני השמיים, ובמיוחד התרשמתי מהנוף לכיוון צפון מערב – אגן נחל שרך שהוא כולל בתוכו וואדיות מקסימים המכוסים בחורש ים תיכוני קסום.

מתת

צועדים באחו הפורח של הר מתת

באחו הזה של הר מתת האביב צפינו גם במחזות הטבע המקסים, כולל פריחה של סחלבים, אבנים שונות ומשונות, והתלהבנו ביותר ממצע ביולוגי שמצאנו – צניפה. צניפה היא שאריות של בעלי חיים, שנפלטים לאחר האכילה על ידי עופות דורסים. בצניפה ניתן לראות שרידי נוצות ועצמות, המרמזים על הדיאטה של אותו עוף דורס (במקרה הזה סעודתו כללה ציפור שיר כלשהי). 

מתת

פירוק הצניפה על מנת להתחקות אחרי סעודתו של הדורס

מתת

פריחת הסחלב האנטולי

מדלגים אל עבר אלקוש

אחרי שסיימנו להסתובב במרעה של הר מתת, החלטנו לרדת קצת בגובה (בכל זאת היה קצת קר), ונסענו בדרכים עקלקלות אל הכפר חורפיש. הפעם לא עצרנו לסמבוסק, והמשכנו לנסוע אל עבר היישוב אלקוש. צפונית ליישוב אלקוש יש תא שטח ייחודי, בשל סלעי הקירטון הרכים. 

בתא שטח הזה, שכולל בין השאר את תל ראש, ניתן למצוא שרידי טרסות עתיקות, ואחו מקסים. באחו הזה יש פריחה אביבית מרשימה של חרדלים, ובעיקר נוף מקסים מזרחה, אל עבר גוש הרי מירון. הבולטים מבינהם הם אח”מ – ההרים אדיר, חירם, מירון. עוד משהו שהוסיף לחוויה הייתה נדידה של פרפר מקסים בשם “נימפת החורשף” – מאות פרפרים התעופפו להם באחו, וזה היה מדהים!

גליל

שלושת ההרים משמאל לימין – אח”מ – אדיר, חירם, מירון

הטרסות העתיקות משמשות גם כר פורה לפעילות של בעלי חיים, קטנים כגדולים. ראינו בסיבוב הקצר הזה חיוויאי שכבר הגיע ארצה ומרחף בחיפושו אחר נחש, ועקב חורף שמחפש גם הוא טרף

גליל

עופות דורסים. מימין – עקב חורף, משמאל – חיוויאי הנחשים

סיכום ושיר

בזמן האחרון אני יותר ער מ-ישן
משכים לפני זריחה, אבל לא מתלונן.
עלינו אל מתת, את השקט לחפש, יצאנו למרעה – האביב כאן מתפרץ.
ענני אחד באפריל, את השמש הסתירו, רוחות צפון מערב את גופינו קיררו.
מזל שברכבי שמתי מעילים, ככה מחר ביום ראשון, לא נהיה חולים.
ירדנו אל חורפיש בדרך חקלאית, ויתרנו על סמבוסק למרות שהוא להיט.
שמנו פעמנו אל אלקוש הישנה, לאורה של החמה, היא נראית פתאום שונה.
עלינו אל התל, בדרכים הלבנות, חיוור הוא הקירטון לאורך העונות.
נימפית חורשף בנדידה, חיוויאי משקיף מעל
טראסות נטושות עוטות חובזות וחרדל.
עוד סופש עבר ועף, כבר לילה ולישון, מילאנו את ליבנו לקראת עוד יום ראשון.

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים

כתב וצילם: רֹתם אלינסון
אם אהבת את התוכן שלנו, שתף אותו לקבוצות הווטסאפ והפייסבוק שלך – הנה פה במלבנים האלה: