ממש מעבר לגבול, במזרח סיני ישנו קניון מעוטר בסלעי גרניט צבעוניים עם גבי מים בלתי נגמרים, טיפוס בולדרים ענקיים וגלישה במפלים. האם זה יעד חובה לכל אוהבי האקסטרים?
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
אל גבי הפלא של אבו חשייב
המיתוס של שנגרילה קיים כבר שנים רבות ומתאר עמק קסום בעל נופים מרהיבים וטבע שופע. אלו שחיים בו משתלבים בהרמוניה מוחלטת עם הטבע ומאריכים ימים עד למאות שנים של חיי פשטות ושלווה. הדבר הכי קרוב לגן עדן עלי אדמות.
תתארו לכם – לא רחוק מאיתנו נמצאת אולי אחת הגרסאות המוחשיות של תיאור זה. הדמיון מתחיל כבר בשם המקום. אולי האנלוגיה הכי מקומית למונח “שנגרילה”. אם המקור מגיע מתרבויות המזרח, זה שלנו הוא כאן – במזרח התיכון: ״אבו חשייב״.
אמנם לא חיים שם אנשים, אולם מדובר אכן בואדי מופלא ובהינתן התנאים הנכונים יתגלה שילוב נדיר של טבע דרמטי ומים שופעים, כך שלפחות בשלושת הימים שתבלו בו, תחושו הרמוניה מופלאה שרק תלך ותתעצם.
שיכרון סיני – צמח רעיל ומשכר ממשפחת הסולניים – הישמרו ממגע מיותר
בהליכה הקצרה מהיציאה של ואדי אבו חשייב אל כלי הרכב שהיו אמורים לאסוף אותנו אחרי שלושה ימים של ניתוק, הרוח להטה. רוח מזרחית חזקה שדאגה להזכיר שאנו במדבר חסר רחמים. הרגשתי את הרגלים שורפות ממש, החום היכה בפנים בעוצמות שלא הכרתי. בדרך כלל מדובר בסיטואציה שלא אמורים להיות בה. להיכנס למדבר בחום כל כך כבד אל תוך סוף העונה – זה מסוכן ממש. אולם, ואדי אבו חשייב איפשר לנו עד לרגע האחרון ממש, טבילות בלתי פוסקות בבריכות אזמרגד ירוקות וצלולות ובעיקר מים קרירים שציננו את גופנו, בגדינו ונישמתנו.
בריכות מים בגדלים ועומקים שונים – סירה תעזור בצליחת הציוד
זה היה סיומו של מסע שאורך כמעט 3 ימים של תנועה בואדי מנותק לחלוטין ללא כל אפשרות גישה לרכב, תקשורת או סיוע לוגיסטי כלשהו. בסך הכל מדובר בפחות מ-10 ק״מ של התקדמות מהרגע שנכנסים אל הנחל העמוק. אולם, זהו מרחק שמושג במאמץ לא קטן בין עשרות מכשולי סלע, בולדרים ומצוקים וכולל גם מעל 20 גלישות ושימוש אינטנסיבי בחבלים הנדרשים כדי לצלוח מפלי גרניט מאתגרים באורך של עד 70 מטרים.
אל המסע הזה צריך לצאת בידיעה ברורה שאתם יודעים מה אתם עושים ומה עומד לפניכם ולהיערך בהתאם. מרווח הטעויות הוא קטן מאוד. במקרה של תקלה, אין כמעט סיכוי לחילוץ והדרך היחידה תהיה כנראה לצלוח את הנחל עד סופו. רצוי מאד לעשות זאת ללא פצועים או חיפזון הנובע ממצב חירום.
הצטרפתי הפעם לטיול של חברת רדיוס. בים החברות המציעות היום טיולי אתגר, קל לשכוח מי היו שם לראשונה. יואל שטרלינג הקים את החברה לעת פרישתו מהצבא, כשהחזון היה טיולים המשלבים טוויסט, תוספות עתירות אדרנלין, כשבדרך כלל מעורבים חבלים בהרפתקאות. יואל יחד עם נבחרת מדריכי רדיוס פתחו יעדים בסביבה הגאוגרפית הקרובה, בצורה שאיש לא עשה קודם לכן. הרבה פעילות בירדן וכמה הפתעות במצרים השכנה כשאחת מהן היא ואדי אבו חשייב. היום הפעילות שלהם חובקת עולם ותמיד תימצאו ברדיוס תוכנית טיולים מקורית ובעיקר צוות מדריכים מעולה שמהווה חלק בלתי נפרד מהחוויה עצמה.
מעל 20 גלישות ומכשולי סלע רבים
לאבו חשייב יצאנו בהובלת הוד, בנו של יואל ועוד ארבעה מדריכים מעולים, אחד מהם רופא. זו מעטפת קבועה למבצע הזה באבו חשייב, המנסה למזער סיכונים בטיול שלא משנה איך ניגשים אליו, מדובר בהרפתקה רצינית. זה תמיד די מפתיע שמישהו מוכן לקחת אחריות על קבוצת מטיילים, כשלא תמיד ברור מה יכולותיהם ועד כמה הם מבינים לאן הם נכנסים. צוות המדריכים פועל כל הזמן בשקט, הקפדה על פרטים ובעיקר רמת מקצועיות סופר גבוהה. זה ממש חשוב לשקט הנפשי שלך, בעיקר בסיטואציות בהן אתה מתחבר לחבל ומשלשל את עצמך כמה עשרות מטרים במורד קיר גרניט מהמם. כזה שמים נוטפים לאורכו בפיכפוך עדין אך חלקלק.
לא קלה הדרך
אנשים מגיעים לאבו חשייב מכל מני סיבות. חלקם מתכננים כבר עשרות שנים, אחרים היו מזמן ובאים לשחזר ויש גם כאלה, ספונטניים שבמזל ניתקלו בטיול והצטרפו ברגע האחרון. אצלי, אבו חשייב כבר נמצא מספר שנים ברשימה המצומצמת וחיכיתי להזדמנות מתאימה ושנה גשומה במיוחד בסיני, שתבטיח שפע של מים בואדי. מסתבר שזאת היתה הזדמנות מדוייקת. שיטפון גדול פקד את הערוץ בחודש מרץ. איש מהמשתתפים, גם החוזרים, לא נתקל בחיבור מושלם כזה בין גרניט, מים וצבעים. מלווים בפריחה סוערת שמעידה על דבר אחד ברור: הרבה גשם וזרימות. בנחל הזה, שאגן הניקוז שלו הוא קטן ממש, מדובר בסוג של פלא.
צריך להתאמץ בשביל אבו חשייב. לכתוב “דם, יזע ודמעות” זה אולי טיפה מוגזם. דם יש סיכוי לא רע. קשה שלא להתחכך על איזה סלע מבין מאות הבולדרים והמכשולים שתעברו עליהם. דמעות כנראה תיפגשו פחות. אולי כאלה של אושר. יזע זאת מילת המפתח כנראה. הרבה מזה. לא רק הנסיעה הארוכה אל העיר הדרומית, חציית הגבול והנסיעה לנואיבה. שם מתחילה ההתארגנות. חלוקת אוכל קבוצתי ומבחר חבלים בין תיקי הקבוצה, בתוספת רתמת גלישה וקסדה אישיים. תיק גדול לכל הציוד ומהלך פתיחה של 6 ליטר מים לאדם, מבטיחים משקל התחלתי שיתכן שלא סחבתם מאז ימי השירות הצבאי, אם בכלל. את כל אלה מניידים בהסעה ראשונית, רגילה, לכיוון הוואדי השכן, ואדי נאצב. אל הוואדי הזה נכנסים כבר באמצעות רכבי 4×4 שעברנו אליהם עם כל הציוד. כמה עשרות קילומטרים בשטח יסתיימו לעת ערב בחניון לילה ממנו יתחיל המסע הרגלי. ארוחת ערב מבושלת ועשירה נועלת את היום הלוגיסטי הארוך. ארוחה אחרונה לפני מעבר ל”מנות קרב” בנחל עצמו.
תצפית מזרחה אל אום שאוקי והמפרץ, לפני ירידה לערוץ האבו חשייב
הדרך אל פלאי אבו חשייב מתחילה במסע רגלי לא פשוט, במיוחד לא בחודש מאי היכול להביא עימו טמפרטורות גבוהות בקטעים חשופים לשמש. את המסע מתחילים בלילה, כדי למזער את ההליכה בחום. לאור פנס אנחנו מתקדמים בואדי אליו הובילו אותנו הג’יפים. בסופו מתחילה עלייה תלולה מאוד המלווה בפריחה זוהרת של שיכרון סיני הססגוני. תחילתה מעבר בשער גרניט מרשים והמשכה, שני מפלסי טיפוס. הראשון, צופה לעת זריחה אל ואדי אום שאוקי המרשים והשני, אוכף יפה ממנו ניתן לטפס עוד טיפה לכמה כיפות גרניט יפות ומסולעות. למתאמצים מובטחות עוד תצפיות מרשימות לכיוון אום שאוקי, אך גם הרחק, מזרחה אל הים האדום. שיא הגובה 1462. בסך הכל טיפוס של כ-600 מ’ ממחנה הלילה.
מכאן נתחיל לגלוש לערוץ האבו חשייב בתוך שפע צמחייה, ירוקה וגם צבעונית. בולטת במיוחד, פריחת החומעה הורודה, אותה ניתן לאכול וטעמה כשל חמציץ.לאחר כ-6 שעות הליכה, שחציה טיפוס וחציה בערוץ הנחל, נגיע סוף סוף אל המכשולים ובריכות המים.
אל עומק הנחל
הבריכה הראשונה מופיעה בצניעות, חשופה לשמש ועדין מחזיקה מים צלולים, בלי להרשים במיוחד. עצרנו לטבילה ראשונית קלילה ו…טעימות. מרגע זה, אין דרך חזרה. במשך כמעט 3 ימים ננוע בנחל דרך אינספור המכשולים ובריכות המים.
אוכל מצומצם נישא על גבנו אך את משקל המים הכבד ממנו התחלנו ונועד לצליחת 6 שעות ההליכה, אפשר להמיר ב… כמעט כלום. המים זמינים כל הזמן, מפלטרים ליתר ביטחון, אבל לעיתים אפשר למלא ישירות מי תהום זורמים ונקיים. קשה לדעת מראש מה תהיה כמות המים בנחל ועד כמה אפשר להסתמך עליהם בכל שלב, אולם אנו זכינו למים ללא הפסקה עד כמעט המטרים האחרונים של הואדי. עושר אגדי.מהבחינה הזאת חודש מאי מוצלח מאד. חלק ניכר מהדרך מבלים בקניון מוצל, רטובים ממעברי המים. לא מן הנמנע שתימצאו את עצמכם רועדים מקור. בטמפרטורות חמימות זה עוד נסבל. ככל שנרד בנחל הקניון הופך גבוה ומצוקי יותר. הגרניט מחליף צבעים מאפור לורוד. האוויר נע פחות, נהיה חם יותר ומרגיש שגם בריכות המים חמימות יותר.
טעימות ראשונות בבריכות – צלול מהרגע הראשון
חלק לא קטן מהבריכות דורשות מעברים בשחיה לאחר שהשתלשלתם לתוכן עם חבל. התיקים עצמם מועברים יבשים, בבטחה, בתוך סירות מתנפחות. בסך הכל חוויה מרעננת ובכל פעם שפוגשים בריכה צלולה וצבעונית, קשה להימנע מקפיצה פנימה, גם אם לא חייבים.
מחנה הלילה הראשון בנחל הוא על משטח הקרוב למפל החדק. בריכות צלולות הזורמות בטפטוף אל מפל טרוורטין מרשים ביופיו הדומה לחדק של פיל. זוהי נקודת מפנה בה הקניון הופך תלול במיוחד. ככלל, הנחל בנוי כדרמה מתעצמת. בכל יום מרגישים את היופי עולה, המראות מרשימים יותר והנחל לא מפסיק להפתיע בשלל הרפתקאות ויופי מדברי טבעי.
קפיצות וחוויות – רק שחייבים זהירות מקסימלית
שיאו של היום השני במפל 70 מ’ זורם בעדינות. קיר מוצק ורחב ידיים. המשכו במפל שלמרגלותיו צמחיית קנים עשירה, בריכות צלולות צלולות וקניון גרניט שהופך ורוד. את הלילה השני אנו עושים מעל המפל המרשים ביותר בואדי. חיבור של שתי גלישות רצופות; הראשונה 60 מ’ אליה יורדים דרך חור בבולדר עצום, הנמצא כולו באוויר.
הירידה בתוך סדק זורם עד לבריכה קטנה. משם, גלישה נוספת של 40 מ’ אל בריכה נוספת אותה יש לצלוח בשחיה. משם הנחל משנה זוית ביותר מ-90 מעלות, מפזר בריכות אזמרגד קטנות ועמוקות לעיתים. הקניון הופך פחות תלול, השרב מכה בעוצמה, ואנו מנצלים כל פיסת מים להצטננות בחום הכבד, עד ליציאה הבלתי נמנעת, חזרה אל המציאות. נקודת האיסוף נגישה לכלי רכב עם הנעה רגילה והם מגיעים בדייקנות להחזיר אותנו לנואיבה, מצויידים בשתיה קרה שהיא הפינוק הכי גדול אחרי 3 ימים של שתיית מי גבים.
מפל החדק – המים זורמים בעדינות על סלע הטרוורטין
השורה התחתונה
לסיכום, ואדי אבו חשייב הוא נחל מדהים בעומק השטח המספק חווית טיול הרפתקנית אולטימטיבית.
יחד עם זאת, לא פשוט לטייל שם. קודם כל תידרשו לידע ושליטה במיומנויות חבל. אם לא זה, צאו עם גורם מארגן מנוסה שיכול להרים צוות רציני שחלקו לפחות מכיר היטב את הנחל ואתגריו.
הכרחי תכנון קפדני של ציוד ולוח הזמנים לתנועה אל הנחל ובתוכו. לא בכל נקודה נוח להקים מחנה, לא בכל זמן יהיה שפע מים. תמיד עלולה להיות אי וודאות.הכל עליכם. בעונת האביב תוכלו לחסוך משקל על ידי ויתור על אוהל ואפילו שק”ש. די נעים בנחל. צמצמו במזון ולכו על אוכל פשוט שלא דורש בישול משמעותי. למשל, קוואקר, טורטיות, גבינות קשות, טחינה, טונה. בערב, מרק ונודלס מסוגים שונים בתגבור רוטב.
מעל הכל – זהירות. מרווח הטעות בנחל קטן מאד וכל טעות ופציעה יכולים להתפתח לאירוע מורכב מאד עקב חוסר נגישות והעובדה שאתם בארץ זרה ולא מערבית במיוחד.
מאת: אריה פישלר
