האגו שלך עובד בשבילך או נגדך? גלו איך תחושת ה'עצמי' יכולה להניע להצלחה, או להרוס אותה, בעולם הטיולים הטרקים, וטיפוס ההרים יש לו משמעות קריטית בתחומי הבטיחות והערכת הסיכונים.
האגו, או תחושת ה"עצמי", הוא מושג רחב בפסיכולוגיה ובפילוסופיה שמתאר את התפיסה של האדם את עצמו ואת מקומו בעולם. האגו הוא חלק מרכזי באישיות, המשפיע על התנהגות, מחשבות ורגשות. בתחום הספורט, האגו יכול להיות מקור למוטיבציה והישגיות, אך גם גורם לאתגרים כאשר הוא אינו מנוהל בצורה מאוזנת.
אני לא פסיכולוג – אפילו לא קרוב לזה, אבל הנושא הזה תמיד סיקרן אותי והחלטתי לצלול מעט פנימה. כחלק מלימוד הנושא, ערכתי ראיון עם פרופ' יואב קסלר (רץ וחבר מערכת ראנפאנל), במסגרתו תהינו יחדיו על הדרכים השונות בהן האגו בא לידי ביטוי בספורט בכלל, ובריצה בפרט. יואב הוא ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
הצטרפו לאלפים שכבר מקבלים את הניוזלטר השבועי שלנו:
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מאשר משלוח פרסום ועדכונים
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
המאפיינים בין אגו "בריא" ואגו "לא בריא"
כשאנחנו פועלים בקבוצה, וזו יכולה להיות כל קבוצה כגון: חברים שנפגשים לטיפוס משותף, קבוצת מטיילים, או קבוצה מקצועית – בכל קבוצה האגו שלנו יבוא לידי ביטוי ויש לכך השלכות. אז הנה כמה מאפיינים לבדיקת האגו שלכם:
- אגו "בריא" – תחושת ביטחון עצמי יציבה, אך לא מוגזמת. גמישות ויכולת להתאים את עצמך למצבים משתנים. יכולת להכיר בחולשות ובטעויות. איזון בין הצרכים האישיים לבין צרכים של אחרים.
- אגו "לא בריא" – אגו מנופח: ביטוי לדומיננטיות יתר, גאוותנות או התנשאות. אנשים עם אגו מנופח מתקשים לקבל ביקורת.
- אגו פגיע – חוסר ביטחון עצמי, רגישות יתר לביקורת ותלות באישור חיצוני.
- אגו מוחלש – תחושת חוסר ערך עצמי ואובדן כיוון.
לכל אחד מהמאפיינים הללו יש השפעה ישירה על הדינמיקה הקבוצתית, לטוב ולרע. אגו בריא יאופיין בתחושת ביטחון עצמי יציבה, מודעות עצמית ויכולת לשים את טובת הקבוצה מעל לאינטרסים האישיים במידת הצורך. אגו לא בריא, בין אם מנופח ובין אם פגיע, עשוי לגרום לקונפליקטים פנימיים, חוסר תקשורת ובמקרה של קבוצות מקצועיות – פגיעה באסטרטגיה הקבוצתית.
איך מטיילים יכולים לאזן בין רצון להצליח אישית לבין עבודת צוות בקבוצה?
מטיילים בקבוצה מתמודדים עם דילמה מתמדת: איזון בין השאיפות האישיות שלהם לבין הצרכים והמטרות של הקבוצה, ושם האיזון הזה הוא קריטי. דוגמה אחת למשל: מה קורה כשקבוצה של 5 מטיילים עם יכולות מגוונות מבצעות מסלול מאתגר משותף? הרי קיימים הבדלי רמות ויכולת בין מטיילים שונים וקצב קל של אחד יכול להיות קשה מאוד עבור אחר. זה יכול להתבטא בכושר הגופני, ביכולות הטכניות, בציוד, נסיון, ובעוד מרכיבים רבים ומגוונים.
למיקום של כל אחד יש משמעות קבוצתית – בכניסה לשביל צר וטכני, מי שעם יכולות טכניות פחות טובות ייכנס באזור זנב הטור, לעומת מטייל חזק עם יכולות טכניות גבוהות, שייכנס בקידמת הטור. מצד שני קיימת אפשרות אחרת, בה המטייל החזק והמנוסה ילווה את החלש ממנו ויעזור לו במתן טיפים, אבטחה, עידוד וכו'. ההבנה שגם טיול יכול להיות קבוצתי-חברתי או אישי, היא דוגמה לאגו בריא בקבוצה ושמירה על איזון נכון בין עבודה אישית ועבודה קבוצתית.
תפקיד המדיה החברתית בניהול האגו
אנחנו חיים בעולם דיגיטלי וכולם נוהגים לשתף מידע. תשתית השיתוף גדולה ורחבה – מי בטיק-טוק, מי באינסטוש, ומי בסטרבה. מבלי שאתם שמים לב לכך, המדיה החברתית משפיעה באופן משמעותי על האגו שלכם, הן במובן החיובי והן במובן השלילי.
המדיה החברתית יוצרת במה פתוחה שבה מטיילים יכולים לבנות את המותג האישי שלהם. שם אפשר לקבל הערכה מצד אוהדים, אך גם להתמודד עם ביקורת, השוואות ולחץ חברתי. טמונות כאן הרבה מלכודות, וצריכים להיות זהירים על מנת שלא ליפול הישר לתוכן. אני חייב לשתף באופן אישי, כי עד לכתיבת שורות אלו, הייתי מודע ברמה חלקית בלבד להשפעות אלו. על מנת לעשות בזה סדר, נחלק אותן להשפעות חיוביות והשפעות שליליות.
קבלו את כתבות אאוטפאנל ברגע שהן יוצאות:
לחצו פה לקבוצה השקטה שלנו בווצאפ
השפעות חיוביות
חיזוק תחושת הערכה עצמית: המדיה החברתית מאפשרת לנו לקבל פידבקים חיוביים מאוהדים ומעוקבים. לייקים, תגובות חיוביות ותיוגים יכולים לחזק את תחושת הערך העצמי ולשפר את הביטחון.
גם ריבוי עוקבים יכול לחזק את האגו בצורה בריאה, כל זמן שנעשה מתוך תחושת הישג והכרה במאמץ.
העצמת המותג האישי: באמצעות המדיה החברתית, אנחנו שולטים בסיפור שלנו ובוחרים אם לשתף הצלחות, כשלונות, או סתם להתבטא בנושאים אישיים. יש לכך השפעה ישירה על הדרך שבה אנחנו נתפסים בציבור.
מקור למוטיבציה: המדיה יכולה לשמש כלי מוטיבציוני: הצורך "להיראות טוב" או לשתף רגעי ניצחון מעורר אצל ספורטאים רבים רצון לשפר את ביצועיהם. בנוסף, זה יכול להשפיע לטובה גם על ספורטאים עוקבים, ולגרום להם לאתגר את עצמם קצת יותר.
השפעות שליליות
לחץ להוכיח את עצמכם: המדיה החברתית יוצרת ציפייה מתמדת להראות הצלחות ולהיראות מושלמים. מטיילים, מטפסים והרפתקנים אחרים עלולים להרגיש שהם חייבים לשתף רגעי שיא בלבד, דבר שמעמיס עליהם לחץ נוסף מעבר לאתגרים האובייקטיביים בטיפוס.
בכתבה: חולם לעשות איירונמן – אל תקרא את הכתבה הזו, תאר גיאחה, כיצד הלחץ הזה משפיע על ספורטאים רבים, ומוביל לא מעט אנשים לבחור אתגרים קיצוניים. נוצרת תחושת פיחות ביוקרתם של אתגרים מאוזנים יותר. כבר לא מספיק טריאתלון, חייבים איירונמן ובריצה – אפילו מרתון כבר לא מספק עם כניסת האולטרה. חוסר היכולת לעמוד בלחץ הזה מוביל למערך חיים שלם שמתערער ומגויס לטובת המטרה המוגזמת.
תלות באישור חיצוני: הפידבקים שמקבלים במדיה יכולים לגרום לאגו להיות תלוי באישור חיצוני כגון לייקים ותגובות מפרגנות. התלות הזו עלולה להוביל לירידה בערך העצמי אם אינכם זוכים להערכה מספקת.
חשיפה לביקורת ופגיעות רגשית: לצד תגובות חיוביות, אתם חשופים לקבל גם ביקורות פחות אוהדות. זה עלול לערער את הביטחון העצמי ולגרום לפגיעות באגו. הנושא הזה בא לידי ביטוי לרוב אצל שחקנים מוכרים, אבל לא רק.
השוואות מתמידות: המדיה החברתית היא נשף מסכות גדול ואין סופי. ספורטאים נחשפים לעמיתים מצליחים ולחייהם המושלמים לכאורה. השוואות אלו עשויות לגרום לתחושת נחיתות, תסכול או חוסר שביעות רצון.
שחיקה נפשית: הצורך לעדכן תוכן, לתחזק תדמית ולנהל אינטראקציה עם עוקבים יכול להוביל לשחיקה רגשית.
אסטרטגיות לניהול האגו במדיה החברתית
אז מה אנחנו יכולים לעשות על מנת להמשיך את השימוש במדיות החברתיות השונות, מבלי ליפול לאותן מלכודות? התשובה היא:
- ניהול מודע של השימוש במדיה: אנחנו יכולים להגדיר לעצמנו גבולות – מתי ואיך להשתמש במדיה, ולהימנע מעיסוק אובססיבי בלייקים ותגובות.
- הפרדה בין הזהות האישית למותג האישי: אנחנו צריכים להבין כי הפידבקים במדיה משקפים את התדמית הציבורית ולא בהכרח את ערכנו כאנשים או כספורטאים.
- התמקדות בערכים אמיתיים: במקום לשתף רק רגעי הצלחה, חישפו גם את האתגרים, הכישלונות והצמיחה שלכם. בצורה הזאת תוכלו ליצור קשר אותנטי עם העוקבים שלכם.
סיכום: אגו – אתגר או מנוף להצלחה?
האגו, אותה תחושת "עצמי" המעצבת את תפיסתנו ואת מקומנו בעולם, יכול להיות כוח מניע אדיר או מכשול משמעותי, תלוי איך הוא מנוהל. בעולם הספורט, האגו הוא מקור למוטיבציה, שאפתנות והישגיות, אך עלול גם להוביל לקונפליקטים, לחץ וחוסר שיתוף פעולה. כאשר האגו מנוהל בצורה בריאה, הוא מסייע בבניית ביטחון עצמי, מחזק את היכולת לשתף פעולה ומניע להתמדה ולהתמודדות עם אתגרים. לעומת זאת, אגו בלתי מאוזן עלול לערער מערכות יחסים, לפגוע בביצועים ולהוביל לשחיקה. בזירה המודרנית, כמו המדיה החברתית, השפעת האגו מתעצמת, וחשוב לנו לפתח מודעות וכלים לניהולו. אגו בריא מאפשר למצוא איזון בין הצלחה אישית לקבוצתית, להתמודד עם ביקורת ולמנף את התחרותיות להצלחה מתמשכת. בסופו של דבר, האגו הוא כלי – השאלה היא איך משתמשים בו: כמנוף להצלחה או כאתגר הדורש התמודדות.
מאת: איתן יצחק, סייע בהכנת הכתבה: יואב קסלר
אאוטפאנל בטלגרם
3 כתבות בשבוע בלבד
קבלו ראשונים את כתבות הטיולים הטובות בארץ – ערוץ קהילת אאוטפאנל בטלגרם: