ההר הגבוה בסיני – ממלכת שביל החלב, בריכות מים וגבינת פטה

יואב גריבי3 בנובמבר 2022

אני מכוון את המצלמה לשמיים ומחכה שחושך מוחלט ירד. מבט מקרי בשמיים לכיוון מערב מותיר אותי כלאחר סטירה – הכוכבים נראים כאילו מישהו כיסה אותם בשמיכה עדינה ולבנה. שביל החלב! ועוד בחודש אוקטובר, מי היה מאמין? עוד אחת מההפתעות שמספק אזור ההר הגבוה בסיני למטייל הנודד.

בחודש יוני חזרתי ממרוקו עם החלטה – אני לא עולה על שום הר שיותר גבוה מ-2000 מ’. אבל אז המדריכה שלי מחוגי סיירות בגיל 15 שלחה הודעה שלא משתמעת ל-2 פנים: חזרתי מטיול בהר הגבוה בסיני, ואתם הולכים לטייל איתי שם. חברה אחרת, מבקרת קבועה בסיני, התנדבה לתכנן מסלול ומשם גורל החבורה שקיימת מאותם ימי נוער העליזים נחתם. מחנה סוכות 2022 הנה אנחנו באים.

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים

השכנה הדרומית

עד עכשיו טיולים דרומיים היו שייכים למחנה חנוכה, אבל מאחר ואזור ההר הגבוה (כן, זה אזור, אין שם רק הר אחד גבוה. נכון, היו צריכים לקרוא לזה ההרים הגבוהים, צודקים) גבוה (1500-2600 מ’) אפשר ואף רצוי לטייל שם בעונות המעבר. בחורף יש כאן שלג ובקיץ פשוט יותר חם.

טיול לסיני – קווים לדמותו

התכנון היה כזה – יורדים לסיני ביום חמישי בצהריים, ישנים על חוף קרוב לגבול ולמחרת בבוקר לוקחים מונית לסנטה קתרינה. בסנטה אנחנו פוגשים את הגמלים ואת אחמד המדריך שמלווה את שהם, המומחית בחבורה לטיולים בסיני מאז שהיא הייתה בת 5 בערך. מטיילים 3 ימים בהרים, ישנים בבוסתנים בדרך וביום שני יורדים חזרה לחוף ליום מנוחה לפני החזרה לארץ ביום שלישי.את הזמנים שלנו תכננו לפי “זמן סיני”. לפי יודעי דבר, אם אתה קובע עם המונית ב-8 היא מגיע ב-9. אתה פוגש את המדריך לפני הטיול ב-14 ויוצאים רק ב-16 אחרי שהוא עושה קניות לטיול. באנו בשנטי ובפועל היחידים שהיו בשנטי היו אנחנו. המוניות הגיעו פונקט על הדקה, וכל שנייה של עיכוב שלנו עצבנה אותם. אחמד המדריך כנראה תכנן שנגיע כל יום שעה לפני החושך לבוסתן בו נקים מחנה ללילה ובפועל עצרנו כל כך הרבה פעמים שהגענו 10 ד’ לפני רדת החשכה.כשכבר ירדה החשיכה, התחילה החגיגה. קונסטלציות השמיים מתגלות במלואן שכן ההר הגבוה מרוחק מכל ישוב, והשמיים נקיים מזיהום אור.אין כמו לשבת מסביב למדורה בלילה קר עם חברים טובים ומרק חם. הבוסתנים שייכים לשבט הג’בלייה המקומי והן הוקמו למען המטיילים באזור. ישנם שמיכות ומזרנים לשימוש המטיילים והנוודים של האזור. אין אפשרות לטייל ללא ליווי של מדריך מקומי מהשבט, אז היערכו בהתאם.בבוקר קמים ועושים את הכל שוב – מטיילים בנחת כל היום, עוצרים לאכול בבוסתנים מזדמנים, קופצים לבריכות מים קרירות, מאחרים למחנה בערב ויושבים מול הכוכבים בלילה.אזור ההר הגבוה בורך במראה המזכיר את הרי אילת אך גם את מאדים, מי תהום רבים שמאפשרים גידולים חקלאיים גם באזורים הצחיחים לכאורה של המדבר. לפעמים הרגשתי כאילו אני מטייל בארץ עם חברים, ולפעמים כאילו נחתנו בכוכב אחר לגמרי. ביום השני לטיול עברנו בארץ הרוג’ומים. נווה מדבר של עמודי אבנים שבעת העתיקה שומשו לסימון הדרך, פסלי אבנים וקשתות.

האוכל בסיני פשוט, לא מתחנף, טעים ומספק את מה שהגוף צריך בטיול של יום ארוך. גבינת פטה שמנה, פול בטחינה, ירקות, באבא גנוש וקצת ריבת תאנים לקינוח. הכל מועמס בפיתות בדואיות שהכינו ערב קודם על הסאג’. בערב צוות המנהלה שלנו מבשל ארוחה חמה שיושבת בול במקום.למי שתוהה – אין מקלחות, אין חדרים מסודרים ואין קיוסקים בדרך. זה רק אתם, הטבע והציוד שהבאתם אתכם. את הציוד המנהלתי שלנו העבירו הגמלים מבוסתן לבוסתן ואנחנו סחבנו רק את ה-essentials: מים, אוכל לאותו היום, סוכריות גומי ושקית זבל לאיסוף פסולת עצמית וכזו שהושארה במסלול.המסלולים לא קלים, וכוללים טיפוס רב בנקיקים מוצלים ודרכי גמלים רחבות. מדי פעם עוצרים למלא מים מבאר – כל המים נקיים וטובים לשתייה. מדהים לראות את צינורות המים שהמקומיים מושכים בצינורות פלסטיק קשיחים שמלווים את שבילי ההליכה.בסוף הטיול יורדים חזרה ללילה בסנטה קתרינה. כאן יש אופציות רבות ללינה בין בתי מלון, לחדרים ואוהל בדואי גדול. מסכמים את הטיול ואת כל טיולי העבר שעשינו יחד לפני 15 שנה על תה בדואי סביר וקפה דלוח.ביום האחרון יורדים מההרים לצבור קצת אנרגיות בחוף. שנרקול מעל שונית האלמוגים, הרבה שייק פירות ומונופול קלפים מעבירים את הזמן עד שמגיעה המונית שמחזירה אותנו לגבול. 7 שעות נסיעה, וחוזרים לחיינו הרגילים אותם השארנו מאחור לפני חמישה ימים.