ב 25 שנים האחרונות אני אוסף כל מסלול כביש שרכבתי וחוזר אליו שוב ושוב כדי להנות מהנופים היפים של ישראל. אספתי בשבילכם את 34 הכבישים היפים ביותר בישראל רכיבה. כתבה ראשונה – מהסדרה: בכבישי הצפון!
אם אתם מגיעים לפה עם האופנוע או עם הרכב לטיול – זכרו שיש בכבישים האלה הרבה רוכבי אופניים ושמרו עליהם: עקפו בעקיפה משמעותית לפחות מטר וחצי מהרוכבים.
כמו הכבישים הנופיים הירוקים של מפות מישלן
במפות של גוגל או ווייז אין סימון של כבישים נופיים, אבל במפות של מישלן לכל אירופה, יש איכות נדירה. מישלן ממפה לא רק את המסעדות הטובות בעולם, אלא גם את הכבישים היפים ביותר לתיור והיא מסמנת אותם בקו ירוק על המפות. אני מטייל שנים עם המפות שלהם בחו”ל וכביש נופי של מישלן מעולם לא אכזב אותי. אז לשאלתו של חבר ב OUTPANEL יצרתי את רשימת 32 הכבישים הירוקים של ישראל.
ליד הכבישים האלה ודרכם אפשר כמובן למצוא עוד הרבה כבישים יפים אבל בחרתי את הצירים המרכזיים והעיקריים שאליהם אני אוהבים לחזור שוב ושוב לרכוב באופני כביש. כמובן שגם למטיילים רגילים אלה הם היעדים ששווה להגיע אליהם. יש כבישים נוספים שהם הסתעפויות קטנות, או דרכי נוף ללא מספר. פה ניסינו למפות את הצירים העיקריים ובד”כ כל דרכי הנוף הקטנות יוצאים ממילא מהם ובאזורם.
מה לא נכתב על העליה לחרמון. העליה הכי אלפינית בישראל מביאה אותנו אל נופים אחרים לגמרי מאלה שקיימים בשאר הארץ וגם לרכיבה רצופה וארוכה בעליה של מעל שעתיים. זמן משמעותי כל כך של עליה אפשר לעשות רק פה וכמובן – את הגובה המצטבר הרציף הגדול ביותר בארץ.
טיפ: שווה לתאם מראש עם החטיבה המרחבית אישור כניסה לרכבל עליון (מבצעים חטיבת חרמון: 04-6966336 | 04-6966203). עד שהגעתם לשם, נסו לטפס עוד 5 ק”מ ב 10% בערך אל המקום האמיתי באמת.
2/3. ממסעדה לעמק החולה (כבישים: 978 ו 959)
אחרי החרמון שווה להגיע למסלול המדהים הזה שאם תרדו מהחרמון דרכו זו רכיבה מהירה וארוכה עד לעמק החולה ומשם חזרה. המסלול הפחות בנאלי הוא דווקא להתחיל מכאן את הרכיבה: לעלות לרמת הגולן מהעליה הזו ולהמשיך למסדה. כך תחוו את כל הדרך לחרמון בעליה מתונה יחסית ובהגיעכם למסדה תוכלו להחליט האם לרדת למטה כדי להוסיף גובה מצטבר או להמשיך לחרמון ישר מרום הרמה.
זו הגרסה הארוכה יותר בלי יער אודם אבל עם הירידה מצומת וואסט:
4. רכס הרי נפתלי ועד דלתון (כביש 886)
כביש 886 הוא כביש עם נוף יפהפה שעובר מעל אצבע הגליל ממערב על הרכס שצופה לחרמון. הוא מגיע עד איזור צפת ומספק נופים מדהימים, חצית הדישון והוא הבחירה הקלאסית ליומיים של רכיבה צפונית: יום אחד לרמה והחרמון ויום אחד לפה.
המקטע הזה של 10 ק”מ שקטים לא מקבל את היחס הראוי לו בד”כ, אבל יש משהו יפה ורגוע בו, והוא מאפשר לחוות קצת את אזור צפון הכנרת ודרום הרמה או צפת במסלול פחות נפוץ. אפשר לחבר אותו לכמה כיוונים, למשל:
אל הר אביטל ברמה וחזרה דרומה דרך כביש 98 וירידה במעלה גמלא.
מערבה אל כביש הנוף והעלייה של עמוקה וחזרה דרך הירידה מצפת ועד חוף הכנרת הדרומי.
6. מבוא חמה (כביש 98)
מהכנרת ועד הגולן דרך מבוא חמה והעליה הקלאסית עם הסרפנטינות והשיפועים התלולים זה אחד המקטעים היפים בארץ ללא ספק. לאחר מכן הרכיבה למעלה ברמה קצת מייבשת ומשעממת אבל זה מחיר שווה לעומת העושר הנופי של הירמוך במשולש הגבולות של ירדן ישראל וסוריה.
נרחיב ונאמר פה שכל כביש מהכינרת הוא כביש נוף, ואם היינו רושמים את כל אחת מהן היינו עושים אנפלציה לכתבה הזו אז בחרנו את העליה בה’ הידיעה משם. אבל הנה הצצה נוספת לסביבה:
7. כביש 767 כנרת – יבנאל – תבור
עוד כביש נוף מדהים שיוצא מהכנרת ומאפשר להנות מלא מעט טיפוס. ראשית בעליה מהכינרת לפוריה, ואז המשכה בבקעת יבנאל אל איזור התבור. המפנקים ימשיכו מפה להר תבור עצמו שזו אחת העליות היפות ביותר בישראל ואסור להעביר עונה בלי לנעוץ בה את המסלול בסטראבה שלכם.
יש רוכב כביש רציני שלא חרש את כביש הצפון? ללא ספק אחד הכבישים היפים, הארוכים והמעניינים בארץ. הוא כל כך ארוך וגם הררי וקשה, שלא ניתן בד”כ לרכוב אותו ברכיבה אחת מעגלית וחייבים לפצל ליותר מאחת. שלושת הלופים העיקריים שאנחנו חווים בהם את כביש הנוף הזה הם
המזרחי: באזור אביבים יראון ושילובים עם כביש 886 ואחרים בסביבה.
10. הגלבוע 667
הגלבוע היפה הוא יעד חשוב כי לא רבים מודעים לעובדה שהוא ממש קרוב למרכז הארץ. מאיזור נתניה והרצליה למשל ההפרש בזמן הנסיעה לגלבוע לעומת הנסיעה לאיזור ירושלים בחיפושי עליות הוא מאוד קטן, ולכן שווה להכניס אותו לסל המסלולים הקבוע שלכם. העליות של הגלבוע ארוכות יחסית ואין הרבה כאלה בארץ שעוברות את ה6 ק”מ במרחק.
יתרון נוסף של הגלבוע, חוץ מהנופים המהממים אל הגליל, הרי מואב ואזור ג’נין המסקרן מעבר לגדר ההפרדה, הוא היובש היחסי של האזור למרות היותו צפוני (“אל טל ואל מטר עליכם” זוכרים?). המסלול המועדף שלי הוא להתחיל במתחם הסקי, לעלות עד מלכישוע, ואז לרדת לעמק לאיזור בית שאן ולטפס שוב את העליה של בית אלפא. החסרון פה הם מלכודות הפרות על הכביש שם מלכודות מסוכנות גם לרוכבי אופניים עם סכנת החלקה ונפילה.
זה אימון שישי ואפילו אמצע שבוע קלאסי – כאשר צריכים קצר ועבה, אין זמן לברבורים, עולים ישר אל ההר ומקבלים מקסימום גובה מצטבר על מעט מרחק. העליה של בית אורן מדהימה כל פעם מחדש, ולא לחינם מכנים את המקום שוויצריה הקטנה למרות שקשה להשתחרר מהזכרונות הכואבים מהשריפה בכרמל כשרוכבים בה לצד האנדרטה. גם הבום של נוף המפרץ והגליל שנפתח פתאום מעל נשר פותח את הלב בימים שאין בהם זיהום אוויר גבוה במפרץ חיפה.
13/14. באח גולני-ג’וערה (כבישים 672 / 6953)
רכיבת רולינג הילס קלאסית בישראל. הפתרון המעשי והשבועי של מאות רוכבים באיזור המרכז-צפון. היתרון של האיזור הזה הוא בנופים הטוסקניים הרגועים שלו, עם כרמים ואיזורי חורש טבעי מפוזר על גבעות עדינות. בנוסף הוא יחסית מנותק מתנועה ועמוס רוכבים ולכן יש תחושת בטחון גבוהה יחסית. המעבר דרך בא”ח גולני לאיזור ג’וערה (לרוכבי אופניים פתוח בשבת. לרכב- תבואו מהצד של דליה) פשוט יפהפה. זו מעין ברירת מחדל קבועה כשלא רוצים לנסוע רחוק מדי וכן רוצים קפה ומאפה טעים ומפגש חברתי אחרי הרכיבה (במאפיה בסונול גבעת עדה).
