על גב שונדי כבר שמעתם? ועל המעיין הסודי שאף אחד לא מכיר? תופעת שיתוף אתרי טבע ונוף ברשתות החברתיות הפך לתופעה משמעותית ביותר שנים האחרונות. אתרים שבעבר היו ידועים לקהל יעד מצומצם, כיום מוכרים לכולם. עד כדי כך שהמונח מקומות סודיים הפך בדיחה של ממש. האם זה טוב, או רע?
הטיילות המסורתית
בעבר, עולם הטיילות היה מאופיין בסגנון “אולד פאשן”- יציאה לטיול עם מפת סימון שבילים מודפסת, רחמנא ליצלן, ויציאה למסלולי טיול שונים, ולאתרי טבע ונוף. מרבית אתרי הטבע והמסלולים הפופולריים היו מוכרים לכולם, ומרבית המטיילים יצאו לתור את מסלולים אלו. לדוגמא: טיול אל נחלי הגולן (זוויתן, יהודיה, משושים), טיול אל נחל כזיב, נחל עמוד או נחל צלמון.
המטיילים שהוגדרו כ”מיטיבי לכת”, ובתוכם חוגי הסיירות, וקבוצות מטיילים קטנות יחסית, יצאו לאזורים פחות מוכרים. הם הכירו מקומות שלא היו ידועים לכולם, מתוך העמקה בספרי טיולים וספרים מקצועיים כמו סקרי הטבע והנוף של מנחם מרקוס. ההגעה אל אתרים אלו הצריכה יכולות קריאת מפה ויכולות ניווט והתמצאות. הגישה אל חלק מהאתרים לא הייתה אפשרית לכל כלי רכב, ולעיתים כללה בתוכה טיול רגלי של מספר ימים. בעבר, אתרי הטיול פורסמו גם במסגרת פינות שבועיות בעיתונים, וראיונות עם מדריכי טיולים בתוכניות טלוויזיה ורדיו, כמו אלה עם ספי בן יוסף והמלצותיו לאורך השנים.
בנוסף, בעבר מספר הרכבים הפרטיים היה קטן יותר, וגם בעידן שלפני הטלפונים החכמים, לא היו אפליקציות ניווט, ולא היה WAZE. ג’יפים היו נדירים והחזיקו בהם בעיקר הצבא ובעלי תפקידי שטח, מה שצמצם את היקפי ההגעה אל האתרים הפחות מוכרים.
מפה מודפסת – מסממני הטיילות המסורתית. צילום: רתם אלינסון
טיילות מקומות סודיים
עם השנים ובעקבות התפתחות רשת האינטרנט, הרשתות החברתיות והטלפונים החכמים, הטיילות שינתה את פניה. בהתחלה, אתרי טבע ונוף, ומסלולים שאינם היו מוכרים לציבור הרחב פורסמו ברשת האינטרנט, ועל גבי מפות. בהמשך הדרך, הרשתות החברתיות הפכו “כר פורה” לפרסום אתרים אלו. למשל- מי הכיר לפני עשור את “גב שונדי?” (גב שנמצא בנחל דישון שהפך בעקבות פרסום ברשתות חברתיות לאתר פופולרי ביותר).
הקבוצה השקטה שלנו עוד יותר סודית אפילו מהמעין הסודי
המשמעות העיקרית והישירה של התופעה, היא שהאתרים שהיו מוכרים לקהילה מצומצמת של מטיילים, כיום מוכרים לקהל יעד רחב הרבה יותר, שכולל בתוכו את משתמשי הרשתות החברתיות. בנוסף, ההגעה אל האתרים הפכה נוחה יותר, זאת בשל עליה ברכבים הפרטיים, שיפור תשתית הכבישים והדרכים, ריבוי רכבי 4×4 וחשוב לא פחות – שימוש באפליקציות ניווט וGPS בטלפונים החכמים.
הטלפונים החכמים הביאו איתם, מלבד יכולות הניווט, דבר חשוב לא פחות – יכולות צילום של תמונות וסרטוני וידאו, וכך למעשה כל מי שביקר באתר מסוים, יכול היה לצלם אותו, לשלוח לחבריו, ו/או לשתף ברשתות החברתיות. חשיפת האתרים הוקצנה על ידי משפיעני רשת, שמפרסמים את מיקומי האתרים, תמונות וסרטונים של האתרים. למשפיענים אלו יש מספר רב מאוד של עוקבים, ברשתות החברתיות השונות.
זה טוב או רע? או גם וגם?
תופעת הטיילות הדיגיטלית השפיעה רבות על אתרי/מסלולי הטיול בישראל. יותר ויותר אנשים מגיעים אל המקומות. נחל דישון לדוגמא, הפך לאתר ביקור פופולרי ביותר בשנים האחרונות, או עין חרדלית, לא מעט בשל פרסום ברשתות החברתיות ובאינטרנט. עינות רקת (לחופי הכנרת), הפכו מאתר צנוע וכמעט שאיננו מוכר לפני כ-20 שנה, לאתר פופולרי ביותר. ויש דוגמאות רבות וטובות, למשל גב ילק דרומית למכתש רמון, מאגר בנטל, ועוד.
דוגמא למילת חיפוש “נחל דישון” ב Google Trends. ניתן לראות את העליה בפופולריות לאורך השנים
דוגמא למילת חיפוש “עין חרדלית” ב Google Trends. ניתן לראות את העליה בפופולריות לאורך השנים
דוגמא למילת חיפוש “מאגר בנטל” ב Google Trends. ניתן לראות את העליה בפופולריות לאורך השנים
עומס מטיילים על האתרים
התופעה מגבירה את עומס המטיילים על אתרים, שלעיתים מאופיינים בכושר נשיאה נמוך (ראו כתבה על טיילות יתר), מה שמשפיע על הצטברות אשפה, פקקי תנועה ולעיתים פגיעה בערכי טבע. חלק מהאתרים אינם ממוקמים בתחומי שמורת טבע, מה שהופך אותם לנקודות לינה מועדפות – דבר שעשוי לפגוע בבית הגידול ולהפריע לפעילות בעלי החיים.
יש גם פן בטיחותי בשיתוף האתרים ברשתות החברתיות. לדוגמא, לא כל מי שצופה בפרסום, הוא בעל כישורי טיילות או ניווט והתמצאות, וזו יכולה להיות סכנה של ממש בניסיון של מטיילים שאינם מתמצאים, להגיע אל אתר מסוים.
עומס מבקרים בעין עקב. צילום: שי יגל
מקומות סודיים- יש צד חיובי
כן: יותר ויותר אנשים יוצאים אל הטבע, מכירים אותו ולומדים לאהוב אותו. בסוף הטבע הוא איננו רכוש או נחלת אף אדם, ולכולם מגיע להנות ממנו. אבל, לא על חשבון פגיעה בטבע ולכלוכו. כך למעשה, פרסום האתרים תורמת ליצירת קהל מטיילים חדש, והגדלת קהילת המטיילים בישראל. ניתן למנף את התופעה, ולהגביר באמצעותה את המודעות של שמירת טבע, ושמירה על שטחים פתוחים, במיוחד בעידן הטלפונים הניידים. ניתן לפרסם ולשתף, אבל להוסיף שורה תחתונה ותזכורת של מה עושים/לא עושים בטבע – איך שומרים עליו, וכיצד מצמצמים את הפגיעה בו.
אהבתם? הצטרפו לניוזלטר:
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מאשר משלוח פרסום ועדכונים
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
