שביל ישראל – התוואי החדש הגרוע והתוואי החדש האלטרנטיבי והמוצלח

החדשות הרעות: התוואי החדש של שביל ישראל מהחרמון פשוט לא טוב. החדשות הטובות: יש חלופות מעולות וכמובן חוקיות לחלוטין. 

עונת שביל ישראל החלה עוד בחגים, אז כמה מאות שביליסטים החלו את המסע שלהם מחרמון ועד אילת. כעת, אלה שביצעו את זה אולי יתעניינו בשיחה על הפיל שבחדר – התוואי החדש שסומן מהחרמון עד לאריה השואג שבבית הקברות של כפר גלעדי. 

המחשבה לעלות את השביל לחרמון במקום התחלה כמעט רנדומלי בבית אוסישקין שבקיבוץ דן הסתובבה כמעט מיומו הראשון של שביל ישראל. זו הייתה החלטה נדרשת שהיה צריך לקבל אותה כבר לפני עשרים שנה, אבל מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. ההחלטה טובה, הביצוע לא.

מה עם טובת המטיילים?

בין המטיילים לבין מי שמחליט על תוואי של שביל ומסמן אותו יש חוזה בלתי כתוב: המסמן מתחייב לבחור עבור המטייל את התוואי הטוב ביותר האפשרי. תפקידו של המתכנן לתכלל מכלול שיקולים של בטיחות, נוף, אורך, רמת קושי וכו'. המסמן יבחר את התוואי הכי טוב עבור המטייל, והמטייל יבחר ללכת בתוואי המסומן. בתוואי החדש של שביל ישראל החוזה הזה הופר.

תמיד יש הרבה אינטרסים שנכנסו בבחירת התוואי, זה של רשות הטבע והגנים, זה של המועצות האזוריות, זה של עיריית קרית שמונה, זה של החברה להגנת הטבע, זה של הצבא ובטח עוד כמה שאני לא זוכר, אינטרס אחד נראה שנדחק לקרן זווית: זה של המטיילים. 

שביל הליכה או שבילי ג'יפים וכבישים?

אורך התוואי החדש כ36 ק"מ, מתוך זה כ10.5 ק"מ של שביל רגל, כלומר שבילים שמיועדים להליכה ברגל. כל השאר כוללים יותר מ25 ק"מ של דרכי ג'יפים או הליכה לאורך כבישים. למעשה יש במקטע הזה יותר הליכה לאורך כבישים מאשר הליכה בשבילי רגל. 

באזור אצבע הגליל נמצאות כמה משמורת הטבע היפות בישראל, שבחלקן שביל ישראל כבר עבר בעבר, בתוואי החדש השביל לא עובר באף אחת מהשמורות האלו. למעשה השביל עושה מעקף ארוך על דרכי ג'ייפים חשופות לגמרי על מנת להימנע מכניסה לשמורת הטבע הכי יפות בישראל. מאוד ישראלי המצב האבסורדי שבו רשות הטבע והגנים נאבקת לא כדי להביא את מטיילי שביל ישראל אל שמורת הטבע אל נאבקת כדי להדיר אותם מהשמורות. 

אל תפסידו כתבות טיולים ואאוטדור מעולות מ OUTPANEL: 

שביל אל הנוף או שביל סתם? 

כשמדובר בשבילים ארוכים יש בין המסמן למטייל יש עוד הסכמה בלתי כתובה: השביל היה בתוואי הכי קצר והכי נוח שאפשר אלא אם יש סיבה ממש טובה בדמות נוף יפה במיוחד, נקודת עניין נהדרת, או בעיה לוגיסטית כמו מים שדורשת הליכה בתוואי ארוך יותר. 

בתוואי החדש גם ההסכמה הזו הופרה, המטיילים יורדים דרומה כעשרה ק"מ ואז עולים חזרה צפונה את אותם עשרה ק"מ, רק כדי להגיע לכפר גלעדי. עם כל הכבוד לפסל האריה השואג אין שביליסט עייף בעולם, אפילו זה שי"א בהדר זה היום החביב עליו בלוח השנה, שיתנדב ללכת עוד כ10 ק"מ לאורך כבישים כדי לגעת במורשת טרומפלדור.

מפה: (Israel hiking)

אז מה עושים? יש פתרון!

אחרי כל החדשות הרעות יש גם חדשות טובות: יש פתרון והוא אפילו בכלל לא מסובך לביצוע. זה פתרון שהופך את הירידה מהחרמון והחצייה של עמק החולה לאחד מימי הטיול הטובים ביותר בשביל ישראל, ויום טיול מדהים גם בקנה מידה בין לאומי. 

איך עושים את זה? בעזרת שלושה שינוים קטן שעושים הבדל ממש גדול. אל דאגה יש מפה מצורפת ובכל מקרה כמעט כל התוואי מסומן גם ככה בסימון שבילים. 

1. השינוי הראשון הוא הכנסה של תוואי נחל גובתה מאחורי נווה התוואי, מקטע שביל יפה ומאתגר במידה שמוסיף המון לירידה מהחרמון. 
2. התוספת השניה היא הליכה בנחל בניאס לכל אורכו במקום המעקף הבאמת משמים דרך גבעת האם. 
3. השינוי השלישי הוא ויותר על ההליכה חזרה צפונה מהחלק הדרומי של קרית שמונה ועד לתל חי, במקום זה פשוט עולים אל רכס רמים ומתחברים חזרה אל תוואי השביל. 

לאורך התוואי יש לא מעט מקומות מאפשרים לינה חלקם בתשלום כמו בשאר ישוב וחלקם בחינם, ככה שכל אחד יכול לחלק את המקטע בצורה שנוחה לו, אבל גם לא מעט מקומות שבהם הלינה אסורה, שימו לב לשלטים לאורך הדרך. בתוואי החלופי יש המון המון מקומות להיכנס בהם למים או סתם לשבת בכיף, אז קחו בחשבון הליכה נינוחה. החסרונות בתוואי החדש: תשלום של כ28 שקלים בכניסה לשמורת הבניאס, ולא מגיעים לאריה השואג…  היתרונות: הרבה הרבה יותר כיף.

מאת: שי יגל
צילום: אריה פישלר, רותם אלינסון

לחצו פה לקבל את הכתבות בטלגרם:

לערוץ הטלגרם!