כולנו רוצים לחיות הרבה, בבריאות איתנה ובראש צלול ומסתבר שכבר היום ישנן טכנולוגיות חדשניות, מחקרים פורצי דרך, מוצרים ומתודולוגיות שיעזרו לנו לחיות עד 120 ואף יותר. קפצנו לסקר את כנס Longevity 2025 באוניברסיטת רייכמן בהובלת מיה אלחלל וחזרנו עם תובנות מרחיקות לכת.
בתור קוראי הפאנלים אנחנו בדרך כלל יותר אקטיבים מהאדם הממוצע: רצים, רוכבים ומטיילים. אנחנו משקיעים הון בציוד: נעלי קרבון מהירות, אופניים חשמליים, עיסויים, פיזיותרפיה, תוספי תזונה וויטמינים, כדי להמשיך ולהתמיד בספורט האהוב עלינו במרוץ השנים. רבים מאיתנו מהרהרים: עד איזה גיל נוכל להתאמן, להישאר בכושר ולהימנע מפציעות וממחלות שיקטעו את אורח החיים הפעלתני שלנו?
אל תפסידו כתבות מעולות: הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
ככל שתוחלת החיים ממשיכה לעלות והשירותים הרפואיים והטכנולוגיה מתפתחים עולות השאלות: עד לאן ניתן למתוח את הגבול? האם אפשר גם להתאמן בגיל 70, 80 ו-90? האם נוכל להשלים את סדרת מרתוני המייג׳ורס, או לטפס לפסגת הקילימנג׳רו בגיל 60 ויותר? ומה עם להישאר חדים, צלולים ופרודקטיביים בגיל מבוגר יותר ויותר? על כל השאלות הללו ועוד נתנו מענה כ-30 מרצים וכ-20 נותני שירותים בכנס Longevity 2025 שהיה Sold-Out, בו נכחו כ-500 משתתפים.
מתקפת הביו-האקרים ומה זה בכלל Longevity?
Longevity הוא מושג המתאר את אורך החיים של אדם ובפרט את היכולת לחיות זמן רב תוך שמירה על בריאות ותפקוד מיטביים. כלומר לא רק את אורך החיים אלא גם את איכות השנים שאנו חיים בגיל מבוגר. זהו תחום יחסית צעיר (pun-intended) אבל כבר היום ישנם מוצרים, אפליקציות, סוגי בדיקות ומתודולוגיות שמטרתם להאריך ולשפר את איכות החיים שלנו.
מיה אלחלל, מנחה ואוצרת תוכן הכנס, הקימה את מעבדת הלונג׳ביטי ברמת השרון לאחר שהתמודדה בעצמה עם מצב בריאותי מורכב, החלימה וכך הפך העיסוק בתחום למרכז חייה. היא יזמה את הכנס השנתי ללונג׳ביטי בכדי להנגיש את הידע, המחקרים, המוצרים החדשניים ותוספי התזונה לכל מי שמתעניין בתחום.
הפורמט של הכנס היה מרענן – במקום המבנה המסורתי של הרצאות של 20-30 דקות ויותר עם מסלולים מקבילים, שתמיד גורמים ל-FOMO (הרי אי אפשר להיות בכולן), כאן לכל מרצה ניתנו 5-7 דקות להעביר מסר חד וברור. כך נחשפנו ל-32 מרצות ומרצים בשלושה חלקים באותו אולם, כאשר בין מושב למושב יצאנו להסתובב ביריד הדוכנים שבמבואה. שמתי לב שלא מעט מהמרצים התהדרו בטייטל ״ביו-האקר״, כלומר אנשים שעלו על פיצוח מסויים בתחום שלטענתם יכול להועיל ורוצים לשתף את הקהילה בתובנות שלהם.
ד״ר מיכאל הרלינג – להישאר צעיר ומהיר
ההרצאה המבדרת של הכנס היתה ללא ספק של ד״ר מיכאל (מיקי) הרלינג. לבוש בנעלי ספורט, מכנסיים קצרים וגופיה, רופא המשפחה הלא-שגרתי לא הפסיק להתרוצץ על הבמה, לקפץ ולדלג כמו ילד קטן. זה גם היה המסר שלו: גם בגיל מבוגר אפשר ורצוי לשמור על חיוניות, גמישות ואנרגטיות גבוהה, כלומר להישאר גם מהיר מבחינת תנועה, מה שמוביל להרגשה קלילה וחסרת דאגות כמו נער צעיר.
מיקי חשף שלושה סוגים של סיבי שרירים: Type I שהם סיבים דקים ולא מתעייפים, המסייעים בתנועות האיטיות שלנו כמו הליכה, רכיבה על אופנים וריצה קלה. Type IIa הם סיבים יותר עבים שנכנסים לפעולה בפעילויות יותר עצימות כמו חדר כושר, שכיבות סמיכה או הרמת משקלים במאמץ בינוני-גבוה. הפוקוס של ההרצאה היה בסוג השלישי: Type IIx – הם הסיבים העבים ביותר האחראים לכוח מתפרץ (או מתפוצץ בגרסה של מיקי) ודורשים חיבוריות של העצבים העבים ביותר, שכן בעת הפעלת כוח מתפרץ ועוצמתי הם חייבים ריכוז מלא של המוח בתנועה ההישרדותית.
בשורה התחתונה – לעשות ג׳וגינג 3-4 פעמים בשבוע זה לא מספיק, צריך גם לאמן את סיבי ה-Type IIx בתרגילי כוח מתפרץ כמו אימוני אינטרבלים או strides. אם לא נשתמש בהם, הם ילכו ויתנוונו: גם סיבי השרירים וגם העצבים המקשרים אותם למוח, מה שיוביל לתנועה איטית ו״זקנה״ של הגוף. והרי אנחנו רוצים להישאר צעירים ומהירים גם בגיל מבוגר, לא?
פרופ' אמיר עמדי מנסה להחזיר את המוח אחורה בזמן
ההרצאה של פרופ׳ אמיר עמדי, חוקר המוח מחלוצי המחקר הרב חושי, די פוצצה לי את המוח. במחקרו הראשון אמיר גילה אזור חדש במוח שפועל לפי עקרון ארגון חדש: חישוביות לביצוע משימות. הוא פתח בסקירה של מה זה בעצם קישוריות במוח, בין אזורים שונים האחראים על פונקציונליות שונה ואיך הדמיית מוח של חולי דמנציה נראית לעומת מוח של אדם בריא. הרעיון הוא שחייבים לשמר ולתרגל את הקישוריות במוח כדי להישאר צלולים ובעיקר כדי לא להתנווון ולאבד יכולות קוגניטיביות.
אמיר שיתף בניסוי בכמה שלבים שביצעו באמצעות אפליקציה פשוטה לניווט: בשלב הראשון הם נתנו לנחקרים לצאת ממבוך באמצעות חוש הראיה. ברגע שראו שהם מתקרבים לקיר, הם פנו ימינה או שמאלה עד ליציאה מהמבוך. בשלב השני, התווסף חיווי קולי לחוויית הניווט, מעין סונאר שככל שהנחקר התקרב לקיר, הצליל השתנה בהתאם. בשלב השלישי הראיה של הנחקרים הטשטשה באמצעים מלאכותיים, אך צליל הסונאר נשאר. בשלב הרביעי והאחרון הנחקרים לא יכלו לראות כלל את האפליקציה והיו צריכים להסתמך רק על צליל הסונאר. תוצאות הניסוי הראו שניתן לשמר ולהגביר את הקישוריות בין אזורים שונים במוח (ראיה, ניווט ושמיעה) באמצעות תרגילים שכאלה. אמנם המחקר החל במטרה למנוע הידרדרות של המוח. מחקרי המשך הראו ניצנים לאפשרות ״להחזיר את המוח בזמן״ ולהצעיר אותו ע״י הגברת הקישוריות במוח.
היו גם כמה המלצות פרקטיות מההרצאה הזו ומהרצאות נוספות כמו: לשנות את נקודת ההתחלה או הסיום של הריצה או ההליכה שלנו, לגוון במסלולים בשביל לתרגל את חוש ההתמצאות והניווט, להוסיף קצת סטרס לפעילויות שלנו, להוסיף אתגר לאימונים מדי פעם והכי חשוב – להתמיד.
עדו לאופר מלמד על נפילה טובה
תופעה מוכרת לנו כרצים או כמטיילים: לעיתים נחיתה לא נכונה של הרגל בשילוב חוסר ריכוז עלולה להסתיים בנפילה ופציעה. הסיכון גובר ככל שאנחנו מתבגרים וההשבתה כתוצאה מפציעת נפילה עשויה להיות ארוכה ומתסכלת.
דווקא במקרה של נפילה, הרפלקסים הטבעיים שלנו עלולים לבוא בעוכרינו. לאחר שאביו בן ה-75 נפל ונפצע, עדו לאופר הבין שמניעת נפילות בלבד לא מספיקה – יש צורך גם ללמד איך ליפול נכון.
כמטפל מנוסה באומנויות לחימה, עדו פיתח שיטה בעלת 4 עקרונות שניתן ללמוד ולתרגל כנגד האינסטינקטים הטבעיים שלנו:
- פיזור אנרגיה בעת נפילה: יש לפרוס את האנרגיה על פני כמה שיותר חלקים של הגוף כדי להפחית עומס נקודתי.
- ליפול מגובה נמוך יותר באופן מבוקר מאשר מעמידה ללא שליטה, ע״י כיפוף ברכיים מיד כשאנחנו קולטים שאנחנו נופלים.
- לא להתנגד: לזרום עם כיוון הנפילה ולהיות עם גוף כמה שיותר משוחרר כשזה קורה.
- תרגול ברגיעה: תרגול נפילות על מזרן כשאנחנו רגועים ומוכנים לנפילה יעזור להטמיע את התנועות הרצויות ולהפוך אותן לאינסטינקט שיציל אותנו בזמן אמת.
נתנאל שטרן – שריר הוא ביטוח הבריאות החדש שלך
את ההרצאה שלו התחיל נתנאל שטרן בתרגיל קטן לקהל: שילוב ידיים על החזה, ניתוק הרגל החזקה מהקרקע ואז לנסות להתרומם מישיבה לעמידה על הרגל החלשה – נסו בעצמכם, זה לא קל.
כמאמן כושר המתמחה בגיל השלישי, נתנאל החליט למרוד בתחושת חוסר האונים מול איבוד מסת שריר והחלשות הגוף עם העליה בגיל. לטענתו משקולות לא שייכות רק לצעירים ולמראה חטוב ושרירי, אלא כלי מצויין ליצירת עומס על הגוף שדרוש לחיזוק, בניה ושימור יכולות במיוחד בגיל מבוגר.
עדכונים על תוכן איכותי:
מגיל 30 אנחנו מתחילים לאבד מסת שריר, התהליך מכפיל את עצמו בגיל 60 ונשים מאבדות יותר מסת שריר מגברים. הוא שיתף תוצאות סדרת מחקרים פורצי דרך מ-2015 בשם "Lift More״ שבדקו 100 אנשים בגילאי 60-75 עם דלדול עצם ושריר (Osteoporosis Sarcopenia) אשר נתנו להם להרים משקולות כבדים (כ-5-6 חזרות בכל סט). לאחר 8 חודשים הנחקרים עלו במסת השריר והעצם שלהם עם 0 נחקרים שנפצעו.
החלק המרשים ביותר בהרצאה היה 3 סרטונים קצרים של מתאמנים שלו בגיל השלישי מרימים משקולות, ומבצעים שכיבות סמיכה בשיפוע, וההבנה שניתן להתחזק ולשפר את החוסן של הגוף בגיל מבוגר יחסית, מה שעוזר לנו להישאר פעילים ואקטיביים במרוצת השנים.
יריד המוצרים: מיינדפולנס, שיווי משקל ומדידת גיל ביולוגי
בחלל הכניסה של מרכז הכנסים היו כ-30 דוכנים שהציעו להתנסות במוצרים, לטעום אוכל בריא, לרכוש תוספי תזונה ולהכיר מזונות-על (SuperFoods) שלא ידענו על קיומם. הנה סקירה של כמה שבחרנו לראיין:
Refect – שחר סיפרה לנו שזהו מכשיר ביו-פידבק לתרגול של ויסות של מערכת העצבים, מיועד לאנשים עם סטרס וחרדה שרוצים לתרגל מדיטציה או מיינדפולנס. המכשיר הכדורי משקף מה באמת קורה בגוף ע״י סנסורים המודדים HRV ומוליכות של העור מהאצבעות. במרכז המכשיר ישנה טבעת אור המשנה צבעים (4 צבעים משתנים) מעוררות גבוהה ועד לרגיעה, בהתאם למצב הגוף.
התרגול לוקח 5-10 דקות באמצעות אפליקציה ייעודית. המטרה היא ללמוד איך לווסת את רמות החרדה והסטרס ע״י קבלת הפידבק מצבעי הטבעת ובסופו של דבר נוכל להרגיע את עצמנו גם בלי הכדור. זוהי רכישת מיומנות, ממש כמו שריר שלומדים איך להרפות אותו ולאמן את עצמנו להגיע לרגיעה. האפליקציה גם מספקת גרפים של התקדמות עם הזמן. מתאים גם למתאמנים לפני תחרויות להימנע מחרדת ביצוע ולהתגבר על קשיים פיזיים בזמן האימון.
Ezoon Balance Board – יוחנן גל הקים את החברה לפני 6 שנים ויצר קרש איזון שנע על גליל ומטרתו לעזור לאנשים לשפר את היציבה ושיווי המשקל שלהם. בתקופת הקורונה הביקוש התפוצץ כי אנשים היו תקועים בבית וחיפשו איך להתאמן. הבלאנסבורד מחזק גם את השרירים שאחראים על היציבה וגם רפלקסים של שיווי משקל למניעת נפילות, במיוחד לרצים ולמתאמנים.
המסר של יוחנן לקוראי הפאנל ששואפים לשמור על כושר הוא להתמיד: הוא משתף סרטונים באינסטגרם של אימונים קצרים בני 5-10 דקות שניתן לבצע בכל מקום, על מנת להטמיע הרגל בחיים העמוסים שלנו. יוחנן גם הרצה בכנס, את מרבית ההרצאה שלו הוא העביר על הבמה כשהוא עומד על… ניחשתם נכון – בלאנס-בורד!
BlazePod – עדי גילה לנו שזהו פיתוח ישראלי שבמקור פותח עבור ילדים בשביל להוציא אותם מהמסכים, אבל אז נוצר ביקוש דווקא מענפי הספורט והפיזיותרפיה לשיפור מהירות תגובה, זריזות, יכולות קוגניטיביות גם בשיקום ובהתגברות על כאב, כיון שמתמקדים במכשיר ובאורות במקום בכאב. מדובר על מספר דיסקיות (פודים) המונחות על השולחן. המטרה היא ללחוץ עם היד בפוד במהירות כאשר הוא נדלק בצבע מסויים. ניתן לעבוד עם הבלייזפוד תוך כדי עמידה על פיתה, בוזו, אימוני מדרגה, משקולות. יש אפליקציה עם אימונים שונים למטרות שונות ומעקב אחרי המתאמנים.
Centarix – החברה בהובלת ד״ר נועם מעוז ה-CTO ומומחה מוביל במדידת גיל ביולוגי פיתחה שיטות ומכשירים למדידת גיל ביולוגי באמצעות יכולות אבחון רב-תחומיות הבודקות למעלה מ-200 ביו-מרקרים של הזדקנות. בהרצאה שלו סיפר נועם שהבעיה העיקרית במדידה וחיזוי של הצלחת תרופות בעולם הלונג׳ביטי היא שהתהליך המסורתי לוקח עשורים שלמים. לכן הם פיתחו אלגוריתמים לניתוח אלפי נתונים ויצירת פרופיל ביולוגי מקיף וקבלת תובנות על תהליך ההזדקנות של הלקוחות, האיזון הכימי בגוף ברמה התאית והמולקולרית. בדוכן שלהם הם מדדו רמת סוכר בדם בצורה לא פולשנית והתחייבו ליצור קשר עם המשתתפים בכנס לשיתוף תוצאות הבדיקה ותובנות.
מאת: אלי ארקוש
צילום: אלי ארקוש
קבלו את הכתבות למייל: הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
