נכון, כעת הכל סגור בגלל הקורונה, אבל כדי להשיג כרטיסי טיסה זולים צריך לתכנן ולקנות כרטיסי טיסה 9 חודשים לפני הטיול! אז אם אתם מחפשים גיחה חורפית לעוד כמה חודשים אחרי הבלגן – קבלו את המדריך כיצד להפיק טרק קצר בפחות מ1000 ש”ח! הפעם היעד של שחר אלוש היתה טיבליסי, גאורגיה. וכך עושים את זה:
כתב וצילם: שחר אלוש
כמובן תוכלו להנות גם מביקור בטביליסי המהממת, לחקור שווקים מקומיים ולאכול אוכל שיגרום לכם להתפוצץ מעונג!
גאורגיה בעיני מסמלת סוג של “טיול אחרי צבא קצר” למטיילים שכבר עשו טיול אחרי צבא, ומתגעגעים להרגשה. הרגשה של חופש, תרבות שונה, נופים עוצרי נשימה, אוכל מיוחד וטעים. גיארגיה מספקת ביקורים בשווקים מסתוריים, תחבורה ציבורית שנוייה במחלוקת ועוד… הייתי חייב לבדוק את גאורגיה בעצמי! אך כמו תמיד עם תקציב מוגבל (1000 שקלים) ולא הרבה ימים (4 ימים) הייתי צריך להיות יצירתי!
לפני שנמשיך- הכניסו מייל ונעדכן אתכם, רק אם יהיה לנו משהו מעניין לספר:
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
תכנון המסלול ופריסה לימים
הטיסה, שהוזמנה כבר באיזור פסח (כ8 חודשים מראש) והייתה מציאה אמיתית! עלתה רק כ 660 שקלים (נוו טוב, חורף). בנוהל הרגיל מיד לאחר הזמנת טיסה אני מזמין הוסטל מקומי (שהיה Pushkin hostel) ועלה קצת פחות מ 140 שקלים לכל הלילות. כמובן שלא הייתי מוותר על טביליסי המהממת והקצבתי לה יומיים ברוטו של הסתובבות בסמטאות, שווקים וחנויות נסתרות.
את הטרק החלטתי שאני אעשה יום אחד ארוך במיוחד, של יציאה לפנות בוקר וחזרה בלילה. השמורה שנבחרה “Trialeti Planned National Park”. השמורה ממוקמת כ30ק”מ דרום מערבית לטביליסי. היא קטנה, הררית, ירוקה ומושלמת לטרק קצר. חשוב לציין שהטיול נערך בחנוכה (אמצע דצמבר), ולעלות צפונה בגאורגיה היה בעייתי מאוד, מפאת תנאי מזג האוויר אך גם הזמן. גאורגיה עוד מחכה לי, ובקיץ 2020 אני יוצא לחקור אזור נוסף (כמובן שאשתף אתכם בכתבה נוספת).
אומנם טיול וטרק לייט, אך אל תקלו ראש בציוד
כל תקלה בטרק נובעת מהרצון לסחוב פחות ואי לקיחת הציוד הנדרש למסע. זה קורה במיוחד בטיולי יום מהסוג הזה, בהם מטיילים בקלות ראש מוותרים על התארגנות חשובה ונחוצה, ומשאירים את הציוד בבית. בנוסף, חשוב ללמוד את השטח ולהצטייד במפה/מפות אופליין בטלפון ומספיק בטריה. אומנם השמורה קטנה, אך קל מאוד ללכת בה לאיבוד. היער סבוך, ההרים גדולים מהמצופה וצריך לבוא מוכנים.
- לכל מקרה קחו איתכם מספיק ביגוד חם למקרה שתכנסו ללילה
- מספיק אוכל ושתיה ליום שלם
- בטריה ניידת לחירום להטענת הטלפון
- משרוקית תמיד מומלצת
- עזרה ראשונה בסיסית
- וחשוב חשוב, ביגוד מלא נגד מים, כולל נעליים. במקרה של סופה וצניחת טמפרטורות (שגם ככה מאוד נמוכות) אתם חייבים להיות מוגנים.
הכי כיף להתחיל טרק רגלית ממקום הלינה בעיר
אחד הדברים האהובים עלי זה להתחיל את הטרק ממקום הלינה. ב5 בבוקר כבר הייתי לבוש, עם תיק מוכן ויצאתי לדרך. את היעד שלי יכולתי לראות כבר מכיוון מערב, וזה ההר הגבוה המשקיף על העיר. היעד הראשון “Okrokana” שזהו כפר קטן במעלה ההר. הדרך לשם הייתה מעניינת מאוד, ולא בדיוק תכננתי אותה. צעדתי ברחוב והתחלתי לטפס, הגעתי לגרם מדרגות ארוך, שהוביל אותי מעלה לשביל מערבית לגנים הבוטניים.
פגישה עם מלך גאורגיה!
משם כבר צעדתי בתוך שביל ביער לכפר Okrokana, וממנו יצאתי לכיוון הכביש הראשי. בסמוך לבית הקברות ניסיתי לתפוס טרמפ, והופתעתי שחקלאי מקומי עצר לי דיי מהר, עם אוטו “אופל” שנראה משנת 1786, כמובן שעם זכוכית שבורה. מאחורה באוטו היה נכדו, שידע רק 4 מילים באנגלית “I am the king” ודאג להגיד לי את זה כל כמה שניות בדרכנו ליעד שלי! הכניסה לשמורה. למזלי היו להם פיתות חמות שהם חלקו איתי, זה היה מעדן! אנשים מקסימים.
הכניסה לשמורה
כל הדרך עקבתי אחרי המיקום שלנו עם הנייד, וכשהגענו למקום ממנו רציתי להתחיל, ביקשתי שיעצור. ניסיתי לתת לו קצת כסף, אך הוא סרב, ועוד נתן לי פיתה לדרך! תחילת הטרק גם היה המקום הגבוה ביותר, והיה מושלג מאוד. לאור התיק הקטן והרעננות, פתחתי בריצה של 10ק”מ על שביל שלגי במיוחד. ההרגשה של השלג ברגליים הייתה מיוחדת, לא זכור לי שרצתי על שלג בעבר יותר מכמה מטרים בודדים. למרות השלג, לא היה חלקלק במיוחד והרגשתי ביטחון. לאחר כשעה השלג הפסיק והתחיל בוץ. אין לי בעיה עם בוץ והמשכתי להתקדם לתוך השמורה ולפלטו הגדול שבמרכזה.
השמש האירה והתחיל להתחמם. הורדתי את המעיל ונשנשתי את הפיתה שקיבלתי, שלהפתעתי עוד הייתה חמה בתוך השקית. הירוק היה חזק לכל הכיוונים! לאחר שלוק מים, יצאתי לדרכי…
הפלטו הגדול, המון דרכים וכולן נכונות
טרק הוא חוויה בלתי נשכחת, ויש בו רגעים קסומים שניתן להרגיש חופשיים כי מכירים את השטח. רגעים אף יותר קסומים הם אלו ששטח פתוח גדול לפניך ואף ניתן לראות את היעד, ומספר דרכים שמובילות אליו. כך הוא הפלטו בשמורה. בנוסף לכל הטוב הזה, יכולתי לראות במרחק של עשרות קילומטרים את ההר הכי גבוה בארמניה, שטיפסתי אליו כמה חודשים לפני. כשחיוך מרוח על פני חציתי את הפלטו על שבילים נוחים, לכיוון
המצוק ותחילת הירידה ליער. בדרך החלטתי כן לעלות לפסגה קטנה ולא מתוכננת, שממנה הייתה נקודת תצפית יפה לכיוון הצוקים.
לפעמים הצוקים חדים מהמצופה
הדרך הייתה יפה, ועם הכניסה לאזור העצים התקרר מחדש. הנתיב שבחרתי היה נוח, אך כשהגעתי לנקודת הירידה המתוכננת, גיליתי שהיא מסוכנת מדי. לצערי לחזור אחורה כבר היה רחוק, והחלטתי ללכת בצמוד לצוק לכיוון מערב ולחפש נקודת ירידה נוחה. זה אמנם על פניו נראה כרעיון טוב, אך בדיעבד לקח הרבה יותר זמן ממה שתכננתי.
הצוקים היו מהממים, אך לא הצלחתי למצוא מקום לרדת מהם לכיוון המשך השביל. עשיתי הרבה חצאי נסיונות, שבסוף הכריחו אותי לטפס שוב חזרה. המורל היה גבוה ונהניתי מאוד, אך התחלתי להרגיש שהזמן דוחק ואני אגיע לחושך.
בניגוד לחוויה הקודמת שדיברתי עליה (כשרואים יעד ויש המון דרכים), הפעם הרגשתי הפוך, שאני רואה את היעד, אך אין דרך להגיע אליו. כמובן שלאחר כשעתיים הצלחתי לחצות במקום בטוח את הוואדי, ואז מצידו השני לרדת אליו בבטחה.
היער וסיום הטרק
אני לא חובב יערות גדול, אך הפעם היער הפתיע לטובה והיה משובץ בבקתות אבן נטושות, חריצים בגובה אדיר וצמחיה יפה. חציתי אותו במהרה לכיוון הירידה האחרונה והארוכה לכיוון הכפר “Tbisi” שמדרום לשמורה. הירידה הייתה יחסית מתונה, אך ארוכה ועם נוף משגע. דילגתי אותה בצעדים מהירים וקטנים, תוך מבטים חטופים לכיוון השמש השוקעת. כבר ידעתי שאספיק להגיע ממש עם השקיעה לכביש וזה הרגיע אותי. עם חיוך מרוח על הפנים של יום מספק, ובטן רעבה הגעתי לכפר ויצאתי לכביש לתפוס מיניבוס חזרה לטביליסי בירת גאורגיה.
הדרך לטביליסי
אומנם המתנתי כשעה וחצי למיניבוס, אך לאחר שהגיע את השעה וחצי של הנסיעה אני לא זוכר, כי נרדמתי במיידי על איזו דודה ענקית שישבה לידי. כשהגעתי לתחנת האוטובוסים שהייתה בסמוך להוסטל, צעדתי אליו, עשיתי מקלחת חמה ויצאתי לחקור את העיר בלילה ולאכול חצ’פורי חם ומלא חמאה. את היום שאחרי ביליתי בשוק הענק של מרכז העיר, טעמיתי כל מיני מאכלים וסיימתי את הטיול מרוצה מאוד!
גאורגיה בפחות מ 1000 ש”ח
מי שרעב לחוויה דומה לטיול שלו אחרי הצבא, אך אין לו זמן, כסף או גם גם לטיול ארוך, יכול למצוא חן רב בקפיצה קטנה לגאורגיה בחורף. הטרק הלא עונתי הזה יפיל אתכם מהרגליים, לא ידרוש הרבה לוגיסטיקה ויתן לכם הרגשה וטעימה מהטיול שחלמתם לחזור אליו. עמדנו בתקציב! ועוד טרק מדהים מאחורי!
- טיסה- 660 ש”ח
- הוסטל- 140 ש”ח
- אוכל – 100 ש”ח
- תחבורה ציבורית- 50 ש”ח
