מחקר מקיף של גרמין, בשיתוף אוניברסיטאות הרווארד, אוקספורד ועוד, מנסה לראשונה למדוד את התחושה החמקמקה הזו של אושר בכלים של שעון חכם, קלוריות, שינה ודיווח עצמי. דב טיבי צולל אל הנתונים, ומגלה משהו מפתיע מאוד – שלא נאמר בצורה מפורשת בפרסומים עד כה:
כתבות, תובנות והשראה – פעם בשבוע. להצטרפות:
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מאשר משלוח פרסום ועדכונים
הממצאים העיקריים:
המחקר הושק לראשונה ב־18 ביוני 2024 בפורום האושר של לוגאנו, שווייץ. הממצאים ממנו פורסמו על ידי גרמין.
פעילות גופנית יומית ושינה מספקת – היו בקשר חזק עם עלייה באושר וירידה ברמות הלחץ. אבל זה לא בא בקלות.
יציבות רגשית השתנתה לפי גיל – מבוגרים נטו להיות יציבים יותר רגשית, בעוד צעירים חוו יותר תנודות.
ניטור רגשות – נמצא שיעור שימור משתתפים גבוה, מה שמעיד על כך שהניטור העצמי של רגשות נתפס כבעל ערך.
ספורט הוא משני – רמות האושר הגבוהות ביותר דווחו בפעילות תרבותית, חברתית, אכילה, או בילוי עם חברים ומשפחה.
איך בודקים אושר
המחקר מתשאל משתתפים לאורך 8 שבועות ב 3 שאלונים ביום – זה ייחודי מבחינת עומק הבדיקה (וכדי שיעמדו בחקירה כזו, הוא מעודד אותם לשתף פעולה עם הנחות על גרמין, והגרלות של שעונים…). שלוש פעמים ביום נשלח סקר לסמארטפון של המשתתפים, שבו הם מתבקשים לדווח על רמת האושר הנוכחית שלהם ועל הפעילות שקדמה לדיווח. המידע מושווה לנתונים משעוני Garmin והטלפונים כדי ליצור תמונה איכותנית וכמותית עשירה של השפעת משתנים כמו פעילות גופנית, שינה, חברה ולחץ על תחושת האושר.
המטרה היא להבין את הדינמיקה של אושר ורווחה נפשית בחיי היומיום, ואת הגורמים המעצבים את תחושת האושר הסובייקטיבית שלנו. המחקר בוחן עד כמה האושר נמצא בשליטתנו, מה הקשר בין פעילות גופנית לבין תחושת רווחה, ואילו דפוסי התנהגות מנבאים בצורה הטובה ביותר רמות גבוהות של אושר.
כמו כן, המחקר מנסה לזהות סמנים ביומטריים ואמצעים טכנולוגיים – כגון שעונים חכמים וסמארטפונים – שיכולים לשמש לחיזוי תקופות עתידיות של אושר או חוסר שביעות רצון.
שאלות נוספות שנבדקות הן: האם יש לנו נקודת איזון קבועה של אושר? באיזו מידה הציפיות שלנו מעצבות את החוויה הרגשית? והאם מעקב מודע אחר תחושת האושר משנה את התנהגותנו לאורך זמן? לבסוף, המחקר מבקש להבין את תהליך ההסתגלות ההדוניסטית, ולבחון האם – ואיך – ניתן להפוך לאנשים מאושרים יותר באמצעות שינוי בהרגלים ובהתנהגות.
לטענת עורכי המחקר, יש לו שני חידושים עיקריים:
מספר גדול מאוד של משתתפים – הכוונה היא להרחיב אותו לעוד 10,000 משתתפים.
ניתוח כמותי מתמטי של הקשר בין ההוצאה הקלורית האקטיבית היומית להערכת תחושת האושר.
כשיש מספרים קשה להתווכח
ההודעה לעיתונות מהמחקר הזה, מציגה את הגרף הבא בלי לספק הרבה ניתוח מעבר לטענה שיש קשר בין הוצאה קלורית לכושר:
הקשר בין הוצאה קלורית אקטיבית יומית לתחושת אושר (גרמין)
ניתוח עצמאי של דב טיבי מאאוטפאנל
הגרף שפורסם נראה מרשים, אבל כשמנקים ממנו את שני הקצוות של שריפת קלוריות גבוהה מאוד – הקשר נעלם. למעשה, עד 700 קלוריות ליום, אין כמעט קשר בין פעילות גופנית לבין אושר מדווח!
עיון קצר בגרף מעלה תהיות לגבי דיוק המסקנה. האם נמצא כאן באמת קשר מובהק בין ההוצאה הקלורית היומית לבין תחושת רמת האושר? אני מעתיק את הנתונים מהציור לגרף שנראה כך:
הקשר בין הוצאה קלורית אקטיבית יומית לתחושת אושר (גרמין שחזור)
קשר בין כושר לאושר? כן, אבל…
כפי שניתן לראות, כשמסתכלים על כל הנתונים כמקשה אחת, מתקבל מתאם חיובי סביר (0.448) בין ההוצאה הקלורית האקטיבית היומית לתחושת רמת האושר, אך זה רק בגלל שתי הנקודות של ההוצאה הקלורית הגבוהה (מעל 800 קלוריות). כאשר ההוצאה הקלורית נמוכה יותר לא ניתן למצוא מתאם בינה לבין רמת האושר המוערכת.
הקשר בין הוצאה קלורית אקטיבית יומית של עד 700 קלוריות לתחושת אושר (עיבוד מגרמין)
האם ניסו להקל על הציבור?
בהנחה שהנתונים הגולמיים המוצגים במחקר מדויקים – אזי ניתן לטעון שיש קשר בין שריפת קלוריות יומית בפעילות גופנית לבין הערכה סובייקטיבית של רמת האושר. אבל – וזה חשוב מאוד, הקשר הזה מתקיים רק בתנאי שנשרפו מעל 700 קלוריות! כל עוד ההוצאה הקלורית היומית בפעילות גופנית קטנה מ 700 קלוריות, זה לא מעלה ולא מוריד בתחושת האושר.
מה נדרש כדי לשרוף 800 קלוריות ביום
כדי לשרוף 800 קלוריות ביום יש לבצע פעילות גופנית מכובדת למדי: נדרשת פעילות גופנית בעצימות בינונית במשך כשעה וחצי כדי לשרוף 800 קלוריות ולהרגיש מאושר. הנה מספר דוגמאות לפעילויות כאלה, עבור אדם ממוצע השוקל 70 ק"ג:
ריצה בקצב 7.5 דקות לק"מ במשך 90 דקות
שחייה בעצימות בינונית במשך 75 דקות
רכיבה במהירות של כ־18 קמ"ש במשך 90 דקות
הליכה בשטח בקצב בינוני או בעלייה במשך 120 דקות
טניס במשך 105 דקות
חתירה בקצב בינוני במשך 80 דקות
ריקוד עצמי במשך 120 דקות
כדורסל במשך 80 דקות
כדורגל במשך 75 דקות
עובדת על האושר בחתירה של 80 דקות
פעילות גופנית ותחושת אושר
מדוע יש קשר בין פעילות גופנית לאושר? מקובל לראות בזה תוצר של שחרור אנדורפינים, אותם כימיקלים המכונים גם "הורמוני האושר". בתהליך ביוכימי מורכב הם משתלבים עם קולטנים במוח המובילים להפחתת תחושת כאב, לשיפור מצב הרוח ולהפחתת תחושת דיכאון וחרדה. מכאן, הדרך לתחושת אושר קצרה. בנוסף, פעילות גופנית מגבירה את זרימת הדם והחמצן למוח, מה שמשפיע על תפקוד המוח ותחושת הערנות. היא גם משפרת רמות של נוירוטרנסמיטורים כמו סרוטונין ודופמין, שמשחקים תפקיד חשוב בוויסות מצב הרוח.
לצד ההשפעות הביולוגיות, יש גם אלמנטים פסיכולוגיים: האימון הגופני יכול לגרום לתחושת הישג ולהגברת הביטחון העצמי, מה שמוסיף עוד נדבך לאותה תחושת אושר.
מחקר אקדמי מרשים בשיתוף חברת גרמין מראה באופן סטטיסטי כמותי עד כמה פעילות גופנית ושריפת קלוריות תורמות לתחושת האושר שלנו. מבדיקה שלנו את הנתונים, נראה שכדי להרגיש זאת יש לשרוף קרוב ל- 800 קלוריות ליום.
