קבלו טרק רגלי בנופי הטבע הפראיים של רומניה ברכס פאגראש. נופים מדהימים יש כאן, הרים גבוהים, מפלים, נהרות ואגמים יפים. אפשר להאריך או לקצר אותו, לגוון ולדייק אותו כרצונכם. אפרת בן חמו מספרת על חציית רכס פאגראש ברומניה:
רכס פאגארש- הנה אני באה!
בסוף אוגוסט טסתי לרומניה לטרק של 4 ימים בשמורת הטבע פאגארש עם תרמיל גב ומצלמה. רכס פאגארש נמצא במרכז רומניה והוא חלק מרכס הרי הקרפטים הדרומיים. בטרק תחצו את כביש הטראנספאגראשן ואגם באלה המתויירים, ותגיעו לפסגה הגבוהה ביותר ברומניה- פסגת מולדובאנו בגובה 2544 מטר. עובדה זו לבדה שכנעה אותי עוד מהבית כשתכננתי את הטרק לסגור את הטיסה לרומניה. גיליתי במחקר המקדים שאת הטרק הזה אפשר להאריך או לקצר בימים משני הכיוונים מזרח ומערב, ויש לא מעט מסלולים שתוכלו לעלות או לרדת מהם, כדי להתחיל או לסיים את הטרק. את החלוקה לימים התאמתי לפי מקומות הלינה והיכולת הגופנית שלי. חשוב לזכור שמדובר בטרק למטיבי לכת עם עליות וירידות של כ- 1000 מטר ביום ויותר, תלוי בתכנון שלכם. זהו טרק שנחשב מאתגר אבל שווה מבחינת הנופים המדהימים.
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
עונה מתאימה ומזג אוויר
העונה הטובה ביותר לטייל בפארק פאגארש היא בין תחילת יוני לאמצע ספטמבר. גם בעונה עצמה מזג האוויר באזור נחשב לא יציב: יתכן ותפגשו גשם חזק, רוחות מנשבות, ערפל וקור שיגבר בערבים. בכל זאת אנחנו נמצאים באזור הכי גבוה ברומניה. בדקו את מזג האוויר בכל יום והערכו עם ציוד מתאים.
במעלה הרכס שם הרוחות חזקות
הגעה, תחבורה ו…דובים!
הטיול שלי מתחיל בבוקרשט, שם נחתתי בטיסה ישירה מישראל. אפשר גם לנחות בעיר סביו הקרובה ביותר לאזור רכס פאגארש. כשקניתי בבוקר כרטיס נסיעה לעיר פאגארש, אמרה לי נציגת הרכבת "אין מקום ישיבה הרכבת מלאה". "אני אעמוד" אני עונה לה ומקבלת כרטיס. רכבת זו דרך נהדרת להסתובב ברומניה אם אתם לוקחים בחשבון שאין רכבת בכול שעה, שהן איטיות, לא תמיד עומדות בזמנים והן לא מגיעות לכל עיר. אם תרצו לנסות לתפוס אוטובוס תצטרכו את עזרת המקומיים פשוט כי אין מידע מספק באינטרנט. בדיעבד היום, אני חושבת שהיה נכון לשכור רכב וליהנות מנוחות וניצול הזמן האפשריים. תחשבו על זה.
מצטרפים לווצאפ של אאוטפאנל
מאחר ולא היה לי כרטיס שמור למושב, הסתובבתי בין המושבים הפנויים ויצרתי קשר עם לא מעט נוסעים מקומיים. הבנתי שרוב המבוגרים מדברים מעט אנגלית, אבל הדור הצעיר שולט בשפה. באחד הכיסאות התיישבה לידי אישה וכשהתחלנו לדבר היא הזהירה אותי לגבי דובים ברומניה. כן, יש דובים ברומניה! לשמחתי לא פגשתי אותם אבל ראיתי את הסימנים שהשאירו בשטח. בהמלצתה הורדתי אפליקציה רומנית (BEAR-RO) המתריעה על מיקום דובים שנראו לאחרונה והצטיידתי בספריי פלפל, משרוקית ופעמון.
שינויים של הרגע האחרון
עוד בארץ קראתי בפייסבוק על מטיילת שציינה שמקום הלינה הראשון שלי בטרק (Sâmbetei Valea Cabana) בשיפוצים ולכן סגור. אבל זה היה לפני חודש ולא הצלחתי ליצור קשר עם בעלי המקום מישראל. המטרה הייתה לעלות כ- 6 ק"מ עוד היום עד לבקתה ולישון שם. ביקשתי מהאישה שאיתי ברכבת להתקשר אליהם ולשאול אם יש להם מקום פנוי בשבילי. היא עשתה זאת בשמחה ובסיום השיחה למדתי שהמקום סגור עד לתחילת העונה הבאה. פתחתי את תוכנית הטרק ועשיתי שינויים – כמה טוב שיש תוכנית נוספת למקומות לינה.
לאן השביל מוליך אותי?
לינה: קבנה, ריפיוג' או אוהל
בשמורת הטבע פאגארש ניתן למצוא שלושה סוגי לינה: הראשון קבנה (Cabana) – בקתות שמתוחזקות ע"י צוות מקומי עם מיטות + ארוחות בתשלום. יש מספר מאוד מצומצם של קבנות בשמורה. לחלקן יש אתר אינטרנט והדרך הטובה ביותר להזמין מראש מקום היא בטלפון עוד מהארץ. קחו בחשבון שרוב בעלי הקבנה דוברי רומנית בלבד.
השני הם ריפיוג'ים (Refugiu) – בהם תמצאו דרגשי שינה בלבד. תצטרכו להביא שק שינה ולדאוג לאוכל בעצמכם. אבל היתרון הוא שהריפיוג' הוא ללא עלות. אוהל – תצטרכו להביא אוהל טוב, עמיד לגשם ורוחות חזקות, שק שינה ולדאוג לאוכל בעצמכם. ההמלצה שלי במידה ואתם מטיילים עם אוהל היא לפתוח אותו ליד ריפיוג' או בקתה. בחרתי לישון בבקתות כדי להקל על משקל התרמיל. בגלל הקושי בתקשורת עם הבקתות מהארץ, ומתוך קריאת משובים ממטיילים אחרים על מצב הבקתות, לקחתי איתי גם שק שינה.
הזריחה עולה בצבעים שקטים
מים
נושא הצטיידות במים היה מקור דאגה ראשון, בכל זאת אנחנו בשטח ולמרות שמזג האוויר לא חם, צריך לשתות מים והרבה. הכלל מבחינתי הוא שלא שותים ממקורות מים שהמים בהם עומדים וזה כולל אגמים, הם פשוט לא נקיים לשתייה.
אפשר לשתות מים הזורמים בנחלים, בתלות בחורף הקודם. בנוסף כמות המים תלויה בעונה בה הגעתם. אם מגיעים בסוף הקיץ כנראה שחלק מהנקודות יהיו כבר יבשות. אפשר להצטייד במים בקבנות שתבקרו בדרך, ואני הוספתי לתיק מטהרי מים, עדיף תמיד שיהיו.
ציוד וקניות הכנה
הרכבת עצרה בבראשוב ואני עשיתי את דרכי לדקטלון ולסופרמרקט לידו להצטיידות בציוד שהיה חסר לי. שיניתי את מסלול הטרק בגלל שהבקתה הראשונה סגורה, והחלטתי לקנות גם מזרן שינה ולאפשר לעצמי לישון גם בריפיוג'ים. כאן תוכלו לרכוש בלון גז – אני מצאתי גם את הסוג המוברג. אני עוצרת בסופר ומתארגנת על אוכל לטרק, לחם, מרקים, אורז, חטיפי אנרגיה ופירות. עוצרת גם בכספומט ומושכת כסף מקומי שילווה אותי בימים הבאים. הכסף המקומי הוא ליי וברוב הבקתות תוכלו לשלם במזומן בלבד.
חזרתי לרכבת לאחר כשעתיים ונסעתי לעיר פארגאש. משם, אין רכבת או אוטובוס שאפשר להגיע איתו למלון Regine Floarea זהו המלון הקרוב ביותר לתחילת המסלול. יצאתי מתחנת הרכבת והחל לרדת גשם שוטף. קראתי המלצות להשתמש בטרמפים ושזו דרך מוצלחת, אבל מראש החלטתי שאני לא מבזבזת זמן בטיול בנסיעות ולכן חיפשתי מונית. התחלתי לצעוד לכיוון העיר, ודי מהר עליתי על מונית למלון.
נעלים טובות באזור הזה הן חובה, כולל גרביים להחלפה במידה והן נרטבות. טיילתי רוב שעות היום עם חולצה קצרה, מעיל רוח ומכנס ארוך. בלילות קר ומעיל טוב הוא חובה. גיליתי שלי מאוד נוח לטייל עם מקלות הליכה, הם מקלים את העומס על הברכיים ומפעילים את הידיים. מארגנת את כל הציוד בתיקים עמידים למים מתוך ידיעה שיתכן וירד גשם בטרק. כדאי שכל הציוד שלי יהיה יבש כל הזמן. מסדרת את כל אלו בתרמיל עד 40 ליטר שהגעתי איתו עוד מהארץ. ארוחה טובה ואני מוכנה לשינה ולתחילת המסלול מחר.
4 ימי טרק בשמורת טבע פאגארש כ- 60 ק"מ. תיכנון ושימוש באפליקציית MAPY.CZ
יום ראשון – Floarea Regiei-Refugiul Vistea
- מרחק- 13 ק"מ
- יפוס- 1874 מטר
- ירידה- 346 מטר
מסלול יום ראשון. תיכנון ושימוש באפליקציית MAPY.CZ
הכנתי את עצמי ליום גשום אחרי שירד גשם חזק יום קודם. לשמחתי יום האתמול היה היום הגשום היחיד שהיה לי בכל הטיול. זכיתי!
לפני הטרק למדתי שמזג האוויר הפכפך בטרק בעיקר בהרים הגבוהים. השמיים היו מעוננים רוב שעות הבוקר ולקראת הצהריים נכנס ערפל שבא ונעלם לו. אני עולה בהדרגה ומגיעה לקבנה Sâmbetei Valea. הקבנה בשיפוצים רציניים ונראה שהולך להיות מקום נחמד לאלו שיגיעו בעתיד.
סימוני מסלול פשוטים וברורים
כמעט בכל קבנה ובסביבת עדר כבשים בהרים תמצאו כלבים משוטטים. תשמעו אותם מרחוק וחלקם לא ממש נעימים במפגש פנים מול פנים. אני מעמידה את מקלות ההליכה שלי כהגנה על הרגליים וממתינה עד שהכלבים נרגעים, עוזבים אותי או צועדים איתי בדממה. מיד אחרי הקבנה, הנוף נפתח ומתחילים לראות את ההרים.
סימני הדרך בטרק ברורים כל כמה מטרים. לכל שביל יש צבע וצורה וקל להבחין בהם. בעזרת סימני הדרך אני מגיעה לתחילת הרכס וכשאני צועדת בו הנוף נפתח ופשוט מפעים. אני ממתינה כמה דקות כדי לאפשר לערפל לנוע באיטיות ומגלה נוף מדהים בכל פעם מחדש. רוחות חזקות מנשבות כאן למעלה על הרכס- אני לובשת את מעיל הרוח/ גשם הצהוב שלי ומכסה את הראש. שמחה שהוא איתי, זהו בהחלט פריט לבוש חיוני בגובה שכזה וכל כך שימושי בטרק.
ריפיוג' Mică Fereastra לא ראוי לשינה ואני צועדת הלאה
לקראת השעה 18:00 בערב אחרי הרבה עליות וירידות בין ההרים בנופים מרשימים, אני מגיעה לריפיוג' Mare Viștea. הטמפרטורות צונחות כל הדרך ובמטרים האחרונים מבעד לערפל אני מזהה דמויות אנשים צועדות לכיוון הקבנה ממולי. אנחנו נפגשים בכניסה לריפיוג' ואומרים שלום. מסתבר שאת הערב אני מעבירה עם ארבע צ'כים גדולים וחמודים.
מיד אנחנו מגבשים תוכנית להתארגנות על מים לשתייה. אנחנו מתחלקים לשתי קבוצות. חלק לוקחים בקבוקים ויורדים מטה לאגם ולנחל לידו, וחלק נשארים להתארגן בריפיוג'. הצ'כים כל כך חמודים והם לוקחים לי את הבקבוקים ומאפשרים לי להתארגן בריפיוג'.
הנוף מראש הרכס Șaua Gălășescului
מה יש בריפיוג' אתם שואלים? דרגשי שינה בשתי קומות – הבנים ישנו למטה ואני ישנתי למעלה. היה שולחן וספסל עליו יכולנו לבשל ולאכול. היה גם מכשיר קשר למצב חירום. פתחתי את הגזיה שלי והכנתי מרק, אורז וקפה עם עוגיות לקראת שינה. לצ'כים למדתי, אין בעיה לסחוב ציוד – הם באו עם תיקים ענקיים וציוד מעולה. אני לעומתם למדתי מהטרק הזה להיות יותר מצומצמת בציוד, למרות שמלכתחילה הגעתי עם ציוד צנוע ומועט.
יום לא פשוט היה לי כיום ראשון בטרק – אני חושבת על מה שעברתי כשאני בתוך שק השינה. תרגלתי צעידה בארץ אבל לא של גובה שכזה ולכן עצרתי לא מעט למנוחה, תירוץ טוב לצלם את הנוף המדהים מסביב. מה מצפה לי מחר? האם יהיה קל יותר? כיבוי פנסים והשינה באה מהר מאוד כשהגוף עייף. השעה בשעון לא ממש מעניינת.
איזה כיף לראות את הריפיוג' Viștea Mare!
יום שני- ממשיכים לעלות
- Refugiul Viștea Mare-Refuge Balea Tunnel
- מרחק- 15.6 ק"מ
- טיפוס- 1398 מטר
- ירידה- 1642 מטר
קמתי בשעה 5:30 לבוקר חדש. התארגנות מהירה, מכינה קפה חם ואני בחוץ לתפוס את הזריחה. חוזרת לשביל האדום ומתחילה לטפס, מצלמת את הזריחה מכמה מקומות בדרך וכבר מזהה שהיום יהיה לנו שמש טובה ושמיים כחולים.
מסלול יום שני. תיכנון ושימוש באפליקציית MAPY.CZ
פונה שמאלה ומתחילה לטפס לאט לעבר פסגת מולדובאנו- הפסגה הגבוהה ביותר בטרק הזה 2544 מטר. ממש לפני ההגעה לפסגה עוקפים אותי שני מקומיים ואני מצלמת אותם בשמיים פתוחים. איזה נוף מרהיב 360 מעלות. היה שווה להגיע לכאן אני אומרת לעצמי למרות שאני יורדת חזרה את כל העלייה ופונה שמאלה להמשך השביל האדום.
אני ממשיכה לטפס לגבעות ולרדת מהן עד לפיצול השביל, כשאני רואה מימין את אגם Podragu וקבנה Podragu. מצלמת את האגם וממשיכה ישר בסימון האדום. עוברת את אגם podu giurgiului שלידו נמצאות שאריות מריפיוג' מפורק לחלוטין. ממשיכה לטפס ולרדת והפעם נפגשת עם שביל סולמות וחבלים. זהו חלק קשה ולכן אני עוצרת וקושרת את הציוד היטב לתיק ועוברת את המשוכה לאט ובזהירות. קחו את הזמן כאן!
אגם ובקתת Podragu
אני מגיעה לאגם Capra ועוצרת למנוחה. אני יודעת שלפני עלייה חדה אחרונה להיום ואני אוגרת כוחות. לידי עוצרים 3 בחורים מאוסטריה שיצאו לטיול יום הלוך ושוב. הם מבחינים בעייפות שלי ומכבדים אותי בבננה, ויחד אנחנו צועדים עד לאגם. אכן, אנשים זרים וטובים באמצע הדרך. אחד מהם נצמד אלי ומדבר איתי כל הדרך. עלייה קשוחה אבל בסופה ממתינה ירידה עד לאגם בלאה.
האגם שקט וסביבו ניתן למצוא חנויות מזון, מלונות ואזור לפתיחת אוהלים. כביש טרנספגרשאן המוכר מתחבר לאגם ולכן המקום מלא במכוניות ומטיילים. אני קונה פירות להמשך הטרק. האוסטרים בטובם מציעים לי טרמפ עד לקבנה שאשן בה ואין שמחה ממני. הרגליים עייפות וכואבות ולמרות שמדובר בנסיעה קצרה, טוב הלב הזה מחמם את לי את הלב.
הבקתה לא גדולה: חדר שינה משותף אחד, מטבח וחדר אוכל משותף. אני ממהרת להתקלח במים חמים. מתיישבת בחדר האוכל מול הנוף ומזמינה צו'רבה – מרק חם ותה. בזמן שאני אוכלת נכנסת חבורה גדולה של מטיילים רומנים שמתישבת לשולחנות ומתפתחת שיחה לאורך הערב. מסתבר שהם קבוצת מטיילים שיוצאת לטיולי יום או יומיים מבראשוב. הם מוציאים שתייה חריפה מקומית, מפעילים מוזיקה ומתחילים לשיר. נהנתי לחוות איתם את הערב הזה, בדרך שלהם. בשלב מסוים אני פורשת למיטה ונרדמת למרות המוזיקה והרעש מסביב.
אגם באלה בירידה אליו
יום שלישי- בולדרים בדרך
- Refuge Balea Tunnel-Cabana Negoiu
- מרחק- 11.3 ק"מ
- טיפוס- 1030 מטר
- ירידה- 1518 מטר
מסלול יום שלישי. תיכנון ושימוש באפליקציית MAPY.CZ
אני מקבלת את הבוקר החדש מוקדם מאוד כדי להספיק ולצלם את האגם בזריחה. צועדת את המנהרה חזרה לאגם, פונה שמאלה ומתחילה לטפס בשביל האדום. מצלמת כמה תמונות וממשיכה. אני זוכרת שלמרות שהיום אני אעשה רק 11.3 ק"מ, הם קילומטרים לא קלים של בולדרים עם עליות וירידות חדות. זהו יום קשוח בירידות אבל גם יום עם נוף הרים יפה.
מרחוק אני מזהה את רפיוג' Călțun, יש לו מבנה של חללית והוא צבוע בצבע ירוק בוהק. נראה כמו מקום טוב לעצור בו לשינה אם צריך. אני עוצרת להפסקת קפה חם ומנוחה טובה על האגם הצמוד לרפיוג' ולאחר מכן ממשיכה לטפס ולרדת בין נוף הרים מרשים עד למפגש בין 2 סימוני אדום. אם אמשיך שמאלה אעבור דרך קשוחה של חבלים ויתדות- אני מוותרת. אני מקשיבה לגוף שלי ואני בוחרת בנתיב הימני שנחשב קל יותר וממשיכה בדרך שרובה במגמת ירידה.
הליכה על בולדרים בדרך לאגם Călțun
מתחילים לראות עצים, לשמוע נחלים זורמים, וההליכה על הבולדרים מתמעטת. בשלב מסוים רואים מרחוק את קבנה Negoiu שבה אשן הלילה. בשלב זה נכנסים ליער עם נחלים מסביב, הרבה גשרים שניסיתי לספור ובשלב מסוים התבלבלתי בספירה אז הפסקתי.
אני מאטה ושמה לב איפה אני שמה את הרגל ובמה אני נאחזת. חלק מהמקומות צרים ונמצאים על קצה תהום ובחלק מהגשר או מגזעי עצים המחוברים יחד, נראים שברירים. אני צועדת לאט ובטוח באזור הזה.
בירידה מטה, מרחוק אפשר לראות את קבנה Negoiu
לקבנה Negoiu 2 מבנים. במבנה הראשון בעל המקום הפנה אותי למבנה השני – "זה 100 מטר מפה", אמר כשראה את פני נופלות ממחשבה על המשך הליכה. בכניסה לקבנה מורידים את הנעליים ונועלים נעלי בית שבעל המקום נותן. המקום גדול, ובהחלט אפשר לדמיין את המקום פעיל בתקופת הסקי בחורף כששלג סביב. אני סוגרת חדר ללינת הלילה.
בעל המקום לא מדבר אנגלית והילד שלו עושה את רוב העבודה מול תיירים לא מקומיים. Wi-Fi תמצאו רק בחדר האוכל, התיישבתי ובדקתי מה המצב בארץ. אי אפשר באמת להתנתק, הלב והראש לא מניחים בתקופת המלחמה. פגשתי מטיילת רומניה שישבה איתי יחד לקפה בחדר האוכל. להפתעתי, היא היתה מאוד מעודכנת על המצב בארץ אצלנו התעניינה ודאגה לגבי מה שקורה אצלנו. גם לה יש חברים ומכרים בישראל.
נפרדת מנוף ההרים ונכנסת ליער.
יום רביעי ואחרון- יורדים
- Cabana Negoiu-Porumbacu de sus
- מרחק- 17 ק"מ
- טיפוס- 25 מטר
- ירידה- 1093 מטר
מסלול יום רביעי. תיכנון ושימוש באפליקציית MAPY.CZ
בוקר חדש. היום האחרון של הטרק. זהו גם היום הארוך ביותר בכל הטרק כ- 17 ק"מ, כולו בירידה. כולו בהליכה על שביל רחב מתפתל כמו נחש בתוך היער. התחלתי לצעוד לקראת השעה 8 בבוקר, לא הייתי רוצה להפתיע איזה דוב רעב ביער בזריחה.
שביל ההליכה בתוך היער
הקילומטרים האחרונים הם על שביל סלול למכוניות שעובר בין כפרים קטנים, כשבימי שני עד חמישי מאוד קשה למצוא רכב שלפחות יוציא אותך משם. כך שמצאתי את עצמי צועדת עד לכפר Jos de Porumbacu. אל תתרגשו, גם הוא כפר קטן, אך כאן עצר לי טרמפ אחד שלשמחתי לקח אותי בדיוק ליעד שלי – העיר סיביו. הנהג היה אדיב למרות שלא דיבר מילה אחת באנגלית ולמרות זאת הסתדרנו. הראתי לו בגוגל מפות לאן אני רוצה להגיע במרכז העיר.
לחצו פה להצטרף לערוץ אאוטפאנל בטלגרם
בדרך ברכב מול הנופים הזזים מהר תוך כדי תנועת הרכב, סיכמתי לי בראש את הטרק עם הנופים היפים האלו, האנשים והחוויות שאספתי. ביקרתי בטיול הזה באחת משמורת הטבע היפות יותר בארופה ואני בהחלט ממליצה לבקר פה בעונה. אני חוזרת עם הרבה תמונות, חוויות וזיכרונות שילוו אותי הלאה. תודה לכול המקומיים והמטיילים שפגשתי בדרך, אתם שותפים להנאה, להתראות רומניה – אני עוד אשוב, בשמחה!
