האם לקחי השבעה באוקטובר מחייבים אותנו לפתח כישורי מילוט?

בעולם שבו אנחנו נחשפים באופן יומיומי לסיפורים של אסונות, פיגועים, וסכנות קיומיות, נשאלת השאלה – איך אנחנו כפרטים וכחברה מתמודדים עם המצב? האם מוכנות לאירוע שבו תאלץ לבצע מילוט מפני סכנה מיידית, שבעבר הייתה שייכת למוסדות צבאיים או כוחות מקצועיים בלבד, הפכה היום לנושא שחשוב לכל אזרח? 

בשנים האחרונות, המציאות הגיאו-פוליטית עברה תמורות משמעותיות, והאיומים מבית ומחוץ הולכים ומתרקמים לכלל תחושת חוסר ביטחון הולמת. לצד זאת, החשיפה המוגברת לאלימות, טרור ומלחמות, במציאות, בתקשורת וגם ברשתות החברתיות, משנה את האופן שבו אנו תופסים את הסיכון שבסביבה שלנו. האם עלינו להתכונן אחרת למציאות חדשה, שבה האחריות להתמודדות עם הסיכונים היא בידינו בלבד?

אלפים מקבלים את כתבות האאוטדור הטובות בישראל מ OUTPANEL פעם בשבוע. הכניסו מייל פה:

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים

היכולת להתמודד עם מצבי קיצון

ב 7.10 גילינו שהיכולת להתמודד עם מצבים קיצוניים – לא רק פיזית, אלא בעיקר נפשית – היא אחת היכולות החשובות ביותר שעלינו לפתח. מה עושים כשאתה מוצא את עצמך במציאות שבה כל צעד שאתה עושה עשוי להיות קריטי להמשך קיומך? איך שומרים על קור רוח כשעליך לקבל החלטות שיכולות להשפיע בצורה ישירה על חייך? כל אלה שאלות שמובילות אותנו לעולם חדש, שבו הישרדות היא לא רק עניין של גוף, אלא בראש ובראשונה עניין של תודעה. במציאות שכזו, אנו זקוקים לא רק לכלים מעשיים להתמודדות, אלא גם לחוזק נפשי ויכולת לנהל את הפחד והלחץ. הכתבה דנה בשאלות מהותיות שעלו בסדנה מיוחדת שנערכה במסגרת 'כנס אתגר במדבר' של עמותת דרך לוטן "מיומנות המילוט" במסגרתה קבוצה של אנשי שטח חינוך וטיפול עברו סדרת הכנה למילוט מיוחדת וראשונה מסוגה.

מרעולים על קווי גובה  בתוואי נסתר מעל הוואדי (חדי העין יבחינו במערת הרועים)

נטישה- מילוט, חילוץ

שבת, יום הכיפורים  9 באוקטובר 1973. הטייס מיכאל דביר נדרש לכוחות נפש וגוף יוצאי דופן כדי להינצל, אחרי שמטוס הפנטום שלו הופל בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים. כל מה שזכר היה את הרעש המטריף של פיצוץ המנוע, את העשן שהציף את תא הטייס, ואת תחושת האובדן של כל שליטה. כשצנח על אדמת המדבר, החל מאבק הישרדותי, לא רק במובן הפיזי של הצורך לטפל בפציעות שותתות דם, לאתר את הנווט בן זוגו למטוס ולהימלט מהסכנות, אלא גם במובן המנטלי. המאבק היה גם בתודעה: להתמודד עם הפחד, עם חוסר הוודאות, עם הידיעה כי כל צעד עשוי להיות קריטי להמשך החיים. מסע המילוט בדיונות בסיני עם הנווט שבתאי בן שוע עד שחולצו כנגד כל הסיכויים מהווה עדות ליכולות הנדרשות מבני אדם לתפקד בצורה מעוררת השתאות במצבי קיצון.

הגוף והנפש במילוט – הקרב הפנימי

לגוף יש תגובות אוטומטיות למצבי חירום, והוא נכנס לתפקוד של הילחם או ברח (fight or flight) – מצב שבו כל האנרגיה מכוונת לשמירה על החיים. הלב פועם בעוצמה, לחץ הדם עולה, והתודעה מציפה את כל מה שנשאר: תחושת זמן מעוותת, קצב נשימה מואץ, ותחושת חוסר אונים שיכולה להתפשט אל כל מערכות הגוף. המוח, בתגובה למצב, משנה את אופני החשיבה – הוא ממקד את תשומת הלב רק בהישרדות, בעוד כל פרט שאינו חיוני לעניין הקרוב נעלם מהתמונה. הפיזיולוגיה משדרת חום, כאב, עייפות, וחוסר תיאום – במילים אחרות, הגוף לא תמיד שומע את המוח, והמוח לא תמיד יכול לשלוט בגוף. כל פרט קטן שיכול היה להרגיש בוודאות בשגרת החיים, הופך לחשוב ומכריע: היכן להסתתר, באיזה נתיב התקדמות לבחור ועוד.

אימוני מילוט בעולם: בית הספר S.E.A.R. ומעבר

היכולת להתמודד עם מצבי מילוט קיצוניים, הן פיזית והן מנטלית, ניתנת לאימון. יחידות מיוחדות וצוותי אוויר בכל העולם וכמובן בצה"ל, עוברים הכשרות אינטנסיביות שמכינות אותן לאתגרים של הישרדות ומילוט במצבים קיצוניים. ההכשרה בוחנת לא רק את היכולת הפיזית להתמודד עם מצבים קשים, אלא גם את היכולת הנפשית לשמור על ריכוז, להילחם בפחד ולשמור על רוח קרה. הכשרות אלו, מכינות את הלוחמים לתנאי שטח קשים, בידוד ושבי, ומלמדות הישרדות, מילוט והתמודדות עם פחדים. הן כוללות אימונים פיזיים בתנאים קיצוניים כמו חום, קור, רעב וצמא, ניווט במדבר והישרדות בשטח אויב, תוך דגש על שימוש בשטח ובתודעה כמכשירים העיקריים לקבלת החלטות.

ההכשרה המנטלית חיונית, שכן לוחמים נדרשים להתמודד עם פחדים, תחושות אובדן שליטה ותסכול. הם לומדים לשמור על רוח קרה, להתמקד במטרות קטנות ולהתמודד עם רגשות הקשורים למצבי חירום.

הכנות לסדנת מיומנות המילוט במסגרת כנס 'אתגר במדבר'

נוחת על אדמת סיני 

הוא פצוע ומבולבל. הוא למעשה נטש אל תוך שדה קרב, ללב הארמיה השלישית של הצבא המצרי. מיכאל מצא את עצמו בשקט המוחלט של המדבר ומקיים ערכת מצב. המשאבים שהיו ברשותו – מים מועטים, ציוד רפואי בסיסי, ומכשיר קשר "רינה" – היו מוגבלים. תחילה ניסה לאתר את נווט המטוס שבתאי, מצא אותו במרחק לא רב וחבש את פצעיו. שניהם הבינו שעליהם להימנע מהמרחבים הפתוחים ולהתמקם בחסות הקרקע והסלעים. ביחד, החלו לנווט בין דיונות סיני, מחפשים את הדרך הכי בטוחה לחמוק מעיני האויב, תוך שמירה על ערנות גבוהה ותכנון כל צעד עם ההבנה שהימלטותם תלויה בכמות קטנה של זמן, מרץ ותחכום.

חיילים בסדרת הכנה למילוט מתרגלים טשטוש עקבות

המיומנויות המנטליות והפיזיות שמאחורי המילוט

מיומנויות המילוט, שנלמדות ונבדקות בשדה הקרב, מתמקדות ביכולת להתנהל במצבים של לחץ קיצוני תוך ניהול חכם של משאבים, שמירה על יציבות רגשית והפעלת שיקול דעת חפוז. אך מה קורה כשאת המיומנויות הללו לומדים אנשי טיפול, חינוך ושטח, ככלים מעשיים לחיים? "צפה, תכנן, פעל" הוא מודל של שלושה שלבים שנועד לעזור בקבלת החלטות ובניהול מצבים קיצוניים, במיוחד במצבי מילוט, שבהם יש להתמודד עם איום מידי ולפעול תחת לחץ וחרדה. כל אחד מהשלבים במודל משלב כלי חשיבה ופעולה שמסייעים לנהל את המציאות המורכבת בצורה שקולה ויעילה.

צפה – 

שלב זה עוסק בהבנה מלאה של המצב הנוכחי. במצבי קיצון, יש להבין את כל המשתנים והאיומים בסביבה. יש לבחון את מה שקורה סביבך: מהן הסכנות המיידיות, מהן האפשרויות לפעולה, מהם המשאבים הזמינים לך (כמו זמן, מקום, או עזרה חיצונית), ומהם הכיוונים האפשריים לפתרון. הגשש האגדי חמזי אראיידה כינה את שלב זה "הפסקת סיגריה". הוא סיפר שדווקא במצבים הכי מלחיצים הנטיה שלו הייתה לרתום את כל מי שסביבו ל"הפסקת סיגריה", שסייעה לצפות על הסיטואציה במבט קר ושקול וזאת בניגוד לנטייה הטבעית שלנו והמאוד ישראלית שלנו- "לחתור למגע". החוכמה הדרוזית הזו סייעה לו להתמודד במגוון מצבים מורכבים וסייעה להציל חיי אדם רבים.

ניתוח שטח ותכנון ציר מתצפית לפני כניסה לחשכה במסגרת סדנת 'מיומנות המילוט'

תכנן – 

לאחר שהבנת את המצב, יש לפתח אסטרטגיית פעולה. בשלב זה, המטרה היא לא להימנע מההחלטות אלא לגבש מספר אפשרויות לפעולה תוך תכנון תרחישים שונים. המיקוד הוא בהבנה של המטרה ובחירה בכיוון פעולה שמספק את הסיכוי הטוב ביותר להימלט או להימנע מהסכנה.

פעל – 

בשלב זה, יש לקחת את התכנון ולהוציא אותו אל הפועל במהירות ובאופן החלטי. חשוב להבין ששלב זה דורש פעולה מיידית, תוך שמירה על קור רוח ושליטה עצמית. במצבי מילוט, הזמן הוא קריטי, ויש לפעול מבלי להיתפס לפאניקה או להיסוסים. בהקשר של מצבי מילוט, מודל "צפה, תכנן, פעל" מסייע לשמור על סדר מחשבתי בזמן חירום. הוא נותן לאדם את הכלים לשקלל את האפשרויות העומדות בפניו, להעריך את מצב הסיכון ולבצע את הצעד הנכון תחת לחץ כבד. המודל מציב חשיבות על תהליך ההבנה וההכנה מבעוד מועד, על מנת שיהיה ניתן לפעול בצורה חכמה ומדויקת במצבי כאוס.

מיכאל ושבתאי נמלטים כעת במדבריות סיני 

הולכים בחשכה בלב שטח עוין ורווי אויב, שניהם פצועים בדרגות חומרה שונות אך משימתם ברורה וחדה. הם יוצרים קשר לחילוץ באמצעות מכשיר ה"רינה" לחילוץ ומתקדמים לנקודת מפגש שנקבעה מראש. הם שומרים על תנועה חשאית, נמנעים מתנועה על קווי רכס ובעת חציית צירים וכבישים מבצעים הטעיות שונות, ומטשטשים את עקבותיהם.  כשמיכאל ושבתאי חוברים לנקודת החילוץ, כל שנייה עוברת באיטיות. הם סבורים, מותשים ויודעים שזו עשויה להיות ההזדמנות האחרונה. הלילה היה ארוך ובלתי אפשרי, השמש כבר קרבה לזרוח, והחום במרחק נשא עימו את האיום האמיתי – אויבים שיכולים לאתר את מיקומם בכל רגע. שבתאי, פצוע, כמעט לא מסוגל להמשיך, אך מיכאל, שבמצבו הגופני טוב יותר, מצליח לשמור אותו בתנועה.

הם שומעים את רעש המנוע המתקרב. שקט מוחלט שורר בכל סביבתם. בליבם של שניהם ישנו פחד עמוק – האם הם אכן מצאו את הדרך הנכונה? האם הם באמת יהיו שם בדיוק בזמן? ואז, מתוך הדממה המוחלטת של המדבר, נשמעת חריקה עדינה של מסוק, התקרבותו מתגברת. עיניהם מזוגגות אל השמיים הכחולים, רואים את הצללית של המסוק מתגלה מתוך העשן של המדבר. תחושת הקלה מוחלטת ממלאת את לבם, בעוד המסוק מתקרב לנקודת החילוץ. "שבתאי," מיכאל לוחש בקול עייף, "הגענו." הם צונחים על הקרקע ברגע שהמסוק נוגע באדמה. אחד מאנשי הצוות מזנק לעברם, מציב את השניים בעדינות על אלונקה ומחטיא מילה. "הכול בסדר, אתם בסדר עכשיו."

חפירה למי תהום גבוהים (ת'מילה) בסדרת הכנה למילוט צבאית

עקרונות המילוט – הימנעות מגילוי 

הימנעות מגילוי כוללת את בחירת נתיב התקדמות הנסתר שמפחית את הסיכון לחשיפה, טשטוש עקבות כדי למנוע זיהוי, ושימוש בעמדות הסתתרות שמספקות הגנה טבעית ומבטיחות סיכון נמוך לחשיפה. כל צעד במהלך המילוט, כולל שינוי נתיב או חיפוש אחר מחסה, נועד לשמור על חשאיות גבוהה. הנמלט מנסה להימנע מגילוי על ידי אויב או גורמים מזיקים, תוך הסתגלות יצירתית למצבים בלתי צפויים.

יכולת גמישות והסתגלות למצבים משתנים  

היא מיומנות קריטית בכל פעולה של מילוט או בריחה ממקום מסוכן. בשדה הקרב או בסביבה עוינת, סביר להניח שלא הכול ילך כמתוכנן. מזג האוויר עשוי להשתנות בפתאומיות, אויב עשוי לגלות את מיקומך או נתיב תנועה עשוי להתגלות כלא יעיל או מסוכן. ההסתגלות המהירה לכל שינוי מחייבת יצירתיות, דינמיות ויכולת לתכנן מחדש תוך כדי תנועה ולפעול בהחלטיות ונחישות.

תכנון וניהול משאבים  

מילוט כולל לא רק משאבים פיזיים כמו מים, אוכל וציוד, אלא גם משאבים פסיכולוגיים כמו אנרגיה, מוטיבציה וכוח נפשי. ניהול משק המים בגוף הוא קריטי, שכן חיפוש אחרי מקור מים יכול להשפיע על המשך המילוט. בזבוז אנרגיה מיותרת בחיפוש באתרים לא יעילים עלול להותיר את הנמלט מותש וחשוף לסיכון. לכן, כל החלטה לגבי משאב זה או אחר כגון מים חייבת להיות מחושבת. בנוסף, שמירה על מוטיבציה גבוהה, יצירתיות בניהול המשאבים הפסיכולוגיים והיכולת לשמור על כוחות נפשיים מאפשרות התמודדות עם האתגרים בצורה אפקטיבית וממוקדת במטרה.

חיילים בתנועה לגב מים בתחתית  מפל במדבר

הכנה למילוט: בין חרדה למודעות חדשה

האם אנחנו, כמדינה שפויה, צריכים לעסוק בנושאים קיצוניים כמו הכנה למילוט, או שהמציאות שבה אנו חיים דורשת מאיתנו פשוט להיערך למצבים כאלה? האם תרגול מוכנות לאירועים קיצוניים רק יוצר עוד לחץ ומתח, או שמא הוא מסייע להתמודד עם החרדה והדאגות שהן חלק מהמציאות היומיומית? התקופה החדשה של ישראל, עם התמורות הטקטוניות והאי-ודאות, תאלץ אותנו להתמודד עם השאלות הללו. איפה המדינה נמצאת בתמונה הזו? האם איבדנו לחלוטין את תחושת הביטחון, עד שאנחנו צריכים להסתמך רק על עצמנו? או שמא מדובר בהתבגרות מחשבתית שמבינה שיש דברים גדולים בעולם שאי אפשר לצפות, והמוכנות והאחריות נמצאות בידיים שלנו בלבד?

*הכתבה מוקדשת לאוהד יהלומי המוחזק ושורד בשבי עזה.

מאת: אורן פריטל