בין סבב מילואים אחד למשנהו, מצא יואב נגב הזדמנות לקחת את בנו נבו למסע קשוח ויפהפה באלפים הצרפתים – מסע שלקח אב ובן אל פסגות משוננות וקרחות, אגמי טורקיז מושלמים, מערת ענק מסתורית ומכונות כביסה יעילות. בין תוככי עזה לפסגות האלפים – בכתבה שלפניכם.
למי שלא מכיר אותי אני ספלאולוג (חוקר מערות), ובספטמבר 2023 ירדתי בפעם האחרונה למערה עמוקה באמת. זה היה במשלחת למערת סטרנס בכרתים, שעומקה כ־700 מטרים (מערה שעדיין ממשיכה להיחשף…). ואז הגיע ה־7 באוקטובר וטרף את הקלפים – חודשים ארוכים על מדים, סבב אחרי סבב של מילואים, ובעצם – חיים אחרים.
ירידה למערת ברז’ה
אחרי תקופה קשוחה של שירות על מדים, את קיץ 2024 הקדשתי לשיקום הגוף והנפש, ולחזרה לשגרה אזרחית. לטובת החזרה המבורכת לשגרה, תכננתי לצאת עם נבו, בני בן ה־16, למסע משמעותי: ירידה למערת ברז’ה (Gouffre Berger) – אחת המערות המפורסמות בעולם, שעומקה 1,271 מטרים, באזור העיר גרנובל בצרפת. זוהי המערה הראשונה שהתגלתה בעולם, אשר עומקה עלה על קילומטר, ולפרק זמן הייתה גם העמוקה בעולם.
אבל אם כבר טסים לצרפת – למה לא לשלב גם קצת פסגות? חיפשתי יעד נוסף לטיול רגלי, והבחירה נפלה על שמורת הטבע Écrins, שהיתה יעד יפה וקרוב יחסית למערה.
רק פעם בשבוע: הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מתכנון למפה – עדיף לבד
חיפוש מידע בעברית העלה חרס, לא מצאתי אף טרק מתועד בעברית באיזור הזה. באנגלית ובצרפתית דווקא מצאתי מידע בשפע, אבל משהו שהתאים בדיוק לכל הדרישות שלי – לא הצלחתי לזקק. אפילו ה- ChatGPT נכנס להזיות, והציע מסלולים חסרי היגיון. אז עשיתי את מה שאני יודע לעשות הכי טוב – תכנון טיול עצמאי. מצאתי תמונות מהשמורה בגוגל, נעזרתי באתר המעולה mapy.cz, ובניתי מסלול עם חלופות, לפי זמינות הבקתות. בדיעבד, אם הייתי מבין כמה פשוט לתכנן לבד, הייתי חוסך לעצמי שעות של תסכול.
לבסוף הגעתי לשלב הזמנת הבקתות, שהוא שלב טריקי. לא תמיד יש מקום בבקתות, ולעיתים חוסר זמינות אחד עלול לשבש את כל הטרק. פתחתי את כל האתרים במקביל, וגיליתי לשמחתי שבכולן יש מקום, עם אופציה לביטול (חשוב מאוד במציאות הביטחונית שלנו). שלחתי מיילים לאישוש, קיבלתי אישורים. הכול היה מוכן. ואז… פרצה המלחמה עם איראן.
טראמפ, B2, פורדו – והחלטה יקרה
הכרטיסים שהזמנתי ב WizzAir התבטלו. נראה היה שעוד קיץ הולך לרדת לטמיון. בתקופה שבה כולנו חיכינו לטראמפ ולמפציץ ה- B2 של צבא ארה״ב, כבר כמעט התייאשתי, וכמעט ביטלתי את הבקתות. למזלי, חבר קרוב שהוא איש מודיעין אמר לי ״חכה עוד כמה ימים לטראמפ, ותוך שבוע כל העסק נגמר״. הייתי ספקן אבל החלטתי לחכות עוד כמה ימים לדוד דונלד. ואז הגיע ה- B2, הפציץ בפורדו, ותוך שבוע באמת הכל נגמר.
רצתי לאתר של ארקיע להזמין טיסה, אבל המחיר הימם אותי – פי 3 מהמחיר של הכרטיסים שהיו לי ב Wizz. כל כרטיס למילאנו נמכר במחיר המופקע והשערורייתי של 800$. אבל חשבתי לעצמי "עכשיו לוותר???"
פאק איט, הבן שלי בן 16.5 ואין לי עוד הרבה קיצים לבלות איתו עד שיתגייס, ואח״כ מי יודע לאן יוביל אותו מסלול החיים שלו. חוצמזה, ממילא בעוד כמה שנים ישארו לי רק הזכרונות הטובים והחוויות, בעוד המחיר של הטיסה ישכח.
וכך, בצהרי יום שבת, ה- 12.7.25, מצאנו את עצמנו עם שתי מזוודות ענקיות ושני תיקי גב דחוסים בציוד מערנות, ציוד קמפינג וציוד לטרק – עולים לטיסה של ארקיע למילאנו. ממילאנו התניידנו ברכב שכור לצרפת.
Refuge du Chardonnet
היום הראשון – הישר לגובה 2693 מטרים
את הטיפוס התחלנו מהעיירה הקטנה Le Monêtier-les-Bains. זאת גם תהיה נקודת הסיום שלנו בעוד ארבעה ימים. כמו עיירות רבות באלפים היא משנה את פניה בין חורף לקיץ – בין עונת הסקי לעונת הטרקים. לפנינו טיפוס של 1200 מ׳ עד למעבר Col de Roche Noire בגובה 2693. זה הפרש גבהים שהוא טיפוס מצטבר של מצוק ההעתקים שמעל ים המלח- שלוש פעמים.
התחלנו את הטיפוס עם ה VA-R127 ובהמשך עברנו ל GR57 עד למעבר ההרים. שבילי ה GR – Grande Randonnée- הם שבילים ארוכים של ימים רבים, לאורכם נבנו תשתיות למטיילים, והם מהווים בסיס מצויין לטרק באזור מסוים. אפשר לומר שהדבר דומה ברעיון לשביל ישראל או לשביל הגולן.
ה- GRים המפורסמים ביותר הם ה- GR5 שחוצה את האלפים מצפון לדרום, וה- GR10 שתופר מסלול לאורך הפירנאים. בדרך כלל ניתן לייצר מסלול מעגלי על ידי הליכה ב GR אחד וחזרה ב GR אחר, כשבין לבין יש המון אופציות לקישור. שבילי ה VA – Via Alpina הם שבילים טרנס אלפינים ארוכים שחופפים במקרים רבים לשבילי ה GR הם פשוט נמצאים רק באלפים. את היום סיימנו בבקתה היפיפיה ״בקתת שרדונה״ – Refuge du Chardonnet. בארוחת הערב הושיבו אותנו עם קבוצה של פנסיונרים צרפתים חביבים שעשו מסלול של 6 ימים לכיוון צפון.
בכל פעם מחדש עולה בי התפעלות, עד כמה הטיילות הרגלית מוטמעת בתרבות שלהם, ועד כמה היכולות שלהם עולות עשרות מונים על אלו של אנשים בני גילם בישראל.
היום השני- עמוק בתוך הנוף האלפיני
את היום התחלנו בטיפוס ארוך ומפרך למעבר שרדונה הדרומי (Col du Chardonnet Sud) בגובה 2638 מטרים. מהמעבר הזה נשקף נוף מרהיב 360 מעלות, ומעברו השני ירידה תלולה ביותר של 400 מ׳ בזיגזגים. איפשהו באיזור הזה ממש, לפני 20 שנה, בשנת 2005, מצא את מותו בנפילה טייס אל על קובי יונגרמן.
בקצה הירידה הוקמה בקתת מטיילים חדשה שעדיין לא מופיעה במפות, וממנה נותרה לנו דרך לא ארוכה עד לכפר לוזה (Lauzet) שבו היינו אמורים ללון. לכן החלטנו להוסיף למסלול ביקור באגם הגדול (Le Grand Lac) – תוספת של כחמישה קילומטרים למסלול המקורי שלנו.
Col du Chardonnet Sud
לשפת האגם הגדול ישבנו לארוחת צהריים, מוקפים בהרי ענק קירחים ומרשימים. ללא ספק, ההחלטה להאריך את המסלול היתה תוספת שווה. בירידה מהאגם הגדול, הניווט של Mapy הוביל אותנו דרך ויה פרטה (מסלול על שפת מצוק שלאורכו מפוזרים כבלי ברזל לאבטחה ודורש ערכות מויחדות) חזרה אל השביל. לא היינו מצוידים בערכות יעודיות, אבל המסלול היה קל וירדנו בו ללא ציוד אבטחה. יש לקחת בחשבון שזו עלולה להיות נקודה בעייתית לבעלי פחד גבהים. משם ירדנו לאורך Torrent du plan Chevalier עד Gite l'Aiguillette בכפר הציורי Le Lauzet.
Le Grand Lac
היום השלישי – בחיפוש אחר מקורות הנהר הגדול
מהכפר Lauzet התחלנו את ההליכה על בסיס ה- GR50. המסלול מתחיל בעליה ארוכה לצד נהר ה- Guisane ועד למעבר ההרים Col du Lautaret, שם גם עובר הכביש לגרנובל. עצרנו לארוחת צהריים ועל הדרך גם לגלידה ולקפה. משם בחרנו שלא לרדת עם ה GR54 לעמק של נהר ה Romanche, אלא ללכת על שביל נופי בלתי רגיל עד ל- Chalet refuge de Chamoissière.
השביל הנופי ל Chalet refuge de Chamoissière.
אל ה- Refuge הגענו בשעה 15:00, ולכן החלטנו להוסיף עוד 8 ק״מ וללכת לבקר ב Les Sources De La Romanche – מקורות נהר ה Romanche. נהר ה- Romanche הוא נהר אדיר וארוך שמתחיל בנקודה זו מהפשרת הקרחונים, וממשיך עשרות קילומטרים מטה, תוך שהוא הולך ואוסף איתו עוד מקורות מים, עד אשר הוא נשפך אל נהר ה- Drac באיזור גרנובל.
Les Sources De La Romanche
בקתת Chalet refuge de Chamoissière היא בקתה יפיפיה ומסודרת להפליא אל מול נוף מרהיב. אבל מכיוון שהיא מאד מבודדת היא גם מאד צנועה. בכל אופן לארוחת הערב קיבלנו צ׳ילי קון קרנה לתפארת.
Chalet refuge de Chamoissière
היום הרביעי – המיטב של האלפים
בעיני, מדובר בגולת הכותרת של הטיול כולו, ובאחד הימים היפים ביותר שיצא לי לטייל בהם בחיי. נופי גלויה והרים קשוחים, קרחונים ומערת קרחון ויער עבות עם עצים עתיקים – הכל מהכל שיש לאלפים להציע.
יצאנו מהבקתה בשעה 8:00 אחרי ארוחת בוקר, והחלטנו לסטות מהשביל הראשי של השמורה ולטפס לקרחון ארסן (Glacier d'Arsine) ולשני אגמים הנקראים אגמי הקרחון ארסן (Lac du Glacier d'Arsine) הנמצאים למרגלותיו. האגמים הם תוצאה של מי הפשרת הקרחון הכלואים במורנה (ערימת הסלעים שהקרחון גורס ודוחף).
Glacier d'Arsine
טיפסנו על הקרחון לעבר מערת קרחון שראינו מרחוק, כאשר לפתע קולות רועמים של התבקעות עצרו אותנו. ניסינו להבין מה בדיוק עומד להתנתק, וראינו סדק ההולך ונפער בשלג הרחק מעלינו. חיכינו כמה דקות, וכשראינו שהמצב יחסית סטאטי, החלטנו לבחור נתיב שעובר מאחורי מחסום סלעים טבעי, שיגן עלינו במידה ותהיה מפולת מהסדק הנבקע.
מערת הקרחון נוצרה ע״י זרם המים שהפשירו מהקרחון, וירדו במורד המדרון. הקרח הפשיר במהירות, והאבנים שנחו על גבי הקרח קרסו בשאון בכל פעם שהקרח שעליו נחו נמוג. לכן השתדלנו להיות כמה שפחות זמן בנקודה הזו, על אף שהייתה מרהיבה מאד. משם חזרנו אל השביל הראשי של הפארק, לאורך נחל ששמו טאבוק הקטן (Le Petit Tabuc) – נחל שכולו מי טורקיז, תוצאה של זרימה על חול לבן שנסחף מהקרחון במורד הנחל, עד לאגם טורקיז מרהיב שנקרא אגם הדוש, או המקלחת (Lac de la Douche).
Le Petit Tabuc
נבו נכנס לשחיה ואני הסתפקתי בטבילת כפות רגלי שצרבו מהקור העז. בכל זאת – מי הפשרת שלגים. משם ירדנו על ה- GR54 דרך יער עבות ומרהיב, אל הכפר הציורי Le Casset, ומשם לאורך נהר ה- Guisane בחזרה אל הרכב שהמתין לנו ב Le Monêtier-les-Bains.
Lac de la Douche
סיכום ביניים לחוויית חיים
בסיומו של היום הרביעי והמרהיב בטיול כולו, הגענו מדושני עונג לרכב לקראת שעת הצהריים. משם נסענו כשעתיים לגרנובל, עם עצירה בדרך במסעדה צרפתית ביתית וצנועה, אבל עם אוכל משובח. מחר כבר מצפה לנו חוויה מסוג אחר לגמרי, עם הגעה למחנה של מערת ברז׳ה והכנות ליום שאחריו – ירידה לעומק של קילומטר מתחת לאדמה במערת ברז׳ה המפורסמת.
כדי שהמעבר מהטרק למערה יהיה כמה שיותר חלק, החלטנו שאת הלילה לא נבלה באוהל, אלא נתפנק לנו במיטה רכה במלון בגרנובל. אבל מה שעבר עלינו מכאן והלאה – זה כבר חומר לכתבה אחרת … מה שאני כן יכול לספר כבר עכשיו, הוא שכמיטב המסורת, חזרנו הביתה עם כביסה נקיה.
כתב וצילם: יואב נגב
רק לא לחזור הביתה עם כביסה מלוכלכת
