טיול קניונינג אמיתי הוא תמיד הרפתקה מאתגרת ומושכת. כאשר מתבלים אותו במידע חסר ובמסלול ארוך מהרגיל מקבלים מרשם לחופשה מסוג אחר: החלטנו לרדת לקניונים של אזור גארדה. בתפריט הפעם קניונינג בשניים מהקניונים היפים והמרתקים באזור, בהם קיבלנו מסלול ארוך ומאתגר ושיעור מעניין בתפקוד בתנאי חוסר וודאות:
הקניונים של אזור גארדה
אגם גארדה המקסים הוא הקצה הדרום מערבי של פרובינצית Alto Adige האיטלקית. הוא מוכר בעיקר בזכות חלקו הדרומי ובו האטרקציות גארדלנד והעיירה התירותית Simione.
בחלקו הצפוני שוכנת עיירה ידועה בקרב קהילת המטפסים בשם Arco. סמיכותה למצוקים נפלאים הפכו אותה למעין מכה לחובבי הספורט האתגרי והעיר כולה מהווה חגיגה לחובבי החבל ופעילויות אקסטרים כגון אופניים, קניונינג ועוד. אזור הדולומיטים עצמו מלא בקניונים מהיפים באירופה אך הם מרוכזים קרוב יותר לעיירה Belluno שנמצאת מזרחה לאגם גארדה.
סביב אזור האגם יש כמה קניונים זורמים שאומנם לא משתווים לאותם קניונים ״גדולים״ של הדולומיטים אך מציעים הרפתקאות מעניינות ואתגרים ייחודיים. בדיקה זריזה במקור המידע המרכזי לקניוניג באירופה – מראה שאלו הקניונים עם ציון גולשים מעל 3 (מתוך 4) באזור:
- Grigno
- Nero
- Neva
- Palvico
- Vajo dell’ Orsa
את האזור עצמו כבר ״חרשנו״ בעבר ועשינו את הקניונים הכי מעניינים שבו. גילינו שמדובר בקניונים יפים וצרים אך מאוד מאוד חלקים. הקניונים עצמם מבולטים לתפארת ע״י ההתאחדות האיטלקית ורובם משמשים גם חברות מסחריות. אלה מוציאות טיולי קניונינג למקטעים בתוך הנחל מה שאומר שבד״כ קל למצוא מידע על הנחל ויש כמה וכמה דרכי מילוט לאורכו.
מתוך רשימת הנחלים המרכזיים לא עשינו קניונינג בשניים. על Grigno דילגנו פשוט כי פחדנו ממנו. מדובר בנחל מדורג V5a5 עם אפרוץ׳ (גישה) ארוך של מעל שעתיים. הנחל הנוסף שנשאר לנו ברשימה היה Vajo dell’ Orsa ואותו לא עשינו בגלל שלא מצאנו עליו מספיק מידע בספרות וחששנו להתעמת איתו.
מחממים מנועים
לרשותינו עמדו בסה״כ יומיים באזור ואלינו הצטרפו חברים איתם עשינו טיול קניונינג לפני כשנה, כלומר, עבודת הצוות לא עברה תרגול זמן רב. למרות שהיעד האמיתי שלנו הפעם היה לעשות את Vajo dell’ Orsa החלטנו להקדיש את היום הראשון לקניון מוכר, קל ויחסית קצר, כך תהיה לנו הזדמנות לבדוק את הציוד, לחזור על טכניקות ולתרגל עבודת צוות לפני שאנחנו צוללים לקניון מאתגר באמת.
הפור נפל על קניון Palvico שלטעמי הוא הקניון היפה ביותר באזור.
את רכב האיסוף השארנו ליד מרכז הקניונינג שנמצא ביציאה מהקניון בצמוד לבר המקומי (חשוב מאוד מאוד לחובבי הקפה). מבט חטוף הראה לי שאין לקוחות במרכז ולכן הרשתי לעצמי להכנס ולהציג את עצמי. חולצת מדריך הקניוניג של ארגון Icopro שלבשתי עשתה את הרושם המבוקש ובעל המרכז מייד התפנה לעזור לי ולספק את המידע הנדרש. בשלב הראשון – בדיקה שאין צפי לפתיחת הסכר במעלה הנחל. זה נתון שמאוד כדאי לבדוק אם לא בא לכם למות באמצע הקניון. חברי החדש בדק ואישר שאין בעיה, נכנס לאתר מזג אוויר מקומי ואישר שאין צפי לגשמים שיעלו את מפלס המים ושאנחנו רשאים להמשיך בבטחה.
בנקודה זו ניסיתי את מזלי ושאלתי אותו לגבי Orsa. ידידי החדש לא הסס ונתן לי מספר טלפון של מדריך איטלקי שלדבריו מכיר את הנחל היטב ואמר לי ליצור איתו קשר לכל בקשת מידע. מאושרים ומאוששים עלינו על הרכב השני ונסענו לנקודת הכניסה לנחל.
קב’ הווטסאפ השקטה שלנו – כנסו לבדוק:
קניון Palvico מאוד ידידותי למשתמש
נקודת הכניסה והיציאה הן במרחק של דקה או שתיים מהנחל ורובו פשוט כיף טהור. הנחל עצמו מתחיל בקטע הליכה במים מרגיז, חלק ומסוכן. לאורך הקטע יש כמה מכשולים טכניים אך חבלים קבועים שהשאיר מפעיל הקניונינג המקומי הפכו אותם לפשוטים ומהירים. המים עצמם זורמים בעוצמה מענגת והכל מייצר ציפיה לנקודה בה הנחל כולו מצטמצם לקניון צר וחשוך עם מפלים רועמים.
כיאה לקניון מונגש לקבוצות ניתן לגלוש תמיד מחוץ לזרם להימנע מסכנה אמיתית. הגישות לבולטים דורשות שימוש בקווי חיים אך אלו כבר מותקנים מראש, בין אם בצורת חבלים ובין אם בשרשראות קבועות. המינוס היחיד במודל הזה הוא שהבולטים לא פעם יהיו פשוט באוויר וצריך לדעת לבנות תחנה כאשר אתה תלוי באוויר מטרים רבים מעל מפל שוצף. זה נשמע קל אך זה ממש לא כך וגולשים מנוסים רבים מקבלים רגליים קרות, חוזרים לאחור ומנסים לגלוש מנקודה רחוקה יותר מקצה המפל מה שכמובן מהווה סיכון הן בגלל המים והן בגלל הסיכון שהחבל יתקע במשיכה.
התקדמנו בקניון בגלישות, קפיצות ומגלשות. מכיוון שזהו ביקורנו השני ידענו בדיוק איפה מסתתרים הבולטים, הכרנו מקומות שווים לצלם ולהצטלם ולאט לאט הצלחנו לייצר ״קצב״ טוב שיעזור לנו להתגבר על הקניון של יום המחרת.
המפל הגדול, 45 מטר והמאוד חלק, מהווה את נקודת הסיום של הקניון. לאחריו עוד קפיצה כיפית מהגשר ויציאה לרכב הסיום. בספרות הרשמית הקניון רשום כשעתיים לקבוצה של 4 קניונרים מנוסים, לחמישתנו לקח שעתיים וחצי משמע סטיה של 25% בלבד. הרגשנו מוכנים לאתגר האמיתי של Vajo dell’Orsa.
הדובה הגדולה
כפי שכבר ציינתי, לגבי Orsa (הדובה) לא הצלחתי למצוא מידע מספק בספרות הכתובה ולא ברשת. בעיקר דאגתי כי לא מצאתי את תרשים הBeta של הקניון שזה בעצם תרשים המפלים והמכשולים שצפויים לנו בנחל. יש ברשת תיעוד ישן לגבי נקודות חניה מומלצות ונקודות כניסה ויציאה מהנחל וכמובן שידוע מה גובה המפל הכי גבוה שזה המידע שמבטיח שתמיד יהיו לנו חבלים מספקים. חיפוש בגוגל מפס מצא שיש מרכז קניונינג בסופו של הנחל מה שמבטיח שלפחות חלקו של הנחל מבולט היטב ועוברות בו קבוצות רבות, אך בגלל אורכו של הנחל זה בפרוש לא נתן אינדיקציה מה קורה בחלקו העליון (קבוצות בדרך כלל עושות רבע נחל לכל היותר).
להפתעתי הרבה התברר לי שמישהו דיווח, ממש לאחרונה, באחד האתרים ברשת לגבי הזרימה בנחל (טובה ולא חזקה מדי) וכן לגבי מצב הבולטים והעגינות. הדווח היה מעודד אך כלל טקסט לא מובן לגבי מפולת עצים שמפריעה בנקודה מסוימת בנחל ליד שביל יציאה משמאל שכמעט נחסם.
עוד בקפה אחרי Palvico ניסיתי את מזלי להתקשר למדריך האיטלקי. מבט חטוף בשם הבהיר לי שזהו בעצם בעל מרכז הקניונינג ביציאה של Orsa ואיתו ניסיתי ליצור קשר ללא הצלחה דרך הפייסבוק. לשמחתי הוא ענה לטלפון. הצגתי את עצמי ושמחתי לגלות שידידי החדש מהמרכז ליד Palvico כבר סיפר לו עלינו. באנגלית משובחת הוא הסביר לי שאין שום בעיה בנחל, שאין חשש שהסכר יפתח ונוצף באמצע הקניון,ונתן לנו המלצות לגבי נקודות החניה בכניסה וביציאה ששונות מאוד ממה שראינו בספרות. התברר שיש נקודת כניסה עדיפה לנחל שמדלגת על מקטע די ארוך ומיותר עם כמה גלישות משמימות. הידד!
ניסיתי לברר אם אפשר לקבל ממנו Beta של הנחל אך הוא טען בתוקף שאין לו. שאלתי אם יש דגשים מיוחדים והוא אמר שאין. מעודדים ומאוששים הרגשנו מוכנים להרפתקה.
מדלגים קדימה
מצוידים במידע עדכני שמנו פעמינו לנקודת החניה התחתונה כדי לגלות שכלום… אין אפשרות לחנות. מהכרותי עם האיטלקים לא איבדתי תקווה והבנתי שחברנו חיפף קלות בסימון ושווה להמשיך לחפש. עוד כמה עשרות מטרים ומצאנו אזור נח לחניה. השארנו את הרכבים, והתחלנו באפרוץ׳ נעים של שלושת רבעי שעה בין העצים לכוון הנחל. בנקודת הכניסה מצאנו זוג קניונרים צרפתי מוכן לתזוזה. את שאלתנו את יש להם Beta הם אפילו לא הצליחו להבין ומיד יצאו לדרכם. נתנו להם להתרחק, התארגנו לתזוזה והתחלנו בתנועה.
מה זה תרשים Beta?
אני מניח שבנקודה הזו הקורא הסביר מנסה להבין מה אכפת לי בכלל מאותו תרשים Beta. מי שעשה ״סנפלינג״ בארץ מכיר מצב בו הקבוצה כולה הולכת עד שמגיעים למפל, מישהו בונה עמדה, כולם גולשים, ממתינים לאחרון, מחזירים את החבל ונעים קדימה עד המכשול הבא. מה כבר הלחץ? למה למהר? אז זהו, יש לחץ. בקניון ארוך עם עשרות מפלים חשוב להיות יעיל ולהתקדם מהר ובבטחה ככל שניתן. הגישה הישראלית היא מתכון להתקדמות איטית שתהפוך קניון של 4 שעות כמו Orsa לקניון של יום שלם עם חשש להיתקע בחושך וסכנת היפותרמיה. תרשים ה-Beta המפורסמת היא בדיוק הכלי שעוזר לנו להיות יעילים ובטוחים כי יש בה מידע מתאים:
- אתה יכול בכל נקודת זמן לדעת איפה אתה בנחל, להעריך את הקצב וכמובן להתכונן למכשול הבא
- סימון של המכשולים / מפלים אותם אפשר לעבור בדרכים יעילות יותר ומהירות יותר מאשר גלישה כגון קפיצה או מגלשה.
- אם רואים שהמכשולים קרובים יחסית אין טעם לחכות כל פעם עד שכל הקבוצה תסיים את הגלישה. הראשון שגולש מתקדם קדימה (מדלג) ומתחיל שלב מקדים של בניית העמדה לגלישה: פריסת החבל, השחלה בבולט, קשירה, זריקה וכו׳. כך עד שמגיעים שאר הגולשים הם יכולים לצאת מיד לגלישה ולא צריכים לחכות.
- ניתן לדעת את גובה המפלים הבאים ולכן ניתן לתכנן איזה חבל ינוע קדימה לעמדות הבאות (בד״כ יש עלינו כמה חבלים באורכים שונים).
- מסומנים סיכונים מיוחדים (מערבולות, סיפונים, צורך בקו חיים, עמדת גלישה לא סטנדרטית ועוד) וניתן ולהערך בהתאם מבחינת סדר האנשים, ציוד וטכניקות נדרשות.
- מסומנים מעקפים/יציאות ולא צריך להגיע עד המכשול הבא כדי להבין שטעית ולחזור על עקבותיך או היכן תוכל לחלץ באירוע חירום
- מסומנים קטעי ההליכה (בקנה מידה בערך…) ודברים יחודיים שנפגוש בדרך כגון אזור צר, מערה ועוד
ככה לדוגמא נראה תרשים הBeta של Palvico:
לנו כזכור לא היה תרשים Beta של Orsa ולמעט המידע המאוד מעורפל על מפולת כלשהי בנחל בנקודה מסוימת לא ידענו איך להיערך. תחילת התנועה היתה איטית. אחרי המכשול הראשון שלחנו קדימה חבר קבוצה אחד בדילוג כדי לבנות את העמדה הבאה אך שם כבר חיכתה לנו הפתעה. זוג הקניונרים הצרפתי שיצא 20 דקות לפנינו התגלה כאיטי בצורה מביכה. קפואים ורועדים עמדנו במים לידם מחכים שיסיימו תוך השמעת קולות ופרצופים. לשמחתינו הרמז הובן והם האיצו קצב. מפה קדימה הם יהיו כל הזמן גלישה אחת בלבד לפנינו וזאת למרות שאנחנו קבוצה של 5 והם רק זוג. ניסיון לצלם את הזוג כדי לשמור על קיר הבושה גילה שהמצלמה שלנו בחרה בדיוק בזמן הזה כדי לשבוק חיים ומפה והלאה אין כמעט תמונות.
הגעת עד לפה? קיבלת הסמכה להצטרף:
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מאשר משלוח פרסום ועדכונים
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
התחלנו לעבוד בשיטת הדילוג כאשר כל פעם נע קדימה חבל אחד. אם המפל ארוך מדי ונדרש חבל נוסף כדי לסגור את העמדה (במילים אחרות חבל בודד לא מספיק באורכו להיות כפול מגובה המפל), האחרון שיגיע יוסיף את החבל הנדרש. בכל מקרה, סיכמנו ביננו, שלא עוצרים ולא מחכים לקבוצה. בהעדר Beta החלטנו גם להימנע מסיכון בקפיצות או מגלשות אלא אם ברור לחלוטין, בלי צל צילו של ספק שזה אפשרי. הסכמה נוספת הייתה שאם מגלים משהו לא ברור כגון מלכודת מים או עמדה מורכבת מחכים עד שאני אגיע.
הקבוצה התקדמה לתפארת ובקצב מעורר השתאות. כל אחד בנה עמדה כשהגיע תורו והבן הצעיר שלי, שבחגורה שלו כבר עשרות קניונים מרשימים, תפקד בתור אחראי בטיחות ובדק שהכל מתנהל כשורה. תוך שעתיים הגענו לאזור בו הקניון מתרחב ובתחתיתו בולדרים עצומים. לפי הספרות זו בערך נקודת אמצע הנחל, משמע אנחנו בקצב מעולה ובדיוק לפי הצפוי. חטיף אנרגיה וקדימה למצוא את הדרך בין הבולדרים. לשמחתנו אנשים טובים השאירו פה ושם חבלים קבועים שעזרו לעבור וסימנו את הדרך מה שחסך המון זמן התברברות.
איפה הדרך?
המשכנו להתקדם ולגלוש. הקניון חזר להיות צר וחשוך והמפלים בסדרה אחד אחרי השני. העייפות בשלב הזה כבר התחילה להשפיע והקצב ירד. זו בדיוק הנקודה בה חשוב להגביר עירנות. אני הפכתי להיות הגולש שסוגר את רוב העמדות, התפקיד שמנטאלית הכי קשה בקבוצה. קדימה נשלחה הגולשת השניה הכי מנוסה בקבוצה שהיא אשתי. מדילוג אמיתי התחלנו לנוע יותר כקבוצה אחת כדי לשמור על ערנות וזה על זה.
אחרי עוד שעה של פעילות הגענו לסדרת מפלים חדשה. התפזרנו בנחל ולא מצאנו אף בולט בשום נקודה. משהו מאוד בעייתי קורה פה. המחשבה הראשונית היתה שאת המפלים ניתן לרדת ב-Down climb. ניסיון לעשות זאת התברר כמסוכן ולא סביר בעליל ועדיין לא מצאנו שום אפשרות למעקף. בהעדר Beta לא ידענו אם פספסנו את נקודת היציאה ואנחנו עכשיו באזור אליו לא היינו אמורים להגיע בנחל. אם זה המצב אין ברירה אלא להתחיל לעלות בנחל ולחפש את היציאה. לפני שנקבל החלטה ניסיתי לשלוף מהתיק את הGPS שלי ואולי לזהות איפה אנחנו אך כצפוי ללא הצלחה. קירות הנחל הצרים חסמו מהמכשיר הלוויני כל אות ואי אפשר היה לזהות איפה אנו נמצאים.
מכיוון שכזכור קניונינג בנחל הזה אמור היה לקחת 4 שעות הנחתי שלא סביר שפספסנו את היציאה אלא אנחנו בנקודה בנחל שיש בה כנראה מעקף (שאם היתה לנו Beta היינו יודעים עליו). החלטנו להמר על מעקף דרך גדת שמאל שנראתה פחות תלולה. אני יצאתי ראשון לדרך. מצאתי כמה ענפי עצים נמוכים ונאחזתי בהם תוך שאני דורך על מפולת של אבנים וענפים ומשתדל כמיטב יכולתי לא להחליק לתהום שמאחורי. כמו האקדח של המערכה הראשונה גם פה זה ברור, הנה המפולת עליה שמענו ואכן לפתע בין האבנים והענפים מבצבץ לו חבל צהוב ששימש בעבר לבנית המעקף ונקבר כולו תחת המפולת. מה גרם לחברי האיטלקי לא לספר לנו על זה? לאלוהים ולו הפתרונים.
שמחים שלפחות אנחנו בצד הנכון של הנחל ובאזור הסביר למעבר המשכנו. כולם עברו בשלום ומלוכלכים כיאות. קירות הנחל החלו לרדת מה שמסמן את הסיום הקרב והמשכנו מאוששים ומאושרים שלפחות פתרנו את חידת המפולת. Orsa מצדה התגלתה כקניון שלא נכנע. היה ברור לנו שאנחנו קרובים לסיום אך במקום להרגע ולהתרחב כנהוג ברוב הקניונים היא שלחה לנו סדרת מפלים גבוהים עם גלישות מורכבות יחסית. זה היה השלב שלי לקחת פיקוד ולהעביר אותנו כקבוצה מגובשת בצורה מסודרת ואחראית.
כל קניון נכנע בסוף וגם Orsa ויתרה לנו
הליכה מנהלתית קלה הביאה אותנו לשביל ברור שרץ לאורך הגדה. צעדנו עליו עד לבתי הכפר, עץ שזיפים בשלים ומתוקים עליו פשטנו מורעבים וכמובן הקפה בבר המקומי. בדיקה קצרה בשעון הראתה שאת הקניון עם עשרות המכשולים והגלישות שלו עשינו ב4.5 שעות במקום הארבע שבספרות מה שלדעתי מהווה הישג מכובד ומרשים לחברי הקבוצה.
האם כתבנו תרשים Beta שיהיה לבאים בתור? נראה לכם? שגם להם תהיה הרפתקה!
מחר יום טיסות ליוון וקצת מנוחה וקדימה לאתגר הבא – מטפסים את האולימפוס ועל כך במאמר הבא!
כתב וצילם: ירון רוזינר
