ספגטי ג’אבל חרמון – לופ סכינים פנורמי מעל ים המלח

יש מסלולים במדבר שנבנים סביב נקודת עניין: מעיין, תצפית, מפל. ויש מסלולים מסוג אחר לגמרי – כאלה שנבנים סביב תנועה. כאלה שהם קווים ארוכים ואלגנטיים שמזמינים תזוזה רציפה.

ג’אבל חרמון שייך לסוג השני. זה לא מסלול של “אטרקציות”: אין כאן בריכה נסתרת בסוף העלייה, אין סולמות על מעוקים, ואין יער קסום וסודי. זה קו שמבחינת קילומטרז' הוא עשוי להיראות ארוך יחסית ביחס למסלולים מומלצים אחרים, אבל מכיוון שהוא זורם ורץ על תוואי שטח שאינו טכני – קל לנוע בו במהירות. מסלול שמיועד למי שאוהב ללכת מהר, לרוץ, או פשוט להיות בתנועה רציפה על סכינים פנורמיים ארוכים. לא מומלץ לבעלי פחד גבהים. 

• סוג: מעגלי
• מרחק: 20.8 ק"מ
• טיפוס: 630 מ'
• ירידה: 630 מ'
• משך: 3-5 שעות 
• התחלה: חניון נחל אוג (WAZE)
• סיום: חניון נחל אוג
• עונה מומלצת: נובמבר-אפריל
• קובץ GPX
• Israel Hiking Map​

מפה: (Israel hiking)

"קופי חרמון"

השם ג’אבל חרמון נשמע כאילו יש לו קשר לחרמון. זה עם השלג. אבל לא, מדובר ברכס בצפון מדבר יהודה, דרומית לנחל אוג. אז למה חרמון? יש תאוריות אבל אין שום סיבה ברורה. בערבית ג’בל פירושו הר. אני יכול רק לדמיין איזה רועה בדואי יושב כאן לפני מאה שנה, מתפנן לו על הרכס, לוקח שאכטה וחושב לעצמו "אחי זה ממש קופי חרמון."

אנחנו מתחילים מחניון לילה נחל אוג, חצי שעה נסיעה מירושלים ונקודת ההתחלה לאחד הערוצים הגדולים של מדבר יהודה. אנחנו בסוף פברואר, בגובה מינוס 240 מ' אבל האוויר עדיין קר מספיק להתחיל עם מעיל רוח דק. הקו הראשון של האור מתחיל לצבוע מעל הרי אדום. אנחנו פותחים בריצה קלה בשביל להתחמם ועולים על השביל הכחול שמטפס מעל הנחל ומתחבר לשביל ג'יפים שחור. המסלול המוצע כאן בכוונה לא נכנס לתוואי הטכני של נחל אוג התחתון, שמלא בסולמות וגבים אלא עוקף אותו באלגנטיות לאורך 2 ק"מ מצפון. למה? סתם כי סולמות וגבים זה לא הקטע שלנו היום. בנו כדי לזוז מהר עם דופק גבוה. אם יהיה לנו זמן בחזור – אפשר לקנח בכניסה אליו.

כמה דקות של הליכה – ואנחנו כבר יורדים מתצפית המפלים ועולים על שביל הג'יפים השחור שעל הגדה הדרומית של נחל אוג. על הגדה הדרומית הסימון השחור אמנם פונה בחדות מזרחה אבל אנחנו ממשיכים על השביל מערבה כ 200 מ' ואז פונים בחדות עם השביל דרומה ועולים בשיפוע חד עד החיבור עם סכין חווארית חסרת שם. ומקדימה, ים המלח מתגלה לפתע בכחול עמוק. זו התחלה קלאסית של מדבר יהודה: עלייה קצרה, חדה, שמעלה אותנו מיד אל הפלטפורמה המדברית. ומכאן – מתחיל לב המסלול. מומלץ לנווט את ההתחלה עם קובץ ה GPX – רק לוודא שאתם על הג'אבל הנכון.

שביל לא מסומן אבל מאוד ברור

לג #1 – דרומה

אחרי הטיפוס הראשוני, על מקטע רחב אבל לא מסומן, השביל מתיישר על שפת סכין מרשימה. הנוף פנורמי ומרשים: מצפון – שיפולי נחל אוג ודרך הסוכר, ממערב – בקעת הורקניה שטוחה ולבנה, וממזרח – ים המלח במלוא הדרו.

אנחנו נכנסים לשביל פוטוגני שאינו מסומן רשמית אבל הסינגל מאוד ברור ואינטואיטיבי לאורך שפת המצוק. קו נדיר במדבר שמרגיש כאילו מישהו תכנן אותו מראש לריצה. הקרקע כאן נוחה להפליא: שביל רחב, זורם, כזה שמזמין קצב.

הרבה מסלולים קלאסיים במדבר עוברים בנחלים איטיים או מצוקים טכניים שמכתיבים תנועה איטית וזהירה. כאן זה הפוך. המסלול מתגלגל ומכתיב זרימה. ללא מילים אנחנו נכנסים שוב לקצב ריצה קליל. אין לנו סיבה למהר. כל היום לפנינו. אבל המסלול כל כך מזמין לעוף עליו. 

ימינה – בקעת הורקניה. שמאלה – ירידה אינסופית אל ים המלח. אם יש מעט רוח – השביל החשוף מבטיח שתרגישו אותה במלוא הכוח. הסינגל ממשיך על שפת המצוק ואז בקילומטר ה 7 השביל הופך לסכין פודרה יפיפייה ושברירית (השניה במספר#) עם שלוחה דרומית שיורדת על שביל צר ורך עד תחתית המדף. לפני הירידה הבטן מתחילה לקרקר ואנחנו דוחפים חטיף פרוטאין. הנוף הדרמטי משכיח את הטעם הזוועתי של החטיף. תחתית השלוחה בקילומטר ה 8 היא הנקודה הדרומית ביותר של המסלול.

אליה זמור לפני הירידה בשלוחה הדרומית

לג #2 – צפונה

המסלול קרוי ספגטי כי הוא דומה לנודלס שנפלו מהצלחת לרצפה. התבנית שלו לא קווית ולא מעגלית קלאסית. הוא מתפתל, פותח מעגל, סוגר אותו, פותח מעגל חדש, סוגר גם אותו, ומתכנס חזרה אל השביל ממנו התחלנו. למה? המסלול בנוי מתוך מטרה לנצל את מלוא האסטטיות של הקו הפנורמי והסכיני.

הלג חזור פונה חזרה צפונה מהנקודה הדרומית ביותר על מקטע ג'יפי מסומן כשביל כחול. זהו מקטע של כ 3 ק"מ, פתוח ורחב למרגלות שפת הלג הראשון שעברנו. בקילומטר ה 11 המסלול שלנו פונה בחדות מערבה, מתחבר עם שלוחה חדשה ומטפס חזרה דרומה על סכין פודרה שמתעקלת בתנועת אוכף אל תוך שפת ג'אבל חרמון. הסכין, מטפסת מעלה על אחד הקווים הפנורמיים והיפים באזור. הלב מאיץ ואנחנו מורידים רגל מדוושת מהגז במעלה השלוחה.

מהקילומטר ה 14 עד הקילומטר 15 אנו חוזרים חזרה אל השפה מהלג הראשון. הפעם הנוף עם הפנים צפונה נראה כמו מסלול חדש. התאורה אחרת והנופים מתחדשים מול עיננו. בק"מ ה 15, בנקודה שמסומנת במפה כ'טביק אל קונטרה' אנו יורדים מזרחה על 'סכין ג'אבל חרמון' – זוהי הסכין הרביעית והאחרונה שלנו להיום: סכין ארוכה באורך של כ 2 ק"מ שיורדת במתינות ומתחברת לגדה הדרומית של נחל אוג בתנועת אוכף ממזרח. הירידה לא טכנית אבל אוורירית וחשופה: קטע שמזמין אותנו שוב לתנועה מהירה. אנחנו עוצרים לכמה קליקים של צילום וממשיכים להתגלגל למטה.

בתחתית השלוחה אנו מתחברים שוב עם השביל ג'יפים בגדה הדרומית של נחל אוג ממנו התחלנו. שיירה של ג'יפים עולה מולנו מתוך הערוץ ואני כבר מתכונן לענן האבק שהם עומדים להרים. בלב אני ממטיר עליהם את מיטב הקללות. ואז הנהג הראשון עוצר לידנו, פותח חלון ומגיש סלסלת תותים קרים. איזה מלך.

בחציית הנחל לגדה הצפונית, הקרקע משתנה לרגע לתוואי נחל קלאסי: חול, חלוקים וצמחייה. מזכירה לנו כמה הקרקע היא זו שמכתיבה לנו את המהירות ולא כמה אנחנו חזקים. למי שרוצה, כאן ישנה אפשרות להתחבר לרכב דרך נחל אוג התחתון – השביל מסומן בכחול (לוודא שיש מספיק זמן אור). אנחנו מגזגזים חזרה לרכב עם תוכנית לצוד את הפלאפל החדש שפתחו בצומת אלמוג.

בלי טולסטוי

זה לא מסלול משפחתי. אין כאן בריכות. אין נקודות צל. ואין מבצר צלבני. יש 4 סכינים וימבה נוף. זה מסלול למי שאוהב ללכת מהר, לרוץ, או פשוט להרגיש את המדבר זז מהר. במיוחד לטיילים שחמושים בווסט קל, שלוקר, מינימום ציוד – והרבה תיאבון לתנועה על קו אסטטי.

אפשר כמובן לעשות את המסלול בסטייל שביליסטי: תיק 30 ליטר, בגדים להחלפה, דיאודורנט וספר של טולסטוי. אבל למה? היופי של המסלול הוא בזרימה שלו. אז אפשר להשאיר את המשקולות בבית ולצאת אליו קל. אפילו קל מאוד: 3-4 חטיפי אנרגיה, 1-2 ליטר מים (בחורף) וכובע טמבל. 

מכיוון שמרבית המסלול אינו על שביל רשמי מסומן (קריאה סמויה לרת"ג לסמן), ישנה חשיבות עודפת לניווט: איש שטח רציני לומד את המסלול בבית, מעלה את הקובץ GPX לאפליקציית ניווט שהוא מכיר היטב ובמקביל בודק תחזיות מזג האוויר. התוואי שטח של ג'אבל חרמון אינו מחייב והמסלול מאפשר הארכה או קיצור באופן ספונטני לפי החשק והנסיבות.

ואריציה

מפה: (Israel hiking)

לחבר'ה עם תיאבון גדול יותר, אפשר להאריך את המסלול ל 27 ק"מ על תוואי שטח מאוד מגוון. הואריציה, גם היא מעגלית, מציעה 3 מקטעים עיקריים: לג זורם ופודרטי על דרך הסוכר, לג חזור טכני בנחל אוג עם הליכה על מעוק הנחל וקרקע חולית, ומקטע לופ פנורמי בג'אבל חרמון על קו זורם ופוטוגני. באזור דרך הסוכר וג'אבל חרמון – קל לריצה ופתוח, לאורך נחל אוג – טכני ומעניין. גם כאן המסלול לא מחייב ומאפשר הארכה וקיצור באופן ספונטני. טיפ של אלופים: להטמין מים על גשר נבי מוסא.

הוריאציה שעוברת על דרך הסוכר

המסלול הזה הוא מתוך המדריך הפתוח “50 המסלולים היפים במדבר הישראלי” – אוסף של מסלולי הליכה וטרייל ראנינג ארוכים ומובחרים במדבר יהודה, הנגב והערבה, שנבנו עבור מסלולים רגליים גדולים בדרום.

מאת: אליה זמור

לחצו פה לקבל את הכתבות בטלגרם:

לערוץ הטלגרם!