למרות ואולי דווקא בגלל שבWest Highland Way הולכים הרבה אנשים, לטייל בו זו חוויה שונה לגמרי מהטרקים ה”רגילים” של אירופה. איפה זה ולמה כדאי להגיע לשם? שי יגל מספר אחרי שהלך שם, בכתבה הבאה:
אם אפשר לעשות חלוקה גסה של הטרקים באירופה יש את הטרקים האלפינים, טור מון בלאן, WHR, אלטה ויה כזו או אחרת, ויש את השבילים הנמוכים. בעיקר שבילי הקמינו על הנגזרות השונות שלהם, ונוספים. לעומת כל אלה, ה West Highland Way, השביל הארוך הראשון בסקוטלנד עובר ברובו הגדול בתוואי נוח להליכה עם הפרשי גבהים מתונים, ותנאים מחייה מפנקים. זהו שביל שחלקים גדולים ממנו הם דרך צבאית ישנה אבל המרחב פראי, ורחב ידיים כמו שכבר קשה למצוא באירופה.
המשיכו לקבל מאיתנו כתבות – הכניסו אימייל פה:
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מאשר משלוח פרסום ועדכונים
מסתבר שיש טבעי פראי באירופה
סקוטלנד היא מקום פראי, תמיד היתה כזו. גם הרומאים הציבו את חומת אדריאנוס בגבול האימפריה סמוך לגבולה של סקוטלנד של ימינו. מחוץ לערים הגדולות היא משתרעת על מרחבים ירוקים וריקים עם חורף קשוח וימי קיץ קצרים. West Highland Way הוא מסלול הליכה רב יומי שמאפשר גישה אל הארץ הקשוחה הזו בלי להיות קשוח, עם אוכל טוב, לינה נוחה וכמובן הרבה הרבה וויסקי ובירה. הטרק מפגיש את המטיילים עם שלושה גורמים שהופכים אותו לחוויה מיוחדת: עם סקוטלנד הכפרית עם המבטא הבלתי אפשר שאחרי כל מפגש איתו אני מחליט בפעם הבאה לטוס למדינה דוברת אנגלית, עם המטיילים מכל העולם שמפגש איתם בתקופה כזו מזכיר לכולנו שבסוף אנשים הם אנשים ואולי כדאי לקרוא פחות חדשות, ועם עצמנו. דווקא ההליכה שאין לה את הפס שצריך לחצות או את העלייה המאתגרת שחייבים לסיים מביאה את המטייל לפגוש קודם כל את עצמו.
על השביל
התוואי הקלאסי מתחיל בעיירה קטנה בשם Milngavie מעט צפונית לגלזגו, העיר הגדולה בסקוטלנד, ומסתיים אחרי 154 ק”מ בפורט וויליאם למרגלות בן נוויס, ההר הגבוה ביותר באיים הבריטים בגובה של 1344 מ’. מי שרוצה להוסיף לטרק אתגר פיזי מעניין יכול להוסיף יום ולטפס אל הפסגה לאחר שבדק כמה פעמים את תחזית מזג האויר, כי זה לא המקום להיות בו במזג אוויר סוער. המסלול הקלאסי מחלק את הטרק לשבעה ימי הליכה באורכים שבין 14 ק”מ ל24 ק”מ. התוואי ברובו נוח, ומאפשר גם למי שמרחקים של 20-24 ק”מ נשמעים לו מאתגרים להסתדר איתם. כל יום הליכה מסתיים במקום עם לינה מסודרת ואוכל טוב. אבל סקוטלנד היא גם גן עדן למי שרוצה מטעמים רומנטיים או כלכליים לישון באוהל, ורבים מהמטיילים ישנים באוהל בין אם באתרי קמפינג נהדרים ובין אם בשטח הפתוח. הלינה באוהלים מותרת כל עוד לא נאמר אחרת, ואפשר למצוא פינות מדהימות לקמפינג ולהפוך את הטרק הזה חווית קמפינג זולה ונהדרת.
הטרק הפך בשנים האחרונות פופולרי מאוד, לכן מי שירצה לישון במלונות יצטרך להזמין מקומות כחצי שנה מראש, כדי להיות בטוח שהוא מחלק את ההליכה בצורה הנוחה לו ולא לפי מקומות לינה פנויים. יש לא מעט חברות מקומיות המציעות תמורת תשלום להסדיר את ענייני הלינה והלוגיסטיקה. אם נזכרתם באיחור או שסתם אין לכם סבלנות להתעסק בהזמנות זו אפשרות לא רעה אם כי לא זולה. באופן כללי סקוטלנד אינה מקום זול והמחירים מתכתבים עם ישראל. הטרק כולו עובר לא רחוק מכביש מרכזי שלאורכו תחבורה ציבורית ושרותי מוניות, כך שיש אפשרויות טובות לדלג על קטעים ולהתאים את כמות ימי ההליכה ואת אורכים בצורה המתאימה לכם. למי שלא מעוניין לסחוב את הציוד על הגב אלא לטייל עם תיק יום, יש כמה חברות שמציעות שרותי הקפצת תיקים במחירים סבירים.
מתי לנסוע
העונה הטובה ביותר היא האביב מאמצע אפריל ועד אמצע יוני. זו לא שיא העונה מבחינת כמות המטיילים, וגם הסיכוי למזג אוויר נוח עולה (על מזג האויר בהמשך). בנוסף ה midges – אותם יתושים בלי נסבלים שסקוטלנד מלאה בהם בחודשי הקיץ עדיין לא בשיא כוחם. לפני אמצע אפריל יש סיכוי גבוה להליכה בשלג לפחות בחלק מהמקומות. בניגוד לטרקים בהרים זו לא הליכה מסוכנת אבל בהחלט יכולה להשפיע על רמת הקושי, על היכולת למצוא את תוואי השביל ועל הסיכוי לפגוש טמפ’ נמוכות. למי שמוכן להתמודד עם תנאים כאלו, אמצע מרץ עד אמצע אפריל יכולים להיות חוויה מיוחדת של מעט הולכים ונופי סוף חורף ייחודיים.
בקיץ חשוב להזמין הכל מראש, ומומלץ להצטייד בכובע כולל רשת וביגוד ארוך כדי להתמודד עם היתושים. זו התקופה העמוסה ביותר בשביל, כך שלמרות הקשיים אנשים מצליחים ליהנות גם בקיץ. הסתיו גם הוא עונה טובה, אומנם ירוקה קצת פחות ועם קצת פחות מים זורמים אבל מים יש פה בשפע כל השנה אז גם ספטמבר ובעיקר אוקטובר יכולים להיות חודשיים מוצלחים להליכה.
מזג האוויר
בסקוטלנד מזג האויר הוא שיחת היום, ויש אין ספור אמרות שפר הקשורות במזג האוויר. לא סתם הכל ירוק, הגשם יורד בפיזור נרחב, לא מטחים כבדים כמו שאנחנו רגילים פה אלא ימים שלמים של שמים אפורים וגשם קל. אם יתמזל מזלכם תזכו לכמה ימים של שמש או לפחות לכמה שעות. אבל גם אם לא, הגשם הוא חלק מהחוויה הסקוטית ורוב הזמן אינו אגרסיבי מדי ומאפשר להנות מהטיול למרות הכל.
אאוטפאנל בווצאפ – לחצו פה:
הסובלנות למזג האוויר נכונה רק כל עוד נצמדים אל תוואי השביל. במידה ותחליטו לטפס אל ההרים מסביב ובמיוחד אל בן נוויס שבסוף המסלול, חשוב לוודא את מזג האוויר לפני היציאה. תוואי השטח בעיקר בחלק הגבוה חשוף מאוד ולהיות שם בסופת ברקים, גשם ורוח זו לא חוויה נעימה במיוחד. ובכל מקרה גם אם יצאתם לדרך תחת שמים כחולים לחלוטין תמיד קיים סיכוי לא רע לגשם אז להצטייד בהתאם.
אוכל ולינה
הטרק כולו עובר בין כפרים וזהו אחד הטרקים הכי מפנקים שהייתי בהם. מקומות הלינה הם ממש לא הבקתות של האלפיים, אלא מלון ברמה טובה עם מסעדה וכמובן בר עם מגוון בירות וויסקי. גם לאורך הדרך יש כמעט בכל יום מקום לאכול במסעדה קטנה בארוחת הצהריים. אפשרות נוספת היא לקנות אוכל בסופר המקומי או לקחת שקית ארוזה לארוחת צהריים. האפשרות האחרונה היא יקרה ודי דלה, אבל הכי נוחה. כמו הלינה גם האוכל ברמה טובה כאשר משווים את זה לטרקים אחרים. אבל נסייג מעט – זה לא משהו מדהים, בכל זאת סקוטלנד זו לא בדיוק ממלכה קולנרית עלית.
טיול בסקוטלנד על ה Wשורה תחתונה
למה כן: טרק יפה ומגוון עם תנאים נהדרים, מפגשים אנושיים מיוחדים, נוח מאוד לביצוע גם למי שאינו מורגל בטרקים.
למה לא: הרבה אנשים על השביל, הנופים לא דרמטים כמו בהרים של אירופה, סמוך לכבישים וישובים אין הרגשה של חיבור לטבע וניתוק מהעולם.
מאת: שי יגל
תגובות באינסטגרם של אאוטפאנל: @outpanel.co.il
