המלצה על טיול אל הר מירון: הגשמים פסקו מזמן, החיטה הצהיבה, הימים התארכו והטמפרטורות עלו, אין כל מקום לספק – הקיץ כאן. מדריך הטיולים צביקה קלין ממליץ לטייל בנוף הגלילי. 

לוח השנה של המטיילים אינו משתנה כל כך משנה לשנה. בסתיו יוצאים לצפון לראות פריחה סתווית ושלכת, בחורף יורדים דרומה למדבר, באביב פשוט יוצאים החוצה ובכל פינה טבעית, גם אם הקטנה ביותר, רואים שלל פרחים ושלל צבעים ובקיץ בעיקר “בטן גב”, ואם אפשר בסמוך לנקודת מים מה טוב.

אך השנה חווינו שינוי, הקורונה מנעה מאיתנו לצאת באביב ואנו הגענו לתקופה החמה עם חסך בטיולים. אז נכון שרוב הארץ בוערת עכשיו ויציאה למסלול בטבע כמעט ובלתי אפשרית, אך מי שמבין קצת בגיאוגרפיה ומכיר את הארץ שלנו יכול לנצל גם את הימים האלו למסלול רציני בגליל העליון. 

מומלץ – לחצו פה לערוץ אאוטפאנל בטלגרם 

אל הר מירון במספרים 

  • כמה ק”מ: 12 ק”מ.
  • רמת קושי: מיטיבי לכת.
  • ירידה מצטברת: 550 מ’.
  • עלייה מצטברת: 550 מ’.
  • אופי המסלול: מעגלי.

קצת על אזור הר מירון

הגליל העליון היא רצועה הררית הממוקמת בצפון הארץ. בין כביש עכו – עמיעד (כביש מס’ 85) ובין גדר הגבול עם לבנון, ישנו אזור שרוחבו הממוצע 18 ק”מ ואורכו 40 ק”מ. כאשר מסתכלים במפת ארץ ישראל רואים כי בצפון הארץ ישנו הגליל העליון ומעט מדרום לו הגליל התחתון. לעתים חל בלבול ויש הסוברים כי השמות עליון ותחתון ניתנו לאזורים עקב מיקומם במפה, אך הסיבה ששני אזורים אלו קיבלו את שמותיהם טמונה בגובהם. הגליל התחתון עשוי בקעות ורכסי הרים שהגבוה שבהם הוא הר כמון שמגרד את ה-600 מטרים מעל פני הים. במרכז הגליל העליון מתנשא הר מירון לגובה 1,204 מטרים מעל פני הים, ככל שמתרחקים מזרחה או מערבה מהר מירון הגובה יורד, אך עדיין גבוה בהרבה מאזורים אחרים בארץ ישראל. גובה ההר מביא בחורף גשם רב וטמפרטורות נמוכות ובקיץ למזג אוויר סביר יותר משאר חלקי הארץ ובכך מזמין אותנו לטיול גם בעונה חמה זו.   

המסלול

את המסלול שלנו נתחיל ממקום די מוכר למטיילים – חניון הפסגה בהר מירון. מדובר בחניון יום ובו ברזי מים לשתייה, שולחנות פיקניק ופחי אשפה, כך שהמקום מתאים לארוחת בוקר טרם הטיול או פיקניק לאחר המסלול. 

כדי להתחיל במסלול יש לחפש את הסימון השחור (ישנו עמוד עם שלט קטן בסמוך לכניסה לחניון), ברגע שמוצאים את הסימון השחור יש לעלות עליו ולהתחיל את ההליכה. המסלול השחור יוריד אתכם מהר מירון לכיוון מושב מירון. שביל זה עובר בחלקו בחורש ובחלקו חשוף לשמש, מדי פעם לאורך הדרך למטה יפתח הנוף ותוכלו לצפות לכיוון מזרח. 

ברגע שתגיעו למושב מירון יש להמשיך וללכת בתוך המושב על השביל השחור (הפעם נלך לצד דרך סלולה). חשוב לזכור, מדובר במושב דתי ואם אתם מטיילים בשבת השתדלו לכבד את תושבי המקום ולא להשתמש בטלפון או מצלמה בתחומי המושב. 

לאחר שעברתם את מתחם קבר הרשב”י במושב מירון השביל השחור יוציא אתכם מהמושב אל מקום שנקרא “חניון הפיתול” בו תיפגשו סימון של שביל ישראל (לבן – כחול – כתום). מהרגע שפוגשים את שביל ישראל יש לפנות ימינה וללכת על שביל זה כל הדרך חזרה אל נקודת ההתחלה. עד מהרה תשימו לב שמעתה המסלול הופך להיות קשה יותר, עד כה ירדנו אך מעכשיו אנחנו צועדים במגמת עלייה. אך חלק זה של המסלול, מלבד לכך שהוא מאתגר יותר, הוא גם בעל נקודות עניין רבות יותר. ראשית, עם המפגש עם שביל ישראל והפנייה ימינה תראו עצי תות אשר בעונה מוציאים תותי עץ מתוקים. בהמשך תגיעו חורבת שמע, תוכלו להבחין בכך כאשר תגיעו אל שרידי מאוזוליאום – מבנה מרובע בו נהגו לקבור עשירים ואנשים מכובדים בתקופות קדומות. על פי המסורת, שמאי הזקן מייסד האסכולה של בית שמאי נקבר במקום זה. בסמוך למבנה זה נמצאת חורבת שמע ובה בין היתר גם שרידי בית כנסת שחרב לפני 1,600 שנים. תצפית הר מירון

בהמשך העלייה נגיע אל אחת מנקודות התצפית היפות ביותר בארץ – עין זבד. מנקודה זו ישנו נוף משגע לכיוונים צפון, מזרח ודרום ומעלינו ניתן לראות את פסגת הר מירון – הוכחה לכך שאנו מתקרבים לסוף המסלול. לי אישית יצא להגיע לעין זבד מספר רב של פעמים, לרוב עם קבוצות אותן הובלתי במסלול. בנקודה זו אני נוהג לעשות עצירה ארוכה, להתרחק משאר האנשים ולשבת מול הנוף. היופי הכמעט אין-סופי של הגליל העליון מזכיר לנו נופים שנלקחו מארצות אחרות, גדולות והרריות יותר. השקט במקום והנוף הפתוח מזמנים אפשרות לקחת כמה דקות של רגיעה ולתת למחשבות להתגנב אט-אט פנימה.
לצערנו אל עין זבד לא ניתן להיכנס (במים ישנן סלמנדרות – מין בסכנת הכחדה והכניסה למים נאסרה במטרה לשמור עליהן), אך האיסור על כניסה למים ממש לא גורע מההנאה שבעצירה בסמוך לעין זבד (אחת מנקודות התצפית היפות ביותר בארץ כבר אמרנו…?).

לאחר הפסקה קצרה בעין זבד יש להמשיך במעלה ההר על שביל ישראל. לאחר זמן לא רב תגיעו אל “הוטה”. הוטה הוא בור אנכי, או יותר נכון “פיר” שנוצר כתוצאה מהמסת מים את הסלע המקומי והתמוטטות נוספת של סלעים. בכל רחבי הר מירון ובשאר הגליל העליון פזורות עשרות הוטות שמעידות כי אזור זה היה בעבר נתון ללחצים רבים אשר הרימו בגובה את כל אזור הגליל העליון ובין היתר גם סדקו את ההר, המים שירדו כגשם לאחר מכן הרחיבו את הסדקים, ואלו הפכו להוטות.

הר מירון 

בהמשך הדרך על שביל ישראל נוכל ללכת בין חלקות חקלאיות של תושבי בית ג’אן, בינואר – מרץ (ולעתים גם אפריל) ישנו גם אגם עונתי בסמוך לפסגת ההר. כחצי שעה נוספת של הליכה אחרי הבוסתנים של בית ג’אן נגיע סוף – סוף אל חניון הפסגה – הנקודה בה השארנו את הרכבים. 

אז עכשיו, אחרי שהבנו שגם בקיץ ניתן לטייל בשטח, כל שנותר זה לארוז מים, כובע, מקדם הגנה ונעלי הליכה ולצאת לטייל בשביל ארצנו. הכי חשוב לזכור – לקחת אתכם שקית אשפה ולא להשאיר פסולת בשטח.

צביקה קלין, הכותב הוא מדריך טיולים מוסמך המציע טיולי שטח בכל חלקי הארץ, לאתר של צביקה.

הצטרפו לדיוורים שלנו: אחת לשבוע-שבועיים בלבד עדכון על הכתבות החדשות:

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים