אם היו מבקשים ממני עד לפני כשנה לכתוב על ההתרשמות שלי ממוצר שקשור איכשהו לשטח, הייתי ודאי פורצת בצחוק. אני, שאת מירב שנותיי העברתי בעיר גדולה במרכז הארץ, אני, שבילויי הפנאי שלי היו לרוב עירוניים לחלוטין, אולי לא הייתי הבחירה הראשונה שהייתם חושבים עליה לכתבת לענייני outdoor. ובכל זאת, הנני כאן, כותבת לכם בהנאה רבה על חוויותיי במחיצת סנדלי Keen וניס H2.
כתבה: אסתר רוזה-פוס
צילם: ירון פוס
הגיבושון של ירון
הכל התחיל לפני כשנה, כשהכרתי את בעלי היקר ירון, שיחיה. איש מיוחד שאוהב, ואולי אף על גבול המכור לכל הקשור בשטח, ובעיקר להליכה, נהיגה או רכיבה. בעיקר בנופי המדבר המרהיבים ביופיים של ארצנו הקטנטונת, ארצנו היפה. מבחן הכניסה שלי לליבו של הבחור היה כשלקח אותי איתו לראשונה היישר למים העמוקים לטיול של שלושה ימים שהחל סמוך לאילת ועלה צפונה. הלנד רובר הועמס ויצאנו למסע… מסע שבמובן מסוים לא נגמר מאז. כל מקום בו טיילנו היה יפה ומעניין יותר מקודמו ואני מודה… גם אני התאהבתי!
כצפוי, בחורה עירונית כמוני שלא בדיוק יצאה מגבולות העיר יותר מדי, לא הייתה מצוידת בהתאם לנדרש מחיי החדשים. לא היו לי בגדי טיולים, לא תיק גב נורמלי ובעיקר לא נעליים שהיו מתאימות לטיול שטח. עם הזמן, בן זוגי שטרם הפך לבעלי, התחיל להפעיל לחץ לא מתון וקבע: “די, הגיע הזמן שתתחדשי בציוד מתאים לשטח!” אנחנו מטיילים די הרבה, כמעט בכל שבת, ויותר מכל החוסרים האחרים בציוד, בלט היעדרן של נעליים מתאימות לשטח. ירון טען שה”האוויאנס” שלי לא מתאימות מספיק לנוף המדברי. נו שוין.
צעד צעד לקראת היעד
אחרי שכנועים אינטנסיביים מצידו (שיחה רצינית לפחות פעם בשבוע), נכנעתי והסכמתי, ושמנו פעמינו לקנות לי נעלי הליכה גבוהות. בחורף ובאביב הן עשו עבודה נהדרת, אבל הקיץ התדפק על הדלת והרגליים ביקשו… אוויר! לפני כשלושה חודשים נישאנו במזל טוב. אחת המתנות שהבחור קנה לי היו זוג סנדלי הליכה, אז בתור טיילת מתחילה התחדשתי בסנדלי שורש. כן, כאלה שתמיד נראו לי כמו איבר נוסף איתו גדלים אנשי הקיבוצים והמושבים… השורש היו נוחים לי ועשו עבודה טובה בגיחות שביצענו מהג’יפ למעיין ההוא או לתצפית ההיא וחזרה, וגם כסנדלים יום יומיים, קשה להתחרות בנוחות, בקלילות ובנידוף הזיעה שהם מספקים לרגל.
אבל אז פנו אליי בבקשה לכתוב על סנדלי KEEN. כמישהי שעד היום הסתובבה ביום יום שלה בעיקר עם נעלי אצבע, פתאום מצאתי את עצמי עם שני זוגות סנדלים, איכותיים ויחד עם זאת שונים מאוד.
עיצוב, איכות, פרקטיקה
כבר במבט ראשון נראים ה-KEEN סנדלים מקצועיים למיטיבי לכת: בנויים היטב, בעלי מראה של נעליים חצאיות כמעט, ולא של סנדלים. רצועות הבד אלסטיות ואיכותיות מאוד, כך גם התפירות וחיבורי חלקי הסנדל השונים. בחרטום הנעל תמצאו חיזוק בין הגפה לסוליה שנראה שישרוד שואה גרעינית. תפקידו להגן על אצבעות הרגל מפגיעות סלעים, קוצים ושאר מרעין בישין.
סנדלי KEEN הם בעלי רצועה נמתחת עם לחצן הידוק המאפשר את התאמת הסנדל לרגל באופן מיטבי- אין צורך לפתוח ולסגור סקוצ’ים ומחליקים את הרגל פנימה בלבד, ומהדקים. המנגנון איכותי ועמיד.
מבחינה אופנתית, ה-KEEN זוכים ממני לציון “עובר” ולא יותר. ניתן היה להשקיע בעיצוב שיחמיא יותר לרגל נשית, עם מבנה צר יותר ומעט פחות בולבוסי. התגובות מהסביבה בעניין זה היו מעורבות.
נקודה ראשונה ומשמעותית העומדת לסנדלים לרועץ היא הקושי בנעילתם. הכנסת הרגל במלואה לסנדל ממש דורשת מאמץ בשל הרצועה האחורית שאינה נמתחת בקלות ומאתגרת בהלבשתה על קרסול הרגל. אני מניחה שבעיה זו תיפתר ככל שגיל הסנדלים יעלה, אם כי הסנדל כבר למעלה מחודשיים איתי והשיפור מינורי.
הולכת בטל
טיול רגלי בקיץ הוא אתגר לא קטן, במיוחד בישראל הלוהטת, ותמיד נדמה לי שהקיץ שאני זוכרת בתור ילדה היה הרבה פחות חם. למשל, בעבר הליכה בנעלי הליכה סגורות בשיא הקיץ לא נראתה לי מעשה של משוגעים בלבד. היום כן. ברוך בורא הסנדלים לשטח.
את ה-Keen וניס H2 החלטתי לבחון בכמה מסלולי הליכה בישראל בחודשים האחרונים (יולי – אוגוסט). הראשון היה מסלול ההליכה של נחל זאכי, ממש לפני שעלה לכותרות בתור אחד הנחלים הנגועים בעכברת. למי שלא מכיר, הזאכי הוא מסלול הטומן בחובו אתגרי אחיזה רבים. ההליכה בחלקה במים, על סלעים חלקלקים, וחלקה בשבילים יבשים. כבר במסלול הבחינה הראשון, התגלתה גדולתם של ה-KEEN, ובה בעת גם חסרונם העיקרי. אחיזת הסנדל בתנאים רטובים היא לא פחות מפנומנלית. נעיצת הסוליה על סלע רטוב וזוויתי הייתה מכניעה כמעט כל סנדל או נעל הליכה. לא את ה-KEEN, שאחזו בחלוק הנחל הגדול כמו קטר על מסילה. מרשים!
עם המעבר לחלקו היבשתי של המסלול, זמן ההתייבשות קצר. הסנדלים נוחים מאוד להליכה, וסולייתם בולמת זעזועים מצויין, וגם דריכה בעומס על רצף אבנים חדות לא גרמה לכף הרגל שלי לחוש הרבה מהמתרחש תחתיה. גם האחיזה הטובה שהרשימה כל כך בקטעים הרטובים נשמרת ביבשים.
המשך ההליכה בחלקו היבש של הזאכי, כמו גם במסלול החביב של נחל ציפורי, חשפה את נקודת התורפה של ה-KEEN: הסנדלים נוהגים לאסוף אל הרגל אבנים וחול שהפינוי שלהם מצריך לא פעם הסרה של הסנדל, ניקוי ונעילה מחדש, מה שבסנדל פתוח דוגמת שורש או TEVA היה נגמר בניעור קל של הרגל ותו לא. הייתי מצפה גם לתחושה אוורירית יותר ברגל, גם באקלים הקיצוני שלנו, אך לא פעם, התחושה הייתה דומה לזו שיש בנעילת נעליים חצאיות ולא לזו שיש בסנדלים.
סיכום: סנדלי KEEN ונוס H2
סנדלי KEEN ונוס H2 הם סנדלים טובים מאוד. הם יכולים להחליף את נעלי ההליכה הייעודיות שלכם בעונות המתאימות, ובישראל תפורים לדעתי במיוחד לטיולים בעונות המעבר, אז הם יהיו פרטנר נהדר לחוויות השטח שלכם. המחיר הרשמי אינו זול ועומד על 340 שקלים, מה שמותיר את ה-KEEN מחוץ למשחק של מי שמחפשת סנדל תקציב, ולמעט עניין כליאת האבנים בתוך הסנדל וקושי מסוים בהכנסת הרגל, מדובר בסנדל סופר איכותי ועמיד.
ל-KEEN יתרונות גדולים על סנדלים פתוחים בטיולי מים, עם חביקה מצויינת לרגל המשרה הרבה ביטחון על המטייל, במיוחד במסלולים אתגריים. הם מספקים רמת אחיזה מרשימה בהליכה בשטח, גם על סלעים חלקים. ההגנה על האצבעות, והבידוד מהקרקע- כמעט כמו של נעלי טיולים סגורות. רמת הגימור והאיכות מרשימה, וניתן למצוא מה-KEEN דוגמאות לזוגות ששרדו שנים בתנאים קשים, וזה לפעמים חשוב יותר מהכל.
אל תפסידו כתבות מעולות שלנו- אחת לשבוע בלבד, ניוזלטר אאוטפאנל:
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
