עונת השיטפונות החלה, וכבר אסונות מדווחים. אסון בדרום כאשר ילד בן 4 נספה בשטפון, ואסון גדול מתרחש ברגעים אלה בירדן כאשר תלמידים נהרגו בשטפון גדול.
שיטפון גובה מחיר כבד בישראל ובירדן
מערכת הגשם שנכנסה לדרום השבוע כבר גבתה מחיר כבד, כאשר באזור כספייה אשר ליד ערד נספה ילד בן 4 כנראה כשיצא לשחק בהקוות מים מהסופה.
אסון גדול מתרחש בירדן, כאשר אוטובוס ילדים ירדני נסחף סמוך לים המלח בצידו הירדני, כתוצאה מהשיטפונות שפוקדים את אזור הדרום. מוקדם יותר דווח ששבעה נהרגו, 37 נעדרים, וחמישה עשר חולצו ומצבם טוב, ועדיין מחפשים כעשרים מטיילים נוספים. זה קורה בואדי זרקא מעין באזור של המעיינות החמים, הנחל השלישי בגודלו בירדן מבחינת אגן הניקוז וגם מבחינת הספיקה.
צה”ל החל בסיוע לחילוץ. מדובר צה”ל נמסר כי “לאור בקשת ממשלת ירדן, יצאו מספר מסוקי חיל האוויר עם לוחמי 669 בפיקוד מפקד היחידה. ברגעים אלו הלוחמים מסייעים בפעולות החילוץ ואיתור הנעדרים ועושים ככל שביכולתם על אף תנאי מזג האוויר לסייע לניצולים באזור השיטפון”.
דפוסי אסונות שיטפון
רק אתמול פרסמנו באאוטפאנל כתבה שמזהירה מפני שיטפונות ומתארת את הלקחים העיקריים מאסונות השיטפון בשנה האחרונה. הכתבה שרטטה כמה מקרים חוזרים של אסונות בדפוסים שחשוב ללמוד מהם:
- חצית נחל עם רכב- לקחים מהסחפותו של נהג המשאית איימן ג׳אבר מטייבה שניסה לחצות עם משאיתו את נחל צין ונהרג.
- עמידה לצד שיטפון או חצייתו- מקרי קייס להואשלה שניסה לצלם שטפון בנחל ממשית ודקל שגיב שנהרג בטיול קנינינג בשטפון עז בזוויתן
- סנפלינג וטיול בנחל בעת חשש לשיטפונות- האירוע בנחל צפית מהווה את הטראומה הישראלית הגדולה ביותר בשיטפונות ומדגים את הסיכון שבשהות בנחל, למרות שהגשם יורד במרחק רב ממנו.
- שהות במערה בזמן שיטפון– חילוץ הנערים מהמערה מדגים את הסיכון. גם בארץ ישנן מערות שהן בעצם נחלים תת קרקעיים ואסור לשהות בהן אם הן בסמוך לאגן הניקוז של שטפונות.
אסונות שיטפון קודמים בירדן
בירדן נרשמו כבר בעבר אסונות מרובי הרוגים בשטפונות: ב 1957 נהרגו 24 בני אדם ו-24 פצועים כאשר אוטובוס נסחף בנחל חביבה בין עתיל ודיר אל-ע’וצון (אזור טול כרם).
ב 1963: 25 איש (23 מתיירות צרפתיות, בישוף צרפתי ונהג לבנוני) נהרגו באזור פטרה בתאונת אוטובוס בעקבות שיטפון באזור (שתיים מהתיירות קבורות במנזר בירושלים).
אתר אאוטפאנל מביא תוכן איכותי בנושאי אאוטדור, טיולים וספורט אתגרי. הצטרפו אלינו:
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
איך נוצר שיטפון
שיטפון נוצר כאשר מים, בד״כ מי גשמים, ניגרים על פני הקרקע שאינה יכולה עוד לספוג אותם והופכים לזרימה עילית. עוצמת השיטפון תלויה בעוצמת הגשם ובמשכו, בסוג הקרקע או המסלע ובגודל אגן הניקוז. לאדמת לס למשל, העשירה מאד בחרסית יכולת ספיגה נמוכה מאד ולכן סופת גשם חזקה וקצרת מועד באיזורים בהם הקרקע היא לס תהפוך מהר מאד לזרימה עילית.
לנחלים הגדולים במדבר יהודה ובנגב אגני ניקוז גדולים כך שמספיק שבר ענן מרוחק הממטיר גשם במקום כלשהו באגן הניקוז על מנת לייצר שיטפון במורד הערוץ קילומטרים רבים משם. גם אם השמים במורד הנחל כחולים ונקיים מענן. ומכאן הסכנה הגדולה הטמונה בכניסה לנחלים בימים בהם יש סכנה לגשם מקומי, בעיקר בעונות המעבר בהן נפוצים אפיקי ים סוף הידועים במזג אוויר הפכפך ולא יציב וביכולת לייצר סופות גשם פתאומיות ועוצמתיות, בעיקר בדרום ובמזרח.
