קיבלתי את נעלי ההרים מדגם Dask Pass iii Outdry של קולומביה- מדובר באחד מדגמי העלית לטרקים של החברה (מסדרת Titanium- סדרת הקצה). לקחתי אותה ל-3 טיולי יום שנעו בין 10-20 ק”מ באקלים החם של אוגוסט- שמש ישירה ומעט צל, בתוואי דרך משתנים, הרים, נחלים, בולדרים, וכבישי עפר. על זה תיבלתי כמה ימי שטח ומילואים, ורקחתי לכם את הרשמים מהנעל.

נעלי קולומביה

מפר הבטחה ויוצא לשטח

על מנת לבחון בצורה הטובה והיסודית ככל הניתן מבחינת מסלולים בארץ, נבחרו 3 מסלולי יום הנעים

בין 10-20 ק”מ- ועל הדרך נוסף לו תרח”ט בצנחנים – 30 ק”מ עם 30 קילו על הגב – סה”כ מבחינת שטח צעדתי איתם 75 ק”מ, בחרתי בכוונה מסלולים כאלה שיתנו לי את האפשרות לבחון את הנעליים בסביבה מוצלת ו”קרירה יותר”, בסביבה רטובה וחלקה, סביבה מדברית וחמה, בולדרים, דרכי עפר וכו’. בגדול: לבחון את האתגרים שהמסלולים בארץ יכולים להציב לנעליים.

האמת: חששתי מהמבחן הזה, באמת שחששתי. לא רציתי לחזור על טעויות העבר שהותירו אותי מצולק בעקבים עם קילוף של כמה שכבות עור, אחרי שבתכנון לא מוקפד של מסלול, נאלצתי בסופו של יום לתפור כ40 ק”מ ברגל. זה היה ב”ואדי אלג’ריר” – “הנחל הגורר” (שם כל כך אירוני מסתבר), נחל נקרות. הבטחתי לעצמי באותו יום שלעולם, אבל לעולם אני לא יוצא לשטח עם נעל חדשה מבלי ללכת איתה ולהסתגל אליה פרק זמן מספק לפני היציאה לשטח.

אז הבטחתי 🙂 מה לעשות שהייתי להוט כל כך לצאת ולבחון את הנעל החדשה ולא היה זמן להתכונן. אז האם גם הפעם עשיתי טעות כל כך קריטית? תכף נגלה..

קולומביה דסקה פס – מאפיינים עיקריים:

מדובר בנעל משופעת בטכנולוגיות מתקדמות, אטומה למים ונושמת, משלבת נוחות עם הגנה ותמיכה מלאה לכף הרגל. מתאימה להליכה עם משקל על הגב בכל סוגי שטח ואקלים ובכל רמות ההליכה.

  • שם הדגם: Dask Pass iii Outdry
  • סוג נעל: נעל הרים גבוהה
  • סוליה:Vibram Mont-בעלת עמידות ואחיזת קרקע מעולה.
  • ייעוד: טרקים קשוחים בתוואי קרקע משתנה.
  • משקל: 712 גרם


חלק עליון

גוף הנעל- עשוי שילוב של זמש וקורדורה, כולל הגנות של חיפוי גומי מוקשח באיזורים המועדים לשחיקה. נראה כי קולומביה עשו מאמץ לשלב בין נעל שטח קשוחה, לבין “חוויות משתמש” טובה, זה מתבטא בנעל קצת יותר רכה וגמישה – קשה להתמודד עם הטריידאוף של הוספת הגנות וחיזוקים שמייצר בטחון ו..הגנה, לבין נוחות, קבלת התנועה ומשקל נמוך יותר. בפועל התחושה באצבעות נעימה עד שנתקלים בסלע ואז אתה מבין שחיזוק רציני יותר בקדמת הנעל היה יכול לסייע.

קולומביה

ההתאמה– היתה טובה כבר מהצעד הראשון, ללא צורך בחבישת אזורים המיועדים לשפשופים ושלפוחיות. חלקה העליון של הנעל באיזור רכיסת השרוכים העלי היה מעט קשה ולחץ קצת על השוק, אולם התרכך והפך גמיש לאחר מספר ק”מ.

זו נעל גבוהה, עם דגש על איזור הקרסול והאחיזה והיא אכן שומרת מצוין על הקרסול! יחד עם זאת קיימת מעט גמישות באיזור העקב והאכילס. הדבר הזה חשוב לאנשים מן המניין שלא מבצעים מתיחות כמו שצריך וטווח התנועה של הגיד מתקצר (נסיון אישי: עם האסולו פאוור מטיק קיבלתי דלקות בשני גידי האכילס שלי לאחר טרק של 3 ימים בגוואטמלה – 50 ק”מ עם משקל, בדיוק בגלל הסיבה של קשיחות יתר בכל החלק האחורי של הנעל).

ריפוד נעים

משקל- תמיד קיים השיח אודות המשקל בנעלי טיולים. אז אמנם הקולומביה קלה בכמעט 100 גרם ביחס

לאסולו, וקלה בכמעט 50 גרם מהבאלק-הוק שאצלי, אבל אנחנו לא מדברים פה על ריצות ספרינט שבהן כל גרם משפיע. בעיניי העניין הזה שולי, וכשאתה סוחב בטיולים ארוכים משקלים שנעים בין 10-30 ק”ג על הגב, עוד 100 גרם לכאן או לשם בנעל באמת לא ישפיע אצלי על בחירה של נעל טיולים, ובטח ובטח לא יגרום לי או לכם להתעייף יותר או פחות.

זה עניין של גישה. יש אצלנו בOUTPANEL טור דיעה על טרנד החצאיות – אבל הגישה שלי, ויסלחו לי חסידי נעלי האמצע, כשאני יוצא לשטח אני אוהב להיות מוגן כמו שצריך, או לחילופין להיות חופשי לחלוטין ולנעול סנדלים, וכל בחירה אחרת מבחינתי אינה מוצדקת. אם התוואי שטוח וסלול ואני לא מצפה לנחשים ופרוקי רגליים שיזנקו עליי, כנראה שאבחר בסנדלים, אבל אם אנחנו מדברים על תוואי משתנה, חלוקים בתוואי של נחל, סביבה רטובה וחלקה, בולדרים, עליות/ירידות או טרקים עם משקל על הגב מבחינתי נעל גבוהה היא הכרח.. למה? החל מדבר מינורי: נעל גבוהה מונעת כניסה של אבנים קטנות לרגל, דרך אפשרות הליכה במים עד גובה הלשונית, שמירה על הקרסול, הגנה מפני מכות של סלעים, הגנה טובה יותר מפני מזיקים.. להמשיך? כן נעלי החצי קלות יותר, כן מעט פחות חם בהן, אך לדעתי החסרונות עולים על היתרונות.

לשונית, רכיסה ואטימה למים- עדינה ורכה, אוטמת בצורה מלאה כניסת מים כמעט עד גובה הנעל. מערכת הרכיסה בנויה מלולאות שריכה מלאה מפלדת אל חלד, מאפשרת הידוק אחיד של הנעל לרגל בכל חלקיה- הרגל לא מחליקה בנעל, והתחושה היא כאילו הרגל והנעל הם גוף אחד. והעמדתי את קולומביה למבחן… כל כך התאמצתי לדחוף את הנעל למים עד גובה הלשונית, שבשלב מסויים פשוט הטבעתי את כל הנעל במים ונאלצתי להמשיך את הטיול עם נעל וגרב ספוגות מים, אבל קיים איטום מצוין עד גובה הלשונית, כמובן במידה ושרכתם את השרוכים בצורה טובה ולא משוחררת מידי.

מבחינת אוורור וחלק העליון- הוא מבוסס על מערכת הOutdry של Columbia שמטרתה לאפשר שילוב בין אטימה למים, ואוורור. מדובר בממברנה שהינה חלק אינטגרלי מהגפה והמערכת, שמונעת צורך בגרב הפנימית החמה שמגיעה בחלק מהנעלים, מאפשרת הרחקת לחות טובה והרגל מזיעה פחות גם בימים חמים.

לרוב יש פערים בין הצהרות היצרן למה שמקבלים בפועל, ואחד החששות שלי היה שבגלל העמידות לתנאי קיצון והאטימה הטובה למים, הרגל שלי תתבשל בפנים ותתחיל להזיע תוך זמן קצר. מהר מאוד התגלה שהחששות לא היו מוצדקים. גם בטיולים בדרום עם שמש ישירה לא הרגשתי שהרגל מתחממת ומזיעה יתר על המידה ביחס לנעליים אחרות שניסיתי.

סוליה

סוליה אמצעית- עשויה Techlite שהוא בולם זעזועים מלא מפוליאוריטן לכל אורך סולית הביניים, נותן שיכוך מצוין גם תחת עומס. אהבתי גם את המסר של החברה שמדובר במוצר ירוק שאינו פוגע בסביבה, בהשוואה לדגמים אחרים שניסיתי. הסוליה רכה מעט יותר משל האסולו, אך פחותה מהמגף הטקטי של חברת בלאק-הוק האמריקאי שניסיתי שהתחושה בתוכו היא כמו של ריחוף.

הסוליה התחתונה- Vibram Mont מכילה חריצים עמוקים שנותנים אחיזה מצויינת גם באיזורים חלקים ורטובים. היא עמידה לאורך זמן, טוענים בקולומביה אבל זה לא מבחן ארוך טווח, אז אולי נדווח לכם בהמשך על החלק הזה. נכון לכתיבת שורות אלה, לאחר חזרה משבוע שטח במילואים ושיח צפוף עם חיילים רבים אודות נעליי שטח (ברור לכם כמה זה קריטי ביחידות מיוחדות שבהן תופרים מאות קילומטרים בשטח), אני ממש

שמח שגם את הימים האלה הנעל צלחה בהצלחה. שהיו שם חיילים עם נעליים של חברה אחרת מוכרת שהסוליה התפרקה להם לאחר שימוש מועט. בכל מקרה, כשהנעל נוחה כבר מהצעד הראשון, החשש הגדול שלי יהיה לגבי יכולות הסוליה לשאת בעומס משך זמן ארוך בגלל הטריידאוף שהסברנו למעלה, אבל So far so good.

סיכום – נעלי ההרים של קולומביה במבחן

לפני יציאה לטרקים יש לי מנהג קבוע של חבישת איזורים “מועדים לפורענות” עם פלסטרים ולויקופלסט, כמעט בכל נעל חדשה שניסיתי היו חבלי לידה, פציעות, שפשופים, או הסתגלות ארוכה עד שניתן היה להנות באמת מהנעל. שמחתי מאוד שעל אף שהפרתי את ההבטחה של עצמי ויצאתי איתן ישר לשטח, נרשמו 0 תקלות, גם בתרגיל בצבא בימים רצופים של עומס תחת משקל כבד.

בחסרונות אציין בעיקר נוחות על חשבון הגנה. ההגנות בחלק הקדמי והאחורי טובות, ויחד עם זאת עיבוי החלק הקדמי והאחורי היה נותן מענה טוב יותר לבעיטות ומכות בסלעים סוררים אחרי שעות ועייפות בשטח. הגמישות הקלה בעקב אמורה לתת מענה מעולה לרוב המטיילים אך אם אתם סובלים מנקיעות חוזרות הייתי ממליץ להתעמק יותר בנושא ולראות שתקבלו תמיכה מלאה ואחיזת עקב מספקת.  

 

מורגש שבקולומביה עשו מאמצים להביא לנו נעל שטח קשוחה ועמידה בלי להתפשר על הנוחות ועל חוויות המשתמש. הנעל קלה ביחס למקבילות בקטגוריה, הרגל מרגישה טוב בתוך הנעל בלי איזורים מציקים בעקב או באצבעות בקדמת הנעל. אחיזת הסוליה בקרקע מצוינת, גם באיזורים רטובים וחלקים וגם כשעמדתי על איזורי סלעים משופעים. לא הרגשתי עומס או כאבי ברכיים/גידים גם בימי הליכה אינטנסיבים עם משקל. ביחס לסנדל או לנעל חצי היא תהיה חמה יותר אבל מכל נעלי הטרקים שניסיתי – הרגל לא התבשלה בנעל גם בימים החמים ובשמש ישירה. אפילו במבחן האטימה של המים עמדה בהצלחה.

לבסוף- מחיר- התרגלנו שעל נעל טיולים טובה אנחנו ניאלץ להיפרד מכ800-1000 ש”ח. נעליים אחרות שלי שהיוו מקור להשוואה עבורי נמכרות בארץ ב800-1200 ש”ח וזה לא מעט. הבשורה הטובה היא שחברי מועדון קולומביה נהנים מהנחות מצויינות – ואז אפשר בהחלט לרכוש את הנעל במחיר מצוין:

 




מאת: אלון סגל
צילום: אלון סגל, גיא חלמיש, אמיר סעדי, אמיר כלב