האדם כבר כבש את כל הפסגות הגבוהות, חצה את הימים ואת יערות הגשם והגיע לכל נקודה על פני האדמה. לא נותר למגלי הארצות החיים כיום אלא לחקור את מעמקי הים ואת מעבה האדמה. מערנות היא תחום בו פריצות דרך וגילויים חדשים הם דבר שבשגרה. רק לפני מספר חודשים התקבלה הידיעה על פריצת דרך משמעותית שעשתה המשלחת הרוסית ממועדון המערנות Perovo במערת Veryovkina שבחבל אבחזיה שאפשרה למשלחת להתקדם לעומק של 2204 מטרים ולהכתיר את מלכת העומק העולמית החדשה.
מאת: יואב נגב
צילום: יואב נגב, אוריאל פריזר
סוד הקסם של המערות
מערה היא סביבה מורכבת וקשה, המשלבת בתוכה אלמנטים של קושי פיזי ומנטלי. זו סביבה שהתנועה והשהייה בה קשים באופן מובנה. היא כוללת מעברים צרים, פירים אנכיים עמוקים, בולדרים עצומים, התגברות על מכשולים בטיפוס או בגלישה והכל מחליק ובוצי. גם תנאי הסביבה במערה קשים מאד ויכולים לכלול לחות גבוהה, טמפרטורה נמוכה, רטיבות, חושך ולעיתים קושי בנשימה עקב ירידה באחוזי החמצן. המשלחות שיוצאות למערות העמוקות ביותר בעולם מתמודדות עם כל הקשיים הללו במשך ימים ושבועות ארוכים. תוסיפו לזה את כמויות הציוד שצריך לסחוב פנימה והחוצה מהמערה וקיבלתם סיוט של ממש! אז מדוע נמשכים המערנים אל המערות?
התשובה לכך טמונה בדיוק באותם פרמטרים שמרתיעים 99.9% מהאנשים, כולל מטיילים מנוסים ומטפסי הרים קשוחים: מערנות היא התמודדות עם סביבה מאתגרת בעצימות גבוהה ובחיכוך מתמיד. זאת סביבה שמאפשרת כניסה רק לנחושים, המיומנים והנועזים ביותר. מערנות היא גם האופציה הכמעט יחידה היום בעולם לספק גילויים חדשים. אפשר לומר שמערנים נמשכים לשילוב שבין הקושי המנטלי והפיזי הטמון במערה ולהנאה שבהתגברות עליו לבין חקר הלא נודע והאפשרות להיות האדם הראשון אי פעם שדורך בה.
מערה היא גם סביבה סגורה ומוגנת שמצליחה לפתח ולשמר תופעות מדהימות ביופיין שלא ניתן למצוא על פני האדמה – נטיפים וזקיפים, אגמים תת קרקעיים צלולים ועוד שלל תופעות מרהיבות. לתנאים המיוחדים במערה יש גם יכולת לשמר פריטים ארכאולוגים והיסטוריים שלא היו שורדים מחוץ לה. דוגמה פנטסטית לכך הן המגילות והאיגרות שנתגלו במערות מדבר יהודה ושנשתמרו הודות לאקלים היבש ששורר בהן והודות למיקומן בראשי המצוקים מה שהקשה על אנשים ובעלי חיים להגיע אליהן לאורך הדורות.
מערנות בישראל
במקומות רבים בעולם מערנות (Speleology) היא ענף ספורט ותחום מחקר ותיק והיא חלק מתרבות הפנאי והעיסוק של אלפי חוקרים ומכורים לתחום. בעולם מוכרים מאות מועדוני מערנות, חלקם ותיקים מאד וישנן מדינות שהן בית לעשרות מועדוני מערנות שונים. בד״כ מועדוני המערנות בכל מדינה מאוגדים תחת פדרציית מערנות ארצית שהיא גם הגורם שמייצג את המדינה מול פדרציית המערנות העולמית. אם גוף כזה מתוקצב בצורה כלשהי, ממשלתית או על ידי ציבור המערנים אזי יש בכוחו לתקצב מועדוני מערנות או משלחות. בישראל, על אף שהיא עשירה מאד במערות ועל אף שחקר המערות מפותח בצורה מכובדת יחסית, קיימים מעט מאד גופים רשמיים שעוסקים בנושא. הגוף הוותיק ביותר בארץ הוא המרכז לחקר מערות (המלח״ם) שהוקם בראשית שנות השמונים על ידי פרופסור עמוס פרומקין מהמחלקה למדעי כדור הארץ של האוניברסיטה העברית בירושלים. המלח״ם הוא גוף קטן שחברים בו קומץ של חוקרים ומתנדבים והוא עוסק בעיקר באספקט המחקרי הנובע מתוך המערות, אבל הוא גם שם לעצמו למטרה את הגילוי והתיעוד של מערות ארצנו. פרט למלח״ם עיקר פעילות המערנות בארץ מתבצעת על ידי מועדון ״שוחרי המערות הישראלי״ שהוקם בשנת 2014 על ידי וחברים בו כ 150 איש. המועדון מתעסק גם בצד הספורטיבי של התחום והוא מוציא פעילות מערנות ברמה שבועית – טיולי מערנות בארץ ובחו״ל, הכשרות מקצועיות, ימי אימון, תחרויות, הרצאות וימי עיון, ימי סקר לגילוי ומיפוי של מערות חדשות וארגון משלחות בינלאומיות בארץ ובעולם. פרט לשני גופים אלה שווה לציין את מועדון המערנות המפואר ״סארמה״ את ״מועדון המערנות הישראלי״ ועוד רשימה של חברות טיולי אקסטרים שמוציאות טיולי מערות לציבור הרחב בצורה מוסדרת.
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מערות בישראל
בישראל לא מוכרות כיום מערות בעומקים המחייבים משלחות של שבועות ארוכים, למרות שקיים פוטנציאל כזה בחרמון, המערה העמוקה ביותר שהתגלתה בישראל עד כה, נמצאת סמוך לגבול הצפון, באזור שתולה שבגליל והיא בעומק 187 מטרים. גם באורך איננו מהמצטיינים בעולם, בודדות ממערות ישראל עוברות את הקילומטר אורך ואף לא אחת מתקרבת ל 10 ק״מ. לשם השוואה המערה הארוכה בעולם היא מערת mammoth בארה״ב שאורכה הוא מעל ל 600 ק״מ.
כוחה ויחודה של ישראל הוא בעושר הבלתי רגיל של מערות מסוגים שונים הנובע בעיקר משילוב בין תנאים גאולוגים מסויימים לגרדיאנט האקלימי הקיצוני שבין צפון לדרום ומההיסטוריה האנושית העשירה של האיזור. בישראל אפשר למצוא מערות אולם מקושטות בנטיפים, קמינים קרסטיים עמוקים, מערות מבוך עם מאפיינים מדבריים, מערכות מסתור חצובות בידי אדם אבל המיוחדות ביותר מבין מערות ארצנו הן מערות המלח של הר סדום. בעולם קיימות מערות מלח טבעיות במקומות ספורים ובריכוזים דלים ביותר אבל הריכוז הגדול ביותר של תופעה זו בעולם כולו נמצא אצלנו בישראל. במשך שני עשורים נחשבה מערת מלח״ם בהר סדום למערת המלח הטבעית הארוכה ביותר בעולם, אורכה הרשמי עד לכתיבת שורות אלה עומד על 5.5 ק״מ והיא הארוכה במערות ישראל. ניסיון המיפוי הרציני ביותר של המערה נעשה ע״י משלחת איטלקית שהגיעה לארץ בשנות ה 80 ומיפתה את המערה כולה, היום אנחנו יודעים לומר שהמיפוי חלקי וסכמטי מאד.
התחרות עם איראן
בשנת 2006 נלקחה מאיתנו הבכורה כאשר צוות צ׳כי איראני הצליח לפרוץ מעבר במערת המלח 3N באיראן הידועה גם בשמה ״מערת שלושת העירומים״ ולהאריך אותה למעל ל 6 ק״מ וכיום היא מערת המלח הארוכה ביותר בעולם.
משנת 2006 ועד לימים אלה טרם נאמרה המילה האחרונה בתחרות הגלויה/סמויה בינינו לבין האיראנים. גם בגלל שאנחנו יודעים שהמיפוי האיטלקי סכמטי ולא מדויק וגם כי אמצעי הגילוי והאיתור בתוך המערות השתפרו באופן דרמטי משנות השמונים. ההנחה היא שצוותים שיסרקו את המערה מחדש יוכלו בסבירות גבוהה לגלות מעברים להמשכים נוספים ו״להאריך״ את המערה.
מימין מיפוי מערה N3 מאיראן ומשמאל המיפוי האיטלקי של מערת מלח״ם
מערות מלח טבעיות הן תופעה נדירה ביותר בעולם
מלח על פני השטח ניתן למצוא במקומות בודדים שכן הוא מסיס ביותר במים וקיומו על פני השטח דורש תנאים מיוחדים ונדירים ביותר. בהר סדום מתקיימים שניים מהתנאים הללו – אקלים יבש וכיסוי כמעט מלא של המלח בסלע חיפוי שעשוי מחומר אטים למים ששומר עליו מפני הגשם.
הר סדום מתנשא לגובה של כ 200 מטרים מעל לסביבתו והוא ההר הארוך ביותר בישראל, אורכו כ 11 ק״מ ופרט לשכבה הדקה של סלע החיפוי שמכסה אותו הוא עשוי כולו מלח טהור. המערות המעניינות והיפות ביותר בהר סדום הן אלה שמתפתחות בסלע המלח אולם לסלע החיפוי תפקיד מכריע ביצירתן: כאשר יורד גשם על ההר הוא בד״כ גשם קצר ועצמתי, סלע החיפוי החווארי נאטם במהרה ומי הגשם זורמים עליו והופכים למי שיטפונות. כאשר מי השיטפונות המתוקים פוגשים בסלע המלח הם ממיסים אותו במהירות ויוצרים פירי מלח וערוצי זרימה תת קרקעיים. הערוצים התת קרקעיים הללו הם מערות הר סדום. אמנם חלק ממי השיטפונות הללו זורם מההר בצורת נגר עילי אבל רב רובם של מי השיטפונות מתנקז דרך מערות המלח ולכן כאשר יש סכנת שיטפונות מומלץ להימנע מכניסה למערות מסכנת הילכדות בתוך אחת מהן בזמן שטפון.
מאז תחילת המחקר בהר סדום בסוף המאה ה 19 ועד לשנות השמונים של המאה ה 20 ההתייחסות למערות הייתה שולית בלבד והן הוזכרו כבדרך אגב. פריצת הדרך המשמעותית החלה עם הקמתו של המרכז לחקר מערות (מלח״ם) בראשית שנות השמונים, אז בצורת חוג נוער של החברה להגנת הטבע וכחלק מהדוקטורט של עמוס פרומקין. במשך עשר שנים התגלו, מופו ונחקרו בהר סדום בלבד יותר ממאה מערות. המערות תוארכו בשיטות מיוחדות והוגדרו מנגנוני ההתפחות שלהן. המערה הקדומה ביותר תוארכה ל7000 שנה לפני זמננו, הרף עין בזמנים גאולוגים. התפתחות מהירה זו אפשרית תודות למסיסות הגבוהה מאד של המלח שמגיעה עד לכדי פי 1000 מאשר גיר או דולומיט.
מערה 43 (מערת מלח״ם)
בחופשת החנוכה של שנת 1982, במהלך הסקר של חוג הנוער של המלח״ם, התגלתה מערה אשר בלטה מעל לכל המערות שהתגלו עד כה בגודלה העצום. למערה שקיבלה את השם הזמני מערה 43 פתח הפעור לכביש 90, לא רחוק ממגורי העובדים הנטושים של מפעלי ים המלח. כבר בכניסה ניתן להרגיש את עצמתה של המערה, רוח שנושבת החוצה מן המעמקים מעידה על עולם שלם שחבוי בקרבו של ההר.
המערה בנויה משלושה ערוצים גדולים המתנקזים אל ערוץ מרכזי אחד. יש לה מוצא אחד ועשרות כניסות, חלקן קלות גישה וחלקן דרך פירי מלח והן דורשות ציוד מיוחד. במעמקי המערה ישנן גלריות נטיפי מלח מהעשירות והיפות ביותר בכל הר סדום. הגעה לפנים המערה דורשת חוש התמצאות מצוין, זה אם הצלחתם להתגבר על זחילות גחון ארוכות, הידחקויות דרך מעברים צרים וטיפוס על בולדרים עצומים שהתמוטטו מתקרת המערה. זאת בלא ספק המערה הגדולה והמסובכת ביותר בישראל. אורכה הרשמי הנוכחי הוא 5.5 ק״מ ומעבר לערוצי הניקוז הראשיים קיימות עוד הסתעפויות רבות מה שהופך אותה למבוך תת קרקעי תלת ממדי עצום.
סיכום:
תחום המערנות בישראל עובר בשנים האחרונות מהפכה של ממש, כוחות חדשים נכנסים לתחום ומעוררים אותו. המערנות שנחשבה עד לאחרונה כתחום למשוגעים בלבד הולכת ותופסת חלק משמעותי מתרבות הפנאי של לא מעט ישראלים. החל באנשים שהסקרנות ותאוות הגילוי היא מנוע שפועם בהם בעצמה והם הפכו את המערנות לתחום העניין העיקרי שלהם וכלה באנשים שיוצאים לטיולי מערות בעיקר כדי להרגיש מה זה שקט אמיתי, כדי להתגבר על הפחד ועל הסביבה המאתגרת אבל מעל לכל לזכות לחזות ביופי בתולי ועדין של נופים קסומים ובעלי חיים מיוחדים שכאילו לקוחים מעולמות אחרים. מצאו אותנו באתר חוג שוחרי המערות והצטרפו אלינו למשלחות!
מאת: יואב נגב
צילום: יואב נגב, אוריאל פריזר
