כ- 150 מטר מהחוף מול ארסוף חבויה לה במצולות ספינה מסתורית ששבריה מפוזרים על הקרקעית הסלעית בעומק כ- 4 מטר. איזה ספינה זו? ממתי היא ומה קרה לה? אנשי ים סקרנים חשפו את הסיפור במלואו:
“ראיתי ספינה טרופה מול ארסוף” מספר לי ידידי גדי השחיין. “מה”?! אני שואל ומיד נורות הסקרנות נדלקות ומהבהבות מול עיני. “שחיתי בים מול ארסוף עם אדמית השחיינית שגרה בסביבה והיא הראתה לי שברים של ספינה מפוזרים על הקרקעית”. מסביר גדי.
“איפה?, איזו ספינה?, באיזה עומק?, מה המרחק מהחוף?, איפה בדיוק?” אני יורה שאלות ברצף וגדי מנסה להסביר ולפרט אך כדרכם של קרפיונים שראשם לרוב שקוע במים, ההסבר הוא כללי ולא מדויק.זכרתי רק את הפרטים האלו: “מול הואדי הדרומי שיורד מארסוף ובמרחק 100-200 מטר מהחוף”.
התקופה היא סוף ספטמבר 2019 וזו עונה טובה לשחות ולשנרקל בים כדי לגלות ספינות טרופות. כדרכן של תגליות, צריך לארגן משלחת- Expedition. פניתי להדי חברתי למועדון הקיאקים “טרה-סנטה” שמנהיגה חבורה קטנה של חותרים שאני מעדיף לכנות “הכנופיה” והם מיד נענו לאתגר. במקום לחתור הלוך ושוב ללא יעד מוגדר, יש עכשיו מטרה. “תביאו ק,מ,ס”- (קנה, מסכה, סנפירים), אני מחלק הנחיות. “אני דואג לביציות”. “אני סלט”. “אני לחם”. “אני בירה”. “אני קפה ועוגיות”. סיכמתי. Expedition, או מה?
שעה וחצי של חתירה והגענו אל ארסוף
יוצאים מהמרינה בהרצליה ופנינו צפונה בים שקט ואחרי שעה ורבע של חתירה מאומצת נחתנו מול פתח הואדי הדרומי שיורד מארסוף. נחלצנו מהקיאקים, שלפנו את הקמ”ס מהתאים והתלבטנו איך לסרוק את הים בצורה יעילה. למזלנו עברו בחוף שני דייגים צוללנים ששאלו למעשינו.
“מחפשים ספינה טבועה”. אמרתי והצבעתי על הים. “זה לא פה. זה שם, 300 מטר צפונה” אמרו והצביעו על החוף מול הואדי הצפוני שיורד מארסוף.
מיהרנו צפונה ושחינו מערבה. תוך כמה דקות, במרחק כ- 150 מטר מהחוף התגלו לעינינו בים הצלול שברי ספינה מפוזרים על הקרקעית הסלעית בעומק כ- 4 מטר. במרכז הספינה בלט דוד הקיטור שחלקו העליון כמעט נגע בפני המים. צילמתי את השברים במצלמה אטומה כשהדי וחברי הכנופיה מדגמנים צלילות וחיוכים רטובים.
חזרנו שמחים ומרוצים לחוף. החלק הראשון של האקספדישן הושלם ועכשיו לחלק השני החשוב- אוכל. עמית כבר מטגן ביציות עם בצל ונועם פותח בירות. הדי מתבלת את הסלט. אני מוזג קפה. וחושב: איזו ספינה זו? מה שמה? מתי טבעה? מה הובילה?
“החבית” – דוד הקיטור
זו החבית!
חיפוש ראשוני שעשיתי ברשת לא הביא לתוצאה כלשהי. פרסמתי תמונות וחיכיתי לתגובות. אלקנה בן שפיים אמר: “מכיר אותה. זו החבית!, היינו שוחים פה כשהיינו ילדים” התכוון למתקן דמוי החבית שעל דוד הקיטור. כנראה שהשברים היו מכוסים בעבר בחול ובשנים האחרונות החול נסחף וכל הספינה התגלתה.
קבלו מאיתנו כתבות:
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מאשר משלוח פרסום ועדכונים
עובדות ראשונות שבולטות לעין הן:
- ספינת פלדה.
- מנוע קיטור מופעל ע”י דוד אחד.
- אורך לפי הערכתי כ- 40 מטר.
- תקופה- סוף המאה ה- 19, תחילת המאה ה- 20 שאז עדיין השתמשו במנועי קיטור.
מצאתי ברשת איזכור לשני אנשים שערכו מחקרים על כלי שים טבועים בחופי ישראל- צור שיזף ויפתח קוזיק. שניהם ענו שאין להם מידע על הספינה הזו. פניתי לתמר שגיא האוצרת של ארכיון שפיים, ושוב אין מידע. הארכיון תעד הורדת מעפילים בחוף שפיים וזה לא המקרה. המשכתי לפרסם שאלות ברשת עד שיום אחד התקשר אדם בשם אלון גלילי שסיפר על צולל חובב בשם פלביו וארגה שתחביבו הוא צלילה לכלי שיט טבועים בחופי ישראל, תעודם וצילומם. התקשרתי וקבענו פגישה בארסוף. התאריך הוא מאי 2020.
פלביו, איש נחמד וחייכן עם המון ניסיון וידע בצלילה לכלי שיט טבועים, שמע את הפרטים, ראה צילומים, הסתקרן ובא מצויד ברחפן. הים היה שקט וצלול. עמדנו על הצוק ואני הצבעתי על המיקום המשוער של הספינה. פלביו הרים את הרחפן עם המצלמה הזעירה ושלח אותו לכוון כשהוא שומר על גובה כ- 30 מטר מעל המים. המצלמה קלטה את המתאר של הספינה בצורה ברורה הודות לצלילות הים השטוח.
קבענו מפגשים נוספים שבהם צלל פלביו ביחד עם ליאור בנו וצילם תמונות של הספינה כשהוא מזהה בברור את החרטום, הירכתיים, דוד הקיטור, הגה הספינה, מוט ההגה, גל הארכובה ועוד. אורכה להערכתו הוא כ- 80 מטר. פלביו הפיק סרטון וידאו יפה של האתר וקרא לספינה- S.S. AMIR” שם זמני” על שמי. S.S הוא קיצור של STEAM SHIP.
יואל חדידה שפגשנו על החוף והסתקרן, הציע לקרוא להAMIR HMS שהוא קיצור של His majesty ship – ספינת הוד מלכותו. פלביו חשב שזה קצת יומרני ועדיין אנחנו לא יודעים עליה פרטים. הסקרנות מתגברת. יתרונו הגדול של פלביו הוא הידע שיש לו על אתרים שבהם שבהם אפשר לדלות פרטים על כלי שיט טבועים ופרטים נוספים על ספינות כאלו ואפילו תוכניות ושרטוטים ממפעלים שייצרו דגמים דומים, בייחוד בבריטניה.
קב’ הווצאפ השקטה של אאוטפאנל:
במהלך חקירותיו הוא מצא תיעוד על ספינה בריטית שנבנתה בגלזגו בשנת 1884 וטבעה ב 1893 בנקודה שהוגדרה: 2.5 מייל צפונית לחורבות ארסוף המוכרת לנו כאפולוניה ו- 33 מייל דרומית לראש כרמל. הנחתי את המרחקים האלו על מפה מודרנית והגעתי בקירוב לנקודה שבה נמצאית הספינה. בהנחה שבנתונים שהתקבלו ב 1894 יתכנו אי דיוקים כלשהם יש סיבה להניח שזו הספינה המדוברת ושמה S.S HILDA . נתון נוסף שנמצא במסמך של פרטי הספינה בהמשך, בשורה האחרונה בו מציין- 10 מייל צפונית ליפו שזה 18 ק”מ ובדיוק המיקום של הספינה.
המחקר העלה הרבה נתונים על גורלה והמטען שנשאה כולל דיון בבית משפט בביירות בעקבות הטביעה. הכל נמצא בנספח המצורף להלן כולל תרגום שנעשה ע”י ידידי אמנון רם שהוא עבורי בר סמכא בעינייני ימאות. הוא מצידו נעזר בידידו תא”ל במיל’ ד”ר ישראל לשם.
תרגום דיון בית המשפט בבירות:
בסוגריים הערותיו של אמנון רם. (ע’ 219, מספר 4761) אניית קיטור הילדה S.S.HILDA.
בית הדין הימי שהתכנס בתאריכים 17 ו-18 ביולי 1893 כדי לחקור את הנסיבות שהשפיעו על עלייתה על שרטון של אניית הקיטור הבריטית הילדה שמספרה הרשמי 89,959 רשומה בנמל גלזגו בעת הפלגה מביירות ליפו וכן חקירת הגורמים לעלייתה על שרטון , חקירת קברניט האניה, הקצין הראשון והמלחים שעל סיפונה.
הילדה הייתה אניית קיטור מברזל בעלת מדחף בורגי ומותקנת כספינת מפרש.(ספינה בעלת שני תרנים לפחות, כאשר התורן הקדמי נמוך מהתורן הראשי). RIG – האופן בו ספינה מזוודת מבחינת תרנים, חבלים, מפרשים וציוד סיפון אחר). משקלה ברוטו 662 טונות ומשקלה נטו 350 טונות ( יש לבדוק אם משקל האניה ללא מטען הנו 350 טונות והאם המשקל המרבי כולל מטען הנו כמעט כפליים, 662 טונות). מספרה הרשמי הוא: 89,959. נבנתה ב- Paisley ב 1884 והשתייכה לנמל גלזגו (סקוטלנד).
מן הראיות שהובאו בפני בית דין זה מסתבר שהספינה הפליגה מביירות בשעה 2:30 אחר הצהריים ב-8 ביולי בואכה יפו, עם מטען במשקל 60 טונות של קורות ברזל על גבי הסיפון הכפול (ככל הנראה 2 קומות סיפון ) כמו כן היו מעט סחורות שונות, 38 פרות ו-200 כבשים, צוות בן 15 מלחים ועוד 12 נוסעים. הספינה חלפה על-פני מגדלור ראש כרמל ( יש לבדוק את מיקומו בתקופה המדוברת) במרחק בטוח ובמזג אוויר שקט.
באותה שעה היה כיוון ההגה (נתיב ההפלגה) בכיוון דרום מערב 1/4 מערב , (לדעתי בקורס כ- 200° שזה בערך רבע מהזווית בין דרום 180° ל מערב 270°) , זה היה נתיב ההפלגה הרגיל לכיוון יפו. עד שעה 2:00 לפנות בוקר היבשה נראתה, או-אז הגיע ערפל שהגיח ונעלם בהפוגות. בשעה 3:30 לפנות בוקר הייתה מהירות הספינה 9 קשרים (16.68 קמ”ש). קוסטי קספו, רב המלחים היווני היה באותה שעה על הגשר וג’ורג’ עמנואל אף-הוא יווני שימש כהגאי. מיכליס תידקיס, יווני היה בעמדת התצפית (לא ברור עם הייתה עמדת תצפית בסגנון סל על התורן או עמדה ייעודית במקום אחר על גבי הספינה).
הקברניט היה על הסיפון כשלפתע נראתה היבשה מעל ה Beam (החלק הרחב ביותר של הספינה) והמנועים הועברו להילוך אחורי וההגה הועבר למצב Hard-A-Port (שמאלה חזק) אך היא מיד קורקעה בעומק שני פאדום (כ 4 מטר)במרחק שני כבלים (2 עשיריות של מייל-כ 360 מטר) מהחוף על קרקע סלעית. במקום זה כל הניסיונות לחלצה עלו בתוהו. נקודת העלייה על שרטון סומנה במרחק 2.5 מיילים ימיים צפונית לנקודה שלפי מפת האדמירלות הבריטית מ- 1862 היו חורבות ארסוף (ככל הנראה אפולוניה) בקו רוחב 32° 13.5′ ( לא צוינה המילה צפון ואין ציון קו אורך). כ- 33 מיילים ימיים דרומית לראש כרמל.
באותו זמן הערפל היה כבד ונשבה רוח קלה מהחוף. מערכת ההיגוי הייתה במצב טוב ולא אובחן כל פגם בפעולת המצפן, או בחלק כלשהו של הספינה הקברניט לא מצא כל פגם בהתנהלותו של אף איש צוות. הקברניט העלה השערה שהדויאציה (שגיאת מצפן) נגרמה כתוצאה מזרמים, או מהמטען המתכתי שעל הספינה, או משילוב של שני הגורמים גם יחד.
בהתייחס לנסיבות שתוארו לעיל מצא בית הדין והצהיר כדלקמן:
- אף סיבה מאלה שהועלו על ידי הקברניט לעלייתה של הספינה על שרטון אינה יכולה להתקבל כראיה במיוחד בהתייחס לעדות בנוגע לזרמים וסטיית המצפן , זאת על-פי קפטן מאייר מהלויד האוסטרי s.s. Hungaria.
- הזרמים שבקרבת החוף לעולם אינם חזקים דיים כדי להשפיע על הפלגה בנתיב במידה כל כך חזקה, ובמקרה זה מזג האוויר היה שקט ורק רוח קלה נשבה מהחוף.
- הנוכחות של 60 טונות ברזל על גבי הסיפונים לא היה מספיקה כדי לגרום לסטייה בדיוק המצפן במידה כזו עד כדי סטייה של 7 מיילים מהנתיב על פני מרחק הפלגה של 33 מיילים.
- בית הדין איתן בדעתו שניווט הספינה בכללותו היה לקוי ואין כל סיבה אחרת שגרמה לאירוע
- יחד עם זאת, אין ראיה מספקת כדי להרשיע את הקברניט, הקצינים, או הצוות בפעולה רשלנית מובהקת.
- הוצאות משפט זה נקבעו ואושרו , 16 לירות שטרלינג ו- 19 שילינג.
על החתום: C.M Hallward קונסול בשירות הוד מלכותו , נשיא בית הדין, Chas A. Smith סוחר בריטי, חבר בהרכב בית הדין, Ernest T.C Joly סוחר בריטי, חבר בהרכב בית הדין, ביירות- 20 ליולי 1893.
הספינה מול ארסוף – סוף דבר
בתאריך 22 לספטמבר 2021 חתרנו שוב קבוצה גדולה ממועדון טרה-סנטה בהרצליה לבקר את הספינה. הים היה גלי ועכור והתקשינו לאתר אותה. דייג צולל שהיה בסביבה הראה לנו את המיקום וכה אמר: “לידיעתכם, שם הספינה הוא- – S.S AMIR. מסקנה: צריך להודיע ולעדכן את האדמירליות הבריטית ואת חברת לוידס על שינוי השם וההיסטוריה.
מאת: עמיר נדל
צילום: פלביו ורגה, מייסד קב’ צלילה IWET
על הכותב: מגדיר את עצמי כסקרן ואספן חוויות. תעלומות מושכות את לבי כמו דרכי עפר שאיני מכיר ואיני יודע לאן הן מובילות. כותב הרבה ומתעד חוויות וטיולים בארץ ובעולם עם חברי ומשפחתי. כתחביב אני קיאקיסט מושבע וחולק אותו עם אשתי רותי. לפרנסתי אני עובד כמפקח בתשתיות לאומיות- דלק וגז.
שתפו את זה! פה בכפתורים למטה:
