תראו תמונות נוף מדהים מטרק בגיאורגיה: מסטיה–אושגולי בעין המצלמה

אפרת יצאה לצלם את טרק "מסטיה אושגולי" הקלאסי בגיאורגיה היפה והפראית, וגילתה שלא צריך להיות צלם מקצועי כדי להתאהב באור של חבל סוונטי. בין בקרים ערפיליים לשקיעות רכות, בגשם, בשמש ובשלג – הטרק הזה פשוט מבקש שתעצרו, תסתכלו ותצלמו.

אם יש מסלול אחד בגאורגיה שכל חובב הליכה צריך לעשות, זה את הטרק ממסטיה לאושגולי. זה מסלול של ארבעה ימים, העובר בין כפרים הרריים, נהרות שוצפים, גסטהאוסים משפחתיים והרבה נוף דרמטי של הרי הקווקז. כמעט כל מטייל שמגיע לאזור שמע עליו, ובצדק – זה מסלול מצוין, מתוכנן היטב, נגיש ושופע בנוף. המסלול נוח למדי, מתאים גם למטיילים מתחילים, וכולל לינה בכפרים עם אירוח גאורגי חם ואוכל ביתי. כל אלו יחד מרכיבים חוויה מהנה למטיילים מכל הסוגים. 

 
כתבות מעולות פעם בשבוע:

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר תנאי השימוש ומדיניות הפרטיות משלוח פרסום ועדכונים

 
מבט מלמעלה על תוכנית המסלול של 9 ימים טרק מסטיה לאושגולי עם תוספות:

טרק מסטיה לאושגולי

את טרק מסטיה לאושגולי ניסיתי לתפוס לא רק במילים, מידע ונתונים, אלא גם בתמונות. כל יום מלווה בצילומים שלדעתי מסכמים את התחושה של אותו קטע דרך. לפעמים זו תצפית יפה ולעיתים אלו רוכבים על סוסים, המופיעים בפריים בזמן הנכון. מזמינה אתכם לצאת לטרק הזה פה איתי, בכתבה, עם עיניים פקוחות, ואחר כך לצאת לשטח בעצמכם, עם המצלמה או הסלולארי שלכם בהיכון.

המסלול ממסטיה לאושגולי הוא גן עדן לצלמים גם למקצוענים וגם למי שמצלם בפלאפון. האור משתנה כל הזמן בין בוקר ערפילי לשמש צהריים חדה, בין שקיעה רכה על מגדלים עתיקים לאור ירח שמציץ מעל הפסגות. לאורך הדרך תעברו כפרים קטנים עם בתים מסורתיים, נהרות שוצפים, שדות ירוקים ופסגות מושלגות, שכל אחד מהם יכול להפוך לתמונה שתשאר לנצח על המקרר שלכם, כתזכורת לחוויה שעברתם. 

המסלול ממסטיה לאושגולי הוא גן עדן לצלמים

רגע לפני שמתחילים- הכפר מסטיה

היום הראשון בטרק מתחיל בכפר מסטיה, שמשמש כנקודת ההתחלה לטרקים של חבל סוונטי. שמחתי לגלות שלמרות דרך הנסיעה הארוכה והמטלטלת אליו, הכפר מרגיש כמו כפר קטן שוקק, חי ובועט בנוף הרים מרשים. זה המקום שבו קופצים וקונים את המצרכים בסופר, נפרדים מהקליטה, ויוצאים אל ההרים. יש פה לא מעט מטיילים מכל העולם, שנהנים מגסטהאוסים נוחים ומסעדות מעולות. 

מסטיה הוא כפר שמקבל פנים שונות לפי עונות השנה. בקיץ, זהו בסיס היציאה האידיאלי לטרקים, והעיירה שוקקת חיים, המסעדות מלאות במטיילים מכל העולם, והחנויות מציעות כל מה שצריך לדרך. הסתיו מביא איתו צבעי שלכת והאוויר נעשה קריר וצלול – מושלם למי שאוהב שקט ונופים דרמטיים בלי עומס מטיילים. באביב הכפר מתעורר, השלגים עדיין מבצבצים בפסגות, והשבילים מתחילים להיפתח בהדרגה. בחורף מסטיה מתכסה שלג עבה והופכת ליעד סקי פופולרי, עם אווירה חמימה בגסטהאוסים ובתי הקפה. בכל עונה תמצאו מה לעשות כאן.

מסטיה – הבסיס התיירותי של חבל סוונטי

פתיחה רגועה לטרק- מסטיה לזבשי

המסלול ממסטיה לזבשי הוא יום הליכה באורך של כ־15 ק"מ, שנמשך בערך 6–7 שעות בקצב רגוע עם עצירות. מדובר ביום מתון יחסית מבחינת קושי: יש בו עלייה מצטברת של כ־600 מטר, וירידה של כ־380 מטר. יום שמכניס אותך לאט לאווירה של ההרים, עם נופים פתוחים, כפרים קטנים בדרך, וקצת הליכה על כביש. מפה של היום: Mestia to Zhabeshi

הטרק מתחיל בנינוחות יחסית, וזה בדיוק מה שצריך כשנכנסים לקצב של טרק בהרים. אחרי ארוחת בוקר טובה בגסטהאוס במסטיה, אפשר לעצור בסופר המקומי להשלמות קטנות: כמה פירות טריים, חטיפי אנרגיה וגבינה לדרך. 

לטרק יוצאים מהשוליים של מסטיה, בשביל נוח שעובר בין יערות ירוקים, בתי כפר קטנים ושדות מרעה רחבים. לאורך הדרך תפגשו לא מעט פרות שילוו אתכם ממסטיה, אך הסירו דאגה מלבכם, הן לא עוקבות אחריכם, זה פשוט המסלול היומי שלהן אל שדות הדשא והפריחה הכי טובים בסביבה- למעלה בפסגה.

שדות מרעה רחבים של דשא ופריחה למעלה בפסגה

כשהחשמל נופל האווירה עולה

רגע לפני שהתחיל לרדת גשם, הגעתי אל הכפר זבשי. כפר קטן ופשוט בלב ההרים, עם שביל עפר וגסטהאוסים משפחתיים. הורדתי את הנעליים בכניסה למבנה, ובעלת הגסטהאוס הגישה לי נעלי בית חד פעמיות במקום. יצאתי למרפסת לאחר מקלחת חמה עם קפה חם, נושמת עמוק את האוויר הצלול מול הנוף הפתוח. 

הלינה כאן בסיסית, אבל חמה ומסבירת פנים. בדרך כלל מדובר בחדר נקי, מיטה נוחה, ואוכל ביתי שמוגש למטיילים על ידי המארחים בגסטהאוס. חשוב לדעת שבכפר יש לעיתים הפסקות חשמל בגלל תנאי מזג האוויר או התשתיות הישנות. קבלו את זה בהבנה, ותראו בזה חלק מהחוויה. דווקא החושך והגשם שבחוץ הופכים את האור במטבח ואת הארוחה ליד התנור למשהו מיוחד, תוך כדי שיחה מהנה עם מטיילים אחרים.

אם אתם חייבים לוותר על יום אחד מתוך טרק מסטיה- אושגולי, בעיניי זה היום הזה. חלק מהמסלול עובר על דרך עפר או בקטעי כביש, והנופים, למרות שהם ירוקים ונעימים לעין, פחות דרמטיים לעומת הימים הבאים שיבואו. נכון, יש יערות, שדות פתוחים ותצפיות פה ושם אל עבר הרי הקווקז, אבל רוב ההליכה מישורית יחסית. זה יום נעים לפתיחה, אבל אם יש לכם זמן מוגבל, אפשר להתחיל דווקא מזבשי, או פשוט לייעל את הטרק ביום אחד פחות.

הדרך לזבשי עוברת גם בהליכה על כביש. אבל איזה נוף מהכביש, אה?

מזבשי לאדישי בתחילת העונה

המסלול מזבשי לאדישי מטפס בהדרגה אל מעבר ההרים, ומציע תצפיות על הרכס שמקיף את העמק. מדובר ביום הליכה של כ־11 ק"מ, שנמשך בערך 6–7 שעות בקצב רגוע עם עצירות. זהו יום עם טיפוס משמעותי של כ־900 מטר עלייה מצטברת וירידה של כ־420 מטר, אבל הנופים מפצים על כל צעד. ככל שעולים, הנוף נפתח והאווירה נהיית הררית יותר, עד שמגיעים לירידה אל הכפר אדישי. מפה של היום: Zhabeshi to Adishi

הגעתי ממש בפתיחת העונה, בתחילת-אמצע יוני, וזה מורגש בכל צעד. השלג עדיין לא נמס לגמרי במעברים הגבוהים, חלק מהשבילים רטובים או בוציים, והלילות קרים יותר, במיוחד בגובה. מצד שני, הכל פורח, ההרים עדיין מושלגים מלמעלה, ויש הרבה פחות מטיילים על השביל. העונה הרשמית לטרקים בחבל סוונטי נמשכת בדרך כלל מיוני ועד סוף ספטמבר, כשיולי ואוגוסט הם שיא העונה, גם מבחינת מזג האוויר הנעים וגם מבחינת העומס על המסלול. תחילת העונה היא הימור לחלוטין בשל מזג האוויר המשתנה, אבל למי שאוהב שקט ונופים פראיים, זו בדיוק ההזדמנות הנכונה גם לצילום דרמטי יותר.

למי שאוהב שקט ונופים פראיים, תחילת העונה היא בדיוק ההזדמנות הנכונה לצילום

חצובה, ערפל ואור – כשהכל מסתדר בטיול

היום התחיל בטיפוס מתון לרכס ירוק בשעות הבוקר המוקדמות, הזמן שאני הכי אוהבת לצאת בו לדרך. רציתי לראות את הטבע מתעורר, והגעתי בדיוק ברגע הנכון: אחרי כמה ימי גשם, השמש סוף־סוף יצאה מבעד לעננים, והאור הרך האיר את העמק כולו. ערפל לבן נשאר תלוי נמוך בין ההרים. אני מטיילת תמיד עם חצובה קלה, כך שאני יכולה גם לצלם את הנופים כמו שצריך, וגם להכניס את עצמי לפריים, מזכרת אישית או תמונה לשלוח למשפחה בערב. הבוקר הזה היה אחד מהרגעים האלו בטיול שבהם הכל פשוט הסתדר- מזג האוויר, השקט והמצלמה במקום הנכון.

בלי חנויות, בלי תנועה – רק נהר ומפל מחלון החדר

אחרי שעברתי את מעבר ההרים, התחלתי לרדת לעבר הכפר אדישי, אחד המקומות המבודדים בחבל סוונטי. כפר קטן עם מגדלי אבן עתיקים בני מאות שנים, שמוקף בטבע פראי מכל עבר. הגעתי לשם בצהריים, והתמקמתי בגסטהאוס מקומי עם נוף הרים מושלגים ומפל מים שזורם ממול לחלון חדר השינה שלי. שקט בכפר, אין כבישים, אין תנועה, רק קולות של נהר. לא תמצאו כאן סופר או חנות פירות. כאן המקומיים נוסעים לכפר מסטיה להשלמות או ליום קניות מרוכז בעיר הגדולה זוגדידי. 

חוויות ערב עם מטיילים מקומיים וזרים

בערב ישבתי לארוחת ערב בגסטהאוס עם קבוצה שמחה של גרמנים שהיו בטיול מאורגן. בזמן שטעמנו מרק גאורגי חם, שוחחנו על ההבדלים בין טיול עצמאי לקבוצתי. לפעמים דווקא קבוצה עושה את החוויה קלילה ומצחיקה יותר, וזו אפשרות נהדרת למי שרוצה להוריד מעצמו את העומס מההכנות לטרק וליהנות מהנוחות של הקפצת ציוד. באותו ערב גם פגשתי את טסה, מטיילת עצמאית מדנמרק, שבדיוק כמוני, תכננה לצעוד מחר באותו הכיוון, והחלטנו להמשיך יחד.

הכפר אדישי מלמעלה- נוף הרים מושלגים ומפל מים שזורם ללא הפסקה

היופי בשיא תפארתו- מאדישי לקלדשה

המסלול מכפר אדישי לכפר קלדשה (או איפרארי – תלוי היכן בוחרים ללון בסוף היום) נמשך לאורך כ־15 ק"מ, והוא נחשב לאחד הימים היפים והמאתגרים בטרק. זמן ההליכה הכולל הוא כ- 6-7 שעות, עם עצירות למנוחה ולתצפיות. לאורך הדרך מטפסים כ־700 מטר לגובה, ויורדים כ־770 מטר – נתון שמצביע על יום הליכה דינמי, עם עליות וירידות שמרגישים היטב ברגליים, אבל לפחות מתוגמלים בנופים דרמטיים במיוחד של עמקים ירוקים, פסגות מושלגות ונהר שוצף. מפה של היום: Adishi to Khalde

היום נפתח בארוחת בוקר ולאחריה בהליכה מתונה של כשעה, שבה עוברים כמה נחלים קטנים בשבילים ירוקים ורגועים, עד שמגיעים לחצייה של נהר אדישצ’אלה. בדרך כלל אני יוצאת מוקדם, אך היום, בגלל חציית הנהר, המתנתי לסיום ארוחת הבוקר. זה היה היום הראשון בו חוויתי את כמות המטיילים הגדולה המתקדמת יחד לאותו היעד בצעדה לנהר. הנהר שוצף וקר מאוד, ובתקופה הזו של השנה פשוט אי אפשר לעבור אותו ברגל, ולכן עולים על סוסים שימתינו לכם ליד הנהר (בעונה) ויעזרו לכם לחצות. חוויה קצרה ומצחיקה בפני עצמה. 

הסוסים בדרך לנהר לעזור למטיילים לחצות אותו

אל תמהרו לרדת ממעבר צ’חרודי

מהנהר מתחילה עלייה רצינית למעבר צ’חרודי, טיפוס לגובה של כ־2,700 מטר. העמק נשאר מאחור, הנוף משתנה בהדרגה, והשלג, הרוח והמרחבים הפתוחים לוקחים את ההובלה. תצפיות נפתחות לכל כיוון והעין נמשכת למקומות שונים ללא הפסקה, הרגשתי כמו ילדה מקפצת שרצה ממקום למקום. אל תמהרו לרדת! שווה להמשיך עוד קצת לאורך הפס, הלוך ושוב, כדי לתפוס עוד כמה זוויות צילום טובות. זו אחת הנקודות המרשימות בחבל סוונטי, אז קחו את הזמן, תנשמו, ותנו לאור ולנוף להיכנס.

כמה יפה פה על הרכס במעבר צ’חרודי

לטפס ברכיבה בלי מאמץ

אם אתם רגילים לרכוב על סוסים במשך כמה שעות, שווה לשקול לעלות למעבר צ’חרודי ברכיבה, גם כדי לגוון את הטרק, וגם כדי לחוות את הנוף מזווית אחרת. זו דרך מצוינת לראות את הפסגות הגבוהות של סוונטי בלי להתאמץ פיזית יותר מדי. הסוסים מתמודדים בקלילות עם העליות, ואתם יכולים פשוט לשבת ולהנות מהנוף סביב. התזמון יצא מושלם מבחינתי, כאשר שיירת סוסים הגיעה לפסגה בדיוק כשעמדתי שם עם המצלמה, והם הפכו את הנוף המרשים של קווי ההרים והמרעה הפתוח לתמונה יפה.

שינויים בלתי צפויים הם חלק מכל טרק

אחרי שעוברים את מעבר צ’חרודי, מתחילה ירידה רגועה דרך שיפולים ירוקים, פלגי מים קטנים ועמק רחב שנפתח מול העיניים. זה אחד הקטעים הפסטורליים והנוחים יותר, ואחרי העלייה האינטנסיבית, פשוט נעים ללכת ללא מאמץ. השביל מוביל עד שמגיעים לאיפרארי או קלדשה, שני כפרים קטנים בלב הטבע. אני עצרתי לישון בקלדשה, הכפר הראשון. התוכנית למחר הייתה לחזור חלק מהדרך ולטפס שוב לפס, הפעם בכיוון ההפוך, בדרך לאושגולי.

במקרה, גם טסה (הדנית שפגשתי באדישי) תכננה את אותו מסלול, ובלי לתאם מראש מצאנו את עצמנו באותו הגאסטהאוס. כשהגענו פתחתי את המייל וראיתי שהטיסה שלי בוטלה בגלל המצב הביטחוני עם איראן. בלגן. בזמן שניסיתי להבין מה עושים או עם מי ניתן לדבר בשעה כזו מאמצע טרק בהרים, טסה קפצה לברר מה מצב המעבר למחר. בכניסה לכפר יש בית קפה קטן מאוד שבו גם נותנים עדכונים על מצב השבילים. היא חזרה עם חדשות לא טובות – המעבר קפוא וסגור, ולכן עבר עלי ערב של מחשבות ותכנונים מחדש סביב ארוחת הערב.

שווה להמשיך עוד קצת לאורך הפס, הלוך ושוב, כדי לתפוס עוד כמה זוויות צילום טובות

לבחור את המשך הדרך: קלדשה לאושגולי

ההליכה מקלדשה לאושגולי דרך הפס מלמעלה נחשבת למקטע מאתגר אך מרהיב, שאורכו כ־15 ק"מ, הנמשך בדרך כלל בין 7 ל־9 שעות, כולל עצירות. זהו יום עם טיפוס מצטבר של כ־970 מטר וירידה של כ־920 מטר. כלומר, לא יום קל, אבל שווה את הנופים הדרמטיים. מפה של היום: Khalde to Ushguli

לא תמצאו הרבה מטיילים בהליכה מהפס העליון, בגלל הגובה והשלג שנשאר בו גם בקיץ. המסלול עובר בשביל שהוא לא תמיד מסומן, אז חשוב גם לבדוק את המסלול מראש ולהיות מוכנים. כשמגיעים לירידה לכיוון אושגולי, פתאום רואים את המגדלים של הכפר מבצבצים באופק. את המסלול אפשר ללכת גם בשביל תחתון נמוך העובר ביער, שהוא פחות יפה ומרשים, אבל כשמזג האוויר לא מאפשר, או כשהגוף לא במצב המתאים לעלייה קשוחה, לא לוקחים את הסיכון. משנים תוכניות ונהנים מהדרך, וגם אם נדמה לכם שאתם לבד, לעיתים תגלו שכלב לא מזיק צועד אחריכם במסלול.

אם אתם צועדים בשביל התחתון, תגלו מסלול קצר ונוח להליכה. מדובר ביום הליכה של כ־5–6 שעות, עם עליות וירידות מתונות בלבד, כך שאפשר פשוט ללכת בנחת ולהנות מהנוף. הדרך עצמה שלווה מאוד, ומובילה בהדרגה אל אושגולי, הכפר האחרון של הטרק. 

גם אם נדמה לכם שאתם לבד, לעיתים תגלו שכלב צועד אחריכם במסלול

המגדלים של סוונטי: כשכל בית הוא גם מבצר

בחבל סוונטי, קשה לפספס את המבנים המיוחדים שמספרים סיפור של מאות שנים. רבים מבתי המגורים בנויים מאבן מקומית ומחוברים בעצם למגדלי שמירה עתיקים. מגדלים מרובעים, צרים וגבוהים, חלקם בני יותר מ־800 שנה, שנבנו להגנה מפני פלישות, נקמות דם או מזג אוויר קיצוני. בתקופות קדומות כל משפחה הייתה בונה לעצמה מגדל כזה, שבו יכלו להתחבא בעת צרה. אתם תפגשו לא מעט מבנים שכאלו במהלך הטרק ואולי אף תזכו לישון באחד כזה.

מעבר למגדלים, הבתים באושגולי בנויים בצורה ייחודית, שילוב של אבן כהה, קירות עבים במיוחד, וגגות שטוחים, שמתאימים בדיוק לתנאי האקלים הקיצוני של האזור. הכפר אושגולי נמצא בגובה של יותר מ־2,000 מטר, והחורפים שם קשים וארוכים. לכן הבנייה כאן היא לא רק עניין של אסתטיקה, אלא צורך של ממש לשמור על חום, לעמוד ברוחות חזקות, ולהחזיק מעמד תחת שלג כבד. 

מגדלים מרובעים, צרים וגבוהים, חלקם בני יותר מ־800 שנה, שנבנו להגנה- אושגולי

אושגולי- לא רק נקודת מעבר

ממליצה להישאר לישון באושגולי – ולא רק כי זה נוח אחרי יום הליכה. ברגע שמגיע הערב וקבוצות המטיילים חוזרות למסטיה, הכפר מתרוקן ונשאר רק עם התושבים, הפרות, והשקט של ההרים. זו ההזדמנות גם לראות את אושגולי האמיתית ולסגור את הטרק בנינוחות. שבו במסעדה מול הר אושבה, שמחליף צבעים עם השקיעה, ואכלו ארוחה גאורגית ביתית בלי למהר לשום מקום. אתם, המבנה המיוחד והנוף. וככה, בין ביס אחרון למבט אחרון של שקיעה בפסגות, תרגישו שהטרק שלכם קיבל את הסגירה המתאימה.

מסעדה בערב באושגולי במבנה מיוחד, לאכול ארוחה גאורגית ביתית בלי למהר לשום מקום

מה לגבי קיצור זמנים, ריצה ואופניים בטרק

אפשר לבצע את הטרק ממסטיה לאושגולי גם בשלושה ימים, אבל חשוב לדעת שזה קצב מהיר שמיועד למטיילים מנוסים, בכושר טוב, שמוכנים לצעוד הרבה שעות כל יום. בדרך כלל זה אומר לדלג על לינה בכפר אדישי או לחבר בין ימי הליכה. זה דורש תכנון מדויק, התחלה מוקדמת כל בוקר, ופחות זמן לעצירות, צילומים ומפגשים עם מקומיים. היתרון הוא חיסכון בזמן, אבל זה יבוא על חשבון העומק והחוויה של הטרק.

ריצה על המסלול אפשרית כמובן ויש מי שעושים את זה. מדובר במסלול שמתאים מאוד לרצים מנוסים, בעיקר בגלל התוואי הברור, השבילים הפתוחים והנופים המשגעים. אבל צריך להביא בחשבון שינויי גובה חדים, מזג אוויר הפכפך, ומעברי מים קרים. פגשתי מטייל שרץ את המסלול ביומיים עם כל הציוד עליו. מי שרץ כאן לרוב מגיע עם ציוד קל וידע מעמיק של המסלול. לאלו שבוחרים לרוץ פה, תמיכה לוגיסטית, כמו הקפצת הציוד, היא מאוד מומלצת.

אופניים? אפשרי. אבל זה אתגר אמיתי. רק חלק מהמסלול נוח לרכיבה, והעליות הקשות, הדרדרות והמעברים הסלעיים מצריכים ניסיון, ומוכנות לדחוף לפעמים את האופניים לא מעט. קטעים מסוימים, במיוחד בין אדישי למעבר צ’חרודי, עלולים להיות בלתי עבירים אם יש שלג או קרח. עם זאת, פגשתי רוכבים שמרכיבים מסלול המקביל לטרק הקלאסי, עם מעקפים בדרכים נוחות יותר. להרפתקני האופניים, תשמחו לדעת שניתן לשכור אופניים במסטיה. בשורה התחתונה, אפשר לקצר, לרוץ, ואפילו לרכב, אבל כל אפשרות כזו יש לה מחיר והיא משנה את אופי הטרק. אם באתם בשביל השקט, הנוף שנפתח לאט והמפגש עם המקומיים- שווה לקחת את הזמן ופשוט לצעוד.

מאת: אפרת בן חמו

לחצו פה לעוד מסלולים וסינגלים באאוטפאנל

ערוץ התוכן שלנו בטלגרם – הוא מעולה:

לחצו לערוץ הטלגרם!